עוד רגע
סיור בנתיב הזיכרונות של בית הספר, מוזמנים להתרשם... פרוטוקולים, כתבות בעיתונות הארצית ובעיתוני "אהל-שם" (-:
אסיפת מורים מיום כ"ב בשבט 16.2.1944.
את אסיפת המורים זימן המפקח, הד"ר הנדל.
נכחו: הד"ר קולר, פרופ' סטרץ', שיינפלד, קצנלסון, ארצי, קרוגר, גרוסמן, הלמן, זליגר, אקרמן, וקסלר.
ההקפדה על הלשון העברית בפי התלמיד היא משובשת. ואם נקבע לנו תקופה מסוימת למשל מתשרי עד כסליו למלחמה בברבריזם הלשוני כלומר שכל המורים גם אלה שאינם עוסקים באופן ישיר בעברית יתקנו את שיבושי הלשון של התלמידים ויקפידו במשך התקופה הזאת על טהרת השפה. מובטחני שנצליח. הסיסמה: נתקן את השגיאות בכל שיעור אפילו בשיעור שהשכינה שוררת בו וגם בשיעורים שאינם בעברית.
על החיבורים: טושטשו הגבולות בין חיבור כמטרה בפני עצמה ובין עבודה בכתב הבאה לסכם משהו. בכל מקצוע צריך לתת עבודה בכתב בתור סיכום אבל מתוך הצגת שאלות מדויקות בנוסח: משום מה.... הא כיצד..... מהו הנימוק.... בהתחלת השיעור אפשר גם לברר ע"י שאלות מסוג זה אם הם יודעים את החומר. התלמיד צריך לכתוב מ 9-8 חיבורים בשנה, חיבור בחודש, שישמשו כותרת לעבודתו המשותפת לכל השנה. ויש כאן בדיקה אם התלמיד יודע לפתח רעיון משלו. על המורה גם להקפיד על הצורה החיצונית של המחברת.
ויכוחים:
גרוסמן
: שואל אם ההצטרפות של התלמידים לארגון הצופים היא הצטרפות מתוך חובה או רשות.
ד"ר הנדל
: אמנם בחיי ביה"ס יש משום כפיה אבל כל מה שהוא מחוץ לביה"ס אינו צריך להיות מתוך כפיה. בדרך כלל התלמידים נכנסים ברצון לתוך ארגון הצופים. הצופיות היא חלק מן החיים. יש להתקשר עם ה' מיוחס בשאלה זאת: והוא ייתן למוסד את עזרתו בשאלת ארגון הצופים.
ארצי
: שואל על אופן ההבעה בכתב. ומספר מתוך ניסיונו הוא בעבודה. לתלמידיו ישנן מחברות רשמיות. כמו כן נוהג הוא להפריד בין חיבוריהם בבית וחיבוריהם בכיתה. נושאי החיבורים הביתיים נקבעים מראש לכל השליש והתלמידים בוחרים לעצמם את הנושא המתאים להם. במשך חודש-חודשיים הוא מעבד את חיבורו וממציא אותו למורה. החיבורים בכיתה הם על פי הרוב סיכום החומר שנלמד.
ד"ר הנדל
: חשובה מאוד העובדה שישנן מחברות רשמיות מיוחדות. סיכומים אינם נושאים לחיבורים: אבל אם בין 10 חיבורים על נושאים חופשיים ימצאו גם 2 על נושאים מסכמים- טוב. לפעמים יש דרך לתת גם ראשי פרקים אבל בכיתות העליונות צריך לקבוע אותם. לשם סיכום טוב להקדיש כ-10 דקות בראש השיעור תוך מתן שאלות. והשאלות ב-5 במספרן או שהן מוכנות בסטנסיל או שהן כתובות על הלוח והתלמיד צריך לענות עליהן. וזאת היא הבדיקה הטובה ביותר לדעת אם החומר שעליו עברו בשיעור הקודם היה מובן. וכן גם רצוי להקדיש עד כדי 10 רגעים בסוף השיעור שבהם המורה מציג שאלות מן החומר החדש וזה בקשר להבנת החומר החדש. ובודק את תשובותיהם שבכתב.
פרופ' סטרץ'
: ישיבות המועצה הפדגוגית שלנו אינן מסתפקות רק בתפקודים אדמיניסטרטיביים אמנם נכון שהישיבות הראשונות הוקדשו בעיקר לשאלות אדמיניסטרטיביות אבל יש לקוות שלהבא נוכל להקדיש את זמננו גם לשאלות פדגוגיות. כדאי לציין שאני ומר ארצי טיפלנו בשאלת זיווג תלמיד לחבר כבר מלפני שנה ושנתיים והצלחנו בזה. ואשר לשאלת קריאת התלמידים סודרה סטטיסטיקה מפורטת וגם תיאור גרפי ועל יסוד זה נוכל לתקן הרבה.
שיינפלד
: מביע קובלנה, שלמרות העדר ספר חוקים קבוע ומפורט אין המחלקה משיבה תשובות ברורות ומדויקות בנוגע לחומר הבחינה לפיזיקה. הוא פנה למחלקת החינוך בשאלה בדבר פרק מסוים שהיה ידוע לו מכבר אבל את התשובה לשאלתו לא מצאו.
ד"ר הנדל
: ספר החוקים של מחלקת החינוך הם החוזרים שלה. את החוזרים יש לאסוף ולשמור עליהם ולנהוג לפיהם. המחלקה יודעת שיש צורך בקביעת תכנית לימודים. והקיצוצים שנעשו שנה לגבי מקצועות שונים, אינם אומרים שפרקים אלה הוצאו מכלל תכנית הלימודים.
ד"ר קולר
: בין ביה"ס העממי ובין ביה"ס התיכוני רובצת תהום. ומאליו יובן שאם בוגרי ביה"ס העממי מתאספים לכיתה ה', והתלמידים מבאים עימם מטען של ידיעות בהתאם למוסדות שבהם למדו ועל פי הרוב אין ידיעותיהם מתאימות לדרישות הגימנסיה- הם גורמים ע"י כך לקשיים הרבים ולפרובלמות החמורות שבהם אנו נתקלים, ולכן יש להציע שמורי הגימנסיה "אהל-שם" יבקרו כבר עכשיו בביה"ס העממי שבמקום, בכדי לתהות על רמת ידיעותיהם ולברר את החומר המתאים. כמו-כן יש להביע את הדרישה לצמצם קצת את מספר המקצועות שהתלמידים צריכים להבחן בם, בהתאם להצעות מטעם באי-כח המחלקה הממשלתית ולהסתפק במספר מקצועות מצומצם במקום להפוך את תלמידינו ללקסיקונים חיים. והנה מתברר שבמקום להקל הוסיפה מחלקת החינוך גם את מקצוע הגיאוגרפיה בכתה ח'. לבסוף מציע ד"ר קולר, שהמחלקה תוציא את החומר בצורת תחוקה מודפסת, בדבר הסדר החיים בבית הספר, בדבר המחברות, הציפיות וכו', אם-כי ידועים הדברים למדי וכל ביה"ס מסוגו נוהג לפיהן.
ד"ר הנדל:
ישנם חוזרים מטעם המחלקה הקובעים את עניין העבודות בכתב בכתה. אין כאן שום כוונה לדברים חדשים ויש מקום לפגישות מסוג זו שסודרה הערב גם לאחר שיהיה ספר חוקים מסודר. כמו כן אין צורך להתערבות מורי "אהל-שם" בבית הספר העממי. זאת היא רשות נפרדת. יהיה רק צורך דחוף בעבודה מאומצת בכתה ה' בכדי להשלים את החסר. ואשר להפיכת הכתות ז-ח למעבדה לבחינות – הרי קללה היא זאת. המטרה היא מתן חינוך והשכלה ולא להוציא מומחים ל-21 פרקים מסוימים בתנ"ך. ויש לציין שהמחלקה נמצאת כעת בדרך טובה לגבי גיבוש תכנית הלימודים.
ארצי:
מראה שקיימת סתירה בין דרישות המחלקה לבין המציאות.
ד"ר הנדל:
אם ההכנה תהיה נכונה החל מכתה ה' – לא יקשה להגיע בכתה ח' להישגים הנדרשים ע"י מחלקת החינוך.
זליגר:
חושב שתכנית הלימודים בסדר, אבל תכנית הבחינה אינה בסדר התלמידים עובדים בזיעת אפם ואין שעתם נתונה לצופיות או לדברים דומים לזה. המחלקה צריכה לבדוק את תכנית הבחינות מחדש, להקטין את הדרישות כלפי הנבחן ואז יהיה מקום גם ב-ח' להקניית השכלה. הריאליים אינם מתעניינים בהיסטוריה מפני שהם עמוסים בחומר הבחינה שלהם. יש לחשוב שחלוקת חומר הבחינה בשני שלבים עלולה להרבות את האפשרויות להשכלת התלמידים. ואשר לסלקציה, הרי יש להעיר שגם בזה הכל לקוי, מאחר שהתלמידים שיכשלו אצלנו –יעברו לבתי ספר אחרים ושם יקבלו אותם ברצון. המחלקה צריכה לפעול בזה ולהנהיג סדר אחיד ותחוקה ארצית בשאלה חשובה זאת. אם יטפלו בתלמיד במשך כל השנה כראוי לא יצטרכו להוציאו.
קצנלסון
:
כוונת החיבורים החופשיים היא: פיתוח הדמיון והמעוף של הילד ופיתוח כשרון ההבעה שלו. ואם ניתן לתלמיד לכתוב חיבורים חופשיים טרם למד את המשפט הרגיל- נרגיל אותו ללהג. צריך לראות ולמצוא את הדרך המתאימה להגשמת הציפיות בבית הספר, למרות הקשיים המקומיים שאנו נתקלים בהם כאן ברמת-גן.
ד"ר קולר:
מעורר עוד את שאלת המבחנים באנגלית . המחלקה כאילו מעוניינת לגלות כישלון התלמידים העבריים בשפה האנגלית.
ד"ר הנדל:
בנוגע לאנגלית יש אצל תלמידינו יחס – מוזר.
בזה תמו כל הוויכוחים והד"ר קולר הביע את תודתו ותודת כל הנוכחים על ביקורו החשוב של הד"ר הנדל והשתתפותו בישיבה זאת ונעל את הישיבה.
חזרה לעמוד הראשי
נוצר באמצעות
smoove
-
מערכת אוטומציה