עוד רגע
מסך
אילון בן יהודה יב3
בבוקר אני קם ( קם , קם , קם )
תמיד אותו אדם ( דם , דם , דם )
יודע מה אעשה ( שה , שה , שה )
הולך למסך
וברגע
אני מוסח
אני רק מרגיש הנאה
אני מוסח
שוכח מכל בעיה
אני מוסח
הזמן הופך לאשליה
שאתה מוסח
טוב סיימתי להנות
עכשיו זמן לעבודות
לדבר עם משפחה
לאכול משהו קטן
אבל אני עצלן
רוצה להמשיך
מה עוד צריך
חוץ מהמסך
לא יכול לצאת מהמעגל
אני מסך
אני מקרין את דעות הכלל
אני מסך
למה לעשות שיש את החלל.
אני מסך
בבוקר אני קם ( קם , קם , קם )
תמיד אותו אדם ( דם , דם , דם )
יודע מה אעשה ( שה , שה , שה )
אני יודע
אני יודע
אני יודע
מה אעשה
יותר מסתם שני אנשים
לי מוסקוביץ יב3
החיוך הזה שלעולם לא יירד
כשאחשוב שוב על אהבה
כל יום לומדת משהו שלא ידעתי לפנייך
שגורם ללב שלי לפעום כמו משוגע.
ההרגשה של כל יום להתאהב מחדש
להרגיש כל הזמן את הפרפרים עפים
כל יום חושבת מה יהיה מחר
אולי מחר נאהב יותר מסתם שני אנשים.
יותר מסתם שני אנשים שלא יודעים מה זה להיות מאוהבים.
יותר מסתם שני אנשים שפוחדים מהחיים
יותר מסתם שני אנשים שלא אומרים מה שהם מרגישים
אבל אנחנו? אנחנו לא יודעים איך להיות יותר מסתם שני אנשים.
רחבת האש
עמית ווליך יב5
חזי, ילד שובב
גר קומה מעלי, דרך אגב.
כמוני, ילד בן שש משועמם,
בבניין מסתובב עם מצב רוח מרומם.
לגברת בקומה מתחת קרא פטרוזיליה
למרות ששמה בכלל ליה.
הגברת עולה מקומה אחת
לקומה שלוש.
ובפעמון הדלת החלה לצלצל.
"יש לך שובב לא קטן,
אני ממליצה להשאיר אותו שנה בגן."
האמא ליד הדלת התחילה להתנצל:
היא ידעה שחזי ילד חוליגן.
"סליחה גברת פטרוזיליה." כי לא ידעה ששמה בכלל ליה...
"לא קוראים לי פטרוזיליה!" צעקה הגברת.
לא ידעה מה להגיד האמא המתוארת.
ומאז לגברת קראו פטרוזיליה.
איש חוץ ממשפחתה לא ידע ששמה בכלל ליה...
חזרה לעמוד הראשי
נוצר באמצעות
smoove
-
מערכת אוטומציה