חנה הרצוג | מדד מגדר
מתוך מפתח כתב-עת לקסיקלי למחשבה פוליטית, גיליון 16 (2021)
“היעד של מסע אף פעם אינו מקום מסוים, אלא דרך חדשה לראות את הדברים.”
– הנרי מילר
מבוא: שפת המספרים
מדדים הפכו לחלק בלתי נפרד משיח המודרניות. הרצון לדעת, הרעב למידע, בלשונו של פוקו, מאפיין את החשיבה בת־זמננו. העולם המודרני מתעד את עצמו בתהליך מתמיד של מידוּע – מֵידע ההופך למדע. יותר ויותר תחומי חיים מתוארים ומנותחים באמצעות נתונים סטטיסטיים.
מדד הוא המונח העברי שנבחר כמקבילה למושג באנגלית אינדקס (index). במקורו הלטיני dicō-in משמעו indicate, dedicate, set apart. המרחב הסמנטי של המושג מתייחס לציון עובדה: להצביע על דבר־מה, להורות על כיוון (האצבע המורה, למשל, היא the index finger), לגלות, לחשוף, לרמוז על משהו, לסמנו, למדוד אותו. האינדקס בסוף ספר מורה כיצד לשייט בו באמצעות מילות מפתח. באופן דומה, האינדקסים ההולכים ומתרבים מסמנים תמונת מצב, מגלים תופעות ומורים על מגמות בהתפתחותן. שפת האינדקסים היא שפה של מספרים. חיינו מוקפים מספרים שנוצרים ומדווחים על מנעד רחב של תופעות המסומנות כאובייקטים של מדידה, החל בתופעות כלכליות ופוליטיות, עבור במדדי פופולריות וספורט וכלה במספרי ציטוטים אקדמיים או ציוצים ברשת.
בחירת המושג העברי “מדד”, מלשון מדידה, אינה מקרית. היא מעידה על שפת המספרים המכמתת ומודדת שהפכה את ישראל לחלק מעולם אוניברסלי המדבר בשפה המדעית, השולטת במרבית ענפיו של המדע, אך מחלחלת הלאה ומתייחסת גם למרחבי עשייה ומדיניות בכלכלה, בתקשורת, בחינוך, בתרבות, ברפואה, בפוליטיקה ועוד.
המאמר בוחן את ההגיונות המנחים מדדים, ומציג את אלה העומדים בלב המיזם “מדד המגדר” של “שוות”, תוך ניסיון לתרגם עקרונות של חשיבה פמיניסטית לפיתוח מדד ממבט מגדרי.