image
הידיעון המקוון של האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר: 1 במאי 2022
עורכת ראשית: ד"ר טובה בנסקי | עורכת מייסדת: פרופ' יפה ברלוביץ 2021-2017 | עורכת הידיעון: רוני בן-כנען
דבר האורחת

דבר האורחת

הפעם מארחות את ד"ר שרי אהרוני, מרצה בכירה, התכנית ללימודי מגדר, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

שולחן העבודה שלי עמוס מתמיד. לפעמים הוא כה עמוס ונדמה לי שהסקרנות הפמיניסטית אין לה סוף. למזלי, אינני לבד. בשנים האחרונות, רוב המחקרים שלי נערכים בשיתוף פעולה עם אחרות/ים ואני נהנית בכל פעם מהחוכמה שנגלית בשיחות, בתצפיות ובכתיבה משותפת. למשל, במחקר שאפתני שאני עורכת עם יעל חסון מספר שנים, הצלחנו לתעד כמעט את כל ההתארגנויות הפמיניסטיות והמנגנונים הממשלתיים לקידום נשים מאז שנות השבעים ועד ימינו (אפשר לראות חלק מהתוצרים במאגר המידע הציבורי מארג). עכשיו אנחנו עובדות על כתיבה של מאמרים המבוססים על המאגר ובהם אנו מנסות להסביר את דפוסי ההתרחבות של השדה הפמיניסטי בישראל והקשר של תהליכים אלו להעצמת נשים, דמוקרטיזציה, מיליטריזם והפרטה. מחקר נוסף שאני מובילה עוסק בארכיונים פמיניסטיים כמקור לידע על אלימות כלפי נשים. מטרת המחקר שנערך ביחד עם חדוה איל ורות פרסר הינה לתעד ולהבין היכן וכיצד נשמרים ומקוטלגים חומרים ארכיוניים הנוגעים לפעילות של ארגוני נשים בישראל תוך התמקדות בשני תחומים עיקריים: סיוע לנפגעות אלימות מינית ופעילות שלום של נשים. בשנים האחרונות, עסקנו בתיעוד מדוקדק של מעל ל-25 ארכיונים פרטיים וארגוניים וערכנו מעל 65 ראיונות עם פעילות פמיניסטיות ועובדות בארגוני נשים, בהן שאלנו אותן מה הן חושבות על סוגיות הנוגעות לשימור של האוספים הללו, על אפשרויות ההנגשה שלהם ועל הדרכים לשמור על פרטיות ומידע אישי המצוי בהם. בשנים הקרובות נפרסם את הממצאים הרבים שאספנו בתקווה להעשיר ולהעמיק את הידע ההיסטורי על התפתחות התנועה הפמיניסטית בישראל.
 
שרי
קריאה פמיניסטית
השתכנות מתקנת: נשים מזרחיות מתקנות עוול ומחפשות בית
קלריס חרבון
הקיבוץ המאוחד 2022
זמין כספר מודפס וכספר דיגיטלי

בית הוא יותר מקורת גג. בית הוא כבוד, היסטוריה, תרבות ונראות. דיור ציבורי הוא רעיון נהדר כל עוד איננו נגוע בגזענות שמאפשרת סלקציה ואפליה מתמשכת, כפי שקורה היום בישראל. אם כך, מה שדרוש הוא תיקון יסודי של רעיון הדיור הציבורי. לפני שרצות/ים למשל לתקן את חוק הדיור הציבורי, צריך לתקן דפוסים של הכרה ולהצהיר בריש גלי שתיקון החוק נועד לתקן את העוול כלפי המזרחיות/ים — עוול שנוצר בין היתר על ידי משטר המקרקעין הגזעני של ישראל, שנאכף מלכתחילה באמצעות הדיור הציבורי. הבעיה של מזרחיות/ים, כפי שאני רואה זאת, היא בעיה של הכרה ותודעה. עוול יש לתקן בראש ובראשונה על ידי ההכרה בו, ולא על ידי ריצה מהירה ופטורה מאחריות לעוד איזה מבצע רכישה ״מיטיב״. עד אז, כל מאבק לדיור ציבורי יהיה בבחינת ניסיון לתקן עוול באמצעות אותו העוול. מזרחיות/ים יקבלו עוד כמה פרוסות צדקניות מהעוגה, שאולי אפילו תהיה טעימה, אבל לא יזכו לשליטה עליה ועל מנגנוני החלוקה שלה.
(מתוך פתח דבר: כרונולוגיה של תסכול)

ספרה פורץ הדרך של ד"ר קלריס חרבון מנסח מחדש את מושג ה״פלישה״ מקטגוריה משפטית פלילית ל"השתכנות מתקנת", ובכך הוא מציב את פעולותיהן של נשים מזרחיות נגד פינוין מבתיהן במסגרת חלופית של המאבק לשוויון. השתכנות מתקנת, המעוגן במחקר הבינתחומי המתעצם של לימודי מזרחיוּת, מפרק בנחרצות הנחות יסוד בנוגע לחוקי הדיור הציבורי, תוך שהוא ממחיש את האפשרויות המחקריות שבמושג ההצטלבִיוּת – של מעמד, גזע, אתניות, מגדר ומיניות – ללימודי המשפט. הספר גם משקף את האקטיביזם הפמיניסטי המזרחי של המחברת עצמה, כעורכת דין מעוררת השראה שייצגה משתכנות ומיקמה מעשי התנגדות גופניים אלה בהקשרם ההיסטורי הרחב.
(פרופ' אלה שוחט, אוניברסיטת ניו יורק, מחברת הספר 'זיכרונות אסורים'.)

ד"ר קלריס חרבון נולדה ב־1974 וגדלה בדירת דיור ציבורי באשדוד. בת שישית להוריה והורה יחידה לבנה. מרצה למשפט בינלאומי, לימודי מגדר ולימודים יהודיים־מרוקאיים ומנהלת המרכז להעצמת נשים באוניברסיטת אל־אחוויין במרוקו. בוגרת האוניברסיטאות ייל ומק׳גיל, עורכת דין ומשוררת פמיניסטית מרוקאית.
כנסים מהדהדים
ב 7-9 בפברואר 2022 התקיים הכנס ה-53 של האגודה הסוציולוגית הישראלית, באירוח המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית: ירושלים של מטה: סוציולוגיה של מורכבות
אחד המושבים היה מוקדש לזכרה של מרשה פרידמן - בקלאש: התנגדות מוסדית לשוויון מגדרי
יו"ר ומגיבה: פרופ' אורלי בנימין, אוניברסיטת בר אילן
מתדיינות: ד"ר שרי אהרוני, אוניברסיטת בן גוריון; פרופ' אסתר הרצוג, המכללה האקדמית צפת; נבילה אספניולי, פסיכולוגית קלינית ומנהלת מרכז אלטפולה; אילנה שזור, פעילה חברתית פמיניסטית ממייסדות הפמיניזם המזרחי בישראל

קטעי וידאו נוספים מהכנס זמינים כאן

מהשטח

ב 1 במאי, יום הפועלות הפועלים הבינלאומי, אנחנו מבקשות להביע סולידריות עם מאבקן ומאבקם של כל העובדות והעובדים למען העסקתן.ם ההוגנת והמכבדת


הקואליציה הארצית להעסקה ישירה היא התארגנות קואליציונית, לא מפלגתית של ארגוני חברה אזרחית, עובדי/ות קבלן ופעילים/ות חברתיים/יות, החותרים לכונן במשק העבודה נורמה של העסקה ישירה, כבסיס להעסקה הוגנת בישראל.

הקואליציה הוקמה בשנת 2010 על ידי העובדת הסוציאלית אורנה עמוס - פעילה חברתית ומרצה בתחום זה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מאז הקמתה הצליחה להעלות את סוגיית עובדי הקבלן לסדר היום הציבורי, ולהפכו לנושא מרכזי בשיח הציבורי, הפוליטי והחברתי. מאבקיה הפעילו שורה ארוכה של לחצים על מוסדות וארגונים לעבור להעסקה ישירה, ובשנת 2015 חתמה הסתדרות העובדים החדשה על הסכם פורץ דרך להחזרת עובדי קבלן בשירות הציבורי להעסקה ישירה. 

שיעור עובדי הקבלן בישראל גבוה בהרבה משיעורם במדינות ה- OECD. שיטת עובדי הקבלן בישראל מתרחבת במהירות. אל שירותי השמירה והניקיון  נוספו סקטורים חדשים בקרב מעמד הביניים ובמקצועות האקדמיים בהם מורים, מדריכים, עובדים סוציאליים, עובדי מערכת הרווחה,  עורכי דין, מהנדסים, עובדי מערכת הבריאות, והרשימה עוד ארוכה. 

סוגיית ההעסקה הקבלנית בישראל מטרידה ביותר בגלל ההשפעות וההשלכות שיש לה על היבטים רבים בחברה ובציבוריות הישראלית. הפרטת שירותי הממשלה מצמצמת את אחריות הממשלה כלפי ציבור רחב של עובדים וזכויותיהם.  ההפרטה מצמצמת את הזיקה בין הממשלה לבין איכות השירות שהיא מחויבת לספק, וכשהשירות הציבורי נפגע, עיקר הפגיעה היא בשכבות  החלשות. ההפרטה פוגעת ביכולת של העובדים להתאגד באופן אפקטיבי למען הגנה על זכויותיהם, ובסופו של דבר מעמיקה את הפער בין קבוצות עובדים, בין עשירים לעניים, ובין עבודה להון.

הקואליציה קמה במטרה לאחד את כוחותיהם של כל הארגונים הפועלים בזירה, לגייס את עובדי הקבלן למאבק, ולבנות יחד כוח מהותי, שמגדיר את בעיית עובדי הקבלן כבעיה שורשית, ונלחם בכל הגזרות הנדרשות כדי לחולל שינוי חברתי ומבני בשוק התעסוקה בישראל.
_

ביום הנשים הבינלאומי (8.3) השנה התקיים כנס די להתעלם ממשבר הטיפול
חדש על המדף

חדש על המדף

image
999 נשים צעירות: סיפורו של הטרנספורט הראשון לאושוויץ
הת'ר דיון מאקאדם
תרגום: אסף כהן | עריכת תרגום: רינה גרינולד
הוצאת מטר, 2021

ב-25 במרץ 1942 יצא הטרנספורט הראשון למחנה ההשמדה אושוויץ. המטען היה 999 נערות ונשים צעירות, כולן יהודיות. זהו סיפורן.
הרכבת יצאה מהעיירה פופרד שבסלובקיה. הן היו בתחילת חייהן, לא נשואות וחדורות תחושת הרפתקנות וגאווה לאומית. הן עזבו את בית ההורים לבושות במיטב מחלצותיהן ונופפו לשלום בשמחה, בציפייה לבאות. הן היו להוטות להתייצב לעבודתן במפעל בשירות ממשלתן ששילמה 500 רייכסמארק (כ-200 דולר) תמורת כל אחת מהן, רק כדי שהנאצים ייקחו אותן כעובדות כפייה. 999 נשים צעירות יצאו לדרך, רק מעטות שרדו.
הנשים הללו, שנשלחו למוות בטוח, לא היו לוחמות מחתרת, לא מרגלות, ואף לא שבויות מלחמה. הן היו האוכלוסייה החלשה ביותר, משוללות כוח וערך לא רק כי היו יהודיות, אלא גם כי היו נשים.
עתה, במלאות 75 שנה לשחרור המחנה, בהסתמך על ראיונות מקיפים עם ניצולות ומידע היסטורי שנאסף באמצעות מסמכים, עדי ראייה וקרובי משפחה, הסופרת עטורת השבחים הת'ר דיון מאקאדם מגוללת לראשונה את סיפורן הנוגע ללב של 999 נשים אלו.

הת'ר דיון מאקאדם
כתבה עם רנה קורנרייך גליסן את הספר עטור הפרסים הבטחתה של רנה: סיפורן של אחיות באושוויץ. היא פעילה במאבק נגד הכחשת השואה ומשמשת כמנהלת וכנשיאה של Rena's Promise Foundation. בשנת 2000 יצא לאור ספר הפרוזה שלה The Weeping Buddha. מאקאדם בעלת תואר בכתיבה יוצרת, חברה בוועד המנהל של מיזם Cities of Peace: Auschwitz ומשמשת ככותבת מאמרים לעיתונים מרכזיים בארצות הברית כגון הניו יורק טיימס, נשיונל ג'יאוגרפיק, דיילי מייל והגרדיאן.
image
אישה חסרת חשיבות: סיפורה של וירג'יניה הול, המרגלת הכי מסוכנת במלחמת העולם השנייה
סוניה פרנל
תרגום: דנה אלעזר הלוי
הוצאת מטר, 2022

ב -1942 שלח מטה הגסטפו בצרפת הודעה דחופה: "זו המרגלת המסוכנת ביותר של בעלות הברית. אנחנו מוכרחים למצוא ולחסל אותה."
האישה שעליה דיברו היתה וירג'יניה הוֹל, אשת חברה אמריקאית מבולטימור שהצליחה בכוח השכנוע להתקבל לשורות "מנהלת המבצעים המיוחדים", ארגון הביון הבריטי שכונה "משרד הלוחמה הבלתי ג'נטלמנית" של צ'רצ'יל (ה-SOE). היא היתה לאישה הראשונה שבעלות הברית שלחו אל מעבר לקווי האויב, ולמרות נכותה (רגל תותבת) עזרה להצית את אש הלהבה של הרזיסטנס הצרפתי וחוללה מהפכה בלוחמה החשאית כפי שאנו מכירים אותה.

וירג'יניה הקימה רשתות ריגול שנפרשו בכל רחבי צרפת, הנחיתה מהשמים כלי נשק וחומרי נפץ והיתה אישיות מרכזית בפעילות הרזיסטנס. גם בזמן שפניה התנוססו על פני כרזות "מבוקשת" ופרס הוכרז על ראשה, וירג'יניה סירבה שוב ושוב לפקודות שהורו לה לעזוב את המקום. כשהכיסוי שלה נחשף לבסוף, היא נמלטה וסיכנה את חייה בחציית הרי הפירנאים ברגל עד לספרד. ואולם היא חזרה שוב לשטח האויב, נחושה להציל עוד חיי אדם, ובמלחמת גרילה שנחלה הצלחה כבירה עזרה לשחרר אזורים רבים בצרפת מידי הנאצים לאחר יום הפלישה לנורמנדי.
סוניה פרנל חושפת כאן לראשונה, על סמך מחקר חדש ומעמיק, את מלוא חייה החשאיים של וירג'יניה הול. זהו סיפור מעורר השראה שעוסק בגבורה, בחייהם של מרגלים ובניצחון אישי בתנאים של מצוקה אדירה. אישה ללא חשיבות הוא סיפורה עוצר הנשימה של אישה אחת שעקשנותה ונחישותה עזרו לניצחון במלחמה.

סוניה פרנל היא ביוגרפית ועיתונאית שעבדה בדיילי טלגרף, בדיילי מייל ובסאנדיי טיימס. ספריה הקודמים, Clementine: The Life of Mrs Winston Churchill ו-Just Boris: A Tale of Blond Ambition זכו להצלחה רבה בבריטניה ולמועמדויות לפרסים ספרותיים.

    לוח מודעות

    לוח מודעות

    קולות קוראות, מלגות ועוד
    image
image
קול קוראת – הכיוון מזרח על תרבות שירה וספרות להט״בית-קווירית מזרחית
בעשור האחרון חלה התעוררות בחשיבה ובדיון על הצטלבויות של זהויות להט״ביות וקוויריות וזהות מזרחית, אך עדיין אין די במות שמאפשרות מרחב לדיון ביקורתי ופורץ דרך. 
גיליון מיוחד של כתב העת הכיוון מזרח בהוצאת "אחותי – למען נשים בישראל", מבקש לתת מקום נרחב לזיקות שבין התסיסה המזרחית והתסיסה הלהט״בית-קווירית – בספרות, בשירה, במחקר ובאמנות.
הגיליון יעסוק בחוויות הקיום הלהט"בי-המזרחי ויאפשר חקירה של ההקשרים שבמסגרתן הן מתקיימות, בין היתר: פריפריה, שוליות, מאבק, אתניות, מעמד, מחאה וגבולות.  
אנו מזמינות אתכן.ם לשלוח שירים, סיפורים קצרים, מסות או מאמרים (עד 1200 מילה) וגם יצירות אמנות, שמעמידים במרכזם את הגוף המזרחי-הלהט"בי ואת שלל מופעיו. את הטקסטים-יצירות יש לשלוח עד ה-31.5 לכתובת: [email protected] 
לצד החומרים אנא שלחו פסקת ביו קצרה של עד 70 מילים. ההצעות ייבחרו על ידי עורכות הגיליון והמערכת.  ההוצאה אינה מתחייבת לקבל כל הצעה שתישלח. 
עורכות הגיליון: לורן מילק, ד"ר יסמין ששון | עורכת ראשית של הוצאת אחותי – למען נשים בישראל: שולה קשת (קשי) | עורך ראשי של הכיוון מזרח: יצחק גורמזאנו גורן | מערכת: שולה קשת, יצחק גורמזאנו גורן, עמית רוטברד, ד"ר ליאת סידס, ד"ר טל דקל, אורנה זקן הלר, בת-שחר גורמזאנו גורפינקל, ד"ר קציעה עלון, אושרי חיון | יוזמה: שולה קשת (קשי)
הכיוון מזרח – הינו כתב-עת לתרבות וספרות המהווה במת דיון לסוגיות של מזרחיות, רב-תרבותיות ושל זהות ישראלית, מתוך נקודת מבט ביקורתית ויוצא לאור בהוצאת "אחותי – למען נשים בישראל ".
הוצאת הספרים של עמותת "אחותי – למען נשים בישראל" מוציאה לאור ספרים, קטלוגים ודו"חות מגוונים המספרים את סיפורן של הקהילות המודרות בישראל מתוך תפיסה פמיניסטית רב-אתנית ורב-לאומית.
מה קורה?

מה קורה?

כל מיני אירועים שיתקיימו בקרוב: ימי עיון, כנסים, הרצאות, ערבי שיח, סיורים, הקרנות, הקראות, מסיבות ועוד. 
image
מה הקשר בין מיליטריזם לסביבה?
2 במאי 2022 בשעה 19:00

אשה לאשה מזמינות אותך לשיחה עם סהר ורדי על חלק מההבטים הסביבתיים ואקלימיים של מיליטריזם ומלחמה
חיבוק בין דורי של הנשים המזרחיות
8 במאי 2022 בשעה 18:30

מפגש בין דורי מרגש של הנשים המזרחיות בואחת אלסלאם-נווה שלום
The LGBQTI Experiences of Pulic Places in the Urban-Rurla Continuum
12 במאי 2022 בשעה 17:30
וובינר שבדי בהשתתפות ד"ר גילי הרטל מהתכנית ללימודי מגדר בבר-אילן
בין גזענות לאלימות ממסדית: עוני, הגזעה ומחשבות על פוליטיקה אחרת
3 במאי 2022 בשעה 18:00
שיחה בין ספיר סלוצקר עמראן, ענבר פלד וגיל רוטשילד אליאסי
לקראת חשיבה מחודשת של הסדרת יחסי הורים וילדים
10 במאי 2022 בשעה 15:45

הכנס השנתי לנשים, משפחה ומשפט בישראל של מרכז רקמן
און, פריון, עולם תחתון: החברתי, המגדרי והפוליטי באמצעי מניעה לגברים
15 במאי 2022 בשעה 20:30
הרצאתה של נגה פרידמן, במסגרת סוציולוגיה ואנתרופולוגיה על הבר בב"ש
המלצתרבות
שחררו את באליין דאוורים
מאת ובבימוי: ליהיא ענבר
בהשתתפות: דניאל בלינקי ומיכל קרונזו

דרמה בדיונית בעקבות גיבורות אמיתיות.
באליין, אמנית צעירה, ציירה ציור מחאה פוליטי והעלתה אותו לחשבון האינסטגרם שלה. ציור בודד שבעקבותיו נמצאה אשמה בהסתה לטרור, ונשלחה למאסר של שנתיים ועשרה חודשים. בתא בכלא היא פוגשת את יאמור מליק, צעירה פחות או יותר בגילה שמגיעה מרקע חברתי שונה לחלוטין. בזמן המאסר שלהן, ולמרות ההבדלים העמוקים ביניהן, השתיים הופכות לחברות. הכל משתנה במפתיע כשהערעור של יאמור מתקבל והיא עתידה להשתחרר. אז באליין רוקחת תכנית מחאה חדשה ומבקשת מחברתה להתגייס למשימה מסוכנת במיוחד.

המחזה מבוסס על סיפורים אמתיים של אסירות, אמניות פוליטיות, שנכלאו בעקבות יצירותיהן ומחאתן ברחבי העולם בשנים האחרונות. המחזה שואב השראה במיוחד מסיפורה של האסירה הכורדית, הציירת והעיתונאית זארה דוייאן (Zehra Doğan), שב-2019 שוחררה מהכלא הטורקי לאחר תקופת מאסר של שנתיים, 9 חודשים ו-22 ימים. זארה נכלאה בעקבות ציור שציירה של העיר הכורדית נציבין (Nusaybin), והעלתה לאינסטרגם שלה.

זאת הצגה על חברות ואמנות, ששווה לחיות ואולי אפילו למות למענן.

_
ההצגות הקרובות: 16.5 בשעה 20:30 בתיאטרון הפרינג' באר שבע | 11.6 בשעה 21:00 בתיאטרון יפו 
image

מידעון זה יוצא לאור בסיוע 
הקרן המשפחתית על שם שרה בקר ואסתר ברלוביץ 
ולזכרן הטוב 


image
FacebookWebsite
כתבו לנו: