image
הידיעון המקוון של האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר: 7 באפריל 2022
עורכת ראשית: ד"ר טובה בנסקי | עורכת מייסדת: פרופ' יפה ברלוביץ 2021-2017 | עורכת הידיעון: רוני בן-כנען
דבר האורחת

דבר האורחת

הפעם מארחות את ד"ר מהא כרכבי סבאח, חברת סגל במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב

אני חוקרת דפוסי משפחה, הקשר בין משפחה, שוק עבודה ושוויון מגדרי ונשים בפוליטיקה. המחקרים שלי מתמקדים בחקר תהליכי השינוי החברתי כמו העלייה ברמת ההשכלה והתפתחות הפער המגדרי בהשכלה לטובת הנשים ויכולתם לאתגר את אי-השיוויון המגדרי בחברה. מחקרי האחרונים עוסקים בשינויים בהשכלה ותעסוקה בקרב הנשים הפלסטיניות בישראל כמאתגרים את יציבות הנישואים, החסמים בפני כניסת הנשים הפלסטיניות בישראל לשוק העבודה והגורמים לפרישה המוקדמת ממנו. המחקרים התפרסמו בכתבי עת מובילים כמו Current Sociology, Journal of Family Issues and Ethnic and Racial Studies, , וסוציולוגיה ישראלית.  
לאחרונה, יזמתי את הקמתו של המרכז הרב-תחומי לחקר המשפחות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. המטרה של מרכז הבנת וחקר המשפחות בנות זמננו והאופן בו תהליכים חברתיים, כלכליים ופוליטיים משפיעים על המשפחות ומושפעים מהן. אנחנו, צוות המרכז בהובלתי, נשאף להרחיב את התפיסה המחקרית של המשפחות ולקדם תחומי מחקר בינתחומיים המאפשרים הבנה עמוקה של האתגרים הניצבים בפני משפחות כמו התפתחות הטכנולוגיה, מגפות בריאותיות, מלחמות, משברים כלכליים וכו' שמחייבים גישה מחקרית רב-תחומית. לכן אנחנו במרכז נשאף לשיתוף פעולה מחקרי עם חוקרים וחוקרות מתחומי ידע שונים כמו סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, כלכלה, מדיניות ציבורית ולימודי המגדר. 
בשבוע שעבר, ערכנו את הכנס הראשון של המרכז הרב-תחומי לחקר המשפחות, בנושא: המשפחות בישראל, בין ההווה לאתגרי העתיד. קיימנו בכנס שלושה מושבים, כאשר המושב הראשון דן במבט הפוליטי על משפחות בישראל, המושב השני דן במשפחות של היום ותהליכי שינוי לעומת שימור והמושב האחרון דן במשפחות האלטרנטיבות בישראל והאתגרים העומדים בפניהן במדינת ישראל שאין בה הפרדה בין דת למדינה.
שאיפתנו במרכז היא לפתח שיתופי פעולה מחקריים בין מנעד החוקרים והחוקרות הרחב בתחום חקר המשפחות, אם זה באקדמיה הישראלית ואם זה בפיתוח שיתופי פעולה אוניברסאליים. המרכז ישאף להוות פלטפורמה להתפתחות אקדמית לחקר משפחות עבור סטודנטים וסטודנטיות באקדמיה הישראלית.

מהשטח
בימים אלה, של מתיחות בטחונית גוברת וקריאה מצד ההנהגה לאזרחים לשאת נשקים, חשוב לזכור שיש לנוכחות של נשק חם במרחבים אזרחיים השלכות רחבות.

