אהל שם מרץ 21 - מורים על טורים

אזרחוט

גיל עובד – רכז אזרחות

הבחירות לכנסת התקיימו ב-23 במרץ 2021, ותוצאותיהן קבעו את הרכב הסיעות (המפלגות) בכנסת ה-24. הבחירות התקיימו כי הכנסת ה-23 התפזרה לאחר שחוק התקציב לשנת 2020 לא הוגש לאישורה עד 22 בדצמבר 2020. בשל המשבר הפוליטי בארץ אלו הן בחירות רביעיות בפרק זמן של שנתיים.

בחודש שעבר פגשו כל תלמידי בית הספר בזום את נציגי המפלגות המובילות שניסו לשכנע אותנו שהשקפת עולמם והמצע שלהם הם המתאימים ביותר למדינת ישראל והסבירו עד כמה הם מוכנים לייצג אותנו נאמנה בכנסת ה-24. בסוף היום הצבעתם אתם, התלמידים, למפלגה שחפצתם בה.

למעלה משלושים מפלגות השתתפו בבחירות האחרונות בניסיון להשפיע לייצג אותנו בכנסת. שיעור המצביעים הגיע בפועל ל-71 אחוזים מבעלי זכות הבחירה. התוצאות המחישו בפעם הרביעית את המשבר העמוק - אף גוש אינו מצליח להגיע לרוב של קואליציה בכנסת. המצב הפוליטי מסובך במיוחד משום שכל תרחיש של חיבור בין מפלגות ידרוש מאחת השותפות להפר הבטחת בחירות. קשה למצוא בשלב זה עריקים, ואם דבר לא ישתנה, בחירות חמישיות הן תרחיש לא מופרך.

אז מה עושים ולאן הולכים? שינוי שיטת הבחירות? למשל, בחירות אזוריות - שיטה הנהוגה ברוב מדינות אירופה, ובה בוחרים בכל אזור נציג או נציגים לפרלמנט. או אולי שוב ממשלת אחדות לאומית שתחבר שתיים-שלוש מפלגות גדולות? שיטה שלא צלחה בכנסת האחרונה.

אולי שיטת בחירות ישירה שבה נבחר באופן ישיר את ראש הממשלה? מהלך כזה כבר קרה בעבר, אך לא צלח. ואולי ננסה את שיטת הבחירות הנשיאותית כמו בארה״ב, שבה נבחר נשיא המנהל את ענייני המדינה מבחינה פוליטית וחברתית ועוסק אף בענייני החוץ.

חומר למחשבה - איך לצאת מהסבך הפוליטי שנקלענו אליו?

מה שבטוח הוא שהדמוקרטיה מתקיימת במלוא כוחה.

על קצה הלשון

מיכל חמד רכזת לשון

העיקר הבריאות

איך נהגה את המילה שפיר – שָפִיר או שַפִּיר? הכול לפי העניין:

כשאומרים שָפִיר, הכוונה היא לקרום השפיר, שהוא הקרום החיצוני של הביצית המופרית העוטף את העובּר. המילה קרובה במוצאה לשופר ולשפופרת, שגם הם כלֵי קיבול. הגידול בגוף, שלשמחתנו איננו ממאיר, מכונה שַפִּיר. המילה הגיעה אלינו מן הארמית, ומשמעותה – טוב. מילים רבות המוכרות לנו נגזרו מן השורש הזה: שִפֵּר (היטיב והשביח), שָפַר חלקו (הצליח, התמזל מזלו, על-פי המצוי בתהלים טז ו), אַשְפָּרָה (התהליך המבוצע בחוטים ובבדים לשינוי תכונותיהם הטבעיות ולשיפור המראה או המגע, גמר העיבוד של האריג), שֶפֶר ושִפְרָה (יופי, נועם), שוּפרָא דשופרא (המיטב והמובחר, ומכאן שמות מסחריים אחדים, כמו שופרסל) – כולן במשמעות טוב ומשובח. אם כן, השָפִיר מלווה את חיינו חודשים ספורים בלבד בתקופת ההיריון, ואילו השַפִּיר – נקווה שילווה אותנו תמיד.

מסתערבית

שירן אוסטרוב-מורה לערבית ורכז עמ"ט

מעמד האישה בעולם הערבי

אהלן וסהלן,

ושוב שלום לכולם,

ב-8 במרץ ציינו בכל רחבי העולם, וגם במדינות הערביות והמוסלמיות, את יום האישה הבין-לאומי או בערבית اليوم الدولي للمرأة (בתעתיק: אליום אלדולי ללמראה). מצב הנשים במדינות ערב והאסלאם אינו מזהיר, בלשון המעטה, שכן הנשים בעולם הערבי סובלות במרבית המדינות מאפליה חמורה (למשל, בערב הסעודית הותר לנשים לנהוג רק בשנת 2018) ומאלימות פיזית מצד בעליהן, ומילת הנשים (ختان ובתעתיק ח'יתאן) עודנה נפוצה ברבות ממדינות ערב (לפי ההערכה, 95% מהנשים במצרים עוברות מילה). יוצאת דופן בין המדינות היא תוניסיה, שבה כזכור התחילה מהפכת "האביב הערבי", ובה חוקק הפרלמנט חוק הקובע שוויון מלא בין גברים לנשים – חוק היסטורי במונחים של העולם הערבי. תוניסיה היא המדינה הערבית היחידה שאוסרת בחוק, מאז שקיבלה את עצמאותה ב-1956, את הפוליגמיה, הנישואים של גבר עם כמה נשים. האסלאם מתיר לגבר לשאת עד ארבע נשים.

מצבן הקשה של הנשים במדינות אלו בא לידי ביטוי בקריקטורות שפורסמו לרגל יום האישה הבין-לאומי. בקריקטורות אלו ניתן לראות את המחאה לנוכח התנהלות הגברים המוסיפים להשתיק את האישה ולשלוט בה, וכן את הביקורת על כך שבפועל במדינות ערב לא באמת מציינים את יום האישה הבין-לאומי.

ארוע נוסף:

משמעותי שאירע ב-21 במרץ, וקשור קשר ישיר למעמד האישה בעולם הערבי, היה מותה בגיל 90 של נוואל א(ל)סעדאווי (בערבית: نوال السعداوي), הפמיניסטית המצרית והלוחמת הדגולה ביותר בחברה הערבית והמוסלמית למען מעמד האישה במצרים ובעולם הערבי. סעדאווי הייתה פסיכיאטרית, סופרת ומרצה, שחרתה על דגלה את המלחמה על זכות האישה לשוויון, להשכלה ולחירות, בפרט בעולם הערבי, ונאבקה נגד המשפחה הפטריארכלית שמקדשת את "הכבוד", אך לא מהססת לפגוע בבנותיה.

פעילותה ומאבקיה הביאו אותה לעימות ארוך שנים עם השלטונות במדינתה, מצרים, ועם הממסד הדתי האסלאמי.

אז בברכת חג אביב שמח או בערבית "עיד רביע סעיד"

ועד הפעם הבאה,

להתראות

ומע א-סלאמה

EngliSHepherd

The English Department

Good Deeds Day

An international day of doing good. The mission of this annual tradition is to unite people from around the world in doing good deeds for others and the planet. All around the globe, millions of people from 108 countries join together to volunteer and do acts of kindness to help make positive changes in the world.

חזרה לעמוד הראשי