image
והפעם בפינתנו:
ריאיון עם רמזי גבאי
רמזי גבאי, בוגר מחזור כ"ה, הוא אלוף-משנה במילואים, יו"ר מכון היצוא, ויו"ר איגוד תעשיות הטקסטיל בהתאחדות התעשיינים בישראל. כיהן בעבר כמנכ"ל חברת אופיס טקסטיל, שזכתה בתואר "יצואן מצטיין". חתן פרס התעשייה לשנת 1997.

ראיינו תמר וילנסקי ודן גרינר יב4
איך אתה זוכר את בית הספר? 
תראו, אתם צריכים להבין שלפני 55 שנה, אולי 60 שנה, תיכון בארץ היה משהו שונה לחלוטין. זה לא היה כמו פעם שלא מעיפים או זורקים מבית ספר. התחלנו 8 חמישיות (כיתות ט') וסיימנו 3 שמיניות (כיתה י"ב), זאת אומרת שכל שנה הדיחו הרבה מאוד תלמידים. בית הספר היה מאוד לחוץ, כל מי שלא היה טוב היה מודח. בטח ש"אהל-שם", שנחשב לבית ספר מאוד איכותי באותה תקופה. לא היה קל וכיף, היה מתח של לימודים ומשמעת קפדנית, דיברנו אל המורה לגיאוגרפיה למשל בגוף שלישי. העניין של הכבוד למורה, תלבושת אחידה – תלבושת חאקי, לא היה אפשר להגיע עם מה שרוצים. בית הספר הקפיד על דברים, לא היה אפשר להתנהג לא יפה ולהורים לא הייתה דלת פתוחה לדבר עם המורים כמו שיש היום. כתלמיד הייתי מאוד לחוץ, פחדתי שיעיפו אותי שנה אחרי שנה. אפשר לראות את כל ההנחיות שקשורות לתלמידים בפנקס התלמיד, שזה לא כמו היום. היו מבחני כניסה לבית הספר, ולא קבלה אוטומטית. אני זוכר שבאנו למבחן באנגלית וישב לידי ילד שניסה להעתיק. המורה, מר ספרדי, אמר לו: "אתה, עוד פעם אני רואה אותך מסתכל אצל החבר, אתה עוזב ונפרד מבית ספר כבר עכשיו" –זה היה הסגנון, פחות או יותר. התיכון לא הייתה התקופה הכי כיפית, היינו לחוצים וישבנו ללמוד, אבל למדתי המון לא רק מבחינה לימודית אלא גם מבחינה חינוכית. 
שתף בחוויה משמעותית מתקופת לימודיך בבית הספר.
החוויה המשמעותית, שנחרתה בזיכרוני, היא המורה למתמטיקה פרופסור אבירי, שאני זוכר ומעריץ אותו עד היום. אני גם זוכר את כצנלסון המורה לדקדוק, שציון 6 מתוך 10 נחשב אצלו ציון טוב, בדרך כלל היו מקבלים 4 או 4.5. זה מאוד טראומתי מבחינתי, אלו הדברים שאני זוכר. גם המורה לפיזיקה והמורה לגיאוגרפיה חקוקים בזיכרוני, אחרי 60 שנים כמעט.
איך היית מתאר את עצמך כתלמיד?
הייתי תלמיד מאוד ממוצע, מה שהחזיק אותי בבית ספר זה שהייתי טוב במקצועת הריאליים, פחות טוב במקצועות ההומניים. ככה עברתי שנה אחרי שנה עד השמינית. אני יודע שהרבה אנשים שהדיחו אותם הפכו להיות אחר כך אנשים בתפקידים מאוד מצליחים.
אילו עיסוקים היו לך מעבר ללימודים?
אהבתי ספורט, את המורה לספורט שאהב מאוד כדוריד וגם כדורגל – מה שאני שיחקתי בהפועל רמת-גן. 
האם מילאת תפקיד כלשהו במסגרת בית הספר?
בזמני לא היה דבר כזה, לא היה דגש על מה שתלמידים חושבים, לא היה אפשר ללכת להנהלת בית ספר ולהציע רעיונות. באנו למוסד כדי ללמוד. האווירה בבתי ספר הייתה שונה באותה תקופה. הייתי מסתובב עם פנקס תלמיד כדי להוכיח שאני לומד ב"אהל-שם", שכן נולדתי בעיראק.
האם יש חברים מהתיכון שמלווים אותך עד היום?
כן, בטח, יש לי חברים שסיימו איתי את התיכון, חברים שהדיחו אותם וגם חברים שנפלו במלחמה. 
האם כבר בזמן התיכון כיוונת למקצוע שלך כיום? האם חשבת על מקצוע אחר?
האמת שלא, ממש לא ידעתי. ב-19 ביולי הייתה לי בחינת הבגרות האחרונה והתגייסתי לקורס טיס ב-21 ביולי. הדיחו אותי מקורס טיס, אבל נשארתי בחיל האוויר ועליתי בדרגות – והחיים הובילו אותי לטקסטיל ולתעשייה ולמקומות שאני נמצא בהם כיום. 
מה התפקיד שהכי זכור לך מהשירות הצבאי?
אני הייתי ראש מחלקת תכנון כוח אדם של חיל האוויר. במסגרת התפקיד הייתי אחראי על כל בניית המערכים השונים של חיל האוויר מבחינת כוח אדם בראייה עתידית, וזה היה תפקיד מאוד חשוב בחיל.
מה גרם לך לעבוד בתחום ייצוא הטקסטיל לאחר הצבא?
אני אספר לכם משהו לחיים, בסופו של דבר החיים מוליכים אותך. אני הייתי אמור להתקדם בצבא, להיות אלוף משנה, אבל בגיל 37 הציעו לי לנהל חברה שבמקרה עסקה בייצוא טקסטיל. זה גרר אותי לתוך עולם העסקים ומשם התפתחתי. הכול עניין של תזמון ולהגיע למקום הנכון בזמן הנכון. אם תלמדו משהו באוניברסיטה, לא בטוח שתדעו איפה תעבדו, אבל חשוב להשקיע וללמוד. אני למדתי כלכלה בזמן הצבא, לא עסקתי בזה בסוף, אבל הידע עוזר – גם מבית הספר. נקרתה בפניי ההזדמנות הזאת, ולכן הגעתי לשם, אם לא – אולי הייתי מנהל עסק.
איזה בן אדם משמש לך השראה?
יצחק רבין, שהיה בזמנו שר הביטחון, והייתי איתו בהרבה דיונים. ראיתי בו דמות מיוחדת.
מה ההישג שאתה הכי מתגאה בו?
השירות בחיל האוויר השאיר בי חותם, אחרי 35 שנים אני עדיין מתגעגע וקשור לחיל האוויר. גם המשפחה שלי, והעובדה שעשיתי לביתי, והילדים שלי מסודרים – גם זה חשוב בחיים. יש רגע שבו אתה חושב מה אני משאיר לדורות הבאים, וזה משהו שאני גאה בו.
איזו עצה היית נותן לתלמידי בית הספר כיום?
להשקיע וללמוד, להתייחס ללימודים ברצינות. להדגיש גם את הפן החינוכי, להתייחס למורים בכבוד ולחנך לדרך ארץ ולכבוד הדדי – אלו דברים שכבר לא רואים היום.
image