image
הידיעון המקוון של האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר: 6 ביוני 2021
יפה ברלוביץ
יוצאות לחופש

עוד שבועיים מסתיימת שנת הלימודים האקדמית. אחרי חודשים צולעים של שיעורים בקורונה, ימי עיון בזום, ונסיונות עקשניים לחזור לחיים של פעם, אנחנו מגיעות/ים לקצה המתווה. אז קודם כל ברכות: ברכות לסוף שנה מוצלח בעבודות ובמבחנים, וברכות לחופש גדול נעים ופורה. עם החופש הגדול גם הניוזלטר יוצא לנוח ולאסוף כוח.
ורק להזכירכן/ם: מדצמבר 2017 הופיע אצלכן/ם הניוזלטר פעם בשבועים, כל יום ראשון בבוקר כמו שעון. כך שלוש וחצי שנים, עם קורונה ובלי קורונה, בחופשות הסמסטר ובערבי חגים, וכפי ששמתן/ם לב עם השנים הבמה הלכה וגדלה בידע ומידע - עם מדורי תוכן חדשים ועם הודעות מעודדות של קולות קוראים לכנסים, למענקים למלגות ולגבי כל עשייה ודרבון בחיינו האקדמיים.
והעיקר נפגשנו כאן רחוקות וקרובות כולנו יחד: אלה מתכניות לימודי המגדר מתל חי וגליל מערבי ואלה מאחווה ומאוניברסיטת בן גוריון, אלה ממכללת עמק יזרעאל וספיר ואלה מאוניברסיטת חיפה ותל אביב. ואכן אם לפנים כל תכנית ללמודי מגדר התמקדה אך ורק בלוח השיעורים שלה, באירועים שלה ובקמפוס שלה - הנה עכשיו באמצעות הניוזלטר הדו שבועי, השיח הבין-לימודי והבין-חברי נעשה אינטנסיבי ואמפטי יותר. כולנו לומדות/ים להכיר את כולנו, לדעת מה נעשה אצלכן/אצלנו, וכמובן לשתף פעולה ולחלוק ידע.
יוצאות ויוצאים לחופש. להתראות.
image
image
ברכות חמות
לשלוש הפרופסוריות החדשות

יעל גילעת, מרצה במכללת אורנים וראש המכון והחוג לאמנות שם. תחומי התמחותה: אוריינות חזותית, אמנות יהודית ומבע אמנותי, בין תרבותיות וזהות מגדרית
מספריה: צורפות בכוך ההיתוך: אמנויות יוצאי תימן והתהוותה של התרבות החזותית הלאומית בישראל, 1982-1967, 2009; "רוקמות אומה: תפקידם של ארגוני נשים בהצמחת התרבות העממית-רשמית 1970-1920", בתוך: ר' מרכוס, נשים יוצרות בישראל, 2008. 

סראב אבו רביעה-קווידר, ראשת הקתדרה ללימודי המדבר, אוניברסיטת בן גוריון בנגב. מרצה במחלקה לחינוך וחוקרת יחסי כוח ואג'נסי של נשים מקבוצות מוחלשות (השכלה גבוהה, תעסוקה, משפחה). פעילה למען זכויות החברה הבדואית בנגב וממייסדות פורום ארגוני הנשים הערביות בנגב. 
מספריה: מדורות ואהובות, סיפור חייהן של נשים בדויות משכילות, 2008; זהות מעמדית בהתהוות: פרופסיונליות פלסטיניות בנגב, 2017.

