image
הידיעון המקוון של האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר: 23 במאי 2021
התשאלו מדוע אין הוא שר
לחלום, לעלים
להרי הגעש האדירים שבמולדתו?
בואו וראו את הדם ברחובות 
בואו וראו 
את הדם ברחובות 
בואו וראו  את הדם 
ברחובות


פבלו נרודה, מתוך השיר "ספרד שבלב", שירים, תרגמה טל ניצן, הוצאת קשב לשירה, 2002
יפה ברלוביץ
רק נשים יכולות להחזיר את השלום לשלום
או 
תפילת נשים, 16 במאי 2021

זה היה ביום שישי. סוף שבוע של רחובות נשטפים בדם ושנאה ואבנים ואלות - בלוד ועכו, בשיח ג'ראח והר הבית, ברמלה ויפו ובת ים, ואיפה לא. ואני לא מוצאת לי מקום, מוטרפת. ואז רץ בפייסבוק פוסט בעברית ובערבית על רקע אדום בהיר וזוג ידיים, וכתוב: תפילת אימהות. לא ידעתי מה זה. ידעתי רק שאני צריכה כאן ועכשיו - ציבור, וציבור של נשים, וציבור של נשים יחד. ומתחת היה כתוב: "נתכנס יחד נשים מכל המגזרים ונישא תפילה לבריאות ולשלום, לריפוי הפצעים והשסע העמוק". לא הייתי צריכה יותר. רק להיכנס בשעה 4.00 לזום ולהצטרף. אבל ב-4.00 הזום דחה אותי. תתקשרי יותר מאוחר, הציע. למה? 
לא יודעת למה לא ויתרתי. חזרתי עשר דקות שוב. הזום נפתח, ובחורה עם גיטרה קיבלה את פני בשיר ארוך ארוך ובלי מילים. וזה דווקא היה נעים ומרגיע, וזרמתי ונסחפתי ככה בלי להסתבך עם תכנים ותובנות. ונשים נשים מהחלונות סביב, נסחפו גם, ולפתע קפץ לי מול העיניים - 994. מה?! יושבות כאן תשע מאות תשעים נשים, יהודיות וערביות כמוני, שלא מצאו להן מקום ביום שישי מוטרף זה, וחיפשו כולן את כולן. 
כמה זמן היה המפגש? שעה? שעתיים? אבל אף אחת לא זזה. היו שברכו. היו שסיפרו על עצמן. היו שהתפללו. מקוות, חולמות. לא נואמות. משוחחות. ככה בשקט ובעיניים דומעות. כן הן בכו. גם אני. אי אפשר היה שלא. בכינו - כיצד אנחנו יהודיות וערביות, יושבות באינטימיות כזאת. ובאינטימיות כזאת – אנחנו מרגישות כל כך חזקות. האמנם עם הכוח הנשי שלנו נוכל? האמנם רק נשים יכולות להחזיר את השלום לשלום? תשע מאות תשעים וארבע. 

תודה לפרופ' אסתר הרצוג ורותי דורון. הקליפ "תפילת אמהות" יפורסם בגיליון הבא. 

.בוידיאו: יעל דקלבאום , בשיר שלה "תפילת האימהות", הופיעה בהתכנסות זו
מגדר - כתב עת אקדמי למגדר ופמיניזם
גיליון שמיני | 2021
עורכות שותפות: יוכי שלח ואורלי צרפתי
מיטל רוטנברג, 2020, נוף ופרחים
 
טל מלר | אורלי בנימין | שינויים במשמעותה של שייכות: התמקמותן של נשים ערביות-פלסטיניות בשוק התעסוקה בישראל
יוסי ניר | מיטל עירן-יונה | שרון דיאמנט-פיק | האם ההנחיה באקדמיה היא מוטית מגדר? היחס בין סטודנטים וסטודנטיות לדוקטורט בפיסיקה לבין המנחה
בקי קוק | אילת הראל שלו | "אני רק עובדת, זו לא קריירה" – נרטיבים של נשים חרדיות על סוכנות ותעסוקה
גלית ברקת דניאלי | תהליכי מוביליות בקרב נשים מזרחיות בארגון רווחה ממלכתי
סקירת ספרים | קציעה עלון | טל דקל: נשים וזִקנה: מגדר וגילנות בראי האמנות בישראל
סקירת ספרים | יוכי שלח | הדרה שפלן קצב | א(י)מניות – אימהות מביאות אמנות לעולם
מחקר פמיניסטי

מחקר פמיניסטי

מזרחיוּת, אפיסטמולוגיה דרומית ו״עיוורון אתני״ באקדמיה הישראלית 
סיגל נגר-רון
מתוך הכיוון מזרח, גיליון 38: האמהות שלנו: 20 שנה לאחותי - תנועה פמיניסטית מזרחית, 2020

בשנים האחרונות נשמעת באקדמיה העולמית קריאה לפתח ידע דרומי ואף אפיסטמולוגיה דרומית אשר תציע אלטרנטיבה למחשבה המערבית שהתפתחה בצפון הגלובלי. במסה קצרה זו אציע כי המחקר המבוסס על פרספקטיבה פמיניסטית- מזרחית עונה במובנים רבים לקריאה זו. מחקר זה, שרובו ככולו נעשה על ידי נשים פמיניסטיות-מזרחיות, יוצא מתוך חוויות החיים של מי שהודרו אל השוליים ומטרתו לחשוף את האופנים בהם תהליכים ומנגנונים מבנים ומכוננים את אי השוויון החברתי.
המחקר הפמיניסטי-מזרחי מציע אתגר אפיסטמי ואלטרנטיבה לזרם המחשבה המרכזי באקדמיה הישראלית, ומעיד על חשיבות נוכחותם.ן של חוקרות.ים המשתייכים לקבוצות מיעוט בסגל האקדמי ותפקידם בייצור ידע שאיננו הגמוני. אלא שבעלי המשרות במינוי באקדמיה הישראלית, קרי, משרות המכוונות והמאפשרות מחקר, הם בעיקר גברים, יהודים, אשכנזים, ואילו חוקרים וחוקרות המשתייכים לקבוצות מיעוט בכלל, ומזרחיות ומזרחים בפרט, זוכים לייצוג מועט בסגל האקדמי. באמצעות ניתוח מדיניות גיוס הסגל של המועצה להשכלה גבוהה (מל״ג) אראה כי ״עיוורון אתני״ מונע התייחסות למזרחים ומזרחיות כקבוצה הראויה לייצוג הולם, ואילו תוכניות המל״ג לעידוד, גיוס וקידום ״נשים״ כקטגוריה אוניברסלית, משעתקות את אי השוויון האתני והאתנו-מגדרי. העדרם.ן של אלו המשתייכים לקבוצות מיעוט מהסגל האקדמי מעכב את התפתחותו של גוף ידע אלטרנטיבי משמעותי ברוח הקריאה לפתח אפיסטמולוגיה דרומית.
למאמר המלא  

ד"ר סיגל נגר-רון, 
ראש המחלקה ללימודים רב תחומיים במכללת ספיר, ממייסדות הפורום הפמיניסטי בספיר וחברת הנהלה באגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים וחקר המגדר. תחומי מחקרה ופרסומיה הרבים עוסקים בנושאי מרחב-אתניות-מגדר.
חדש על המדף

חדש על המדף

To Repair a Broken World: The Life of Henrietta Szold, Founder of Hadassah
Dvora Hacohen
Harvard Press, 2021

הספר בגרסתו האנגלית, כולל מבוא של שופטת בית המשפט העליון בארה"ב-רות ביידר גינסבורג (RBG) ומדגיש את ההיבט הפמיניסטי בביוגרפיה שלה.   
 

הספר ראה אור לראשונה בעברית: 
מנהיגה ללא גבולות : הנרייטה סאלד - ביוגרפיה
דבורה הכהן
עם עובד 2019
לטאן - בין שני חורים שחורים
יפעת נבו
צמרת, 2021

לטאן - בין שני חורים שחורים, הוא ספר ראשון בטרילוגיה (הימור גנטי), המתאר ציוויליזציה בדיונית בשם ליטונים. הליטונים, תושבי לטאן, פיתחו תרבות מדעית גבוהה מאד הן בתחום אנרגיות חלל והן בתחומים אחרים כמו גנטיקה אבולוציונית, שהמובילות בהם הנשים הליטוניות. הליטונים התמקדו במישחקי כוח פוליטיים. המתח בין ה"תרבות" הטסטוסטרונית התחרותית, היוצר מעמדות של עליונים ותחתונים, לבין התרבות ה"נשית" של עשייה קונסטרוקטיבית ומפתחת על פי צרכים בחיים האמיתיים, בונה את העלילה. הציוויליזציה הליטונית אינה של שחור ולבן. הליטוניות אינן "שולטות". הן "יוצרות", "בונות" (תחנות חלל, לדוגמה). האונס "נמחק" מתרבותם וקיבל דה-לגיטימציה אבסולוטית בזכות תגובתם המשותפת של גאיה ובנה לאונס של אורנוס: סירוסו על ידי בנו, קרונוס.
באותה תרבות, האישה הליטונית היא הקובעת אם להיכנס להריון - וממי, והיא זו שמעניקה לוולד את שמו או שמה. קינאה קיימת, מתחת לפני השטח, אבל השליטה של הזכר בנקבה היא חסרת לגיטימציה. הליטוניות עוסקות בכל תחום וכללי המישחק לא מוכתבים על פי מיגדר אלא על פי כישרון ויכולת. המיניות, על כל גווניה, היא לגיטימית, כאשר המיגבלה היחידה היא איסור על פגיעה בזולת. החברה הליטונית נראית, על פני השטח, חברה מאושרת. למרות זאת מתקיים בה מתח מתמיד בין יוצריה המוכשרים (משני המינים), לבין אלה שמתיימרים לנהל אותה (זכרים בלבד, השולטים על המשאבים הכספיים). המתח הזה מגיע לפיצוץ בשלב בו מתגלה לגדול מדעניה, השנוא על הפוליטיקאים, כי הפלנטה לטאן עתידה להיקלע למיפגש קטסטרופלי של שני חורים שחורים.
ד"ר יפעת נבו, חוקרת תרבות ותיאטרון, עסקה בעיתונות והוציאה לאור ספרי שירה ופרוזה. למדה באוניברסיטת תל אביב בחוגים לאמנות ותיאטרון. עבודת הדוקטור שלה: דמות האישה כאישיות אוטונומית בחמישים שנות דרמה ישראלית (2005). מספריה: השמים של ליאולה (2014); קליידוסקופ תיאטרוני: קריאה תיאטרונית של שברי מציאות (2015).
כנסים מהדהדים
ב 22-21 במרץ התקיים כנס משותף של האוניברסיטה העברית בירושלים והמחלקה לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב -

מושבי הכנס: 
אתגור מרחב השיח הציוני; מנגנוני ניבוי, קבלה והסללה בהיבט היסטורי ועכשווי; דור ראשון: הון אקדמי כמנגנון הכלה והדרה; חילוניות כקטגוריה של לובן; סגל אקדמי מגוון; ניתוח מדיניות לקידום מגוון ולהנגשת השכלה גבוהה; סיכום: לאן מכאן? דיון על הצעות פרקטיות בעקבות הכנס.

תודה לחברות הועדה המדעית: ד"ר סראב אבו-רביעה - קווידר וד"ר סיגל נגר-רון.
לוח מודעות

לוח מודעות

קולות קוראות, מלגות ועוד
    image
    image
מה קורה?

מה קורה?

כל מיני אירועים שיתקיימו בקרוב: ימי עיון, כנסים, הרצאות, ערבי שיח, סיורים, הקרנות, הקראות, מסיבות ועוד. 
סדרת מפגשי הפורום להשכלה גבוהה לשנת 2021: ישראל - השכלה גבוהה בחברה רב-תרבותית
24 במאי, 2021 בשעה 19:00

מפגש שני בסדרה בנושא הנגשת השכלה גבוהה לחברה הערבית
השתלבותן של נשים אקדמאיות, ערביות-בדואיות וחרדיות, בשוק העבודה
25 במאי, 2021 בשעה 14:00
הכנס יבחן את נקודת המבט הן של נשים אקדמאיות, חרדיות ובדואיות, והן של המעסיקים/ות לגבי שילובן המיטבי במקומות עבודה איכותיים.
ערב לכבוד ספרה של ד"ר סיגל דוידי: בונות ארץ חדשה - אדריכליות וארגוני נשים בתקופת המנדט
26 במאי, 2021 בשעה 19:00

בהשתתפות: פרופ' בת שבע מרגלית שטרן , ד"ר נטלי ניימרק גולדברג, ד"ר אוריָן שחר
מנחה: פרופ' חנה נוה | מגיבה: ד"ר סיגל דוידי
הכנס המחקרי העשירי של תלמידות/י התוכנית ללימודי מגדר: ביכורי מגדר
2 ביוני, 2021 בשעה 9:00
אולם וויספלד, בנין 301 (פלדמן), אוניברסיטת בר-אילן

מושב 1 :משנות מבפנים, מסתכלות מבחוץ 
מושב 2: "לא מושלמות" - אינטימיות ומשפחה 
מושב 3 :מגדר בשטח - יוצרות עולמות חדשים 
מושב 4 :יחסים, אלימות והחלמה
ערב השקה לספרה של ענת הלמן: דגניה פינת הוליבוד: תרבות צריכה ופנאי בראשית המדינה
24 במאי, 2021 בשעה 19:00
האירוע יתקיים בזום וישודר בשידור חי בדף הפייסבוק של מרכז שזר.
Exploring Feminist Security Studies: Key Interventions and Insights
26 במאי, 2021 בשעה 12:30

פורום סופי דיוויס לחקר סוגיות מגדר, סכסוכים ויישובם והמחלקה ליחסים בינלאומיים: הרצאתה של פרופ' אניק וויבן.
מצעד הגאווה והסובלנות 2021 בירושלים
3 ביוני, 2021 בשעה 14:30 
אחרי שנתיים ללא מצעד, ניפגש שוב הקיץ לצבוע את ירושלים בנראות ובגאווה! נפגין למען הזכות שלנו להתקיים ולחיות בכבוד בכל מקום שבו אנחנו נמצאות!
14:30 || הפנינג גאווה ובמת פתיחה בגן הפעמון
15:30 || הזנקת מצעד הגאווה והסובלנות בירושלים - מרימות דגל של שינוי!
18:00 || פיזור בגן העצמאות
19:30 || משדר גאווה מירושלים לעולם כולו
החלה ההרשמה 
לכנס השנתי של האגודה הישראלית לחקר זנות, עבודת מין וסחר במין
3 ביוני 2021 
10 ביוני 2021
17 ביוני 2021
המלצתרבות
תערוכת יחיד: תני לי לראות  
גלריה שכטר
אוצרת: שירה פרידמן
הכניסה חופשית

התערוכה תני לי לראות, עוסקת במקום הפיזי, התרבותי וההיסטורי של הבניין בו שוכנת גלריה שכטר (רחוב שלוש 42, פינת אילת 57, נווה צדק), ומספרת את סיפור המקום באופן מרובד על ידי נקודות מבט, מסכים והקרנות. היא מפגישה בין אמיתות היסטוריות ועכשוויות, המצטלבות בקו העדין והמתעתע שבין הדוקומנטרי לפיקטיבי ולפואטי, בין הקולקטיב והאישי. 
דה-קאלו קיבלה לידיה את "ארכיון נווה שכטר", ארכיון מתפתח שאינו מאורגן על פי עקרונות ארכיוניים קלאסיים אלא המאגד מסמכים שנאספו במשך השנים בערבוביה: תצלומים, גזירי עיתונים וחפצים. המבנה ההיסטורי על גלגוליו אשר כיום פועל כ"נווה שכטר" - מרכז לתרבות ואמנות יהודית עכשווית, היה בראשיתו חנות עותמנית, ובהמשך קפה לורנץ המיתולוגי, מוסד קולינרי תרבותי שנבנה על ידי גרמנים טמפלרים והוא לב ליבה של התערוכה.
 
 
מלי דה קאלו היא אמנית רב תחומית, שעיקר עיסוקה בעשור האחרון הוא במיצבי וידאו גדולי ממדים. נקודת המוצא לעבודותיה היא צילום. למדה בבצלאל בירושלים ולאחר מכן בסטנפורד קליפורניה. החל מ-2010 החלה במחקר ואיסוף ראיונות עם אימהות גרושות שנאלצו לחיות ללא ילדיהן בעקבות הסתה נגדן. 
FacebookWebsite
כתבו לנו:  

 שלומית שמחי - אשת קשר: