image
הידיעון המקוון של האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר: 2 בינואר 2022
עורכת ראשית: ד"ר טובה בנסקי | עורכת מייסדת: פרופ' יפה ברלוביץ 2021-2017 | עורכת הידיעון: רוני בן-כנען
דבר האורחת

דבר האורחת

פרופ' יפה ברלוביץ 
סוף זו תמיד התחלה | עם חילופי ראשות האגודה

בהתחלת שנות ה-70 נתקלתי לראשונה בפמיניזם. זה היה בסן פרנציסקו ב-Union Square, כשהכיכר המתה עד אפס מקום בנשים זועמות, שלימדו אותי מהו  Women's Lib;  
ובהתחלת שנות ה-80 - אי אפשר היה לי בלי שלוש מורות מובילות:Sandra Gilbert  ו-Susan Gubar , שבלעדיהן ובלי The Madwoman in the Attic, וכמובן Elaine Showalter  ו-A Literature of Their Own, לא הייתי חושפת אותה "יבשת אבודה" של עשרות נשים כותבות ויוצרות בתקופה של טרום המדינה, שהמחקר הגברי השובניסטי מחק אותן מההיסטוריוגרפיה של הספרות הארץ ישראלית, וגידל אותנו כיתומות רק עם אבות-סופרים; 
וכשהצטרפתי בהתחלת המאה ה-21 לאגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים וחקר המגדר, ולאחר מכן כשקיבלתי על עצמי לעמוד בראשה, צעדו איתי מכל צד, שוב שתיים שאי אפשר בלעדיהן: bell hooks עם Sisterhood: Political Solidarity between Women, ו-Phyllis Chesler עם Woman's Inhumanity to Woman  .
תורתה של בל הוקס הייתה עבורי האורים והתומים. רציתי להאמין כי האגודה ללימודים פמיניסטיים וחקר המגדר - באמצעות כליה הביקורתיים אך האופטימיים-הסולידריים של הוקס, יזניקו את ציבור הנשים באקדמיה (מרצות, חוקרות, סטודנטיות ודוקטורנטיות) להעצמת הידע הפמיניסטי וליחד מגדרי בקמפוס, או כדבריה של בל הוקס: פמיניזם זה לכולם.
 
למרבה הצער, קהילת תכניות המגדר לא שיתפו פעולה, כאשר כל תכנית מגדר הסתגרה בתוך עצמה, התחרתה עם האחרות, וחלק מהן היפנו עורף לאגודה, כשהן דוחות את כתב העת הרב תחומי הראשון שהאגודה הציעה, לחקר מגדר ופמיניזם עוד ב-2004. הנימוק היה: מחקרים שיפורסמו בכתב-עת בעברית לא יתקבלו כשיפוטיים ובעלי רמה על ידי הוועדות לקידום. לכן מוטב לפרסם בכתבי עת בחוץ לארץ ובשפות זרות. תשובה זו הייתה בעוכרי כולנו. עד היום לא יצרנו עברית פמיניסטית אקדמית, ועד היום לא הקמנו במה לשיח נשי בינ-אקדמי מקצועי וקולגיאלי של תכניות המגדר.   
לכן שמחתי לסייע כספית ומורלית לאורלי צרפתי וליוכי שלח, יוזמות ועורכות כתב העת האחד והיחיד למגדר ופמיניזם, שמוכיח שוב ושוב את רמתו הגבוהה והתקבלותו ברבות/ים; ולכן יצאתי אל קהל המרצות/ים והסטודנטיות/ים (וכן לכל המתעניינות/ים), בניוזלטר הדיגיטלי שלנו, ששימש בארבע השנים האחרונות במה מְשַתֶפֶת לידע ומידע ולפעילות מחקרית ויצירתית –בתכניות המגדר ובשטח. 
כאן הלכתי בעקבות פיליס צ'סלר, שטענה שSisterhood- (אחוות נשים) היא לא מובנת מאליה. אמנם היא אקט של הבנה אבל יותר מזה - תִרגול. יש לתַרגֵל הרבה  Sisterhood, כדי להתעלות ל- Sisterhood – וכך היא כתבה שם: יש לתרגל חשיבה עצמאית וחזקה כדי להכיל את גבולות האחרת, ולא לפגוע בהם. הניוזלטר שלנו יצא לתרגל זאת שוב ושוב פעם בשבועיים.   
אני מברכת את אורלי בנימין בתפקידה החדש כראשת האגודה, ואת טובה בנסקי כעורכת הראשית של הניוזלטר. כאן המקום להודות לקבוצה שליוותה אותי בשנים אלה ואחרות, ובראש וראשונה רחל עמרם זכרה לברכה, ולהבדיל לחיים ארוכים ולפעילות ברוכה - רות למדן, סילביה ביז'אוי, טובה בנסקי, עינת לחובר, עידן ברלב ורוני בן כנען. 
image

לחברות.י האגודה ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר ולכלל הנהנות מהניוזלטר בין יתר הפעילויות שלנו, שלום

בצוק העיתים, ובהעדר תורמ.ת, אנו מבקשות לחזור ולגבות דמי חבר.ה. 

 
אפשרות ראשונה לתשלום היא דיגיטלית:
אנא העבירו את התשלום לפייבוקס באמצעות הלינק הבא: 
מחכים לך בקבוצת "האגודה ללימודיםפמיניסטיים וחקר המגדר"
 
 
אחרת, אנא העבירו את דמי החבר.ה השנתיים לחשבון בנק הדואר שלנו: 
מספרו 08435712 בסניף : 100 ומספרו של בנק הדואר הוא 9.
 
את דמי החבר.ה יש לשלם לפי המפתח הבא: 
  • סטודנטיות, פנסיונריות ואחרות יכולות לשלם לפי יכולתן 
  • חברות סגל באוניברסיטאות ובמכללות - מוזמנות לשלם בין 150 ל- 200 לפי יכולתן.  

בנוסף, אנו מזמינות תורמות המעוניינות לתרום למטרות ספציפיות כגון - כנס, ניוזלטר, אחזקת האתר, מלגות לסטודנטיות ועוד. נשמח מאד אם תציגו את האפשרות הזו לתרום ולחזק את העשייה הפמיניסטית באקדמיה, למכרות ומכרים מתאימים. 
תודה

מחקר פמיניסטי

מחקר פמיניסטי

מדד המגדר: אי־שוויון מגדרי בישראל | 2021
הגר צמרת, חנה הרצוג, נעמי חזן, יוליה בסין, רונה ברייר־גארב והדס בן אליהו

זוהי השנה התשיעית בה מתפרסם מדד המגדר של שוות - לקידום נשים בזירה הציבורית במכון ון ליר בירושלים. מדד המגדר הוא כלי מדידה רב עוצמה הבוחן שינויים לאורך זמן במצבם של נשים וגברים בישראל. המדד מציג תמונה מפורטת של האי־שוויון בתחומי חיים שונים – עבודה, השכלה, עוני, עוצמה פוליטית וכלכלית, תרבות ותקשורת, אלימות, חלוקת זמן, ובריאות – ומדי שנה מתווספים לו תחומים חדשים. בחינת האי־שוויון המגדרי נעשית גם בהצטלבויות בין מגדר לבין מיקומים חברתיים שונים, כמו הפריפריה, החברה הערבית והחרדית, וגיל 65 ומעלה. המדד חושף מגוון של נקודות אי־שוויון בין נשים לגברים בישראל באופן המעיד על כך שאי־השוויון המגדרי הוא עיקרון מכונן ואבן יסוד עיקשת של החברה בישראל. הנתונים שמספק המדד מאפשרים לו להיות מצפן למקבלי החלטות ולגורמים ממשלתיים וציבוריים בישראל. 

מה חדש במדד המגדר לשנת 2021? השנה אנו בוחנות לראשונה פערים מגדריים בגילאי 65 ומעלה, ואינדיקטורים חדשים התווספו לממד משפחה וילודה ולממד הבריאות. אנו ממשיכות לעקוב אחר ההשלכות המגדריות של משבר הקורונה (למרות שהן אינן מחושבות עדיין במדד עצמו). מגפת הקורונה מביאה בעולם כולו להגדלת אי־השוויון המגדרי ועלולה לפגוע באופן אנוש בהישגים של עשרות השנים האחרונות בתחום ההשכלה, התעסוקה, חלוקת העבודות השקופות בין נשים וגברים והמאבק באלימות כלפי נשים.
חנה הרצוג | מדד מגדר
מתוך מפתח כתב-עת לקסיקלי למחשבה פוליטית, גיליון 16 (2021)

“היעד של מסע אף פעם אינו מקום מסוים, אלא דרך חדשה לראות את הדברים.”
– הנרי מילר

מבוא: שפת המספרים
מדדים הפכו לחלק בלתי נפרד משיח המודרניות. הרצון לדעת, הרעב למידע, בלשונו של פוקו, מאפיין את החשיבה בת־זמננו. העולם המודרני מתעד את עצמו בתהליך מתמיד של מידוּע – מֵידע ההופך למדע. יותר ויותר תחומי חיים מתוארים ומנותחים באמצעות נתונים סטטיסטיים.
מדד הוא המונח העברי שנבחר כמקבילה למושג באנגלית אינדקס (index). במקורו הלטיני dicō-in משמעו indicate, dedicate, set apart. המרחב הסמנטי של המושג מתייחס לציון עובדה: להצביע על דבר־מה, להורות על כיוון (האצבע המורה, למשל, היא the index finger), לגלות, לחשוף, לרמוז על משהו, לסמנו, למדוד אותו. האינדקס בסוף ספר מורה כיצד לשייט בו באמצעות מילות מפתח. באופן דומה, האינדקסים ההולכים ומתרבים מסמנים תמונת מצב, מגלים תופעות ומורים על מגמות בהתפתחותן. שפת האינדקסים היא שפה של מספרים. חיינו מוקפים מספרים שנוצרים ומדווחים על מנעד רחב של תופעות המסומנות כאובייקטים של מדידה, החל בתופעות כלכליות ופוליטיות, עבור במדדי פופולריות וספורט וכלה במספרי ציטוטים אקדמיים או ציוצים ברשת.
בחירת המושג העברי “מדד”, מלשון מדידה, אינה מקרית. היא מעידה על שפת המספרים המכמתת ומודדת שהפכה את ישראל לחלק מעולם אוניברסלי המדבר בשפה המדעית, השולטת במרבית ענפיו של המדע, אך מחלחלת הלאה ומתייחסת גם למרחבי עשייה ומדיניות בכלכלה, בתקשורת, בחינוך, בתרבות, ברפואה, בפוליטיקה ועוד.
המאמר בוחן את ההגיונות המנחים מדדים, ומציג את אלה העומדים בלב המיזם “מדד המגדר” של “שוות”, תוך ניסיון לתרגם עקרונות של חשיבה פמיניסטית לפיתוח מדד ממבט מגדרי.

מהשטח

מהשטח

ערכה להטמעת חשיבה מגדרית במוסדות חינוך

מטרות הערכה הן להנגיש למנהלות ולמנהלים ידע וכלים תומכים להובלת פדגוגיה מקדמת שוויון מגדרי בבית הספר ולהציע למורות ולמורים יידע וכלים ליישום פדגוגיה מקדמת שוויון בתכנון השיעורים וניהולם. 

חדש על המדף

חדש על המדף
image
פרק ב': אהבת נשים - מונולוגים על יציאה מאוחרת מהארון
יהודית יהב
פרדס, 2021

פרק ב':  אהבת נשים הוא ספר חשוב, החושף את סיפורי חייהן של נשים שגדלו בעולם הטרוסקסואלי שבו הקיום הלסבי היה מוסתר ומוחבא. בספר ייחודי זה פורשת יהודית יהב מסעות מרתקים של נשים שבחרו לאהוב נשים ולפתוח פרק חדש בחייהן. הדרך אל המודעות הלסבית הייתה ארוכה ומייגעת, ולעתים מימוש האהבה היה כרוך בפירוק הנישואים וערעור המשפחה כולה.
במונולוגים האמיצים שבספר נחשפים סיפורי חיים מורכבים, שתחילתם בילדות ובנערות והמשכם באימהוּת, גירושים, התאהבויות, פרידות והתחלות חדשות. גם אם לעתים נדמה שהסיפורים האלה שייכים לעולם שהיה ואיננו – הרי היום נשים יכולות לחיות עם נשים ואפילו להביא לעולם יחד ילדים וילדות – למעשה גם היום לא מעט נשים חוות חוויות דומות לאלה המתוארות כאן, ורבות מהן עדיין מתקשות לצאת מהארון.
את הספר חותם מאמר מאת ד"ר רות פרסר, חוקרת מגדר ותרבות.

יהודית יהב נולדה וגדלה בתל אביב. עבדה חמש שנים במדור לאמנות פלסטית בעמותת "אמנות לעם" כמפיקת תערוכות, ושלושים ושתיים שנים בעיתון "ידיעות אחרונות" כעורכת בכירה ועיתונאית חוקרת. פעילה בארגונים פמיניסטיים וארגוני שמאל.
image
שבר ענף ירוק
בלה שגיא
הוצאת שתים, 2021

"כשקארינה מתעוררת מהחלום הוא עוד בתוכה. היא  מרגישה את רגע היציאה מהמים, הכאב בנשימה, האורות המסנוורים מהחלום מתחלפים בקרני אור חיוורות של בוקר החודרות דרך החלון וקארינה מכירה תודה לעצמה על שלא הגיפה את התריס עד הסוף. האור מסמן את סוף הלילה, הקלה גדולה, ואף ממסגר הכול במשהו שאפשר להתעורר ממנו, יש חלומות ויש מציאות, יש אז ויש עכשיו. זה מרגיע תמיד את קארינה, כי הפחד של פעם כבר לא פועם בתוכה כמו רכבת דוהרת אלא מורגע בעטיפת החלום, אפילו סיוט, אבל משהו שקמים והוא נגמר."
קארינה, דור שני לעלייה הגדולה מברית המועצות, מתמודדת עם זיכרונות ילדות הצפים בגל עצום מן המצולות ועם שבר העלייה ארצה של הוריה. יואב, הנפרד לאיטו מאמו בסיפור אחד, מגיע להציל את רומי אחותו, הלפותה בסחרחרה מאנית בעיר זרה בסיפור אחר. אור, הסובל מפוסט-טראומה בעקבות שירותו הצבאי נשלח לחוג ציור במוזיאון ומבדידות השבר של עצמו. הוא מתחיל להחלים כאשר מתגלה בו אהבה פתאומית לשבר של אחרת.
"שבר ענף ירוק" הוא מושג מתחום הרפואה, שמגדיר שברים בעצמות רכות של ילדים. אבל הספר עוסק בשברים העמוקים, הסודקים, של הנפש. סיפוריו נפרדים ויחד עם זאת יוצרים מארג משותף באמצעות חוטים עדינים וסמויים, גיבוריו נעים בזמני הווה שונים, נשברים ומתפרקים, אך גם נפגשים ונאחזים בחסד אנושי המתכנס לכדי שלם סדוק, מאוחה בזהב, יפה על כל שבריו.

בלה שגיא, ביבליותרפיסטית וד"ר ללימודי מגדר, מטפלת בקליניקה פרטית ומרצה במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין ובתוכנית לפסיכותרפיה בשירות הפסיכולוגי של האוניברסיטה העברית. עוסקת במפגש בין טראומה ובין כתיבה ויצירה הן ככותבת, הן כחוקרת והן כמטפלת. גרה בירושלים, נשואה ואמא לשלושה בנים.
לוח מודעות

לוח מודעות

קולות קוראות, מלגות ועוד
קול קוראת
האגודה ללימודים פמיניסטיים וחקר המגדר | התוכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר אילן | הפורום לחקר סוגיות מגדר, יישוב סכסוכים ושלום ע"ש סופי דיוויס

מזמינות חוקרות פמיניסטיות לכנס בנושא 
תגובות הנגד להישגי תנועת הנשים

במרכז הכנס יעמדו שתי הרצאות זום בינלאומיות באנגלית
האחת:
Mieke verloo, Radboud University, THe Netherlands 
and 
David Paternotte, Universite Libre De Bruxelles, Belgium
European Opposition to Gender Equality
והשניה:
Andrea Peto, The Central European University Vienna, Austria
Global Anti-Equality Movements: Lessons and Strategies.  

עוד על נושא הכנס: בחודש אוגוסט האחרון, פרסם הילו גלזר בהארץ ידיעה שכנראה לא היתה חדשה לרבות מאיתנו: "15 ארגונים שמרניים בישראל יצרו יחד גוף המכונה 'פורום הארגונים למען המשפחה'. מי שהעמיקו בקריאת המאמר, למדו, כי פעולתו של הפורום הזה חזקה עד כדי כך שנחלה הצלחה בהפלת יוזמת החקיקה בנושא 'אלימות כלכלית נגד נשים'. עבור מי שעובדות מול משרד הרווחה בשנים האחרונות וחוקרות את פעולתו בתחום האלימות, בתחום משמורת הילדים, ובתחומים נוספים, פעולתו של 'פורום הארגונים למען המשפחה' לא חדשה: הצלחותיו מורגשות על כל צעד ושעל ובמיוחד עם האשמתן של נשים באלימות נגד גברים, בניכור ילדים נגד אבותיהם, ובניצול המערכת כנגד בני זוג לשעבר. הצלחותיהם אלו מצטרפות לתוכניתו ההרסנית של רביב דרוקר שבא יצא להשמצת הפעילות נגד הטרדה מינית וקמפיין המי טו כמחוללות עוולה, ולפעולתם הכוחנית השיטתית של ארגוני הגברים אשר הצליחו להפיל את אימתם על המערכת החל מהטיית החלטותיהם של שופטים נגד נשים ועד הסתת פקידות ההוצאה לפועל לראות בכל אשה התובעת את התשלומים המגיעים לה, חמדנית האשמה בהתרוששותם של גברים. אנו באגודה ללימודים פמיניסטיים רואות בכל אלו, איתותים חזקים כי ישראל מתייצבת לצד מדינות אחרות בהתפתחותן של תנועות ריאקציוניות המכוונות לחזור לימים בהם נשים לא הצליחו להשפיע על המדיניות הציבורית ומבני הדיכוי הפאטריארכליים נהנו מעמדת כוח בלתי מעורערת. מדענית המדינה ההולנדית, מיק וורלו, מסבירה כי משמעותו של התהליך היא שידע פמיניסטי, הנאסף באוניברסיטאות, בתוכניות ללימודי מגדר ובתחומי המחקר במדעי החברה והרוח, מסומן כ'לא ידע' אל כ'אידאולוגיה פוליטית' במידה שמפחיתה מאד את כוח השפעתו על המדיניות הציבורית. האם ערעור כזה על ידע פמיניסטי מתרחש גם בישראל? מהן משמעויותיו המקומיות של התהליך? כיצד נוכל, אנו הפמיניסטיות באקדמיה, להגיב כלפיו? 

הכנס יערך באוניברסיטת בר אילן ביום שלישי ה- 5 באפריל
אנא שלחו הצעות להרצאות בנות 20 דקות ל- orly[email protected]  
מועד אחרון למשלוח 1 בפברואר, 2022
מועד מסירת התשובות ופרסום התוכנית 1 במרץ, 2022
מה קורה?

מה קורה?

כל מיני אירועים שיתקיימו בקרוב: ימי עיון, כנסים, הרצאות, ערבי שיח, סיורים, הקרנות, הקראות, מסיבות ועוד. 
image

מפגשים עם השטח: דיון במאבקים ישנים-חדשים וכיוונים עכשוויים להמשך עשייה אקטיביסטית-פמיניסטית
11 בינואר, 2021 בשעה 12:00
התכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר אילן מזמינה את הציבור הרחב לסדרת מפגשים מקוונים עם אקטיביסטיות בולטות משדות פעולה שונים בשטח
מפגש עם המשוררת והאקטיבית איאת אבו שמיס
5 בינואר, 2022 בשעה 18:00
אשה לאשה מזמינות אותך למפגש עם הבלוגרית והפעילה חברתית, מנהלת פרויקט "נשים ערביות יפואיות מצליחות". בערב היא תקריא משיריה ונדבר על זהויות ופמיניזם. 
אנא שימו לב כי הכניסה לאירוע תעלה 35 ₪ - תשלום למשוררת.
Helping Out: Transnational Activism, Diplomacy, and Daring Determination
January 4th, 2022 at 14:30
Teva Hall 1, Mt. Scopus Campus, the Hebrew University of Jerusalem and the Sophie Davis Forum's FB page
This Sophie Davis Forum event aims to look into the uniqueness of the Afghan crisis as well as its similarities to other crises; to explore the application of International norms of Humanitarianism and Duty of Care; the importance and potency of transnational civil society; the relations between the personal, the political and the international; and gender dimensions of conflicts and their resolution.
נשים חרדיות בעולם היזמות העסקית: פרספקטיבות של יזמיות חרדיות, חוקרות באקדמיה, המדינה והחברה האזרחית 
25 בינואר 2022 בשעה 10:00

את האירוע המקוון מארגנות פרופ' ניתה ברקוביץ וולירון מייזלס-בהרב
פרסים מהדהדים

פרסים מהדהדים

פרס סמי מיכאל ניתן ליחידים התורמים לחברה בכל הקשור לצמצום פערים חברתיים ולמתן שוויון הזדמנויות.
השנה זכו בו שלוש נשים מעוררות השראה – חנה קים, פרופ' ניהאיה דאוד וריקי כהן בן לולו.

חנה קים, עיתונאית ופורצת דרך, המנהלת מאבק בלתי מתפשר נגד עוולות חברתיות. כבר לפני כארבעה עשורים הצטיינה בהצבת סדר יום חברתי. קולה הייחודי הקנה לה מקום של כבוד בסיקור מקצועי ותחקירי של תחומים שונים: שלטון החוק, חברה וכלכלה. בכתיבתה העיתונאית הוקיעה קים באומץ לב שחיתות ציבורית, שיטות ודפוסי שלטון פסולים. קים מובילה קמפיינים ומאבקים בולטים לרבות ברשתות החברתיות למען חברה שוויונית וסולידרית, ותרומתה רבת השנים לחברה אזרחית פעילה ראויה לכל שבח. בנוסף הקימה וייסדה בהתנדבות מיזמים חברתיים רבים וחשובים. 

חנה קים | צילום: סילבי רפאל
 
פרופ' ניהאיה דאוד חוקרת במחלקה לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בתחום האפידמיולוגיה החברתית, הנאבקת באי שוויון הקיים במערכת הבריאות ופועלת למען צמצום פערים בנגב ובחברה הישראלית בכלל. דאוד מנהלת מרכז לקידום בריאות ושוויוניות בפקולטה למדעי בריאות ובמסגרת זו היא מקדישה רבות למען שוויון ולמען שינוי מדיניות הפרטת מערכת הבריאות, במטרה למנוע העמקה של הפערים החברתיים-כלכליים בישראל. בנוסף יוזמת שיתופי פעולה פוריים ומרשימים ברמה הארצית והעולמית. 

פרופ' ניהאיה דאוד | צילום: אלבום פרטי
 
ריקי כהן בנלולו, אקטיביסטית וממובילות המאבק למען דיור ציבורי בישראל ומימוש הזכות הבסיסית לקורת גג. כהן בנלולו השכילה להפוך את מאבקה הפרטי בתחום זה למאבק משמעותי ברמה הארצית של כלל מחוסרי הדיור למען חברה צודקת. במסגרת פעילותה זו שימשה כהן בנלולו פה לרבבות ישראלים חסרי בית. בתוך כך פועלת כהן בנלולו בנחישות ובעקביות למען מתן שוויון הזדמנויות ולמען קיומה של חברה הוגנת כלפי אוכלוסיות מוחלשות שונות ובהן חסרי אמצעים, נכים ונשים נפגעות אלימות.

ריקי כהן בנלולו | צילום: כרמן אלמקייס
 
איור: ערן וולקובסקי
image
אסתר כהן , רות כהן ודני כהן | וחציים חלומות 
בית ביאליק
איילת ביתן שלונסקי – אוצרת ראשית ומנהלת מתחם ביאליק, ד"ר סמדר שפי – אוצרת התערוכה
נעילה: 15.1.2022

דרכי קריאה ופיענוח של שפה, חזותית וכתובה, עומדים במרכז התערוכה "וחציים חלומות". אסתר, אמנית מוערכת שמאחוריה קריירה בת מעל 20 שנה יצרה במסגרת סדרת התערוכות המחקריות ב"קומה השנייה" בבית ביאליק סדרת עבודות המתייחסת ל"ספיח", יצירתו האוטוביוגרפית של חיים נחמן ביאליק שפורסמו בהמשכים מ-1908 ועד לאחר מותו ב-1934.

אסתר כהן עורכת מסע לתוך המורשת איתה גדלה. זיכרונות אישים וקולקטיביים, מעגלים של משפחה, קהילה, זיכרון, מסורת ודת, תולדות אמנות ישראלית, תימנית ואירופאית. היא משתפת במסע ההתבוננות הזו את הוריה: אמה, רות כהן, שתציג לראשונה עבודות דגמים שהיא יוצרת כמה מהן מידי יום בשלושים השנים האחרונות. אביה, דני כהן, שהשתתף בהכנת מעין מילון מילים בארמית, שפת אימו, ושאותן ציירה אסתר בסדרת ציורי אלף-בית. בנוסף לסדרה זו אסתר ציירה תכשיטים וקמעות של יהדות תימן לצד צמחים ופרטים של טבע או צורפות.

המלצתרבות


image
רות דורית יעקבי | הדלת לגן הסודי
אוצרת: הדס קידר, עוזרת לאוצרת: יוליה יבלונסקי
מוזיאון הרצליה לאמנות עכשוית
נעילה:23.4.2022

רות דורית יעקבי (1952 – 2015) הותירה מאחוריה גוף עבודה שהוא מהחידתיים ביותר בתולדות האמנות הישראלית. הטוטליות והאינטנסיביות של עבודתה בסטודיו בערד שיקפו את הכפייתיות והייחודיות של יצירתה.התערוכה בוחנת את עבודתה של יעקבי משתי נקודות מבט מרכזיות: פריזמה פמיניסטית, כמי שעסקה בנושאים כגון אימהות, נשיות ודאגה; ותנאי חייה ועבודתה בפריפריה.
יעקבי הציגה במוזיאונים המרכזיים בארץ (כולל במוזיאון הרצליה, בתערוכה שאצר יואב דגון), ואף ברחבי העולם –באירופה, בדרום אמריקה, באסיה, בארצות־הברית ובקנדה. עם זאת, בניגוד להתקבלותה בארצות אחרות, רבים בעולם האמנות המקומי התייחסו אליה כאאוטסיידרית. סביר להניח שהדבר נבע מכך שעבודתה חרגה מן הזרמים המקובלים בשיח האמנות הישראלי, כמי שהתגוררה ועבדה בשוליים הגיאוגרפיים של המדינה והתמקדה בנושאים נשיים.
התערוכה הנוכחית – התצוגה הנרחבת הראשונה של עבודותיה מאז פטירתה – מציעה התבוננות מחודשת ביצירתה של יעקבי. היא שואבת מקולה הפנימי של האמנית ומבקשת להאזין לעדינות הצלילים של עבודותיה, שלעיתים קרובות הוחרשו על ידי שפתה האמנותית המעורפלת. עיצוב התערוכה כמערך צפייה אינטימי, ובו סדרת חדרים המוקדשים לתימות מרכזיות ביצירתה, מאפשר לצופים להתייחד עם העבודות. בהעדיפה אינטימיות וחלקיות על פני אובייקטיביות וכוליות, התערוכה מציעה מפגש מקרוב עם מורכבות עבודתה של אחת האמניות הישראליות המעניינות ביותר בתקופתה.


צילום: רות דורית יעקבי (1952 - 2015) - באדיבות המשפחה
image

מידעון זה יוצא לאור בסיוע 
הקרן המשפחתית על שם שרה בקר ואסתר ברלוביץ 
ולזכרן הטוב 


image
 
Facebook
Website
כתבו לנו:  

 שלומית שמחי - אשת קשר: