image
image
תלמידים, הורים, עובדים ומורים יקרים,
השבוע נסעה משלחת של 140 איש בראשות ראש הממשלה, נפתלי בנט, לוועידת האקלים של האו"ם בגלזגו, סקוטלנד. 
מעבר לעובדה שלא ברור מדוע מדינה כה קטנה כשלנו צריכה להגיע עם משלחת של 140 איש... (חברי המשלחת הישראלית כוללים נציגי משרדי ממשלה בראשות ראש הממשלה, רשויות מקומיות, חברי כנסת, ארגוני חברה אזרחית, אקדמיה, ארגונים עסקיים, חברות מסחריות, תעשייה, סטארט-אפים, יועצים מתמחים בתחום, נציגי נוער ועוד. המשלחת היחידה שגדולה משל ישראל היא המשלחת של ארה"ב. מדינה שמספר תושביה גדול מאיתנו בפי 37 – 330,000,000 תושבים), יש בהשתתפות שלנו ובוועידה עצמה משום חשיבות גדולה. 
לא צריך להיות מומחה לאקלים כדי לראות את שינויי מזג האוויר הקיצוניים שמתרחשים בעולם. שריפות ענק בכל רחבי העולם, התמוטטות והמסה של קרחונים, סערות וסופות בעוצמות קטלניות היורות כמויות גשמים אדירות בפרקי זמן קצרים מאד. סופות שמטביעות מרחבים עצומים במקומות שונים, וזאת אל מול בצורת ויובש קיצוני שהורסים את כל הצומח, בעלי החיים ובני האדם החיים בצילם. 
המומחים מסכימים שידינו במעל. שהסיבה העיקרית לשינויי האקלים המאיימים על הדורות הבאים היא חוסר האחריות שלנו – בני האדם - בשמירה על הטבע. מדינת ישראל היא אולי אחת המדינות המפגרות במערב בנושא זה. מעטים מאיתנו, אם בכלל, מפרידים אשפה, רבים מאיתנו משתמשים בכלים חד פעמיים, ולמרות שישראל היא מדינה שמשית וחמה, רק 10% מייצור החשמל שלנו נובע מניצול אנרגיית השמש. לזכותנו יש לומר – חימום מים לשימוש ביתי מבוסס מאד על אנרגיית השמש, ובדירות ובבתים רבים בישראל יש דוד שמש. 
אבל זה לא הכל – ייצור האשפה בישראל הוא מהגבוהים בעולם. בממוצע, כאשר מחשבים את כמות האשפה הנוצרת בישראל בחלוקה למספר הישראלים, כל אחד מאיתנו מייצר קילו וחצי אשפה ביום! למעלה מחצי טון אשפה בשנה. כל אחד מאיתנו! האשפה הזו לא הולכת לשום מקום. היא תקועה איתנו במספר אתרי הטמנה ענקיים, הפולטים גזי מתאן ופחמן לאוויר ומזהמים אותו (גזי חממה). אלה בתורם מעצימים את שינויי האקלים וחוזר חלילה. 
בפרשת השבוע, פרשת "תולדות",  מברך יצחק את יעקב. הברכה הראשונה שזוכה לה יעקב היא ברכת פריון האדמה "ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ ורוב דגן ותירוש" (בראשית כ"ז, כ"ח). יעקב מבורך בשפע של מקורות מים ושפע של תוצרת האדמה. בעולם העתיק שפע מים ופריון האדמה נחשבו למאפשרי חיים, למקנים שגשוג ופריחה. בעולם המודרני, המתועש, כמעט וויתרנו על תפיסות ברורות מאליהן אלה. אנחנו פוגעים ומזהמים את מקורות המים שלנו, מזהמים את הימים, מזהמים את האדמה והופכים חלקים גדולים ממנה לקברים המוניים של אשפה. ועידת האקלים היא הזדמנות. בעיקר להעלות את הנושא למודעות ולהתחייב בפני עצמנו ובפני אחרים להתנהגות שונה. לאחריות אישית וקבוצתית. ראש הממשלה התחייב בשמנו שעד 2050 ישראל תפסיק לפלוט גזי חממה. אז תלמידות ותלמידים יקרים – אנחנו מוכנים לקחת על עצמנו התחייבות זו? מה עוד אנחנו מוכנים – מוכרחים לעשות? מה עלינו בבית הספר לעשות כדי לצמצם את הזיהום? מה עלינו לעשות כדי לשמור על הכדור, ולאיזה שינוי תודעתי אנחנו מחויבים למען הדורות הבאים – למען ילדינו ונכדינו?
אז יאללה, זה בידיים שלנו. מתחילים את המסע.
ישראל וילוז'ני
מנהל בית הספר