פרויקט האקדח על שולחן המטבח פועל לצמצום תפוצת נשק קל ולפירוקו במרחב האזרחי על בסיס ידע ותפיסה מגדריים תוך צמצום האלימות שנובעת מריבוי כלי הירייה.
הפרויקט מפעיל בקרה אזרחית עקבית במאמץ לקדם חקיקה מונעת, אכיפה יעילה ושקיפות מקיפה.
האקדח על שולחן המטבח פועל למנוע ולהפחית אלימות קטלנית בכלי ירייה נגד נשים, בתוך משפחות ובמרחב האזרחי כולו, ולחייב ארגונים חמושים ויחידים נושאי נשק בישראל בדין וחשבון ובבקרה ציבורית הדוקה.
ביום שלישי ה- 5 באפריל נערך בבר אילן הכנס בנושא התנגדויות לשוויון מגדרי בישראל ובעולם.  
הכנס היה מצויין מבחינת ההרצאות שהוצגו בו. הוא שודר בזום ובאתר הפייסבוק של האגודה, גם אם היו לא מעט תקלות טכנולוגיות. עברנו יחד חוויה חזקה מאד מול פרופ' אנדריאה פט'ו, גולה מהונגריה החיה כיום באוסטריה, שנתנה טקסט נפלא. בסופו כולנו, כאשה אחת, הרגשנו בדחיפות תרגומו לעברית. לאחריה זכינו בסדרת הרצאות חדשניות ומעמיקות ולבסוף עוד שמענו את דיוויד פטרנוט ומיק וורלו מסבירים במפורט על ההשלכות הדרמטיות של קיטוב פוליטי ועלייה בגזענות ביחס לסיכוי לקיים חופש אקדמי ולהגן על האפשרות להמשיך לצבור ידע פמיניסטי ולעשות בו שימוש. הכנס הוקלט ועוד נפרסם את ההקלטה. 

כאן אנחנו מצרפות את דברי הפתיחה של פרופ' אורלי בנימין לכנס:
אני פותחת את הכנס שלנו בהכרזת התייצבות לצד אינספור נשים בארץ ובעולם שהופעלה עליהן ועדיין מופעלת עליהן איזו מצורות האלימות המגדרית המרובות. 
נשים שנפגעו על-ידי בני זוג אינטימיים, בני משפחה או זרים והן שקועות עד צוואר בהשלכות הטראומה , הכאב והעוני שהן נושאות יומיום אל המפגש עם החיים, עם ילדיהן ועם העולם שסביבן. 
אני מוסיפה להכרזה זו את ההתייצבות לצידן של אמהות שהופרדו מילדיהן ובמיוחד אמהות שהורחקו מהאפשרות להגן על ילדיהן מפגיעת הסובבים אותם. 
אני מוסיפה להכרזה הזו התייצבות לצידן של כלל הנשים הנרדפות על-ידי ארגונים שמרניים בשל העובדה כי העזו להשמיע בקול רם את ביקורתן על הסדר הפאטריארכלי החושף נשים לאלימות שיטתית ומוסדית. 
בשם כל הנשים האלו אני פותחת את הדיון האקדמי שלנו במתקפה שמתנהלת נגד האפשרות שלנו לטעון שאנחנו יודעות. שיש לנו נתונים. שהנתונים האמפיריים שלנו הם לא פמפלט פוליטי אלא ידע שאספנו בראיונות מנשים שנפגעו כלכך קשה שחלקן כבר לא בחיים, חלקן חלו מאד וחלקן שקעו בחובות ובעוני. יש לנו ידע והידע הזה, המבוסס על התנסויותיהן של נשים, ועל שיטות המחקר המקשיבות לנשים, מחזק אותנו נגד המתקפה  עלינו ועל  כל השותפות לקידום מדיניות חברתית שתהיה מחוייבת יותר למוגנותן של נשים. 
שותפים רבים למתקפה הזו – ואין בדעתי למנות אותם כאן – רק אציין שהמתקפה הזו מתקיימת על בסיס עיוות נתונים ועיוות עובדות ושעלינו לדון לחשוב ולעסוק בשאלה כיצד נצליח לתקן את העיוותים האלה ההולכים ומתבססים בשיח הציבורי ופורצים את גבולות הקיצוניות השמרנית. 
אדגים את העיוותים באמצעות מאמר שפורסם באתר 'ערוץ 7' והועלה לאחרונה לפייסבוק. המאמר יוצא במפורש נגד הכנס הזה והוא מתבסס על ניתוח הקול קוראת שפרסמנו לקראתו. ובמאמר מוסבר כי:
בשנת 2011 הוקם בבר-אילן 'פורום סופי דיוויס לחקר מגדר, סכסוכים וישובם'. למרות שכמובן כולנו יודעות שהפורום הוקם באוניברסיטה העברית במסגרת המחלקה ליחסים בינלאומיים ולא בבר-אילן.   
במאמר מוסבר כי:
שבחסות המוסד האקדמי הזה [בר אילן] מושתקים ב"אלימות אקדמית" הקולות הביקורתיים כלפי ה"תאוריות" פוסט-מודרניות (פמיניזם רדיקלי, מגדר וקוויריות הן רק שלוש מהן)
ובכן: שלוש טעויות. תחילה פמיניזם רדיקלי מתנגד לפוסט-מודרניות; מגדר איננו תיאורי וקוויריות היא עולם רחב של תיאוריה שלאו דווקא מזוהה עם פוסט-מודרניזם.
בעצמי התנגדתי לפוסט-מודרניזם מיומי הראשון באקדמיה והתנגדתי לפירוק הקטגוריה 'נשים' ואני מעמידה בקידום האפשרות לראיית ריבוי בתוך הקטגוריה מבלי להפחית את הפגיעות המשותפת לה – למשל הפגיעות שהמאמר מנסה להכחיש.
אני לא ממשיכה בניתוח המאמר כאן – רק מבליטה את חשיבות טיעונה של מיק וורלו שהכותב מתווכח עם טיעוניה: אכן מערערים על הידע שלנו. מערערים על הידע שאספנו במאמץ רב. 
ואת הכנס הזה אנו עורכות בכדי לחזק את היסודות האמפיריים שעל בסיסם אנחנו טוענות יש צורך במדיניות חברתית שמכוונת לראיית הפגיעות הנשית ללא קיצורי דרך וללא חיסכון בהקצאת משאבים לחיזוק המוגנות של כל אשה המוצאת את עצמה בטווח הרחב של מצבי התלות, הכבילה וההשתקה. הכנס משודר בשידור חי בפייסבוק בכדי להרחיב את קהל השומעות ולחזק את הסולידריות בינינו: לא ניתן לערער על הידע האמפירי שלנו. 

