image
הידיעון המקוון של האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר: 9 במאי 2021
image
יפה ברלוביץ
רק השביל בהר מירון, שמפריד בין גברים ונשים, חי וקיים

אף אישה לא מתה שם באסון. גברים חגגו. רקדו. נדחקו. נחנקו. מתו.
אף אישה לא מתה שם באסון. כי האישה היא האסון. במשך שנים גדולי ישראל עמדו בפרץ, ונאסרה כניסת נשים להילולת מירון. רבני צפת תלו כל אסון ב"תערובת הנוראה" בין נשים וגברים. ב-1914: אישה בשם עדה פישמן מימון, דתית, סוציאליסטית, פמיניסטית (אחותו של הרב פישמן מימון, לימים שר הדתות בישראל), פרצה בכוח להילולה לחגוג בין אלפי הגברים.
ב-1930 סרב האדמו"ר ממונקטש לבוא ולהשתתף בחגיגות הר מירון, כי חלוצים וחלוצות, נערים ובתולות, פרצו בריקודים "ויתייצב השטן בתוכם". גם ב-1941, בעצם מלחמת העולם השנייה – פנה הרב הגאון יעקב משה חרל"פ להרבות בתפילות על עם ישראל בהר מירון, אבל הזהיר להימנע "מתערובת המינים" ו"מריקודי שעטנז". אף אישה לא מתה שם באסון. אבל מותם של 45 גברים, בא להם משביל שנפרץ על ההר לפני כ-20 שנה באופן לא חוקי, במטרה לאפשר לחסידי "תולדות אהרון" להיכנס למתחם מבלי לבוא במגע עם נשים.
אף אישה לא מתה שם באסון, אבל 45 הגברים המיתו אותן בחייהן. מה עם נשותיהן עכשיו? מתות-מהלכות עם חמישה, שמונה, עשרה ילדים. נושאות עליהן את חטא הטומאה, חסרות כל, ורק השביל בהר מירון שמפריד בין גברים לנשים, חי וקיים.

צילום: אלי מנדלבאום מתוך אתרYNET
מחקר פמיניסטי

מחקר פמיניסטי


image
מִדור האמהות ועד היום –שני עשורים של עשייה פמיניסטית מזרחית
שולה קשת (קשי)
מתוך הכיוון מזרח, גיליון 38: האמהות שלנו: 20 שנה לאחותי - תנועה פמיניסטית מזרחית, 2020

שני עשורים חלפו מאז הוקמה תנועת ״אחותי – למען נשים בישראל״, עשורים של עשייה משמעותית ופורצת דרך. אלא שהתנועה לא קמה בחלל ריק. להקמתה קדמו עשורים רבים של עשייה פמיניסטית מזרחית שהתוותה את הדרך, סימנה את האידאולוגיה,
גיבשה את תפיסת העולם המחויבת לעשייה והרימה על נס את הסולידריות החברתית, שלימים תתמצה במילה: ״אחיות״. דמויותיהן של האמהות הרוחניות שלנו נצרבו בתודעה הפרטית והקולקטיבית שלנו ומאירות את דרכנו מאז ולעולם.
image
ל״אחותי״ - פמיניזם מזרחי במחקר, בהגות, בשירה, בפרוזה ובאמנות
ליאת ארלט סידס
מתוך הכיוון מזרח, גיליון 38: האמהות שלנו: 20 שנה לאחותי - תנועה פמיניסטית מזרחית, 2020

הספר-קטלוג-תערוכה המעניין שוברות קירות (2013) באוצרותן של שולה קשת (קשי) וקציעה אלון, פרפראזה לשוברת קיר (2005), ספר השירה היחיד של ויקי שירן, הוא שיקוף, ביטוי וגילום פואטי, מטאפורי, פרוזאי, ויזואלי והגותי של המסגרת הקונספטואלית, הנושאים והרעיונות העומדים בבסיס הפמיניזם המזרחי ותנועת ״אחותי״. תנועת ״אחותי״ הוסיפה את המונח ״שוברות קירות״ כמו את המונחים ״רצפת הבוץ״, ״תקרת הבטון״ ו״אחותי״ ל״מילון המונחים, הטרמינולוגיה והנרטיב של הפמיניזם המזרחי״.

כנסים מהדהדים

כנסים מהדהדים


ב 24.4 התקיים בבית שלום עליכם ערב השקה לספר עומדות בניסיון: ראשית סיפורת הנשים המודרנית ביידיש
ליקטה: נורית אורחן | תרגמו מיידיש: נורית אורחן, יהודית לוין, חוה פרסטיי
מנחה: פרופ’ אברהם נוברשטרן

יהודית לוין - קווים לדמותה של הסופרת רחל פיינברג
ד”ר רוני באר-מרקס - “בת הרב והעבר השימושי” – חנה פרומקין כותבת היסטוריה
ד”ר נורית אורחן - תהליכי העבודה על האסופה
אסתי נסים - מונולוגים מתוך הסיפורים ושירי משוררות יידיש
לצפיה
ב 11.4 קיימה האקדמיה לשוויון את כנס פגיעות מיניות ומגדיות: אקטיביזם אחר
הכנס כלל מגוון הרצאות וסדנאות העוסקות בתובנות, מחשבות והצעות על פעילות קהילתית פוליטית נגד פגיעות מיניות ומגדריות באקדמיה.

מושבים:
מחשבות ופעולות על מגור פגיעות מיניות במרחב האקדמי
מחקר בתחום הטרדות מיניות ומגדריות באקדמיה
קלמ"ה (קהילה למניעת הטרדות מיניות ומגדריות)
איך בונים קלמ"ה?

לצפיה
לוח מודעות

לוח מודעות

קולות קוראות, מלגות ועוד
    • האוניברסיטה הפתוחה שמחה להודיע על כינונו של כתב עת חצי־שנתי בשפה העברית - קריאות ישראליות - שיעסוק בנושאים אמפיריים ותיאורטיים הרלוונטיים לחברה הישראלית. מטרות כתב העת הן לתת לידע מחקרי מקומי בנושאי חברה ותרבות, לעורר שיח מקומי חוצה דיסציפלינות ולהעשיר את "ארון הספרים האקדמי". עורכות: פרופ' תמר הרמן (האוניברסיטה הפתוחה) ופרופ' עדנה לומסקי־פדר (האוניברסיטה העברית בירושלים).

    כתב העת יכלול מאמרים מחקריים ותיאורטיים על החברה הישראלית מדיסציפלינות שונות: סוציולוגיה, מדע המדינה, היסטוריה, חינוך ופסיכולוגיה, כלכלה, חוק ומשפט, אנתרופולוגיה, אמנות, קרימינולוגיה, עבודה סוציאלית ועוד. נוסף לכך, יכלול כתב העת ביקורות ספרים (שראו אור בעברית ובאנגלית) העוסקים בחברה הישראלית. לצד המאמרים והסקירות במתכונת ה"קלאסית", קריאות ישראליות יכלול גם תכנים דיגיטליים נוספים המשיקים לעשייה מחקרית, כמו הרצאות אורח מצולמות, הסכתים ועבודות מתחומים המחייבים המחשות ויזואליות (למשל Visual Anthropology). ייתכנו גם יוזמות נוספות, כגון תערוכות אמנות תמטיות מקוונות.

    המערכת מזמינה חוקרים וחוקרות לשלוח מאמרים ברוח המטרות של כתב העת. כל החומרים בכתב העת יעברו שיפוט עמיתים מוקפד.

    הגיליון הראשון יוקדש בחלקו לחברה בישראל לפני ואחרי משבר הקורונה. נשמח לקבל מאמרים גם בנושא זה.

    כתב העת יופיע במלואו ברשת ויהיה נגיש לקהל הרחב ללא תשלום (Open Access). המאמרים יופיעו באתר מייד עם סיום עריכתם, במטרה לשמור על הרלוונטיות והעדכניות שלהם. אורך מאמר – עד 8,000 מילים, כולל אפראט מדעי מלא. אורך ביקורת – עד 1,000 מילים. לגבי פרסומים שאינם מילוליים ייקבעו אמות מידה בהמשך.

    הנחיות מפורטות לכותבים מופיעות באתר הבית של כתב העת: www.kriot.co.il
    לשאלות ולבירורים נוספים: [email protected]
    image
    המכללה האקדמית תל-חי מחפשת מועמדות ומועמדים מצטיינים למשרה תקנית בתחום 'לימודי ישראל' בדגש היסטורי

    המשרה פתוחה לבעלות/י תואר ד"ר ממוסד אקדמי מוכר בתחומי ההיסטוריה, לימודי תרבות, או תחומים קרובים, עם ניסיון מוכח במחקר ובהוראה. המשרה דורשת הוראה בשפה העברית והאנגלית לכיתות גדולות ומגוונות. מצופה יכולת מוכחת לבצע מחקר עצמאי בתחומים הרלוונטיים ונכונות לגייס כספי מחקר.

    מגורים/התחייבות למגורים בגליל, בקרבת המכללה האקדמית תל חי – יתרון.
    התחלת עבודה בשנה"ל תשפ"ב (עם אפשרות לכניסה הדרגתית בשנים תשפ"ב-תשפ"ג).

    הפנייה תכלול:
    מכתב מועמדות קצר המפרט את המסלול האקדמי תחומי ההוראה ותוכניות מחקר עתידיות של המועמד/ת – עד שני עמודים.
    קורות חיים, כולל רשימת פרסומים מלאה.
    מועמדות/ים שיגיעו לשלב הסופי ידרשו להציג שני מכתבי המלצה מחוקרות/ים בעלות/י שם בתחום.

    את הפניות יש לשלוח לכתובת המייל – [email protected] | המועד האחרון להגשת מועמדות: 10.5.2021
    image
    קול קוראת: הכיוון מזרח על תרבות שירה וספרות להט״בית-קווירית מזרחית
    בעשור האחרון חלה התעוררות בחשיבה ובדיון על הצטלבויות של זהויות להט״ביות וקוויריות וזהות מזרחית, אך עדיין אין די במות שמאפשרות מרחב לדיון ביקורתי ופורץ דרך.
    גיליון מיוחד של כתב העת ״הכיוון מזרח״ בהוצאת 'אחותי – למען נשים בישראל' מבקש לתת מקום נרחב לזיקות שבין התסיסה המזרחית והתסיסה הלהט״בית-קווירית – בספרות, בשירה, במחקר ובאמנות.
    הגיליון יעסוק בחוויות הקיום הלהט"בי-המזרחי ויאפשר חקירה של ההקשרים שבמסגרתן הן מתקיימות, בין היתר: פריפריה, שוליות, מאבק, אתניות, מעמד, מחאה וגבולות.  
    אנו מזמינות אתכן.ם לשלוח שירים, סיפורים קצרים, מסות או מאמרים (עד 1200 מילה) שמעמידים במרכזם את הגוף המזרחי-הלהט"בי ואת שלל מופעיו.  
    לצד החומרים אנא שלחו פסקת ביו קצרה לכתובת:   [email protected]
    נא לשלוח את ההצעות עד לתאריך 8 ביולי 2021.
    ההצעות ייבחרו על ידי עורכות הגיליון והמערכת.
    ההוצאה אינה מתחייבת לקבל כל הצעה שתישלח.
    עורכות הגיליון: יונית נעמן, לורן מילק
    עורכת ראשית של הוצאת אחותי – למען נשים בישראל: שולה קשת
    עורך ראשי של הכיוון מזרח: יצחק גורמזאנו גורן
    מערכת: שולה קשת, יצחק גורמזאנו גורן, עמית רוטברד, ד"ר ליאת סידס, ד"ר טל דקל, אורנה זקן הלר, בת-שחר גורמזאנו גורפינקל, ד"ר קציעה עלון, אושרי חיון
מה קורה?

מה קורה?

כל מיני אירועים שיתקיימו בקרוב: ימי עיון, כנסים, הרצאות, ערבי שיח, סיורים, הקרנות, הקראות, מסיבות ועוד. 
Rediscovering the Lost Literature of Unconventional Jewish Women
16 במאי 2021 
מפגש ראשון בסדרת מפגשים מקוונים מטעם GCWS Feminist Boston Listserv
תודה למיכל זאבי

לפרטים והרשמה
סדנת כלכלת בית עם עירית ציפורי
20 במאי, 2021 בשעה 19:00 
אשה לאשה מזמינות אותך לסדנא חד פעמית בנושא כלכלת המשפחה. בסדנא נלמד איך אפשר בקלות בעזרת דף ועפרון להבין מה מצב כלכלת הבית של כל משתתפת ובעיקר מה הצעד הבא שהיא צריכה לקחת.
את הסדנא תעביר עירית ציפורי מקימת מיזם "מועדון היכטות של עירית"- מיזם העוזר לא.נשים לצאת מחובות.
לפרטים
בין כליאה שיקום ועוני
17 במאי, 2021 בשעה 20:00
סדרת מפגשי למידה ושיח ביוזמת תנועת שוברות קירות
לפרטים
image
שמרו את התאריך
המלצתרבות

המלצתרבות


תערוכה:
כפולה
שגית פרידמן הלל
אוצרת: רעות פרסטר
מוזיאון פתח תקווה לאמנות

שגית פרידמן הלל בוחרת בבימוי "דימוי כפול" של ילדות ונערות תאומות זהות, שאותן היא מלבישה ומסרקת בסגנון שכמו נלקח מימי ראשית ההתיישבות וקום המדינה. היא מעמידה אותן במבנים היסטוריים שברובם שימשו כבתי ילדים, רגע לפני היעלמותם מן העולם.
האופן שבו היא ואוצרת התערוכה רעות פרסטר בחרו להציג את העבודות – במערך סדור, כמעט קליני באופיו, הלוכד אותנו ואיננו נותן מפלט – מכריח את הצופה להישיר מבט אל הדמויות ואל המקומות, להשתהות ולהרהר בפעולת ההתבוננות עצמה ובאופן שבו היא מאשררת את הראייה הרווחת, או לחילופין, מאפשרת את הנכחתם של המופעים הייחודיים, האינדיבידואלים, של הקיום.
מוזיאון פ"ת
הצגה: 
Free_Belgin_Devrim#
דרמה בדיונית בעקבות גיבורות אמיתיות
תיאטרון יפו – במה לתרבות עברית-ערבית
מאת ובבימוי: ליהיא ענבר
בהשתתפות: דניאל בלינקי ומיכל קרונזון

באליין, אמנית צעירה, ציירה ציור מחאה פוליטי והעלתה אותו לחשבון האינסטגרם שלה. ציור בודד שבעקבותיו נמצאה אשמה בהסתה לטרור, ונשלחה למאסר של שנתיים ועשרה חודשים. בתא בכלא היא פוגשת את יאמור מליק, צעירה פחות או יותר בגילה שמגיעה מרקע חברתי שונה לחלוטין. בזמן המאסר שלהן, ולמרות ההבדלים העמוקים ביניהן, השתיים הופכות לחברות. הכל משתנה במפתיע כשהערעור של יאמור מתקבל והיא עתידה להשתחרר. אז באליין רוקחת תכנית מחאה חדשה ומבקשת מחברתה להתגייס למשימה מסוכנת במיוחד.

המחזה מבוסס על סיפורים אמתיים של אסירות, אמניות פוליטיות, שנכלאו בעקבות יצירותיהן ומחאתן ברחבי העולם בשנים האחרונות. המחזה שואב השראה במיוחד מסיפורה של האסירה הכורדית, הציירת והעיתונאית זארה דוייאן (Zehra Doğan), שב-2019 שוחררה מהכלא הטורקי לאחר תקופת מאסר של שנתיים, 9 חודשים ו-22 ימים. זארה נכלאה בעקבות ציור שציירה של העיר הכורדית נציבין (Nusaybin), והעלתה לאינסטרגם שלה.
תיאטרון יפו
מייצג: 
מאצ'ו מן
מאת אלכס ריגולה
במסגרת פסטיבל ישראל

"המשמעות של לא לעשות דבר
כנגד אי שוויון מגדרי
היא נקיטת עמדה סקסיסטית
שמאפשרת את קיומם
של מקרי אלימות קיצוניים"
(אלכס ריגולה, ספרד)


במיצב תיאטרון דוקומנטרי עוסקת הקבוצה הספרדית HEARTBREAK HOTEL של הבמאי אלכס ריגולה באלימות של גברים כלפי נשים. בהנחיה קולית של נפגעת אלימות, הקהל נע במבוך אודיו-ויזואלי שכל חלל בו חושף צד אחר בפנים הרבות שלובשת אלימות כלפי נשים. אט אט מתגבשת תמונה של מציאות עגומה שבה נורמות חינוכיות, משפחתיות, חברתיות תקשורתיות ומשפטיות מאפשרות למגיפה אוניברסלית איומה ובלתי נתפסת להתקיים, ומעבר לכך – להתפשט.

בשיתוף האגף לקידום מעמד האישה, ויצו ישראל.
פסטיבל ישראל
image
אנה קייקו, סין
מה שנעשה – נעשה
מָה שֶׁנַּעֲשָׂה - נַעֲשָׂה.
קָרָה הַבִּלְתִּי-צָפוּי: נְגִיף הַקּוֹרוֹנָה.
זוֹ סְעָרָה שֶׁיְּכוֹלָה הָיְתָה לְהִמָּשֵׁךְ דֵּי הַרְבֵּה זְמַן
שׁוֹבֶרֶת אֶת לִבְלוּב הָעֲנָפִים וְהַפְּרִיחוֹת.
הַפַּחַד נִמְצָא בְּכָל מָקוֹם,
הַמָּוֶת קָרוֹב לְכָל אֶחָד.
זֶהוּ אָבִיב שֶׁל חֲלוֹמוֹת שְׁבוּרִים –
עֲנָנִים כֵּהִים, עֶצֶב, דְּמָעוֹת.
הַפַּעֲמוֹן פָּגַע בַּשָּׁמַיִם.
בְּנֵי אֱנוֹשׁ מִתְנַשְּׂאִים נוֹפְלִים
בַּחוֹר הַשָּׁחוֹר אוֹתוֹ כָּרוּ.

תרגום מסינית לאנגלית: ג'רמיין דרוגנברודט וסטנלי ברקן | תרגום מאנגלית לעברית: דורית ויסמן, עורכת פרוייקט "שיר השבוע".
*פרוייקט ‘שיר השבוע’ נוסד ע"י המשורר והמתרגם ג’רמיין דרוגנברוט (Germain Droogenbroodt) שבוחר ומתרגם שירים מכל העולם במטרה להפיץ שירה בינלאומית טובה, גם בין אלו שאינם קוראים שירה, ולקרב לבבות.
FacebookWebsite
כתבו לנו:  

 שלומית שמחי - אשת קשר: