מידעון צוות
תשפ"ב
מבוא
צוות יקר,
שלום רב !
ר' יוחנן מלמדנו כי "כל מקום שאתה מוצא גדולתו של הקב"ה – שם אתה מוצא ענוותנותו" – דבר זה כתוב בתורה, ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים. (פסיקתא זוטרתא, עקב, טו.).
שיא הגדלות בכל עבודת ה' שלנו – בא לידי ביטוי שלם דווקא על ידי הדקדוק בפרטים הקטנים.

אנחנו, כלל צוות תלמוד התורה, כולנו אנשי חינוך, הרואים בעבודתנו שליחות קודש, מתוך שאיפה לגדלות אמונה ואהבה. 
עבודתנו היא לתרגם את השאיפות הגדולות והגבוהות למציאות היום יום שלנו בתלמוד התורה. אם, לדוגמא, ברצוננו לחנך לכבוד תורה, צריכים אנו לתת ערך בדיבור ובכלל ההתייחסות שלנו לתלמידי החכמים ולתורה. על ידי כך, מעשינו יהוו מסר עקיף של חינוך לערכי קודש.

במידעון זה נמצא את כללי המסגרת החינוכית של תלמוד התורה. רק אם נשלב בין המחשבה החינוכית לבין הנהלים המפורטים  – בעזה"י תלמוד התורה יהווה בסיס לצמיחת תלמידי חכמים, יראי שמים ועובדי ה' של הדור הבא.

האווירה בתלמוד התורה הינה יעד ואמצעי חינוכי בפני עצמו.
אווירה של כבוד הדדי בין המלמדים והמורים לבין התלמידים, בדיבור ובהתנהגות. "דרך ארץ קדמה לתורה".
אווירה של לשון נקיה והתנהגות מכבדת זה לזה.
אווירה חמה, משפחתית ונינוחה, של אהבה וכבוד.
אווירה של שמחה ועין טובה.
נחזק את הבנים בעבודת ה', ביראת ה', בעבודת המידות ובשאיפות לגדלות.
נחזק את הבנים בלימוד תורה מתוך תחושה של זכות, "טוב לי תורת פיך...".

נחזק את הבנים בהכרת ערכה של ארץ ישראל ואהבתה.

תשומת ליבנו התמידית להתנהגות הבנים, בכיתה ובחצר, וחיזוק התנהגותם החיובית, תוך מתן דוגמא אישית בכל עת – קובעת בלב הבנים את דרך ההתנהגות של בני תורה.

אנו מקבלים בשערינו כל ילד שנפשו חפצה בלימוד תורה מעמיק ורחב, המסוגל לעמוד בדרישות הלימודיות ובתנאים, ובהתאם למסגרת המקומות בכיתה.

אנו רואים בכל ילד אוצר נשמתי מיוחד. מתוך הבנה לנפשו של כל ילד, והכרת כישרונותיו הייחודיים, נוכל לחפש את הדרכים הייחודיות ואת המסילות לנפשו של כל אחד.

נשאף לקידום, צמיחה והתפתחות כוללת של התלמידים וצוות ההוראה בתחומים השונים: אמונה ומוסר, תורה ומצוות, מידות ודרך ארץ, חיזוק האישיות ופיתוח הרצון, פיתוח חברתי וצמיחה רגשית.
תלמוד התורה יתן מענה פרטני לצרכים של התלמידים בתחומים אלו, בהתאם לשונות התלמידים בכיתה.

שאיפתנו לראות בתלמידינו   – בני תורה אמיתיים, המגלים בהתנהגותם את פנימיותם, ומתוך כך משפיעים תורה ואור על כלל הקהילה, להוסיף קידוש שם שמים, לאמר "עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר". "רבי מאיר אומר, כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה. ולא עוד אלא שכל העולם כולו כדאי הוא לו..." (אבות פ"ו מ"א).
🍃 🌺 🍃
גם לימודי החול מקבלים את מקומם הראוי.
מושקעת חשיבה רבה, ונעשים מאמצים, לפתח את מיומנויות הלמידה ולהעלות את רמת ההישגים של הבנים. מתוך הכרה בכך שלימודי החול מהווים חיזוק ושכלול לבנין התורה בעצמו.

הן בקודש והן בחול, אנו שואפים להישגים איכותיים וכמותיים, הבנויים על תהליך למידה נכון, של תכנון שיפור מהלכים, ויחד להשביח ולהפרות זה את זה.

אנו רואים ערך רב בכל יוזמה או קידום רעיון, המוסיפים בנין ושכלול – הן בקודש – בלימוד התורה, השתלמות במידות וביראת שמים; והן בחול – בחיזוק המקצועיות בתחומים השונים.
🍃 🌺 🍃
בנין בית תלמוד תורה דביר – נבנה על ידי כולנו. נגדיל ראש בכל עניין שאפשר, להתפתחותו ושכלולו.

אני מאחל לכל העושים במלאכת הקודש שנת לימודים עשירה, מבורכת ומרוממת, שנזכה לגדל בנים בעלי מידות טובות, אוהבי ה' העוסקים בתורה באהבה ובשמחה מתוך יראת שמיים טהורה.
בהצלחה רבה! מיכאל
החינוך למידות ולעבודת ה'
"מטרת החינוך היא להכשיר את האדם לצורתו המתוקנת שהנקודה המרכזית שבה היא לעשותו טוב וישר"
(הראי"ה קוק, אגרת החינוך).
"אמר רבי עקיבא 'ואהבת לרעך כמוך' זה כלל גדול בתורה' ".
הבסיס לכל בנין התורה, ויסוד היסודות בחינוך, הוא "ואהבת לרעך כמוך" – לחנך את הבנים לאיכפתיות מאחרים, למעורבות, לנתינה, לכבוד לזולת, לויתור, לרגישות, לדון לכף זכות, וכל העניינים המסתעפים מאהבת הזולת. גם קנין התורה עצמו – נקנה על ידי דיבוק חברים.
פיתוח התחום החברתי עומד ביסוד בנין אישיות הבנים.
בתלמוד התורה אנו שואפים לבניית אישיות מוסרית, ערכית, עם מודעות לעבודת המידות.

בהתאם לכך, עלינו למקד למידה ופעילויות חינוכיות-חברתיות המקדמות את הבנים בתחום זה, ולא להסתפק בתהליכים חינוכיים המתרחשים מאליהם.

ראשית, דרך לימוד התורה בו אנו עוסקים בכיתה – עלינו לכוון את הבנים להתחזקות במידות ובעבודת ה'.
בנוסף לכך, עלינו להשקיע בפעילויות נוספות לגיבוש החברתי.
עלינו לעזור לתלמיד לפתח שפה אמונית, השקפה יהודית תורנית, היוצאת מתוך התורה, המשנה, מעשי אבותינו וחכמינו זכרונם לברכה.
על המלמד/המורה לשים לב מאוד לכל העניינים החברתיים בכיתה, כיון שיש בהם משמעות גדולה מאוד לכל בנין האישיות של כל ילד, עם השפעה לכל ההתנהגות והלמידה של הילד.

ישנה חשיבות רבה בפתיחת ערוץ אישי בין המלמד לבין התלמיד, דבר שיכול לסייע מאוד לזרימה הטובה במהלך המשך השנה. שיחות אישיות יזומות, באופן שיטתי ועקבי, חשובות ביותר ליצירת קשר אישי עמוק עם כל תלמיד, ולסיוע בפיתוח תהליכים חינוכיים חשובים. 
עלהמלמד להקדיש זמן מיוחד קבוע לקיום שיחות אלו, באופן בו יקיף את כל תלמידי כיתתו לפחות 4 סבבים בשנה.
מלמד בכיתה חדשה עבורו – יסיים סבב ראשון עד סוכות. 
כמובן, כשמזהים בעיות מסויימות אצל תלמיד, כגון ירידה בלימודים, בריכוז או בהתנהגות – חובה ליזום שיחה אישית.
השיחות האישיות יבוצעו בשעות חלון עפ"י המערכת האישית של כל מלמד.
פדגוגית - תוכנית לימודים
תוכנית לימודי הקודש – שיטת הלימוד
תלמוד תורה דביר הוקם מתוך רצון להעניק לילדי ישראל את תורת א-להים בדרך שלימדו אותנו חז"ל ע"פ הנחיית השו"ע יו"ד הל' תלמוד תורה, באווירה של קדושה, שמחה ואהבת התורה.

א. הספק  
עד לכיתה ג' משתדלים אנו לסיים את לימוד חמישה חומשי תורה ומכיתה ד' מתחילים בלימוד תורה שבע"פ ועד לסוף כיתה ח' לומדים שניים – שלושה סדרים במשנה, מתחילים בלימוד הגמרא בכיתה ה' וזאת לצד לימוד נביאים ראשונים,  נביאים אחרונים וכתובים.

ד. חשק התורה  
ב"ה אנו רואים אצל הילדים חשק וחיוניות מיוחדים בלימוד התורה. אנו מאמינים ששמחת הילדים נובעת מהשפעתם של עמל התורה וידיעתה עליהם. הילדים מרגישים את ההצלחה, ההתקדמות והעליה, כדברי חז"ל: "כי נעים כי תשמרם בבטנך יכונו יחדיו על שפתיך - אימתי דברי תורה נעימים בזמן שתשמרם בבטנך, ואימתי תשמרם בבטנך בזמן שיכונו יחדיו על שפתיך"  (עירובין נד).

ה. לימודי חול  
בנוסף למערכת לימודי הקודש הייחודית לומדים בת"ת לימודי חול תחת פיקוח מקצועי. הלימוד מקביל ותואם ללימוד במערכת החינוך הרגילה – בחשבון, בעברית וביתר המקצועות היסודיים, והבנים מגיעים להישגים גבוהים.

שיטת הלימוד בתלמוד תורה מבוססת על דברי חכמינו זכרונם לברכה, ומיושמת לאור הצלחה של עשרות שנים בת"ת 'אדרת אליהו' בעיר העתיקה.

יהי רצון שנזכה להחזיר עטרה ליושנה. 
"ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר".
מבצע 'תורתך שעשועי'
מבצע "תורתך שעשועי" – חזרות על החומש. רכז המבצע – הרב יצחק גרזון.
במבצע זה נעשה מאמץ לחזק את ידיעת פרשת השבוע. המלמדים יקבלו בתחילת כל שבוע דף עם ריכוז הנושאים בפרשה ושאלות חזרה כולל תשובות.
תלמידי כיתות ג-ו יקבלו דף על פשט הפרשה בלבד. תלמידי החטיבה יקבלו בנוסף כמה ד"ה מתוך רש"י על הפרשה.
כדי שהלימוד יהיה משמעותי, כל מלמד יקדיש בכל יום 20 דקות בשעות הבוקר ללימוד משמעותי של הפרשה (או לחילופין שיעור שלם בסוף השבוע). במהלך השיעור התלמידים ישננו את הפרשה תוך שימת לב לנושאים שעליהם מדובר בפרשה, יסכמו אותם בשאלות הכלליות שיינתנו על ידי בתחילת השבוע. בזמן שיוותר, כל מלמד יוסיף משלו על הפרשה כפי מה שליבו נוטה.
בע"ה תהיה אפשרות לתלמידים להיות שותפים ביצירת דברים על הפרשה שיפורסמו בתלמוד תורה במהלך השבוע של אותה פרשה - פרטים יפורסמו בהמשך.
מידי שבוע ביום שישי ייערך מבחן פ"ש. הכיתות המצטיינות – יצ'ופרו. תלמידי כיתות ג'-ו' נבחנים על פשט הפרשה ותלמידי החטיבה נבחנים על פשט הפרשה ועל רש"י נבחרים.

דגשים:
  • בדיקת המבחנים ועדכון הציונים בסמארט-סקול: תתבצע באחריות הרכז. הציון בתעודה ינתן ע"י מלמד הכיתה.
  • לימוד בבית
  • מתוך הבנת חשיבות הלימוד האישי בשעות שמחוץ ללימודים..
  • תלמיד שילמד במהלך השבוע חצי שעה - יקבל 5 נקודות נוספות בציון המבחן השבועי.
  • תלמיד שילמד במהלך השבוע שעה ויותר - יקבל 10 נקודות נוספות בציון המבחן השבועי.
  • תלמידים שילמדו בבית יציינו זאת בגוף המבחן במקום המיועד לכך.
  • מבצע לעידוד רוח הלמידה בכיתה
  • אנו נתחיל את הלימוד בחומש דברים - לימוד הפרשה בכיתה עם המלמד. כיתה שתשיג ממוצע כיתתי מעל 85  בחמשת המבחנים הראשונים – תזכה בפרס כיתתי.
מבצע 'ושננתם'
מבצע "ושננתם" – חזרות על נביאים ראשונים: יהושע-מלכים ב', במתכונת של כארבעה פרקים בשבוע.
רכז המבצע – הרב יצחק גרזון.
כיתות ג-ד יחזרו על יהושע ושופטים. כיתות ה-ח יחזרו על שמואל ומלכים.
בכיתות ג-ו הלמוד יעשה בשתי שעות שבועיות: שינון הפסוקים וחזרה כללית על פשט הפסוקים. יעשה ניסיון לעניין את התלמידים בהוספת נופך ללימוד כל גיל לפי מה שמתאים לו ובמהלך השנה יהיו מבחנים על מה שנלמד על פי תכנית שתפורסם.
בכיתות החטיבה ישנה שעת "ושננתם" אחת בשבוע. בשעה זו יינתן שיעור עיוני בסוגיא מתוך הפרקים השבועיים שנלמדים בכיתות ה-ו במהלך אותו שבוע מתוך רצון ללמד את התלמידים מתוך עניין. השתתפות תלמידי החטיבה במבחנים וחידונים תהיה מתוך בחירה בלבד.
בע"ה, מידי סיום ספר יערך חידון רשות שיהיה מחולק לשכבות גיל מתאימות.
תוכנית הלימוד תפורסם בכיתות, וכן בלוח הצוות החודשי.

דגשים כלליים – למלמדים של ושננתם:
  1. נא הקפידו על לימודי החזרות בנביא בהתאם למערכת השבועית שנקבעה, ובהתאם לתוכנית השנתית – כולל שינון ופשט.
  2. יש לרומם את ערך הלימוד .
  3. בדיקת המבחנים ועדכון הציונים בסמארט-סקול: תתבצע באחריות הרכז. הציון בתעודה יינתן ע"י מי שמלמד חזרות בנביא בכיתה.
מבצעים חינוכיים-כיתתיים
בשנה"ל הנוכחית – כל מלמד יקבע את המבצעים הכיתתיים לכיתתו, ישתף את המנהל ואת הרכז החברתי בתוכנית. התיקצוב לפרסי עידוד פרטניים או כיתתיים הינו באחריות ובניהול הרכז החברתי.
  • נשתדל גם השנה להוסיף ולחזק את תעודות ההוקרה, מכתבי נחת, וכדומה.
החינוך הלשוני
הלשון העברית היא בעלת ערך קודש, מהיותה לשון כתבי הקודש ולשון התפילה. חשוב שהבנים יכירו בערך הלשון העברית, בקדושתה, ובעוצמות הדקדוק שבה.
מטרת העל של החינוך הלשוני בתלמוד התורה מכוון לכך שכל תלמיד ותלמיד יוכל להשתמש בשפה לצרכיו, על פי בחירתו, בהתאם לתחומי העניין ולפי הנסיבות כדלהלן:
  • הבנים ישלטו בעברית וידעו להביע את עצמם ולהתנסח בכתב ובעל פה כראוי.
  • הבנים יוכלו להשתמש בשפה הדבורה והכתובה, בשפה עשירה, למילוי צרכיהם התקשורתיים: לשוחח, להבין ולהעביר מידע בלשון העברית בכתב ובעל-פה.
  • תלמוד התורה מעודד את הבנים לקרוא ספרי-קריאה, לשם פיתוח כישוריהם והרחבת האופקים.
  • הבנים יהיו בעלי יכולת הבנה וניתוח של מקורות תורניים שונים.
  • הבנים ייעזרו בשפה לצורך ביטוי עולמם הפנימי ולפיתוח מודעות עצמית.
  • הבנים יהיו בעלי יכולת קריאה של טקסטים שונים, בדרך של מודעות וביקורתיות.
  • הבנים יפתחו מודעות לשונית וירחיבו את הידע הלשוני: יוכלו להתבונן בשפה, להבין את היסודות המרכיבים אותה ולחשוב באמצעותה.
  • הבנים ייהנו מן ההתנסות בשפה ומהבנת העקרונות שבבסיסה. 
  • הדיבור, הקריאה והכתיבה מתייחדים בתפקודים עצמאיים ועם זאת מפרים זה את זה.
  • חשיבות מיוחדת ניתנת לפיתוח מיומנויות הכתיבה וההבעה.