כנסים מהדהדים





image imageimage
חדש על המדף

חדש על המדף

image
הסופרת העברית הראשונה: שרה פייגה פונר לבית מיינקין
מיכל פרם כהן
הוצאת רסלינג, 2022

שרה פייגה פוֹנֶר לבית מיינקין (זאגר 1854 –פיטסבורג 1937) הייתה ככל הידוע האישה הראשונה שפרסמה סיפורת עברית מקורית. בין השנים 1881 ו-1903 פרסמה רומן, שני סיפורים היסטוריים-לאומיים וקובץ זיכרונות, ובכך הקדימה בשני עשורים את הסופרות העבריות שכתבו בארץ ישראל בראשית המאה ה-20. פונר מיינקין נמנית על קומץ משכילות בנות דורה שרכשו בקיאות בעברית וכתבו בה; אך בעוד שהן פרסמו שירים, מאמרים ותרגומים היא פרסמה סיפורת, ובכך חדרה לתחום שהיה נחלתה של ההגמוניה הספרותית הגברית. כמו שאר המשכילות העבריות, ספגה פונר מיינקין את גל ההתנגדות לכתיבתן של נשים בעברית מצד הממסד הספרותי בן זמנה, אך היא התמידה בכתיבתה וכך סייעה לסלול את הדרך לסופרות העבריות בארץ ישראל.

ספרה המקיף והמעמיק של מיכל פרם כהן מציע דיון ספרותי, היסטורי, מגדרי ולשוני ביצירותיה של פונר מיינקין בהתאם למודלים המחקריים של ספרות ההשכלה וספרות התחייה במזרח אירופה, וכן בהתאם לכלי הניתוח הספרותיים-מגדריים המיוחדים לכתיבתן של נשים. כמו כן כולל הספר סקירה מקיפה של התקבלות יצירותיה מאז פרסומן עד ימינו, לצד ניתוח הסיבות למקומן השולי במערכות הספרותיות בנות זמנן ובמחקר הספרות ההגמוני, כולל דחיית טיעוניו של דוד פרישמן בביקורתו הידועה על ספרה הראשון.

רק בשלהי המאה ה-20, עם תחילתו של המחקר על הסופרות העבריות הראשונות, החלה ההתעניינות בפונר מיינקין ובכתביה. מטרת הספר הנוכחי לשלב את כתביה על ביטוייהם הנשיים הייחודיים בהיסטוריוגרפיה של הספרות העברית החדשה, וכן בכתיבתן של הסופרות העבריות, וכך להשלים חוליה המקשרת בין הכתיבה הנשית באירופה לכתיבה הנשית בארץ ישראל במפנה המאה ה-20.

ד"ר מיכל פרם כהן כתבה את עבודת הדוקטורט על שרה פייגה פונר באוניברסיטת בר-אילן (2017) ופרסמה עליה מאמרים בארץ ובארה"ב. עסקה בתרגום ולימדה עברית באוניברסיטאות בארה"ב; כיום היא מנחה לעבודות סמינריוניות באוניברסיטה הפתוחה.
image
מגוונים את מגדל השן
עורכ.ות: סיגל נגר-רון, מוטי גיגי ותמי רזי
הוצאת פרדס, 2022

מגוונים את מגדל השן הינו הספר הראשון בעברית המביא את קולותיהם של דור ראשון להשכלה אקדמית בישראל. האסופה כוללת 44 טקסטים של כותבות וכותבים שהיו הראשונים במשפחתם להיכנס למגדל השן ולגוון אותו. הכותבים, המהווים פסיפס אתני, לאומי, מעמדי, דתי ומגדרי של החברה הישראלית, מתארים את מפגשם המורכב עם האקדמיה, שנחווית כמנוכרת וכזרה אך בו בזמן כפותחת צוהר להבנה ביקורתית של החברתי והאישי.

"האסופה נחלקת לשישה שערים, וכותרות השערים הן ציטוטים הלקוחים מתוך הטקסטים עצמם. השערים מאירים פנים שונות של היות דור ראשון במרחבים שונים, שכן החוויה הזו נטועה בהכרח במרחב: המרחב הממשי של האקדמיה, המרחב המשפחתי, וכמוהו הרצון והקושי להשתייך למרחב האקדמי, והניתוק מהמחוזות המוכרים של המשפחה והשכונה, המרחב שהוא בין לבין, המבטא את חוויית הפיצול או את הקושי בהתמקמות מחדש בעקבות המפגש עם האקדמיה. על כן בחרנו לפתוח את האסופה בשער "לא פה ולא שם", המוקדש לטקסטים שבהם נוכחת בעוצמה החוויה של שהייה בין המרחב המשפחתי, המרחב של הזהות התרבותית, לבין המרחב האקדמי, על תחושות היעדר השייכות, הפיצול או אף הקריעה הנלוות למיקום זה. בשער השני, שכותרתו "המרחב הביתי והמשפחתי", הכותבות והכותבים מתמקמים מול המשפחה, ובסיפוריהם יש לה נוכחות רבת עוצמה בחוויה של היות דור ראשון. לעתים אלה ההורים יחדיו המעודדים את בתם או את בנם לפלס לעצמם דרך חדשה שלא התאפשרה להם, לפרקים ההורים הם מי שמערימים קשיים או מפגינים אדישות מרפת ידיים, לעתים קרובות האימהות הן הדמויות המשמעותיות המניעות את הבת או הבן ומשמשות מודל להשראה ולחיקוי, ולפרקים אלה האבות, המדרבנים או למרבה הצער נאבקים ברצון של בנותיהם ללמוד באקדמיה. בשער השלישי, "ממלכה לבנה", רשימות המתארות את המפגש של המחברות והמחברים, שמרביתם מקבוצות מיעוט בחברה הישראלית, עם ההגמוניה ועם מופעיה המגוונים של הגזענות של האקדמיה, שבהיותה גזענות מוסדית, הפרקטיקות שלה סמויות לעתים קרובות מן העין. השער הרביעי, "החירות לדמיין", מוקדש לטקסטים שבהם היכולת לדמיין מציאות אחרת, או האפשרות לברוח למרחב מדומיין, הם הכוח המניע את המחברות והמחברים לגבור על מכשולים המוערמים בדרכם שוב ושוב. בשער החמישי, "מרחב מיטיב", טקסטים החושפים את פניה המגוונת של התמיכה ואת עוצמת החיוניות שלה, בין אם זו תמיכה של קבוצת השווים, בין אם זו תמיכה של מרצות ומרצים באקדמיה, ובין אם של מסגרות חוץ־אקדמיות, כגון קרן אייסף. בשער החותם את האסופה, "מרחב לנשום בו", מופיעות רשימות שבהן החוויה המעצבת של היות דור ראשון היתרגמה לרצון לפעול לשינוי המציאות האקדמית, וכמוה החוץ־אקדמית, אם באמצעות פעולה ליצירה של מסגרות תמיכה לבני דור ראשון באקדמיה, ואם באמצעות הוראה אקדמית המכירה בקטגוריה זו, ובהכרח להתייחס אליה בשיטות ההוראה ובתכני הלימוד." מתוך פרק המבוא. 
לוח מודעות

לוח מודעות

קולות קוראות, מלגות ועוד
image
קבוצת ליווי רגשי לאקטיביסטיות.ים בחיפה
כאקטיביסטיות אנחנו פוגשות ביום יום אלימות, כאב וסבל. אנחנו מודעות לחוסר הצדק שבעולם. ואנחנו בוחרות אל מול זה לקום ולעשות, כל אחת בדרכה, ולא לשתוק. 
הבחירה הזאת היא חשובה ומשמעותית, אך היא עלולה לעלות לנו בהרבה אנרגיה רגשית, ולפעמים גם להוביל לטראומה ולשחיקה.
בשביל שנוכל להמשיך ולפעול עלינו לדאוג לעצמנו.
שמי אור, אני אקטיביסטית שנים רבות בתחומים רבים ומטפלת בפסיכודרמה. אחת ממטרותי המרכזיות היום היא לתמוך באקטיביסטים, מתוך אמונה שחשוב שגם נגדל ונפרח, שנמצא לנו עונג, שמחה וסיפוק.
נפתחת קבוצה של ליווי רגשי לאקטיביסטים ואקטיביסטיות, בימי שני ב19:30-21:00, באשה, ארלוזורוב 118, חיפה. המפגשים יתחילו ב9.5, פעם בשבוע, ל-5 מפגשים. הבקשה הינה להגיע לכל המפגשים כדי שנוכל ליצור תהליך משותף, מחיר לכל המפגשים 300 שח. אם אין באפשרותכם לשלם את הסכום המלא, אל תהססו לדבר איתי.
במפגשים ניתן מקום לקשיים, נעבד חוויות, ונלמד כלים לשמור על עצמנו גם בהמשך. נתאים את העבודה לצרכים של המשתתפות/ים, כמו גם את הכלים, חלקם יהיו אומנותיים, שיחתיים, מדיטטיבים, בזוגות יחידים ועוד.
לפרטים נוספים- אור בן דוד 054-2021824
מה קורה?

מה קורה?

כל מיני אירועים שיתקיימו בקרוב: ימי עיון, כנסים, הרצאות, ערבי שיח, סיורים, הקרנות, הקראות, מסיבות ועוד. 
בריאות היא זכות יסוד לכולן? מה קורה כשרפואה פוגשת מגדר
7 באפריל 2022 בשעה 19:30
וובינר ביוזמת ‏לדעת לבחור נכון, נשים לגופן ו‏שְׁלֵמָה, הארגון הישראלי לוולוודיניה, עבור נשים החוות כאבים בפות ובנרתיק‏
השקת ספר ביקורת נאמנה: אמנות יהודית-פמיניסטית בישראל ובארצות הברית
10 באפריל 2022 בשעה 16:30
המחלקה לאמנות יהודית, הפקולטה למדעי היהדות, אוניברסיטת בר-אילן והעמות לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל
קריאה מזרחית: ויקי שירן
11 באפריל 2022 בשעה 20:00

המפגש מתקיים במסגרת סדרת המפגשים 'קריאה מזרחית' של תנועת אחותי.

image
עמותת נשים לגופן: אומרות לנו שיש סקס אחר
הרשת יכולה להיות מקום לחקירה בריאה ומהנה של המיניות שלנו? של עוצמה ועונג?
לרוב הרשת זוכה לביקורת שליליות מאד בכל הנוגע למגדר ולמיניות, ומקושרת עם החפצה, פורנוגרפיה, הטרדה וניצול. בדיוק מהסיבה הזו נוצרה החוברת החדשה של אומרות לנו שיש סקס אחר.
החוברת עוסקת במיניות ברשת ובדרכם לקדם תחושה של שלמות, חיוניות וסיפוק במרחב המקוון, המכיל, זה לצד זה, אפשרויות וסיכונים. תוכלי לראות כאן גם את החוויות החיוביות והמעצימות שהרשת מזמנת לנו, ולהתמקד בפוטנציאל ובהזדמנויות שטמונות בה.
באמצעות החוברת ננסה להתמודד יחד עם החסמים שמציבים בפנינו התרבות, השפה, הבושה והטאבו בכל הנוגע לזכותנו הבסיסית כנשים ליהנות מהגוף ומהמיניות שלנו. אנו מזמינות אותך לסייר בחוברת ולהיכנס למגוון הקישורים שאנו מציעות בה.
החוברת נכתבה בשיתוף עם מיה מגנט, מחנכת למיניות ומקדמת חיבור בין מיניות וטכנולוגיה.

המלצתרבות
פסטיבל סרטי נשים הבינלאומי בירושלים
בשבוע הראשון של אפריל יתקיים הפסטיבל עם שלל הקרנות וארועים מיוחדים: זוהי הזדמנות להיחשף ליצירתן של מיטב הבמאיות מהארץ ומהעולם, בחגיגה של קולנוע נשי, מקורי ומגוון. פסטיבל סרטי נשים הבינלאומי הוא פסטיבל חברתי המבקש לקדם אג'נדות מגוונות: הנגשת קולנוע איכותי לקהל הרחב, שיתוף של כלל האוכלוסיות המגוונות של ירושלים, וכמובן נתינת במה לסרטים של נשים.
פסטיבל סרטי נשים הבינלאומי בירושלים מנוהל ע"י עמותת נשים בתמונה ונוסד ע"י איגוד יוצרי הקולנוע בירושלים (ע"ר) בשיתוף ובתמיכת עיריית ירושלים.
הפסטיבל מציע ארבעה ימים דחוסים ומרתקים בהם תוכלו למצוא הקרנות של סרטים באורך מלא מהארץ ומהעולם, מפגשים עם יוצרות פורצות דרך בקולנוע הישראלי, פאנל ודיון על פמיניזם חרדי והקרנות בשכונות ברחבי ירושלים ובמזרח העיר. השנה בפעם הראשונה תתקיים מסגרת "פוקוס שכנות" - בכורות ישראליות לסרטים של במאיות מטורקיה, קוסובו, מקדוניה ואלבניה, דרכן נקבל הצצה לעולמות הקרובים-רחוקים של שכנינו, שממש כמונו פה בירושלים, עוסקים בתפר שבין ישן וחדש, מסורת וקידמה. וגם: הקרנת סולידריות - סרט אוקראיני עטור שבחים העוסק בקשיי המלחמה והפליטות, חודשים רבים לפני פרוץ המלחמה הזו.
image

מידעון זה יוצא לאור בסיוע 
הקרן המשפחתית על שם שרה בקר ואסתר ברלוביץ 
ולזכרן הטוב 


image
FacebookWebsite
כתבו לנו: