image

שלום לך,
כאן אילנית פרימן   
מזכל"ית PMI   

כל מי שעוסק (או עסק אי-פעם) בניהול פרויקטים 
מכיר היטב את האמירות הציניות המתארות את
השילוש הקדוש של עיסוק מורכב זה:

לעולם הפרויקט יחרוג מן התקציב המתוכנן.
לעולם הפרויקט יאחר ביחס ללוח הזמנים המתוכנן.
לעולם הפרויקט יספק פחות תכולה ממה שתוכנן
או הובטח להנהלה, ללקוח או למזמין.


אמנם נכון, יש לא מעט חריגים מכלל אומלל זה, 
ולרוב ניתן לצמצם חריגה רק לאחד (או לשניים) מן הסעיפים הללו, 
אך בדרך כלל הדבר יעשה על-חשבון הסעיפים הנותרים . 

לא בכדי שלושת הפרמטרים
הללו מכונים גם משולש ברמודה של ניהול פרויקטים.


האם זה מוכרח להיות כך?


מהו אותו הקושי אשר הופך את המשימה 
של ניהול מכלול פעילויות שונות - אשר כל- אחת מהן
כשלעצמה בהחלט ניתנת לביצוע - 
למשימה כמעט בלתי אפשרית?

הרי גם בפרויקטים מאתגרים בחדשנותם, 
בהם יש משימות שהן חדשות ממש שמחייבות מחקר
(ולא רק פיתוח) – המשימות הללו הן בד"כ מיעוט מבוטל מכלל הפרויקט.

אלא מה שתמיד חדש בפרויקט, ולכן אנו קוראים לו כך - 
זו העובדה שהצירוף המסוים של
הפעילויות והמשאבים הנחוצים לביצוען 
אשר מרכיבים את הפרויקט – הוא חד -פעמי. 

ולכן מימוש היחידה הראשונה של מוצר חדש 
היא לעולם פרויקט, ואילו הרכבת היחידה המאה, 
האלף או המיליון, גם אם היא כוללת אותם הרכיבים בדיוק – 
כבר אינה נחשבת לפרויקט.

השוני ברמת אי-ודאות הוא שמבדיל 
בין פרויקט לבין פעילות סדרתית.

כן יש לזכור שהקושי האמיתי בניהול פרויקטים 
נוצר כאשר מנהלים בו-זמנית מספר פרויקטים,
המשתמשים - כולם או חלקם - באותם המשאבים לביצוע משימותיהם. 

סביבה זו, מרובת-פרויקטים אך משותפת-משאבים 
מהווה אתגר ניהולי מורכב ביותר. 

דווקא המעבר המאסיבי למבנה ארגוני מטריציוני 
הפך סוגיה זו לאופיינית בארגונים רבים העוסקים בביצוע פרויקטים.


מסיבה זו הסדנה תעסוק לא רק בניהול פרויקט יחיד (שגם זו משימה לא קלה) - 
אלא גם תתייחס לסוגיה של ניהול פרויקטים רבים המתבצעים בה בעת.


בעיית ניהול נכון של פרויקטים אינה קלת ערך - 
כמה מן הכישלונות העסקיים הגרנדיוזיים ביותר
של העשורים האחרונים קשורים בפרויקטים שקיימו 
את כללי השילוש הקדוש הרשומים לעיל.

כשלון פיתוח מנוע סילוני חדש הביא את Rolls-Royce המהוללת לפשיטת רגל; 


בניית המנהרה מתחת לתעלת לה-מנש
ה- Chunnel ,מן הפרויקטים האזרחיים הגדולים ביותר של המאה ה-20, 
איימה על האיתנות הפיננסית של מממניה 
(רוב הבנקים הגדולים של צרפת ובריטניה); 


אי-היכולת לספק לשוק במועד חומרה או תכנה חדשים 
עלולים להביא לקיצו של כל "ילד הפלא" של עולם ההיי-טק.


ואלה רק בודדות מאין-ספור דוגמאות אפשריות. 


ישראלים בעלי זיכרון טוב זוכרים עדיין כיצד
"זחילת" העלויות, לוח הזמנים ובמיוחד של ה-specs - 
עד שאלו חרגו מעבר ליכולותיה של מדינת
ישראל, הביאה את הקץ על פרויקט הלביא.


מהי הבעיה? מהי הסיבה העיקרית לכך?


האם יתכן שהגישה המקובלת לניהול פרויקטים, 
זו המנסה להביא לידי גמר ביצוע הפרויקט
במסגרת התכנון ע"י הקפדה על כך שכל מטלה בודדת 
של הפרויקט תתבצע כמתוכנן – היא שגויה?


היתכן שמיקוד מרב תשומת הלב הניהולית 
במה שקרוי הנתיב הקריטי - פגום ביסודו?


ושמא שימוש באחד מאין-ספור הכלים הממוחשבים 
המבוססים על הגישה הזו עלול - למרות הקפדה על השימוש בו - 
לגרום לכך ששוב יאושש הכלל בדבר אי-היכולת לעמוד במסגרות הזמן
והתקציב, ובכל זאת "לספק את הסחורה"? 


צפו בסרטון למטה להתרשמות ראשונית על מה שצפוי לכם בסדנה:

בסדנת ניהול פרויקטים עפ"י TOC 
אנו מציגים גישה שונה לנושא חשוב זה. 

זוהי גישה הנגזרת מן הראיה הניהולית של תורת האילוצים - TOC .

הסדנה היא מסגרת לימודית מרוכזת, בת יומיים, 
המיועדת למנהלים בארגונים אשר מבצעים פרויקטים, 
למנהלי מו"פ בארגונים, למנהלי פרויקטים , ולכל מי שעוסק בניהולם, 
המעוניינים ללמוד את פיתוחי תורת האילוצים בתחום ניהול פרויקטים.


חשוב להבהיר – הקושי הרב של ניהול פרויקטים 
אינו רק מנת חלקם של ארגונים ואנשים המבצעים פרויקטים באופן סדיר; 

תכופות יקרה שמוטל על גם על אנשי התפעול להקים קו-ייצור חדש, 
על אנשי שיווק להחדיר מוצר חדש לשוק, 
על אנשי מערכות -המידע להפעיל מערכת מחשוב חדשה, 
או על ארגון שרות להשיק שרות חדש. 

כל אלו מוצאים את עצמם מנהלים 
בפועל פרויקטים רחבי-היקף ומורכבים, 
הנתקלים בבעיות מרובות. 

אלא מי שמנהלים פרויקטים אלו לא תמיד נהנים משנים
מרובות של ניסיון מצטבר בניהול פרויקטים.

בסדנה מוצגים פיתוחים מתודולוגיים, 
שיש בכוחם לסייע רבות בהצלחת הפרויקט; 
להביאו לידי סיום במועד, במסגרת התקציב – 
תוך הספקת מלוא תכולתו המתוכננת.


הפיתוחים הללו המוכרים בשמותיהם הלועזיים 
כ- Critical Chain (השרשרת הקריטית) 
ו- Buffer Management   (ניהול באפרים). 


מטרת הסדנה היא הקניית הבנה מעמיקה 
של העקרונות העומדים בבסיס פתרונות אלו, 
של עקרונות התכנון והבקרה של פרויקטים, 
וכן של תהליך יישומם בארגון.


מתודולוגיה חדשה זו, הקרויה

 CCPM – Management Project Chain Critical 

מאפשרת בנייה של תכנון רובוסטי, 
המסוגל לעמוד היטב באירועי אי-ודאות חמורים. 

בנוסף לכך, יישומה עשוי לאפשר את קיצור משך ביצועו של הפרויקט. 

הצירוף הזה - של תכנון טוב וספיגה יעילה של
הסטיות מן התכנית מביאים לכך שהפרויקט 
אכן עומד בתכנון הראשוני שלו – תופעה שכיום היא
נדירה ביותר בנוף של פרויקטים מורכבים.


הסדנה מקנה 16 נקודות PDU 


למי מיועדת הסדנה? 

סדנה זו הנה בעלת ערך רב לכל מנהל המעוניין 
בשיפור כלל האספקטים של ניהול הפרויקטים 
במסגרת ארגונו ו\או הגברת היעילות של צוות ניהול הפרויקטים. 

היא מיועדת לאנשים שעיסוקם בכך – קודם כל המנכ"לים 
של חברות שמבצעות פרויקטים, 
או כאלה העוסקות בפיתוח מוצרים ושירותים חדשים/

יזמים המובילים פיתוחים חדשניים, מנהלי מו"פ וטכנולוגיות, 
מנהלי IT ומנהלי פרויקטי מחשוב, תוכנה וחומרה, 
אנשי התכנון והבקרה של פרויקטים, וכן כל מי שעבודתו 
מערבת אותו בניהול הפרויקטים – אם כמבצע או כמתכנן. 

היא מיועדת גם למי שניהול פרויקטים אינו מקצועם העיקרי, 
אך בפועל מוצאים את עצמם עוסקים בכך. 

הארגונים שעשויים להפיק מכך תועלת מרובה 
הן חברות פרויקטים בתחומי הנדסה ותשתיות, 
חברות פיתוח ותחזוקת תוכנה, 
העוסקים בפרויקטים בתחום התעופה והחלל, 
חברות היי-טק בתחומי תוכנה וחומרה, 
חברות שירותים, תעשייה וייצור. 

בעצם, היא מיועדת לאנשי כל ארגון אשר 
המציאות מביאה אותו ליזום פרויקטים, 
במיוחד מורכבים, אשר דורשים שימוש מתואם במשאבי ביצוע שונים.

סילבוס הסדנה להכרת ניהול פרויקטים עפ"י TOC   


יום 1 - רביעי - 6 ביולי 2022 
 
8:30-16:30
 
איזור המרכז - נודיע על המיקום הסופי קרוב יותר לאירוע

  1. מהו פרויקט
  2. מדוע אין הפרויקטים מצליחים, בדרך -כלל, להתכנס למסגרת התכנון שלהם?
  3. .המנגנונים העיקריים להתמודדות עם האי-ודאות.
  4. כשלון מנגנוני ההגנה.
  5. תרגיל ניהול פרויקט – 1A
  6. תהליך השיפור המתמיד עפ"י TOC .
  7. מתודולוגית הנתיב הקריטי – CPM .
  8. תרגיל ניהול פרויקט – 2.
  9. בעיות-היסוד והדילמות העיקריות של ניהול פרויקטים.
  10. עיקרי ניהול פרויקטים עפ"י TOC – מתודולוגית השרשרת הקריטית (CCPM).



יום 2 - חמישי - 7 ביולי 2022 
 
8:30-16:30 
 
 איזור המרכז - נודיע על המיקום הסופי קרוב יותר לאירוע

  1. יישום העקרונות CCPM – תרגיל ניהול פרויקט – 1B.
  2. יישום עקרונות CCPM לסביבה מורכבת יותר – תרגיל 3.
  3. התמודדות עם מחסור במשאבים – תרגיל 4.
  4. סוגי הבאפרים בפרויקט.
  5. קביעת גודל הבאפר.
  6. עקרונות ניהול באפרים –Buffr Management.
  7. מכשולים ליישום CCPM.
  8. סביבה מרובת פרויקטים.
  9. תרגיל בניהול סביבה מרובת פרויקטים.
  10. תהליך יישום CCPM בארגון.
  11. תועלות יישום CCPM.
  12. מקום תכנה תומכת-CCPM בתהליך היישום.
  13. שאלות ותשובות.


לסיכום


זוהי סדנה מקצועית המקנה כלי אפקטיבי למנהלי פרויקטים. 


הסדנה בת יומיים מלאים 6-7 ביולי 2022. 


08:30-16:30 בכל אחד מהימים. 


הסדנה כוללת חלק תיאורתי וחלק מעשי לתרגול הנלמד. 


הסדנה תתקיים באיזור המרכז. 


הסדנה מקנה 16 נקודות PDU. 

image
על המנחה:

בתפקידו כמנכ"ל חברת סימן שאלה בע"מ, המשמשת כנציגתו בישראל של מכון גולדרט -Goldratt Institute , ד"ר קלארמן עומד בראש המאמץ להפוך את תורת האילוצים – TOC לגישה ניהולית מקובלת ונפוצה, וליישמה במגוון סביבות ארגוניות - בישראל ובעולם.

הרקע שלו – הוא בעל דוקטורט בביוכימיה פיסיקאלית מאוניברסיטת תל-אביב, בה הוא עבד כחוקר העוסק באבולוציה מולקולרית של מערכות מורכבות, ובעל ניסיון נרחב בתעשייה ובהוראה, הכולל הוראה באוניברסיטת תל-אביב ובסמינר הקיבוצים וכן שנות פעילות בניהול בתעשייה – כל אלה מקנים לאלכס יתרונות ייחודיים כמומחה שאין שני לא להשגת מטרותיו.

כמפקדו הישיר של ד"ר אלי גולדרט – מי שחולל את תורת האילוצים – Theory of Constraints במשך עשרות שנים של שירות משותף במילואים ביחידת חי"ר, ד"ר קלארמן הכיר את הרעיונות הראשוניים של OPT ו-TOC כבר לפני יותר משלושה עשורים. החל משנת 1985 הוא לקח חלק מרכזי בפעילות הפיתוח, ההפצה והיישום של TOC בכל רחבי העולם.

פעילותו כללה פיתוח חומרי למידה וסימולטורים להכשרת מנהלים במגוון סביבות ארגוניות, אך בעיקר  פעילות יישום ישירה במספר רב של חברות מובילות ברחבי העולם. 

פעילות זו, החל מראשית שנות ה-90, כללה עבודה עם חברות עולמיות דוגמת Ford, Phillips, Intel, Teva Microsoft,, וכן חברות ישראליות כמו מפעלי ים המלח, חברת החשמל, בזן או נטפים, וגם גופים דוגמת  חיל האוויר ו- 8200, וכן רבים, רבים אחרים.

פעילותו של ד"ר קלארמן עסקה במגוון רחב של תחומים – תחומי הייצור והתפעול, לוגיסטיקה והפצה, בינוי ותשתיות, אך במיוחד בתחום ניהול פרויקטים בתחומי היי-טק, תשתיות, תעופה וחלל.

ד"ר קלארמן הוא מן הבודדים בעולם (והיחיד שפעיל בתחומי היישום בישראל) שהוא מומחה מוסמך באופן פורמאלי להורות וליישם את כלל פתרונות והכלים הניהוליים של תורת האילוצים. זה כולל הן את הקניית הידע והמיומנות בשימוש הכלים הניהוליים של TOC (קורס יונה) וכן את פתרונות של ניהל הפרויקטים CCPM (ניהול פרויקטים עפ"י שרשרת קריטית – Critical Chain Project Management), ניהול התפעול – DBR, ניהול הלוגיסטיקה וההפצה – Replenishment.

כיום פעילותו של אלכס ושל הצוות המומחים שהוא מוביל ממוקדת בפיתוח יישומים מתחומי הניהול השונים ע"מ להגיע לפתרונות מערכתיים, המסוגלים לתרום שיפור מהותי בביצועי הארגונים, וביישומם בארגונים.

בעשור האחרון אלכס עמד בראש צוות שניהל את תיאום הפעילות של מגוון רב של פרויקטי תשתית ובינוי עצומי-ממדים באחת מערי אירופה (ורוצלב אשר בפולין) אשר אירחה את משחקי 2012EURO . היו אלו פרויקטים המתאפיינים בלוחות-זמנים קשיחים, ובהיותם פרויקטים ציבוריים המתבצעים בשטח עירוני בנוי הם נתקלו באין-ספור של בעיות ותקלות. כל אלו נעשו תחת עינה הבוחנת של דעת הציבור ותקשורת ביקורתית. ורוצלב הייתה העיר היחידה (מבין שמונת הערים המארחות) אשר כל הפרויקטים שלה הסתיימו במועד או לפני המועד.

גילויי שדות הגז הגדולים מול חופי ישראל גרמו למאמץ להעביר את חברות התעשייה בישראל לשימוש בגז טבעי כמקור אנרגיה העיקרי שלהן. ד"ר קלארמן היה שותף בהובלת פרויקטי הסבה רבים שנעשו לאחרונה. מדובר בניהול סביבה מרובת-פרויקטים תוך כניסה לטכנולוגיות שאינן מוכרות בארץ ולוחות זמנים צפופים.

אלכס הוא גם מחבר ידוע של ספרים בתחום יישום הכלים הניהוליים של תורת האילוצים בתחומים שבהם הם טרם הוכנסו. באופן זה הוא היה שותף לבנייה של פתרונות חדשניים אשר יצרו למיישמי הפתרונות הללו יתרונות תחרותיים ניכרים. 

ספרו הידוע ביותר (שנכתב ביחד עם ריצ'רד קלפהולץ) מכונת הכסף (The Cash Machine) עוסק ביישום TOC בתחום ניהול צוותי המכירה של החברות. בחברות רבות ספר זה משמש מורה דרך בנושא ארגון והפעלה של צוותי המכירה. עד עתה ספר זה  הופיע באנגלית, ביפנית, בסינית, בתאית, בפולנית ובליטאית, ובקרוב יופיע גם בעברית ובגרמנית.
The Cash Machine (written with Richard

ספרו האחרון (אף הוא נכתב עם ריצ'רד קלפהולץ) הוא Release the Hostages. הוא מתמקד בשימוש שניתן לעשות ביישומים תורת האילוצים בתחום המאתגר של ניהול צוותי שירות לקוחות של חברות ציוד ושירותים. 

אלכס נשוי לד"ר אוקי מרושק-קלארמן – מנהלת מדרשת אדם בירושלים ואב גאה לארבעה בנים. הם חיים בהרצליה, ישראל. 
אנחנו מכבדים את פרטיותך.
לעולם לאל נעשה שימוש לרעה בפרטים שהשארת לנו.
לעולם לא נשלח דואר זבל.
לעולם לא נעביר את הפרטים שלך לשום גורם אחר, ללא אישור מפורש ממך.