image
הידיעון המקוון של האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר: 1 ביוני 2022
עורכת ראשית: ד"ר טובה בנסקי | עורכת מייסדת: פרופ' יפה ברלוביץ 2021-2017 | עורכת הידיעון: רוני בן-כנען

לחברות.י האגודה ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר ולכלל הנהנות מהניוזלטר בין יתר הפעילויות שלנו, שלום,
בצוק העיתים, ובהעדר תורמ.ת, אנו מבקשות לחזור ולגבות דמי חבר.ה. 
 את דמי החבר.ה יש לשלם לפי המפתח הבא:
  • סטודנטיות, פנסיונריות ואחרות יכולות לשלם לפי יכולתן 
  • חברות סגל באוניברסיטאות ובמכללות - מוזמנות לשלם בין 150 ל- 200 לפי יכולתן.  

בנוסף, אנו מזמינות תורמות המעוניינות לתרום למטרות ספציפיות כגון - כנס, ניוזלטר, אחזקת האתר, מלגות לסטודנטיות ועוד. נשמח מאד אם תציגו את האפשרות הזו לתרום ולחזק את העשייה הפמיניסטית באקדמיה, למכרות ומכרים מתאימים. 
כעת חסרים לנו 600 ש"ח לניוזלטר של יולי - אנא תרומותיכם קטנות כגדולות.
תודה
image
דבר האורחת

דבר האורחת

הפעם פרופ' יפעת ביטון, נשיאת המכללה האקדמית אחוה, משפטנית מומחית לשוויון

שולחן העבודה שלי מורכב מהעשייה המשתנה שלי בשנה וחצי האחרונות, מחברת סגל בפקולטה למשפטים במכללה למנהל לנשיאת המכללה האקדמית אחוה. מצידו האחד מצויה בו עבודה פמיניסטית ומזרחית בעולם המשפט, ומצידו האחר, בעולם ההשכלה הגבוהה. בימים אלה ממש הונח על שולחני הסכם עם הוצאה לאור לפרסום ספר שחיברתי יחד עם ד"ר חוה דיין, ראש תכנית התמחות בחקר פשיעה, משפט וחברהבאוניברסיטת חיפה. הספרFemicide, Criminology and the Law מציג נקודת מבט ייחודית, מקיפה ובינתחומית על רצח נשים בישראל ובעולם, בעיקר זה שמקורו ביחסי שליטה אובססיביים. הספר נולד מהיכרות מוקדמת שלי כמרצה מן החוץ בפקולטה למשפטים בחיפה, עם סטודנטית אמיצה שכבר אז הייתה דוקטור חוקרת, שהחליטה ללמוד משפטים כדי לקדם תיקון לחוויית-חייה הלא-פשוטה. כעבור כעשור, במסגרת עבודה משותפת שלנו בקבוצת מחקר אירופאית בנושא רצח נשים, החלטנו שיחד נפענח את המאפיינים של התופעה ונציע כלים למיגורה. הספר עושה כן, ואנו מקוות שהבשורה שיישא, תקדם תיקון ברוח זו.
מן הצד של ההשכלה הגבוהה, מונחים על שולחן העבודה שלי כמה פרוייקטים פמיניסטיים במיוחד, ובחרתי להציג פה שניים מהם. האחד, נוגע ל"תוכנית בוסטר" שגיבשתי יחד עם יועצת הנשיאה להוגנות מגדרית, אותה מיניתי מיד עם כניסתי לתפקיד. התוכנית מיועדת לקדם באופן מוגבר ומואץ את קידומן של חברות הסגל האקדמי, בעיקר לדרגת פרופסור. רוב הסגל האקדמי הנשי בישראל נקלט במכללות. משכך, זוהי מטרה חשובה במיוחד בעיניי לדאוג למעמדן האקדמי האיתן, כשהן פועלות בתנאי תשתית ותקצוב מצומצמים בהרבה מאלה הניתנים באוניברסיטאות. במקביל, הגוף הסטודנטיאלי של אחוה בנוי מרוב חסר תקדים של נשים – 89%! במספרים כאלה, היה ברור לי שישנן נשים הסובלות מאלימות מגדרית, שחשוב לבסס עבורן תכנית חוסן ומלגות. כנגד ספקות הסובבים אותנו, בניתי יחד עם דיקנית הסטודנטיות תכנית שכזו, וכמות הפניות אליה הדהימה את כולם (קצת פחות אותי, יש לומר). התוכנית מומנה מתורם נדיב בשנתה הראשונה, והשבוע הודיע לנו תורם אחר שהוא נרתם לממנה לשנים הבאות. בכך, יצרנו באקדמיה מרחב מוגן ומאפשר למי שהאלימות המינית והפיזית בחייהן מלווה אותן גם כשהן נאבקות כסטודנטיות לנצח את סטטיסטיקת סיכוייהן להצליח להשיג מוביליות לעצמן, החיונית להן שבעתיים מלנשים ככלל.  
חדש על המדף

חדש על המדף

image
לדעת מתוך הגוף: מבט פמיניסטי על החינוך הגופני של נערות בישראל
אורנית רמתי דביר
רסלינג, 2022

שיעורי החינוך הגופני המתקיימים בבית הספר מעמידים במרכז את הגוף של התלמידות ומזמנים מפגש ייחודי ומתמשך בין נערות וגופן. אולם הניסיונות המתמידים של תלמידות להימנע מהשתתפות בשיעורים מעלים שעבור נערות רבות זהו מפגש מורכב. לדעת מתוך הגוף מציע פרספקטיבה פמיניסטית ממוקדת-גוף לבחינתו של מרחב החינוך הגופני, והוא משיב על השאלות הבאות: כיצד משפיעים שיעורי החינוך הגופני על הקשר בין נערות לגופן? מה המשמעות של הגוף הנשי, במיוחד השדיים והווסת, בחינוך הגופני? מה מתאפשר לנערות ללמוד בחינוך הגופני על עצמן, על הסדר החברתי ועל מגדר? ובאילו מצבים ועבור מי מהתלמידות מתממש הפוטנציאל של שיעורים אלה לעודד תלמידות להקשיב לגופן?

אורנית רמתי דביר מציעה פרספקטיבה ביקורתית הנשענת על שלושה תחומי דעת משלימים: פדגוגיה פמיניסטית, לימודי נערות ותפיסות חברתיות המתייחסות אל הגוף. המבט הביקורתי המוצג בספר הוא הראשון לבחון את החינוך הגופני בישראל מפרספקטיבה פמיניסטית, והוא מאפשר להשוות לראשונה את ההקשר הישראלי למחקרים שנערכו במדינות אחרות.
 
ד"ר אורנית רמתי דביר עוסקת במחקר יישומי ובאקטיביזם בתחומי טכנולוגיה, מגדר וחברה.
image

החיים הם לא ורוד וכחול: המדריך לחינוך והורות במודעות מגדרית
דפנה פייזר
ספרי ניב, 2022

הבנים בכדורגל, הבנות קופצות על חבל – קשה לזהות את הטיות המגדר כי הן נראות לנו טבעיות אבל אין שום דבר טבעי באופן שבו הן משפיעות על אושרם ועתידם של הבנים והבנות שלנו. מהרגע שגילינו את מין העובר ועד אחרית חייהם, הם מוקפים במסרים שמועברים, בין השאר, באמצעות מילים ושפה, בגדים, צעצועים, ספרים, במערכת החינוך וגם בדינמיקות בבית.  

אז איך מאפשרים לילדים ולילדות לפרוץ קדימה בשמחה ולהיות מי שהם באמת? מה באמת הנזק שיש בהטיות המגדריות, ואיך ניתן לתקן ולנקות אותן? איך קשורים הבגדים, הצעצועים וספרי הילדים למה שקורה בתוך כיתות הלימוד ואיך כל אלו משפיעים על העתיד של הבנות והבנים?
 
בספר זה תגלו מהם המרחבים העיקריים שממגדרים ומשפיעים על אושרם ועתידם של בנינו ובנותינו, תוכלו ביתר קלות לזהות את המסרים הסמויים ותמצאו פתרונות יצירתיים למצבים מורכבים. נוסף לכך, תקבלו כלים פשוטים לתיקון ההטיות שבבית, וטיפים להתמודדות עם דילמות ולְמה שאפשר לעשות כשאי אפשר לתקן.

דפנה פייזר, אם לשתיים, בעלת תואר שני בלימודי מגדר ותואר שני במנהל עסקים, מורה ואשת חינוך, והמקימה והמנהלת של קבוצת הפייסבוק "הורות במודעות מגדרית", עוסקת בשנים האחרונות בחינוך, ייעוץ וקידום מודעות מגדרית מתוך דאגה לעתיד הדור הצעיר של כולנו. 
מחקר פמיניסטי

מחקר פמיניסטי

הסללה והשפעתה ארוכת הטווח על הישגי ההשכלה והשכר של תלמידות ותלמידי תיכון בשנות התשעים | נייר מדיניות של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, מאי 2022
אייל בר-חיים ויריב פניגר

