image
הידיעון המקוון של האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר: 3 ביולי 2022
עורכת ראשית: ד"ר טובה בנסקי | עורכת מייסדת: פרופ' יפה ברלוביץ 2021-2017 | עורכת הידיעון: רוני בן-כנען
דבר האורחת

דבר האורחת

הפעם מארחות את פרופ' סראב אבו רביעה קווידר
 
שלחן העבודה שלי עמוס במיוחד בחודשים האחרונים. החל מאוקטובר 2022 נכנסתי לתפקיד חדש ומוניתי לסגנית נשיא אוניברסיטת בן גוריון למגוון והכלה סמוך לארועי מאי 2021. תפקיד תובעני מאד שבעיקר מעביר אותי מפוזיציית החוקרת שכתבה באופן ביקורתי על גיוון באקדמיה, על גזענות, על מיעוטים בהשכלה הגבוהה ועל קולוניזציה בייצור הידע, לפוזיציה אחרת בה אני מקדמת אסטרטגיה רחבה יותר של של יצירת מרחב אקדמי יותר מגוון ומכיל, נטול גזענות (אם זה בכלל אפשרי) כזה שיש בו אפשרויות למפגשים בין קבוצות מקוטבות בקמפוס. 
תפיסתי בעניין זה היא כי אקדמיה איננה רק מרחב לייצור ידע אקדמי, אלא מרחב בו עלינו לקחת אחריות על עיצוב דמות הבוגר .ת שלנו. מטרתי לאפשר יצירה של מרחב אקדמי מגוון ומכיל המעניק כלים לסטודנטים שלנו שיהפכו לבוגרים ובתקווה למנהיגים בעלי אחריות לצדק חברתי, להוגנות מגדרית ומודעות לאפליה וגזענות.
במסגרת עבודתי אני מחלקת את הראייה האסטרטגית שלי לארבעה מרכיבים עיקריים: קידום הייצוג של אוכלוסיות שהנן בתת ייצוג ושימורן, הכלה, מיגור גזענות ואפליה וקידום הדיאלוג והמפגשים בין קבוצות מקוטבות (את העשייה בנושא ניתן לראות בגיליון המיוחד של אב"ג).

אציג כאן  שני פרויקטים שאני עמלה עליהם הן בציר הפמיניסטי והן בציר הפוליטי:
אחד הפרוייקטים הקרובים ללבי הוא הכשרת דוקטורנטיות שהן דור ראשון לאקדמיה שמטרתו לייצר קאדר של חוקרות העוברות סוציאליזציה לאקדמיה באמצעות  מתן ארגז כלים אקדמי ואנושי הכולל ליווי אישי ואקדמי. הקבוצה שתיפגש אחת לחודש במשך השנה האקדמית תלמד לא רק מה זה להיות אקדמאית אלא תייצר רשת שיש בה תמיכה רגשית ואנושית לנשים בתחילת דרכן האקדמית.  הבחירה בקטגורת דור ראשון לאקדמיה נועדה על מנת לאתר גם קבוצות שקופות שאינן מצויות בקטגוריות אחרות קיימות. קבוצת דור ראשון לאקדמיה בעיקר כתלמידות מחקר מתמודדות עם קשיים וחסמים המעצמים נוכח העבודה המחקרית בשלב בו הן נאלצות להתמודד לבדן (הסדנא בשיתוף המשרד להוגנות מגדרית).

ציר אחר בו אני פועלת; לאחר הארועים הפוליטיים האחרונים בקמפוסים, גילויי הגזענות בקמפוסים עלו, לשם כך אני עמלה על פיתוח לומדה למניעת גזענות בקמפוסים ועל הקמת ועדה לטיפול בתלונות באפליה וגזענות, וועדה שמטרתה בעיקר לקיים הסברה בנושא ולהטמיעו בקרב הסדגלים והסטודנטים. בו זמנית, אני פועלת ליצירת קבוצות דיאלוגיות בין קבוצו תמקקוטבות בקמפוס באוניברסיטת בן גוריון על מנת לדבר על הסכסוך, על המצב הפוליטי ולייצר מסגרת מכילה שתאפשר דיאלוג גם אם לא מסכימים.
חדש על המדף

חדש על המדף

image
בלבנט נולדנו כולנו – מסות וסיפורים 
ז'קלין כהנוב
עורך דוד אוחנה
הוצאת כרמל-ירושלים, 2022

המסאוּת שעליה תהילתה של ז’קלין (שוחט) כהנוב (1979-1917) היא סוגה של כתיבה אישית עיונית מעמיקה, המבוססת על שיטוט בין אנשים ומקומות במרחב הלבנטיני. במסותיה ובסיפוריה הלבנטיניות מבטאת חריגה מהמקומי, הכרת “האחר” (כמו האפריקאי, ההודי או היפני), ומבט מקורי אל עבר סופרים, מנהיגים ויבשות הרחוקים מן העין.
 
פרופ’ דוד אוחנה, עורך האסופה הוא היסטוריון וחוקר התרבות מחבר הספר הלבנטינית − ז’קלין כהנוב: ביוגרפיה אינטלקטואלית (כרמל, 2022), ועורך קובץ המאמרים ז’קלין כהנוב: בין שני עולמות (כתר, 2005).
image
בת של מי את?
יאלי השש
הקיבוץ המאוחד, 2022

בת של מי את מספר את סיפורן של נשים מזרחיות בישראל במאבקן להישרדות, לשוויון ולהכרה. סיפורן הוא סיפורו של הפמיניזם המזרחי, שצמח מפעילוּת בשטח וממחקר אקדמי, אבל בעיקר מתוך חוויות החיים של הנשים הפועלות, המדברות והכותבות.

בכתיבה עוצרת נשימה, יאלי השש מחברת בין סיפורים אישיים וקולקטיביים ומציגה בפני הקוראות את הפמיניזם המזרחי כאפשרות רדיקלית לתיקון חברתי עמוק. התוצאה היא מסע קדימה ואחורה בזמן, שבו נשזרים האישי והפוליטי בצומת של סוגיות מעמדיות, אתניות ומגדריות. כל אלו מתלכדים לנרטיב סוחף המתאר את המאבק המזרחי מנקודות מבט נשיות ומחזיר למרכז הבמה את סיפורי החיים של נשים שעיצבו מאבק זה לאורך הדורות.

ד"ר יאלי השש היא היסטוריונית ומרצה ללימודי פמיניזם ומגדר, אקטיביסטית פמיניסטית לסבית מזרחית וחברה בארגון "אשה לאשה" בחיפה. היא הקימה את התוכנית למגדר וקרימינולוגיה במכללת אור יהודה ועומדת בראשה.

image
חייה הרבים של ג'סי (ישע) סמפטר
הערות ראשונות בעקבות ספרה החדש של שרה אימהוף
אוניברסיטת בלומינגטון, אינדיאנה

Sarah Imhoff, The Lives of Jessie Sampter: Queer, Disabled, Zionist
Duke University Press, Durham and London, 2022

מאת פרופ' יפה ברלוביץ

בימים אלה יצא לאור מחקרה המקיף של שרה אימהוף חייה הרבים של ג'סי סמפטר: ציונית, נכה וקווירית, אודות המשוררת והפובליציסטית ג'סי (ישע) סמפטר שחיה את 'חייה הרבים' בארצות הברית של אמריקה (1919-1883), ובארץ ישראל של תקופת המנדט (1938-1919). הכותרת מתמקדת ביצוגיה המגוונים של סמפטר (קווירית, נכה, ציונית), בהדגישה עד כמה ביוגרפיה זו יכולה הייתה להיכתב רק על ידי אימהוף המשלבת במחקריה: היסטוריה יהודית, דת ולימודי מוגבלות. מיהי ג'סי סמפטר?
ג'סי אתל סמפטר ילידת מרץ 1883, אביה רודולף סמפטר היה עורך דין מצליח, דור שני למשפחת מהגרים מגרמניה, שעשתה את הונה הרב ממפעל בגדי גברים בניו יורק, ובנתה את ביתה המפואר בשדרה החמישית בואכה הארלם. כאמור, גם כי הסב, וכל המשפחה המורחבת גרו בבית זה, החיים לא התנהלו על פי הקוד היהודי. בילדותה התחנכה ל'אתאיזם חיובי' על פי תורתו הרוחנית-הדתית של פליקס אדלר (דת אוניברסלית שאינה מצטמצמת לגבולות העם היהודי אלא פונה לאנושות כולה), ואילו היא ואחותה העדיפו לשלב בפרקטיקה האתיאיסטית שהתנהלה בביתן – גם מנהגים נוצריים. מאוחר יותר חיפשה את עצמה בתנועות רוחניות נוספות: אוניטריאניזם (זרמים דתיים שכפרו בשילוש הקדוש), סוציאליזם, בודהיזם – אם כי בגיל שבע נתוודעה לראשונה אל היותה 'יהודיה' (היה זה כאשר ילדים ששיחקו בביתה, שאלו לפתע על יהדותה. היא דחתה אותם בשאט נפש, בהבינה ש'יהודי' זוהי קללה, וגם הילדים מיהרו לעודדה שאין היא כזאת, כיוון שאין לה אף מעוקל ובוודאי לא שיער שחור מקורזל כמו ל'כושי'). מעמד מטלטל זה העסיק אותה רבות, ובמאמר בשם "וידוי" ציינה, שבאותו רגע קריטי של 'אל-חזור', חשה עצמה שמעתה והלאה אין היא עוד 'אחת משלנו' ("חשתי מאז מקוללת, ושעלי להצדיק את עצמי עד סוף כל הדורות").


יפה ברלוביץ, פרופ' מן המניין, עוסקת בין תחומי מחקרה בהיסטוריוגרפיה של סיפורת הנשים בארץ ישראל של טרום המדינה. שימשה יו"ר האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים וחקר המגדר בשנים האחרונות.
קולות מהקהילה
זרה בבית: להיות פמיניסטית פלסטינית בחוג למגדר
יארה גראבלה, העוקץ, 20.06.22

"ככל שהתעריתי ברחוב ובשטח, כך הרגשתי רחוקה יותר מהחוג, מהקורסים ומהדיונים בכיתה. הבנתי שלעמיתות ולמרצות שלי אין מושג מה קורה עם נשים פלסטיניות". עם סיום לימודיה בתוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת תל אביב, יארה גראבלה כותבת על חוויותיה כמחרבת המסיבה.

יארה גראבלה היא פעילה פוליטית וחברתית מיפו, חוקרת עצמאית, בעלת תואר ראשון מהחוג להיסטוריה כללית ולימודי נשים ומגדר באוניברסיטת תל אביב וחברת ועד באקדמיה לשוויון.
נשים יוצרות בקדמת הבמה
התיאטרון‭ ‬הוא‭ ‬כלי‭ ‬חווייתי‭ ‬בעל‭ ‬עוצמת‭ ‬ריגוש‭ ‬שאין‭ ‬דומה‭ ‬לה‭,‬‭‬ שביכולתו‭ ‬לחשוף‭ ‬ולהנגיש‭ ‬את‭ ‬חיי‭ ‬הרוח‭ ‬בזמן‭ ‬השואה,‭ ‬שרק‭ ‬מעט‭ ‬ידוע‭ ‬עליהם, ‬וזאת‭ ‬באופן‭ ‬שאף‭ ‬אחת‭ ‬מהאמנויות‭ ‬האחרות‭ ‬אינן‭ ‬יכולות‭ ‬להציע‭.‬

במה הוא כתב עת לתאטרון אשר הפיק גיליון מיוחד מרשים בהיקפו ובתכניו בנושא: חיים? או תיאטרון? נשים יוצרות בשואה ואחריה.
הגיליון הזה הוא לא רק‭ ‬כלי‭ ‬תיעוד‭ ‬ומחקר‭,‬ אלא‭ ‬גם‭ ‬במה‭ ‬להצגת‭ ‬דמויותיהן‭ ‬של‭ ‬נשים‭ ‬אמיצות‭,‬ יוצרות‭ ‬בעלות‭ ‬חזון‭ ‬ותעצומות‭ ‬נפש‭ ‬אשר‭ ‬העמדתן‭ ‬באור‭ ‬הזרקורים‭ ‬בקדמת‭ ‬הבמה‭,‬ מזכירה‭ ‬לכולנו‭,‬ נשים‭ ‬וגברים‭,‬ כי‭ ‬חובה‭ ‬עלינו‭ ‬להשתדל‭ ‬ולפעול‭ ‬למען‭ ‬עתיד‭ ‬טוב‭ ‬יותר‭.‬
 
מאמר המבוא של העורך מוטי סנדק בבלוג מנהרת הזמן מציע טעימה.

באירוע השקה של הגיליון שהתקיים ביום השואה הבינלאומי בהבימה, שוחחו דמויות מגוונות ומעניינות על היוצרות. 
בישראל 2022, ניטלת מהאישה הזכות לקבל החלטה אוטונומית ביחס לתהליך המתרחש בגופה שלה: אישה איננה רשאית לבצע הפסקת הריון, גם אם איננו רצוי או שיש צורך לסיימו, ולמעשה חייבת להמשיך לשאת אותו, אלא אם תקבל אישור של ועדה רפואית שתחליט עבורה בסוגיה אישית זו.
לאחרונה אושר עדכון של תקנות הוועדות להפסקת הריון הכולל מספר הקלות. אין ספק שמדובר בעדכון מבורך אך אסור שישכיח את הבעייתיות עם עצם קיומן של הוועדות הללו.
כל אישה המבקשת לעבור הפסקת הריון, מחוייבת לקבל אישור מהוועדה שמורכבת משני רופאים/ות ועובד/ת סוציואלי/ת. לוועדה הסמכות לאשר הפסקת הריון אך ורק בהתקיים אחד מארבעת התנאים הקבועים בחוק: נשים מתחת לגיל שמונה עשרה ומעל גיל ארבעים / ההיריון הוא כתוצאה מאונס, גילוי עריות או הריון מחוץ לנישואין / הולד עלול להיות בעל מום / חשש שהמשך ההיריון יביא לנזק נפשי או פיזי ועלול לסכן את חיי האישה.
המציאות מלמדת שאין בפניה לוועדה לאישור הפסקות הריון כל הגיון. מדובר בחסם מיותר שמוסיף קושי על אישה שמתמודדת ממילא עם מצב מורכב. זהו מנגנון משפיל, מערער ופוגעני.
הגיע הזמן לדבר על הוועדות להפסקת הריון, כדי שכל הציבור ידע – ב-2022 נשים בישראל לא צריכות חוק שיבחר על גופן, לא צריכות ועדה שתקבע את העתיד שלהן.

הקואליציה לביטול הוועדות להפסקת הריון
אחותי – למען נשים בישראל | איתך - מעכי משפטניות למען צדק חברתי | אשה לאשה - מרכז פמיניסטי חיפה | ג'ואן זק, יועצת ומחנכת למיניות בריאה ולבריאות מינית | ד"ר חדוה אייל, חוקרת מדיניות של טכנולוגיות רפואיות | דלת פתוחה - לקידום מיניות בריאה | האגודה לזכויות האזרח בישראל | הפורום למשפט, מגדר ומדיניות חברתית באוניברסיטת חיפה | ויצו – תנועה ציונית בינלאומית של נשים מתנדבות לשיפור החברה בישראל | זזים – קהילה פועלת | כיאן – ארגון פמיניסטי | לבריאותה – רפואה פמיניסטית | לדעת לבחור נכון | מרכז צדק לנשים | נעמת – תנועת הנשים של ישראל | נשים נגד אלימות | עמותת נשים לגופן | פרופ' נויה רימלט, הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה | קרן בריאה | רופאים לזכויות אדם | שדולת הנשים בישראל | שרון אורשלימי, דוקטורנטית לניהול מערכות בריאות
    image
מה קורה?

מה קורה?

כל מיני אירועים שיתקיימו בקרוב: ימי עיון, כנסים, הרצאות, ערבי שיח, סיורים, הקרנות, הקראות, מסיבות ועוד. 
כנס קדמה ה-11: כשמגדר וחינוך נפגשות
5 ,6, 13, 14 ביולי, 2022 בשעה 8:30

בכנס נלמד ביחד להתבונן על הכיתה ועל עצמנו במשקפיים מגדריים, ונבנה כלים לפעול כדי להניע תהליכים של שוויון מגדרי ותודעה מגדרית בקרב התלמידים והתלמידות שלנו.
ערב מחווה לבל הוקס
12 ביולי 2022 בשעה 20:00
באירוח ספריית בית אריאלה
פמיניזם, מגדר ורפואה
6 ביולי 2022 בשעה 9:30
כינוס בשיתוף מכון ון ליר ואוניברסיטת בן-גוריון
להרחיב את המין-סטרים: חינוך למיניות מגן ועד מגוון
7 ביולי, 2022 בשעה 9:00
 
יום העיון השנתי השני: חינוך למיניות במערכת החינוך הפורמלית 2022 באוניברסיטת בן גוריון
מפגש מתעניינים־ות בפרויקט ההיסטוריה הגאה החיפאית
13 ביולי, 2022 בשעה 19:00
פרויקט ההיסטוריה הגאה החיפאית מתחיל את שנתו השמינית (!) ואנחנו מזמינים־ות אתכם ואתכן להכיר אותנו ולהשתלב בעשייה.
המלצתרבות

המלצתרבות

העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל תקיים
חגיגת קיץ של ספרים
במוזאון פתח תקוה
ביום רביעי, 6.7.2022 בין השעות 17.30-22.00

מאז ייסודה שנת 2015, העמותה מקדמת ייצוג מגוון והולם של יצירה של נשים ומגדרים שונים בישראל. מחקר, כתיבה ותצוגה הן אבני הדרך, עליהן מושתתת חגיגת קיץ של ספרים, בו יוצגו ספרי מחקר וספרי אומניות, סוגה שתופסת מקום נכבד ביצירה של נשים, כמרחב אינטימי לתצוגת תהליכים ומהלכי סטודיו.
מוזאון פתח תקוה מארח את האירוע ופותח שעריו לרווחה: בתחילת האירוע, יתקיימו באודיטוריום הרצאות קצרות של חוקרות על ספריהן;בהמשך, לקראת שקיעת השמש, ייפתחו ברחבת המוזאון  שולחנות לתצוגה, חשיפה  ומכירה של ספרים שנכתבו על ידי חברות העמותה ובנושאי אומנות ומגדר וכן יציגו את ספריהן הוצאות לאור שנוסדו ומנוהלות על ידי חברות העמותה ("אחותי", "גמא"); על קיר המוזאוןיוקרן דפדוף בספרי אומניות מאתר "מעלעלת"; ספרי אמניות בהפקת סדנת התחריט בכברי והגלריה באום אל פחם.  התערוכות המוצגות בחלל המוזאון , כולל התערוכה ״אם עץ נופל ביער״, שתפתח שבוע קודם, יהיו פתוחים לקהל.
במהלך האירוע יופיעו: האומנית הרב תחומית, רקפת תלם בקטע מחול בוטו, האומנית שקד כהן במיצג - מונית "רדיו לב-שלי", והאומנית נועה מאיר תציג פרפורמנס רב תחומי "התראי". האמנית מירי נשרי תציג פרפורמנס, שיימשך לאורך הערב כולו,  "רגע של הולדת"– מעין פסל אינטראקטיבי שיזמין את הקהל לקחת חלק בתהליך בריאה או הפריה על ידי אקט אמנותי. במרכזו גלופת מתכת בדמות עובר שכל אחת ואחד  יכלו לשכפלה עד אין סוף על גבי נייר בפעולת פרוטז' (מיחוי).
רשימת המציגות ארוכה ומבטאת מגוון של קולות וקבוצות. באירוע יוכל הקהל להכיר מקרוב את האומניות, את החוקרות ואת הספרים שהן השיקו בשנים האחרונות. כל הספרים שבתצוגה יעמדו למכירה. ליד השולחנות אפשר יהיה לשוחח ולעלעל בספרים. עגלה עם כיבוד קל תחנה ברחבה ואפשר יהיה לרכוש משקאות קלים וגם יין ובירה. 
ברוח הקלילה של ערב קיץ תזדמן חשיפה הדדית בין יוצרות ויצירות ובינן לבין  קהלים נוספים שיוכלו להתוודע ליצירה של נשים ועל נשים.  
הכניסה ללא תשלום. 

בתמונה: מירי נשרי, פרפורמנס: רגע של הולדת 
FacebookWebsite
כתבו לנו: