יאיר לפיד בטוויטר (2.6.2021, 23:25):
"הודעתי כעת לכבוד נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, כי עלה בידי לסיים בהצלחה את מלאכת הרכבת הממשלה. אני מתחייב, כי הממשלה הזו תעבוד בשירותם של כלל אזרחי ישראל, אלה שהצביעו בעבורה ואלו שלא. היא תכבד את מתנגדיה ותעשה ככל שביכולתה לאחד ולחבר בין חלקי החברה הישראלית".
תלמידים, הורים ומורים יקרים,
ארבעה הרהורים על יום רביעי, כ"ב בסיוון תשפ"א, 2 ביוני 2021:
א. מעטים הרגעים שאנחנו מרגישים בהם את משק כנפי ההיסטוריה נוגע בכתפינו. אם אכן בעוד כעשרה ימים תקום ממשלה שבנימין נתניהו אינו עומד בראשה, נוכל לומר ש"יום רביעי הגדול" (למי שעוד שזוכר את הסרט מסוף שנות ה–70) היה יום היסטורי. בזהירות גדולה, שהרי יש עוד מספיק ימים לגרום לחבילה המורכבת הזו להתפרק לגורמים, ניתן לומר שרוב שברירי בכנסת החליט שיש לשנות את המפה הפוליטית. רוב שברירי בכנסת, וכנראה גם בעם, החליט שיש להחליף את נתניהו בראשות הממשלה. לאחר ארבע מערכות בחירות, שכולן נסבו על השאלה "כן ביבי/לא ביבי", לאחר ארבע מערכות בחירות שנתניהו לא הצליח להקים בהן את הממשלה שרצה כי לא הצליח להגיע לרוב התומך בו לראשות הממשלה בכנסת, נראה שגוש "רק לא ביבי", שהצליח לצרף אליו בתהליך הדרגתי שלוש מפלגות ימניות מובהקות ("ישראל ביתנו", "תקווה חדשה" ו"ימינה"), הצליח להקים ממשלה כמעט כנגד כל הסיכויים.
מוקדם להספיד את נתניהו. גדול הפוליטיקאים שקמו לישראל כנראה לא אמר את המילה האחרונה. ואין ספק שלאחר למעלה מ–12 שנה רצופות בשלטון ולמעלה מ–15 שנה בסך הכול כראש ממשלה, קשה לראות את נתניהו ומשפחתו עוזבים את המעון הרשמי ברחוב בלפור בירושלים ללא עוד ניסיון למנוע את הקמת הממשלה המיועדת. אבל אם אכן תקום ממשלה כזו, ייתכן שתם עידן בפוליטיקה הישראלית.
ב. הקרדיט לשינוי המסתמן, ולא משנה כעת מידת התמיכה במהלך מצד מי מאיתנו, מגיע למי שהתגלה כ"מבוגר האחראי" שעמל בשקט והאמין באפשרות השינוי. יאיר לפיד, יו"ר "יש עתיד", עמל כדי להקים ממשלה לנפתלי בנט, יו"ר "ימינה" – מפלגה עם שישה מנדטים... לפיד "תפר" הסכמים קואליציוניים בזה אחר זה, ולא ויתר גם כשנראה, עם הצהרתו של בנט בזמן מבצע "שומר החומות", שממשלת "השינוי" ירדה מהפרק.
צריך להסתכל היטב בקואליציה המסתמנת. קואליציה של שמונה מפלגות הנמצאות במחלוקת אידיאולוגית חריפה. שלוש מפלגות ימין, שתי מפלגות מרכז, שתי מפלגות שמאל, ולראשונה בתולדות מדינת ישראל - גם מפלגה ערבית. מוקמת ממשלה שמראש ידוע שלא תשביע את רעבונה של אף מפלגה הנמצאת בתוכה. ממשלה שלא תוביל להסכם שלום פורץ דרך עם הפלסטינים, ומנגד לא תספח את יהודה ושומרון. לא תיישם מדיניות כלכלית ימנית ליברלית, ומנגד לא תאמץ חוקים סוציאליסטיים. לא תפתור את בעיית "השוויון בנטל" מול העולם החרדי, ומנגד לא תאפשר הקצבות ללא חשבון לעולם הישיבות.
אם להאמין להצהרות חברי הכנסת המרכיבים את הקואליציה החדשה, החשיבות הגדולה של הממשלה הזו היא בשינוי השיח, בשינוי התרבות הפוליטית שהשתרשה בשנות נתניהו הארוכות. השינוי החברתי מהמילה "אני" למילה "אנחנו" (כפי שציין ראש הממשלה המיועד, נפתלי בנט, בנאומו ביום ראשון, לפני חמישה ימים) אינו שינוי סמנטי. הוא שינוי אידיאולוגי. בהחלט ייתכן שלנתניהו זכויות רבות בשנותיו כראש ממשלה, אולם אחד הכישלונות הגדולים של נתניהו ומשפחתו הוא הצורך המתמיד בפולחן אישיות. פולחן אישיות שבא לידי ביטוי גם בטשטוש הגבולות בין הציבורי לאישי בהתנהלות המשפחתית. הדמוקרטיה הישראלית לא בשלה, ואני מקווה שלא תהיה בשלה לעולם, להערצה ולסגידה אישית המבטלת כל חשיבה עצמאית ושיקול דעת.
כישלון נוסף משמעותי ומטריד במיוחד, שיש לקוות שהוא אינו אלא טעות בשיקול הדעת, הוא העובדה שאנו עדים היום למראות ולקולות של הסתה, שחזינו בהם לפני רצח רבין, וראש הממשלה אינו משמיע גינוי, אפילו רפה, לתופעה. בכך נותן נתניהו לגיטימציה, אפילו בשתיקה, להסתה ולבריונות שכל כך מסוכנות והרסניות לחברה הישראלית.
אם אכן תקום ממשלה שעובדת למען הציבור בכללו, שתילחם בשיח הקולני (שלא לומר צעקני) האלים והמסית נגד מוסדות המדינה למיניהם (מרשויות אכיפת החוק ועד רשויות המשפט), שתכבד ותקשיב גם למתנגדיה, ושחבריה ידעו לשמור על הצניעות הנדרשת ממנהיגי הציבור, הרי שהציבור הישראלי ירוויח חזרה להתנהלות פוליטית שפויה ומקדמת. אם זה יקרה, גם זה יהיה ציון דרך היסטורי בחיי האומה.
ג. היום הדרמטי הזה לא פסח על הספורט בישראל. בדרבי שנוי במחלוקת ותהפוכות, ניצחה מכבי תל-אביב את יריבתה ההיסטורית - הפועל תל-אביב - בגמר גביע המדינה בכדורגל. מכבי תל-אביב, שהפסידה את האליפות למכבי חיפה, היא מחזיקת גביע המדינה לאחר הארכה ופסילת שער של הפועל בדקות הסיום. נשיא המדינה היוצא – אותו אדם שיאיר לפיד התקשר אליו לאחר המשחק – העניק את הגביע לשחקני מכבי. הנשיא שוחח עם לפיד בעודו באצטדיון "בלומפילד" ביפו. יפו, שרק לפני פחות משלושה שבועות, במהלך מבצע "שומר החומות" (אותו מבצע שהוביל את בנט להודיע שממשלת "השינוי" ירדה מהפרק...), בערה במהומות קשות של תושביה הערביים, אירחה היום את אחד ממשחקי הכדורגל החשובים בישראל השנה, כאילו לא חוותה הרס ושנאה יוקדת לפני זמן לא רב. סוג של חזרה לשגרה המבטא גם הוא את המטוטלת הישראלית הנעה בין היסטוריה להיסטריה.
ד. ואחרון חביב – כבר בשעות הצהריים נבחר יצחק (בוז'י) הרצוג לנשיא ה–11 של מדינת ישראל. הרצוג, הפוליטיקאי הוותיק שיש לו חברים רבים במשכן, זכה לקולם של 87 חברי כנסת, ובכך הפך לנשיא שזכה לניצחון הגדול ביותר בהצבעה על התפקיד. הרצוג הוא נכדו של הרב הראשי האשכנזי לישראל, שכיהן בתפקיד עוד לפני קום המדינה, ובנו של חיים הרצוג, שהיה אלוף בצה"ל, פוליטיקאי ונשיא המדינה השישי. הרצוג גבר על מרים פרץ, שלמרות חוסר ניסיונה והעובדה שלא כיהנה בתפקידים ציבוריים משמעותיים, זכתה להערכה ולתמיכה של רבים בעם, הרואים בה דמות מאחדת ומפשרת.