עינת לחובר, מרצה במחלקה לתקשורת במכללה האקדמית ספיר. ממייסדות הפורום הפמיניסטי שם. מתחומי מחקרה: המפגש בין מגדר ותחומי מדיה שונים, זכרון מגדרי וזהות לאומית, לימודי נערות. 
מפרסומיה: "דגמים של נשיות בעיתוני הנשים בישראל בתקופת מלחמת ששת הימים" בתוך: עיונים בתקומת ישראל, 2011; "נשיות ופמיניזם בחייה של חנה זמר, 2003-1924, בתוך: קשר, 48, 2018 ; ערכה: נערות וגופן, מדברות, נוכחות, נסתרות (יחד עם עינת פלד ומיכל קומם): 2017.
נשים זוכרות נשים

נשים זוכרות נשים

מרילין ספר היא פרופ' לפסיכולוגיה קלינית וחברתית (בדימוס). ב-1968 סיימה את לימודי הדוקטור שלה באוניברסיטת סירקוס בארצות הברית, ועלתה לארץ. עוד בארצות הברית בלטה ספר באקטיבזם החברתי שלה, וכך המשיכה  גם בארץ.
הצטרפה לאוניברסיטת חיפה, ויחד עם היותה מרצה במחלקה לפסיכולוגיה, עמדה בראש הפרוייקט קדמה לקידום נשים; הייתה מהמייסדות של התנועה לשחרור האישה  בחיפה (עם מרשה פרידמן, 1972); הקימה באוניברסיטה את התכנית הראשונה ללימודי נשים, וב-1998 הייתה ממייסדות האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים וחקר המגדר, ועמדה בראשה במשך חמש שנים: 2003-1998.
בעשייתה הרבה, יש לציין גם את היותה המייסדת והראשה של הקונגרס הבינתחומי הבינלאומי הראשון אודות נשים: עולמות נשים ׁ(wow), שהתקיים בחיפה ב-1981. בעקבות קונגרס בינלאומי זה, חברו יחד אקטיביסטיות וחוקרות לימודי נשים מכל העולם, כדי להמשיכו ולקיימו כל שלוש שנים, כל פעם במקום אחר. עד כה נערכו 13 קונגרסים (דנמרק, אירלנד, ארצות הברית, אוסטרליה, קוסטה ריקה ועוד). הקונגרס ה-13 התקיים בברזיל, שם נשאה ספר את ההרצאה המצורפת כאן. הקונגרס ה-14 היה אמור להיערך במקסיקו ב-2020, אך נדחה בשל הקורונה. מרילין ספר כתבה את הערכים: על לימודי מגדר בישראל ועל האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים וחקר המגדר.
מחקר פמיניסטי

מחקר פמיניסטי

“להילחם כמו גברים ולא כמו כוּסיות”: מגדר וצבאיות בקרב רצים ורצות למרחקים ארוכים ובקרב מתאמנים ומתאמנות במכוני כושר
אסף לב ואסתר הרצוג
מתוך מגמות נ"ו 1, מאי 2021

המאמר בוחן את הקשר בין דימויי גבריות לבין עבר של שירות צבאי ועיסוק מאומץ בספורט בהווה, ואת ההבניה החברתית של גבריות בחברה הישראלית, בשתי זירות ספורט: ריצה למרחקים ארוכים ואימון במכון כושר. המאמר מתבסס על מחקר אתנוגרפי של אנתרופולוג ואנתרופולוגית, שנערך באמצעות תצפיות משתתפות וראיונות מובנים למחצה. המחקר על קבוצת רצי ורצות מרתון חובבים, שבה השתתף האנתרופולוג, ממחיש את השפעתם של החוויות מן השירות הצבאי ואת השימוש בסמלי הכוח הצבאיים, בהתמודדות עם אתגרי הריצה למרחקים ארוכים ובחיזוק הדימוי הגברי. 
המחקר על מכוני הכושר, שעשו שני החוקרים, מצביע על הבדלים בין מכוני כושר במטרופולין של תל אביב לבין מכון כושר באזור כפרי. ניתוח השיח וההתנהגות בשני הקשרים אלו של פעילות גופנית מלמד, שהשתלבות של נשים בתחומי ספורט הנתפסים כגבריים עשויה לאיים על הדומיננטיות הגברית ולייצר תגובות של גברים לאיום נתפס זה. אמצעים כגון פעילות ספורט מאומצת, שימוש בשיח סקסיסטי ואגרסיבי, התבלטות קולנית ועטיית סמלים ולבוש צבאיים, משמשים אותם להתמודדות עם האיום. 
אמצעים אלו תורמים לשימור הדומיננטיות הגברית במרחבים הנחקרים ולעתים אף מעניקים מעין חוויה מתקנת לגברים בעלי דימוי חלש. תפיסת העליונות הגברית, כך נטען, מבוססת על בידול מדימויי הנשיות. בחינת האקלים החברתי במכוני הכושר בתל אביב לעומת זה שבאזור הכפרי מערערת על תפיסות של דומיננטיות גברית כטבועה במרחבים שנחקרו, ועל הזיהוי הרווח בספרות המחקר של צבאיות עם הקולקטיב הישראלי.
למאמר המלא 
image
מגרש משלה: ספורט-מגדר-אקדמיה
פלטפורמה להנגשת ידע מחקרי וכלים מעשיים לשימור וקידום נערות ונשים בעולם הספורט
 
מחקרים מרחבי העולם מספקים היום מגוון נתונים לגבי ההבדלים בחסמים ובצרכים של  נערות בספורט. ההבנה של החסמים והצרכים השונים היא מפתח לגיוס ושימור ילדות, נערות  ונשים בכל הגילאים, ויותר נשים שנהנות מהיתרונות האישיים, החברתיים והבריאותיים של  הספורט. יחד עם זאת, עולם הספורט עדיין אינו מנצל את המשאב הזה. כיום ישנו ניתוק בין הידע האקדמי הרב שנצבר בתחום הספורט והמגדר שנותן כלים רבים  לעבודה נכונה עם ילדות ונערות, לבין המאמנות והמאמנים המלווים אותן בשטח. מאמנות ומאמנים עדיין מקיימים שיח, תפיסות עולם, שיטות אימון שמבוססים על תפיסות  ושיטות שנבנו למען ספורטאים בנים, ואינם מיישמים את הידע שנצבר לגבי אימון בנות. זאת משום שהידע הזה אינו חלק מתוכנית ההכשרה שלהם, ובמקרים רבים אף סותר את  התפיסות והשפה הרווחת בעולם הספורט.
לאתר
חדש על המדף

חדש על המדף

עם שבוע הספר העברי
מעבר לים: נחום גוטמן - אמן צעיר באירופה
מאת: תמר רותם | בעריכת:יהודית רותם
שוקן, 2021

באוגוסט 1920 יוצא נחום גוטמן בן העשרים ושתיים מתל אביב, העיר העברית הראשונה, לבירות האמנות והתרבות של אירופה, שאך זה הקיצה מחלום הבלהות של "המלחמה הגדולה". גוטמן הוא בנו של הסופר ש. בן ציון, אך אף שגדל מוקף בסופרים ואנשי רוח אמצעי הביטוי שלו אינם המילים, אלא העין המתבוננת והיד המציירת. 
חמש שנים שעשה בוינה, ברלין ופריז הן המסד לאומנותו ולהכרתו הציבורית הגורפת שזכה לה כאמן ישראלי חשוב, אך הן מוזכרות רק ביעף בביוגרפיות המוסמכות שנכתבו עליו. תמר רותם, שהתמקדה במחקרה במכתבים המשפחתיים, חושפת תקופה עלומה זו, ובין השורות אישה אלמונית בשם פ"פ או פרידה פליגלמן. אט אט כובשת אישה זו את מקומה בסיפור, כשהיא נחשפת כאהובת האמן, בפרשה נסתרת ומפעימה.
      
פליגלמן נולדה למשפחת מהגרים יהודים במונטנה, ארה"ב, אבל לא היססה להגיע לניו יורק, להיות לתלמידה הראשונה במחלקה לאנתרופולוגיה באוניברסיטת קולומביה. היא הייתה סופרג'יסטית נלהבת, אישה יחידה בין מאות גברים, וחקרה שפה של בני שבט הפולה באפריקה כשהיא מוכיחה שיש להם לקסיקון שלם של מילים המתייחסות למוסר. המחקר שלה סתר תפישות גזעניות ומחקרים גזעניים. ב-1922 קיבלה מלגה להמשך לימודים באירופה ופגשה שם את נחום. חניכותו של גוטמן כאמן צעיר בברלין ובפריז, הוא גם סיפור אהבה נלהב ועצוב של צעיר ומבוגרת ממנו, שמחפשים את דרכם יחד וכל אחד לחוד, אבל בעוד היא נעלמת לתוך ההיסטוריה האמריקנית, הוא חוזר לארץ להעשיר אותנו בציוריו. עם גילויי ספר זה, ניתן לבחון אותם באור חדש.
מחשבות על אוכל
המחלקה לתרבות חזותית וחומרית, בצלאל    
עורכים: אורי ברטל, רונית  ורד ומיכל איתן
רסלינג,2021


פתח דבר | אורי ברטל, רונית ורד, מיכל איתן
מזון, עצמי וזהות | קלוד פישלר
שמן זית זך / קוטג‘: הגבינה עם הבית | יחיל צבן
לאכול בעיניים: התפריט של זאב אנגלמאיר | בן ברוך בליך
הבננה לובשת פראדה: המפגש בין אופנה לאוכל | יערה קידר
מאוטופיה קולינרית לדיסטופיה חברתית ובחזרה: סעודות קולנועיות שיוצאות מכלל שליטה | נועה ברמן–הרצברג
לגמור מהצלחת: כיצד השפיע אינסטגרם על תרבות האוכל בעולם המערבי | גילי יובל
שום, פלפל וקעקוע: שפים, קעקועים והון במטבחים מקצועיים | שירה בן שמואל
פרק חזותי | ראובן זהבי
סוגיות בייצוג הארוחה באמנות המערבית | שרה בנינגה
שמחה ואפלה סביב שולחן האוכל הביתי | מיכל קרייזברג
‘Make Tea, Not Love׳: תה באמנות הרוסית, היפנית והבריטית מהמאה ה-19 עד ימינו | אלה צ'רניאק
ארוחה בטעם של 'שָׁם' | אור רוזנבוים
מלאומיות ובריאות לצרכנות והבניית זהות | עופרה טנא
לחם ערבי–עברי: סיפורה של החוביזה, כיצד נתפס אוכל בר מקומי בישראל | מיכל לויט
מלח הארץ: אוכל, אמנות וזהות לאומית בישראל ובפלסטין | יעל רביב
בולעים את פלסטין: על הפלסטינים ועל הארץ בתרבות האוכל הישראלית | רונלד רנטה, יונתן מנדל
אינטימיות ולאומיות במסעדה הפלסטינית בישראל: דימויים חזותיים במרחב המסעדה | עזרי עמרם
הפוליטיקה של הפיתה: רשת מזנון וההיגיון התרבותי של הקפיטליזם המאוחר | גיא פרחי
דיגיטלי וטרופי: בישול ממוחשב באי תאילנדי | עמית צורן, אילת סלע
לוח מודעות

לוח מודעות

קולות קוראות, מלגות ועוד
image
image
מה קורה?

מה קורה?

כל מיני אירועים שיתקיימו בקרוב: ימי עיון, כנסים, הרצאות, ערבי שיח, סיורים, הקרנות, הקראות, מסיבות ועוד. 
טרנסגרסיה באמנות ובתרבות החזותית: מחקרים פמיניסטיים, קווירים וטרנסיים 
8 ביוני, 2021 בשעה 9:00
החוג לתולדות האמנות באוניברסיטת חיפה: התחברות בזום
לתכנית
סדנת כלכלת בית עם עירית ציפורי
16 ביוני, 2021 בשעה 19:00
בסדנא נלמד איך אפשר בקלות בעזרת דף ועפרון להבין מה מצב כלכלת הבית של כל משתתפת ובעיקר מה הצעד הבא שהיא צריכה לקחת.
לפרטים
הכנס הארצי השלישי של העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל
16-17 ביוני, 2021
לפרטים והרשמה
הכנס השנתי של האגודה הישראלית לחקר זנות, עבודת מין וסחר במין
3 ביוני 2021 
10 ביוני 2021
17 ביוני 2021
להרשמה
נהלל, מושב העובדים הראשון: ערב עיון במלאת 100 שנה להיווסדו 
16 ביוני, 2021 בשעה 17:00

מתוך התכנית: "שם אין מציאות הנשים ניכרת": נשים במושב בראיה השוואתית | פרופ' סילביה פוגל־ביז'אווי, המכללה למנהל
אתוס לאומי והחלטות אמיצות- עתליה בן אבא וד"ר עליזה קורב מדברות על נשים צבא וסרבנות 
17 ביוני, 2021 בשעה 19:00
הקרנת הסרט "מסרבת" העוקב אחרי עתליה בן אבא בתהליך הסירוב לשרות צבאי, לאחר ההקרנה ננהל דיון עם עתליה וד"ר עליזה קורב.
לפרטים
נא להכיר

נא להכיר

זוכות מלגת צ'וטיק לעידוד נשים וחקר המגדר:
______________________

יפית שחר, דוקטורנטית שלב ב' בבית הספר לתרבות באוניברסיטת תל אביב ויועצת תקשורת במשרד יחסי ציבור. ליפית תואר שני בתקשורת ותואר שני נוסף בספרות אנגלית, מאוניברסיטת תל אביב. מחקר הדוקטורט שלה עוסק ברטוריקה הפוליטית של המלכה אליזבת הראשונה וכולל ניתוח רטורי של נאומים, תפילות ומכתבים דיפלומטיים. המחקר שלה טוען כי ההישג הרטורי הגדול ביותר של המלכה אליזבת הוא יצירת מרחב פוליטי למנהיגות נשית אוטונומית באמצעות מילים ומבנים רטוריים שעברו ניכוס מחדש. בזכות השכלתה הגבוהה והנרחבת באומנויות הליברליות, המלכה אליזבת מאתגרת ומעצבת מחדש את השיח הפוליטי והשמרני של תקופתה מבפנים, על ידי חתירה תחת קונוונציות רטוריות מסורתיות. המחקר מדגים כיצד אישה שפועלת מתוך מערכת פטריארכלית מצליחה לחתור תחתיה ולדחוף את גבולותיה באמצעות טכניקות רטוריות, בתקווה לתת לנשים השראה וכלים לעשות זאת גם בימינו.
image

נועה דה לה וגה, דוקטורנטית בבית הספר לכלכלה, באוניברסיטת תל אביב. תחומי המחקרים הנוכחיים שלי הינם כלכלת מגדר, כלכלת עבודה ומיקרו-כלכלה יישומית. גברים מרוויחים יותר מנשים בממוצע, זו התשובה הרווחת כאשר שואלים- מדוע ברוב משקי הבית נשים לוקחות על עצמן חלק גדול יותר בגידול ילדים, על חשבון הקריירה שלהן? במאמר בשם The Differential Effect of Childbirth on Men’s and Women’s Careers"" אני חוקרת הבדלים בהשפעה של לידת ילד ראשון על ביצועי שוק העבודה, בהתבסס על ההכנסה היחסית בין בני הזוג לפני הלידה. ממצאי המחקר מראים כי כאשר נשים מרוויחות יותר מבני הזוג שלהן לפני הלידה, הן מראות ירידה דומה בהכנסות (באחוזים) כמו נשים שהרוויחו פחות מבני הזוג שלהן. כלומר, ההשפעה השלילית של הלידה על ההכנסות, שיעורי התעסוקה ושעות העבודה של נשים משמעותית ומתמשכת, ואינה תלויה בהכנסה היחסית שלהן לפני הלידה. לעומת זאת, גברים נוטים להגדיל את הכנסותיהם, שיעורי התעסוקה ושעות העבודה שלהם, לאחר הלידה, אם לפני הלידה הם הרוויחו פחות מבנות הזוג שלהם. אולם, עליה זו בהכנסות מלווה בירידה בשביעות הרצון מעבודה ומהחיים באופן כללי, אצל אבות שהיו לפני הלידה מפרנסים משניים. בעוד שאצל אימהות שהיו מפרנסות עיקריות לפני הלידה נמצאה ירידה בשביעות הרצון מעבודות הבית. הירידה בשביעות הרצון מעידה על כך שההשפעה המבדלת של הלידה על ביצועי שוק העבודה לא משרתת את האינטרס של גברים ונשים כאחד.
image

יעל גאפל, דוקטורנטית שלב ב׳ בבית ספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב. פסיכולוגית קלינית וחינוכית. פסיכואנליטיקאית יונגיאנית. תואר שני בפסיכולוגיה וחינוך מהאוניברסיטה העברית ירושלים. מחקר הדוקטורט שלי עוסק בתפיסת ההורות של אימהות לחיילים קרביים, וכולל ניתוח ראיונות עומק של האימהות. בעוד שאימהוּת לחייל קרבי נראית לכאורה כתפקיד בלתי אפשרי, הסותר את מהות האימהוּת, רק אימהוֹת בודדות מתנגדות באופן פעיל לגיוס בניהן לחַיל קרבי. יתרה מזאת, חלקן מעודדות זאת ורבות מתגאות בכך, שואבות מאימהוּת לחייל קרבי תחושת ערך ומשמעות. המחקר הנוכחי מבקש לברר את תפיסת ההורות של אימהות לחיילים קרביים מנקודת מבטה של האם כסובייקט ותוך אפיון מידת יכולת הפעולה (agency) שהאימהות מיחסות לעצמן. איפיון יכולת הפעולה (agency) מצריך התבוננות שונה על מידת האחריות שהאם מייחסת לעצמה ועל טווח עמדותיה: מעֶמדה של מקבלת ומשמרת פסיבית של הסדר הפטריאכלי, לעמדה של לקיחת אחריות אקטיבית ומשתתפת משמעותית ביחסים בין הצבא לחברה. התבוננות שכזו מחייבת דיון בסובייקטיביות, בדואליות ובאמביוולנטיות של האם. הראיונות וניתוחם נערכים על פי ״מדריך ההקשבה״ של גיליגן המאפשר הקשבה למגוון הקולות בראיון כולל קולות שותקים ומושתקים.
המלצתרבות

המלצתרבות


תגידי לי משהו  قولي لي إشي    
معرض كلام תערוכת דיבור
עבודות מאת רות קנר أعمال من تـأليف: روت كانر
אוצר: יאיר ורדי أمين المعرض: يائير ڤاردي
בכורה: 14.6.21
גלריה בית הגפן, חיפה

התערוכה 'תגידי לי משהו' מציגה סדרת פעולות דיבור של קבוצת תיאטרון רות קנר.
התערוכה מבקשת להקשיב למנגנונים הפלאיים של הדיבור האנושי – האופנים המפתיעים בהם בני אדם פועלים עם מילים: מצהירים, מתקיפים, מחמיאים, מאיימים, מפתים, חושפים, מטייחים, בוראים ומפרקים עולמות באמצעות מילים.
התערוכה תתפרס על פני שתי הקומות של גלריה בית הגפן ותזמין את הצופות והצופים לנוע בין ובתוך מרחבי דיבור.
לאתר קבוצת התאטרון
סירה טובעת
רינה פלד
אוצר: מקס אפשטיין
גלריה אגריפס 12 (ירושלים)
נעילה:2.7.2021


במוקד התערוכה הנוכחית של רינה פלד נמצאת סדרה מתקופת הסגר של השנה האחרונה.
בתקופה זו מנהלת רינה מעין מסע בלי לצאת מהבית. מסע שיש בו שילוב של התבוננות פנימה, וקשב רגיש לכל רחש חיצוני. מסע שבו היא נמצאת בתוך ומחוץ לדברים בו-זמנית. רשמי המסע הפנימי-חיצוני הזה באים לידי ביטוי בדימויים ויזואליים, תוך שימוש באמצעי הציור העומדים לרשותה.
השפה הייחודית שפיתחה במהלך השנים האחרונות הולכת ומתעשרת, ומילון דימויים חדש הולך ונבנה. סירה, עפיפון, חלון, רקפות, קן-ציפור, מפרש - הם תרגומים מטאפוריים שיצאו מתוך ״יומן הסגר״, אותו כתבה רינה כמעט יום-יום במהלך ימי הסגר.
היומן האישי הזה הפך להיות מעין יומן ניווט, שהתערוכה הנוכחית היא המקבילה הויזואלית שלו. פרגמנטים מן היומן מוצגים לצד הציורים, וניתן להשתמש בהם כמדריך לצפייה בתערוכה.
לאתר הגלריה
אמהות: אופרה עכשווית של דוד זבה - מבעד לעיני הגיבורות
האופרה הישראלית ותיאטרון גשר בשיתוף פעולה
7 ביוני 2021 ב-20:00 | 11 ביוני ב-13:00 | 12 ביוני ב-21:00 
בית האופרה הישראלית בתל אביב
נשים רבות מופיעות בסיפורי בראשית, אבל את הסיפורים עליהן אנו שומעים מנקודת המבט הגברית. חלקן אפילו לא מוזכרות בשמן הפרטי אלא רק בשם בעלן – אשת לוט, אשת פוטיפר ואחרות. דוד זבה, אחד היוצרים הבולטים כיום בישראל, ביקש לחזור אל הסיפורים המוכרים, אך הפעם לספר אותם מבעד לעיניהן של הגיבורות.
מה חשה אשת נח כשגילתה שכל חבריה ויקיריה טבעו למוות? מה קרה לאשת לוט כאשר שמעה שבעלה ביקש מגברי סדום לאנוס את בנותיה? מדוע העדיפה רבקה בן אחד על פני אחיו התאום? כל אותן דמויות מרתקות מסיפורי המקרא, שבחברה הגברית בה חיו, תפקידן היחיד היה להרות, ללדת וחוזר חלילה, זוכות סוף סוף להשמיע את קולן.
זבה, אשר כתב את הטקסט והלחין אותו, מביא את האמהות לקדמת הבמה. הוא מנתק אותן מהאבות, ומציג בפנינו את האופן שבו בחרו להתמודד עם המציאות שלרוב נכפתה עליהן על ידי הגברים או על ידי אלוהים. ומי שמנווט את המארג העלילתי המיוחד הזה הוא אלוהים בכבודה ובעצמה – שמיוצגת על ידי זמרת סופרן.
לפרטים ורכישה
image
כתב העת המקוון החדש "חוצות" – כתב עת תרבוטיפוליטי
חברות המערכת: ד"ר אסתר רפפורט, רתם זמיר, טובה בוקסבאום, אורטל לוי 
ייסדנו את כתב העת מתוך כוונה לבנות מרחב שיאפשר חשיבה משותפת על ואת הקליניקה, את הפוליטי, ואת יחסי הכוח בתוכם אנו מטפלות ומתקיימות, את הכוחות המפעילים אותנו ואת הכוח שאנו עצמנו מפעילות בבלי דעת. אנחנו מבקשות לתת כאן במה לקולות שונים, לסיפורים שטרם סופרו, לאוכלוסיות המצויות הרחק מן המיינסטרים ולאתגר בכך את עצמנו כבנות אדם וכמטפלות, את קהל הקוראות, ואת החברה בה אנו חיות. אנחנו רואות את החשיבה הטיפולית ככזו שחוצה גבולות – בין העצמי לאחר, בין האנחנו לאחרים-ות, בין החדר אל החוץ, בין התרבותי לפוליטי, בין המשבר לשגרה. בתוך כך, זהו כתב עת שיעסוק בשאלה: כיצד ניתן לטפל כאשר האדמה מתחת לרגלינו בוערת? איך המקצועות הטיפוליים משתלבים במרקם הפוליטי-חברתי הנפיץ והאלים המאפיין את המדינה ואת האזור?
בחרנו בשם "חוצות" כי שאיפתנו היא לחצות גבולות של דיסציפלינות אקדמיות ולהפגיש פרספקטיבות פסיכולוגיות, פסיכואנליטיות וקליניות עם פרספקטיבות פוליטיות, ביקורתיות ואקטיביסטיות.
לעיון בגיליון
FacebookWebsite
כתבו לנו:  

 שלומית שמחי - אשת קשר: