image
כנס ננוטכנולוגיה בירושלים
נעה לוין, הילה גת, אורי בראונשטיין, דויד גולדשטיין, עידו גולדנברג ועמית מושקוביץ' – יא5
ביום רביעי 6.10.2021 יצאנו לכנס בין-לאומי לננוטכנולוגיה שהתקיים בבנייני האומה בירושלים.
בכנס למדנו כיצד נערך כנס מדעי והאזנו להרצאות בנושא הננוטכנולוגיה שנחשפנו אליו לראשונה, דיברנו עם דוקטורים ופרופסורים, שמענו על סטארט-אפים שונים ועוד. למשל, שמענו על ננו-יהלומים היכולים לשמש כתוסף לשמן מנוע שמקטין חיכוך במנועים ומשפר את צריכת הדלק.
כל ההרצאות היו באנגלית. הדבר מעט הִקשה עלינו בהתחלה, אך בסופו של דבר הצלחנו להתגבר עליו, להבין את הנאמר וללמוד מכך.
בין ההרצאות עיינו בפוסטרים מדעיים המסבירים על ניסויים, מחקרים וממצאים ואף שאלנו את האחראים לכל פוסטר שאלות שונות שעניינו אותנו בנושא.
בעקבות הכנס למדנו, השכלנו, התנסינו בהשתתפות בכנס מדעי, נחשפנו לנושאים חדשים ונהנינו מאוד.
אנו מודים לבית הספר על ההזדמנות המיוחדת להגיע לכנס הזה ולהשתתף בו.
זה הזמן ל-ט
הילי מנצור ט5
בבוקר יום חמישי  21.10.21 נפגשו תלמידי שכבה ט' ליום גיבוש בפארק הירקון. 
יום הגיבוש כלל פעילות אטרקטיבית בתחנות ספורטיביות("ODT") בהרכב של חצי כיתה כגון:
מסלולי חבלים, תחנות שיווי משקל, רשת טיפוס ועוד... נוסף על כך נערכה תחרות בין הכיתות. התחרות התבצעה כך שהכיתה שצברה את מירב הנקודות זוכה. עקב זאת התחילה להיווצר אווירה תחרותית בין הכיתות. נוצר מורל, עידוד ושיתוף פעולה. בסיום הפעילות התיישבנו לאכול את ארוחת הבוקר במהלכה הכרנו ילדים חדשים מכיתות אחרות. בהמשך הרכבנו עפיפונים, צבענו אותם וניסינו להטיס אותם באוויר (למחרת תלינו אותם בכיתות למזכרת). לקראת סיום יום הגיבוש הודיעו על הזוכים בתחרות: אלו שביצעו את התחנות בזמן הקצר והטוב ביותר יחדיו בשיתוף פעולה. הכיתה שזכתה במקום הראשון היתה ט9. תלמידי השכבה ט' אמרו שיום הגיבוש היה חוויה אטרקטיבית עבורם: נוצרו קשרים חדשים עם שאר הילדים בשכבה, הפעילויות היו מגוונות ומהנות וגרמו לטיפוח תחושת המנהיגות האישית והקבוצתית. לסיכום אומר כי יום הגיבוש השכבתי היה אפקטיבי וממשי.
פרסי נובל לשנת 2021
אורין נסים יב8
מהו פרס נובל?
פרס נובל הוא פרס המוענק לארגונים או לאנשים פרטיים בזכות מחקר מיוחד, תרומה לחברה, המצאה של ציוד או טכנולוגיה חדשה. הפרסים מחולקים בשוודיה משנת 1901 מריביות של קרן נובל שהוקמה בצוואתו של אלפרד נובל, ממציא הדינמיט ותעשיין שוודי. הזוכים בפרס מקבלים תעודה, מדליה מזהב ומענק בסכום 10 מיליון קרונות שוודיות, שהן כ-1.1 מיליון דולר.

פרס נובל לפיזיקה
פרס זה ניתן לסוקורו מנאבה וקלאוס האסלמן על מחקר בנושא חיזוי שינויי אקלים ולג'ורג'יו פריזי על מחקר במעבר ממערכות פשוטות ומורכבות ועל פיתוח מודלים לחקר מערכות תנודתיות בסדרי גודל שונים. האסלמן ומנאבה חקרו את שינויי האקלים ועזרו לנו להבין כי יש לנו השפעה על התחממות הגלובלית. מנאבה חקר את הנושא בשנות ה-60 והוכיח כי יש קשר בין כמות הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה לבין הטמפרטורה על שטח פני הארץ: ככל שכמות הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה גדולה יותר, כך הטמפרטורות יהיו גבוהות יותר. מנאבה היה החוקר הראשון שבחן את האינטראקציה בין מאזן הקרינה לבין העברה אנכית של אוויר. נוסף על כך, הוא הוביל מחקר לפיתוח מודלים פיזיקליים שמתארים את אקלים כדור הארץ. כעבור עשור פיתח האסלמן מודל המקשר בין אקלים לבין מזג האוויר וענה על השאלה למה אפשר לסמוך על מודלים של אקלים אף שמזג האוויר משתנה מרגע לרגע. יתר על כן, הוא פיתח שיטות לאבחון "טביעות אצבע" של האדם והטבע על האקלים. בזכות מחקרו אנו יכולים להוכיח כיום כי השינויים בטמפרטורות הם מעשה ידי אדם. מנאבה והאסלמן עזרו להוכיח כי השינויים באקלים אכן קיימים וכי יש להם ביסוס מדעי, ולכן קשה להכחיש כי שינויים אלו לא מתקיימים ואין דבר שאנו יכולים לעשות בשביל לעכב אותם. פריזי גילה בשנת 1980 תבניות  מוסתרות בחומרים מורכבים ולא מסודרים. תגליותיו מאפשרות לנו להבין ולתאר חומרים שונים ומגוונים הנראים לנו מבולגנים ומסודרים בצורה אקראית. פריזי, פיזיקאי ותיאורטיקן, פתר את מודל שרינגטון-קירקפטריק (מודל של שני פיזיקאים אחרים שניסו לפתור בעיה בהבנת מערכות מורכבות), וכך עזר להבין את התבניות שבהן פועלים החלקיקים במערכות מורכבות (מאופיינות על ידי סדר רנדומלי). 

פרס נובל לכימיה 
בנימין ליסט ודיוויד מקמלין זכו בפרס נובל לכימיה לשנת 2021 בעקבות פיתוח חדש לבניית מולקולות. תחום זה מתייחס למחקר של תרופות חדשות וכימיה ירוקה (תחום שבו מפתחים תוצרים עם תפוקה גבוהה בלי פסולת רבה ושימוש בחומרים ידידותיים לסביבה). עד היום האמינו כי יש רק שני סוגים של זרזים (תפקידם הוא לזרז את זמן התגובה) - מתכות ואנזימים - אך ליסט ומקמלין פיתוחו סוג שלישי הפועל על מולקולות אורגניות קטנות (מולקולות בעלות אטומי פחמן ומימן). ליסט בחן חומצת אמינו (יחידות הבסיס של החלבונים) הנקראת פלורין במטרה לבדוק אם היא תזרז תגובה כימית, והיא אכן הצליחה לעשות זאת. מקמלין, לעומת זאת, בדק מתכות ועבד עם זרזים מתכתיים שהתפרקו בקלות מלחות. הוא בדק אם קיים סוג יציב יותר של זרז בעזרת מולקולות אורגניות קטנות ופשוטות יותר, והוא אכן הצליח למצוא מולקולה אחת שעבדה. על תגליות ומחקרים אלו הם קיבלו פרס נובל ועל בניית כלי חדש שבו יוכלו כימאים ליצור חומרים חדשים בעזרת אבני בניין כימיות קטנות. 

פרס נובל לרפואה
דיוויד ג'וליוס וארדם פאטאפוטיאן זכו בפרס נובל לרפואה לשנת 2021 על גילוייהם של קולטנים (חלבונים המצויים בקרום התא או בציטופלזמה ומתקשרים למולקולות קטנות המבטאות אותות כימיים שהתא מתוכנת לקלוט) חדשים שעזרו להבין איך חום, קור וכוח מכני (דוגמת לחץ) יכולים לעורר דחפים עצביים שמאפשרים לנו להסתגל לסביבה שאנו  נמצאים בה.  אנו חשים חום ומגע כחלק מהישרדותנו, והם עוזרים לאינטראקציה שלנו עם הסביבה. אנו מתייחסים לרפלקסים האלה כמובנים מאליהם, אך האם אי פעם חשבתם איך זה קורה? על שאלה זו ענו החוקרים שזכו בפרס. ג'וליוס השתמש בקפסאיצין (תרכובת אורגנית שומנית) בשביל לבדוק את הגורם לחישה בקצות האצבעות בתגובה לחום. פאטאפוטיאן נעזר בתאים רגישים ללחץ במטרה לגלות משפחה חדשה של גורמי חישה המגיבים לגירויים מכניים באיברים פנימיים ובעור. חתני הפרס גילו חוליות שרשרת החיוניות להבנה של יחסי הגומלין בין תחושות לבין סביבה. בעזרת תגליותיהם  פותחו מחקרים חדשים שעזרו להבין את דרך הפעולה של מערכות עצביות בתגובה לחום, לקור ולמגע מכני. 

פרסי נובל נוספים

פרס נובל לכלכלה - בפרס זה זכו פרופסור ג'ושוע אינגריסט מ-MIT וגואידו אימבנס מאוניברסיטת סטנפורד על תרומתם להבנת קשרים סיבתיים בין אירועים ודיוויד קראד מאוניברסיטת ברקלי על תרומתו בכלכלת העבודה.

פרס נובל לספרות - עבדולראק גורנה יליד זנזיבר שעלה לאנגליה זכה בפרס נובל לספרות על יצירותיו הספרותיות בנושא הפליטים והקולוניאליזם. 

פרס נובל לשלום - מריה רסה ודימיטרי מוראטוב, שני עיתונאים מהפיליפינים העומדים בראש כלי תקשורת אופוזיציוניים זכו בפרס. ועדת הפרסים הסבירה את הזכייה כך: "תקשורת חופשייה, עצמאית ומבוססת - עובדות משמשת מגן מפני ניצול של כוח והפצת שקרים".