המחקר מצביע על ההשפעה ארוכת הטווח של מנגנוני ההסללה והבידול בתוכניות הלימודים על תלמידות ותלמידים ואומד את סיכוייהם להשיג תואר אקדמי ולהשתלב בענפים עם שכר גבוה. על פי הממצאים קיים קשר הדוק בין הרקע החברתי-כלכלי של התלמידות והתלמידים ובין ההתמיינות למסלולי הלימוד. ההסללה בתיכון תורמת כמעט 30% לשונוּת המוסברת של השכר בבגרותם והיא הגורם השני בחשיבותו בהסבר פערי השכר אחרי רכיב המגדר. מסלול הלימוד העיוני המצומצם אמנם הגדיל את הסיכוי לקבל תעודת בגרות, אך סיכוייהם של בוגריו לרכוש השכלה אקדמית ולהשתלב במשרות עם שכר גבוה נמוכים, ולמעשה "אפקט ההסללה" ממשיך להתקיים גם היום.
לקריאה
לחשוב עם שפינוזה את הפרויקט הביקורתי הפמיניסטי
ד"ר מירי רוזמרין
הרצאה שנייה בסדרה: הומניזם ופוסט-הומניזם | מכון ון ליר בירושלים | 2.5.22
הסדרה בעריכת פרופ' פיני איפרגן וד״ר דרור ינון

בהרצאה בחנה רוזמרין את התרומה שיש להגותו של שפינוזה על המחשבה הפמיניסטית העכשווית. עיקר ההרצאה עסקה באופן בו הדגש של שפינוזה על יחסים בין גופים ומושג ה״קונטוס״ שלו, היוו בסיס למחשבה על אתיקה ופוליטיקה פמיניסטית.
 
לצפיה

מהשטח

לאחרונה התבשרנו על פסק דין עתידי של בית המשפט העליון של ארצות הברית, שעתיד לבטל את ההכרה החוקתית בזכותן של נשים להפסקת הריון. בפועל, משמעותו של ביטול פסק הדין היא פגיעה חמורה בזכויותיהן הבסיסיות של נשים על גופן, חייהן, יכולתן לקבל החלטות ולקבוע את עתידן בצורה אוטונומית.
המאבק על זכויות הרבייה של נשים הוא מהמאבקים המרכזיים וארוכי השנים של התנועה הפמיניסטית, ובלתי נתפס שהגענו לנקודת השפל שאנחנו עדות ועדים לה היום בארה"ב. גם בישראל החוק אוסר על הפסקות הריון, למעט תחת מספר עילות מוגדרות מראש שמנה המחוקק. אשה נדרשת להתייצב בפני ועדה רפואית ולבקש ממנה אישור לבצע את הפרוצדורה הרפואית. הנוהל הזה, הנהוג זה עשרות שנים, סותר את עקרון של אוטונומיית המטופלת על גופה ומבטא יחס פטרנליסטי שאין לו מקום עוד ברפואה. 
על אף הדמיון הרב בין החוק הישראלי לבין זה האמריקאי, בעוד ששם האשה שמבצעת הפסקת הריון היא זו שתישא באחריות פלילית, הרי שבישראל רופאים ורופאות המבצעים את הפרוצדורה הם למעשה העבריינים. העובדה שהממשלה מגדירה מהי פרקטיקה רפואית הולמת באמצעות אכיפת ענישה פלילית, פוגעת הן בזכותה של האשה על גופה והן במקצועיות ובאתיקה הרפואית, וגוררת את המערכת הרפואית לקחת חלק בפגיעה בזכויות אדם.


בעקבות החדשות האחרונות, קואליציה של ארגונים מקומיים, הפועלת לביטול הוועדות להפסקת הריון, פרסמה מכתב פתוח להבעת סולידריות עם נשות ארצות הברית:

במקביל, במסגרת מאמצים לשנות את המצב בישראל, יצאה הקואליציה עם עצומה הקוראת לביטול הוועדות להפסקת הריון.

לחתימה על העצומה
תמונת מצב

תמונת מצב

השכלה גבוהה: סחיטה בעלת אופי מיני, ווטסאפ עם שירי אהבה לסטודנטית, הצעות מפורשות לצד הציונים
מאשה אברבוך, מתוך המקום הכי חם בגיהנום, 23.5.22

חמישה אנשי סגל פוטרו השנה בעקבות תלונות, ארבעה התפטרו, 11 סטודנטים הורחקו מהלימודים - הרשימה המלאה של הטרדות מיניות באקדמיה נחשפה בכנסת. אם אפשר היה להתנחם במספר הנמוך יחסית של מקרים קשים, מתברר שביותר מ-100 מוסדות לא התקבלה כל תלונה, מה שמעיד ככל הנראה על בעיות בדיווח
להמשך קריאה
מה קורה?

מה קורה?

כל מיני אירועים שיתקיימו בקרוב: ימי עיון, כנסים, הרצאות, ערבי שיח, סיורים, הקרנות, הקראות, מסיבות ועוד. 
image
הכנס השנתי של האגודה האנתרופולוגית: אנתרופולוגיה פמיניסטית כאתגר ביקורתי
1-2 ביוני 2022 
באירוח מכללת עמק יזרעאל
לפרטים
הכנס השנתי של האגודה הישראלית לחקר זנות, עבודת מין וסחר במין: סטיגמה, בושה וביוש
9, 16 ו - 23 ביוני 2022 
הכנס יערך בפורמט מקוון
לפרטים והרשמה
העדשה הנשית של המצלמה: צילום אומנותי של נשים מסביב לעולם
12 ביוני 2022 בשעה 19:00
ד"ר ורד טוהר משוחחת עם האומנית לילי אלמוג סמפגש אחרון בסדרה: נשים חוקרות יוצרות
לפרטים
הקרנת בכורה של הסדרה "נבחרות" במעמד היוצרות 
3 ביוני 2022 בשעה 12:15
הסדרה כוללת ראיונות עם חברות כנסת, מומחיות ונשות תקשורת, ומשלבת חומרי ארכיון נדירים מתעדת את מאבקן של נשים בישראל לייצוג בכנסת בכלל ובמוקדי קבלת ההחלטות הפוליטיות בפרט.
לפרטים
כנס קהילות וקהילתיות בחברה רב-גונית
9 ביוני 2022 בשעה9:30
החוג לסוציולוגיה במכללה האקדמית גליל מערבי
לפרטים
צעדת המופקרות ירושלים 
17 ביוני 2022 בשעה 10:00
מסלול הצעדה: כיכר הדוידקה - יפו - קינג ג'ורג' - בן יהודה - כיכר ציון - יפו - הלני המלכה - הורקנוס 1
לפרטים
המלצתרבות

המלצתרבות

מדברים.ות מגדר / מפגשים ייחודיים בתערוכות המוזיאון

מוזיאון תל אביב לאמנות גאה להציע לקהל מבקריו סדרת מפגשים בתערוכות הבולטות המוצגות כעת. המפגשים יתקיימו בחודש הגאווה ויפתחו צוהר להסתכלות מחודשת על מגדר, פמיניזם וקוויריות.

התערוכה המקיפה שי איגנץ: גולדי מאגדת עשרים שנות עבודה של הצלם שבמרכז יצירתו עומדות לעיתים קרובות דמויות הומוסקסואליות. איגנץ עוסק בשאלות הנוגעות בזהות ובמגדר, בתלישות חברתית, בבדידות וביחסים בין מצלם למצולם.

אנט מסאז'ה: תשוקה, הפרעה היא תערוכת יחיד ראשונה בישראל לאחת מהאמניות הבולטות והמשפיעות בזמננו. תפיסת עולמה החברתית־פמיניסטית של מסאז'ה חותרת תחת מוסכמות, ומציגה בפנינו מופע תיאטרלי מטלטל מחומרים אינטימיים השאובים, בין היתר, מילדותה ומחוויותיה האישיות.
—
"In Gay We Trust": מגדר, פמיניזם ואקטיביזם ביצירתה של אנט מסאזה
הרצאה בעקבות התערוכה תשוקה, הפרעה עם גלית לנדאו-אפשטיין, אוצרת משנה בתערוכה
—
מספר המקומות מוגבל

—
מפגשים נוספים בסדרה:
31/5 — המרחב הקווירי: גן העצמאות, המלון והמוזיאון >
2/6 — תשוקה, הפרעה, הנאה–אי־הנאה >
9/6 — שי איגנץ: גולדי >
23/6 — אנט מסאז'ה, פמיניסטית?

תמונה מתוך אתר מוזיאון ת"א לאמנות:
קזינו, 2005-2004 | משי פונג’י, אלמנטים שונים מגומי, נורות פלורסנט, מערכת ממוחשבת, מאווררים, חבלים, הגה, מערכת תלייה, מידות משתנות
באדיבות האמנית וגלריה מריאן גודמן, ניו יורק, פריז, לונדון| צילום: אלכס דייויס, לורן לקה/סטפן פונס| Annette Messager Studio, © Adagp, Paris, 2022
FacebookWebsite
כתבו לנו: