יספר"א- ניוזלטר יוני 2022 - חלון אל השטח
image
משמעות ועד המשתקמים להצלחת הקהילה התומכת

מחברים: אהוד, דורית זינגר, הילה בכמן, ולאדיסלב ניזל, מיה רון.

מבוא

במאמר זה נדון בחשיבות תרומת פעילות ועד המשתקמים להתנהלות הקהילה התומכת ולתהליכי השיקום האישיים של דיירי הקהילה. 
קהילה תומכת מזמינה אנשים בוגרים להתגורר בנפרד ממשפחתם הגרעינית, תוך כדי פיתוח חיים עצמאיים והשתלבות בקהילה. הנחת היסוד העומדת בבסיס שרותי הדיור הינה כי כל אדם יכול לגור באורח עצמאי בקהילה במידה שיקבל את התמיכה המתאימה. מטרת שרותי הקהילה התומכת הניתנים במסגרת סל שיקום היא לשפר את המיומנויות לחיים עצמאיים בקהילה של אנשים המתמודדים עם מוגבלות נפשית, זאת באמצעות תנאי דיור נאותים ומכבדים, תוך מתן תמיכה וסיוע (אתר משרד הבריאות). החיים בקהילה התומכת מעודדים את המשתקמים לחברתיות, שייכות ומשפחתיות וזאת תוך דגש מרכזי על רצונותיהם ובחירותיהם של המשתקמים. לכל משתקם יש תהליך השיקום המותאם לו לפי ייחודיותו וצרכיו. 
בקהילה לומדים המשתקמים שיפור מיומנויות חיים ומקבלים כלים המסייעים להם בניהול חיים עצמאיים ובשאיפה להתקדמות לחיים עצמאיים אף יותר. תוכנית השיקום היא חלק בלתי נפרד משיקומו האישי של כל חבר שחי בקהילה שמכוון לקדם את מטרותיו בעזרת הצוות.

הקהילה התומכת - תהליך התפתחות אישי וקבוצתי

חברי הקהילה התומכת, המשתקמים והצוות, נותנים משקל משמעותי לראיית הזולת ובכך מממשים את הקהילתיות כמשתמעת מהמונח "קהילה תומכת". העבודה היא משותפת/דו סטרית, שיחות התייעצויות ושיתוף חוויות בין המשתקמים לצוות. 
לדוגמא, המשתקמים בקהילה קבלו על עצמם במהלך התפרצות מגפת הקורונה, תפקידים התומכים בהתנהלות סדר היום של הקהילה. תרומתם ומעורבותם האישית תורמת למצבם הרגשי והמנטאלי, המשתקמים בקהילה תורמים מעצמם כל אחד בדרך, באופן ובכישוריו שלו ובכך מעצימים את תהליך השיקום שלהם. 

האג'נדה של המשתקמים והצוות היא לסייע למימוש עצמי של כל אחד ואחד, תוך עבודה משותפת על פיתוח הקהילה כיחידה מגובשת. המשתקם יכול לשהות בתהליך שלו עד לכדי בשלות ומוכנות. תאוריית "המוכנות לשינוי" שהייה בתהליכי שיקום, המימוש והביצוע מתנהלים על פי תחושה, רצון, צורך וחווית המשתקם, תוך תמיכה של הצוות ומתן הזדמנויות להגיע לכדי הבשלה בתהליך. התאמת "חליפה שונה לכל אינדיבידואל" כהצלחתם של חברי הקהילה, המשתקמים והצוות. החיים בדירות הקהילה מהווים משפחה נוספת למשפחה הגרעינית ובנוסף המשפחה האלטרנטיבית שנוצרת בקהילה מאפשרת תיקון והבראה ביחסים עם המשפחה הגרעינית. 

אדם בעל אינטרס חברתי, הוא אחד שאכפת לו באמת מה שקורה לאחרים, לסביבה שלו, לאנושות. המטרות שלו קשורות באותה מידה ובעת ובעונה אחת, בו עצמו ובזולת, בכלל, בחברה, בהווה ובעתיד. הוא מתמקד במקביל, ובעצם באופן חופף, בשיפור הכישורים האישיים שלו, בהגשמתם, ובתרומה ומועילות. הוא חש שהעצמי והאחר קשורים ומקושרים, שטובת היחיד וטובת החברה – חופפים (אברמסון, 2017). בקהילה התומכת משתקמי הקהילה מקבלים ומחליטים החלטות הנוגעות לעצמם, לסדר היום ולהתנהלות היומיומית שלהם, הן כיחידים במטרות האישיות והן כקבוצה באמצעות ועד המשתקמים וחזון הקהילה.
 
ועד המשתקמים

בפרק זה נעסוק בוועד המשתקמים של הקהילה התומכת. הקמת הוועד הינה נקודת מפנה חשובה בשלבי התפתחות הקהילה התומכת ומסמנת באופן משמעותי את שילובם של משתקמי הקהילה כגורם מפתח בקבלת ההחלטות הנוגעות להתנהלות הקהילה ועיצוב אופייה. על פי הסטנדרטים של משרד הבריאות, לפיהם בכל מסגרת דיור יתקיים "ועד משתקמים". עם זאת, על פי הסטנדרטים הנ"ל, ישנם שני חוקים בלבד לפיהם יתנהל הועד: 1. הועד יכלול לפחות שלושה משתקמים. 
2. תבוצע השתדלות לשלב ככל הניתן את המשתקמים בקבלת ההחלטות.
 נהלים אלו נתונים לפרשנויות ולמגוון אפשרויות ביצוע.

מסקירה ספרותית עולה כי ישנו מיעוט של מידע בנוגע לאופן מימוש ועד המשתקמים בפועל. כלל המאמרים הנוגעים לקיום ועד משתקמים או ועד דיירים, מתייחסים למסגרות דיור עבור קשישים ולא למסגרות שיקומיות ולבריאות הנפש. ממאמרו של פרופסור קטן (1993) "גורמים המשפיעים על השתתפות הדיירים ב-6 מוסדות לזקנים בישראל" עולים אופני ההשתתפות המאפשרים שילוב הדיירים בתהליך קבלת ההחלטות במסגרת מגוריהם: "השתתפות הדיירים באה לידי ביטוי בקיום גופים פורמליים ולא פורמליים וכן באירועים ובאמצעים נוספים המאפשרים לדיירים כיחידים וכקבוצות להעביר להנהלת המוסדות ולעובדיהן מסרים שונים ולנסות להשפיע על מדיניותם ועל דפוסי פעולותם". בהתייחסותו באופן ספציפי לועדי הדיירים, מתאר קטן (1993): "ועדי דיירים ודיירים יחידים עשויים ליזום פעילויות שונות במסגרת המוסד ולבצעם בשיתוף פעולה עם עובדים או באופן עצמאי". הקהילה התומכת שמה לה למטרה למקסם את השתתפות המשתקמים בניהול סדר היום שלהם, דבר הממומש בין השאר באמצעות קיום ועד המשתקמים. על פי מאמרו של קטן (1990), "דמוקרטיזציה במוסדות לקשישים: גורמים מסייעים ובולמים": "זכותם העקרונית של פרטים להשתתף בקביעת צביונם של ארגונים המשפיעים על חייהם". על פי המאמר שילוב דיירים בתהליך קבלת ההחלטות מיטיב את תהליכי ההתפתחות האישיים של הדיירים ותורם להפחתת הסטיגמה הציבורית: "מעורבות הדיירים עשויה לאפשר להם למלא תפקידים חברתיים משמעותיים אשר באמצעותם יוכיחו שליטה על משאבים חיוניים ויכולתם לתרום לחברה, יערערו בכך את דימוים הציבורי כאנשים אדישים, פאסיביים ותלויים".

במודל ועד המשתקמים של הקהילה התומכת שאנו בוחרים להציג, הועד מכיל נציג מכל דירה בקהילה ואיש צוות מוביל. מפגשי הועד מתקיימים אחת לשבועיים. במפגש הראשון הנציגים קובעים את מטרות הוועד, כשהמרכזית שבהן היא להיות "הקול של המשתקמים". נציג הדירה מתבקש להעביר לישיבות הועד חיזוקים, תלונות ונושאים משמעותיים שעולים בדירות. באחריות הנציגים להעביר לדירה את הדברים שמדוברים בישיבה, כאשר הצוות תומך ומוודא שהדברים אכן עברו באופן שמותאם למשתקמים בדירות. מיישום המודל עולה כי הנושאים המרכזיים בהם הנציגים מרגישים צורך לבצע שינויים הם: תחום הפנאי, אירועים, יחסים בין אישיים, מזון ותקציבים.

השאיפה כפי שמשוקפת כבר בתהליך תיאום הציפיות היא שממפגש למפגש ניתן יהיה לראות כי הנושאים שעולים בישיבות הועד מקודמים בפועל בשטח, המשתקמים עומדים ביעדים שמציבים לעצמם ובכך מקדמים את מטרותיהם, בתמיכה וסיוע של הצוות. נושאים שעולים בכל מפגש מקבלים יחס ומעקב במפגשים הבאים, מה שמאפשר את המשכיות הטיפול בהם. תפקידים ותחומי אחריות שהנציגים לוקחים על עצמם ממומשים בפועל, דבר המלמד על המוטיבציה הגבוהה להיות חלק מהתהליך.

להלן דוגמא ממסגרת בה מומש המודל: במסגרת המדוברת משתקמי הקהילה נהגו לקבל ארוחת צהריים מוכנה מראש, נוהל שהיה נהוג למעלה מ-20 שנה. בסמוך להקמת הוועד, הוחלט כי על מנת לקדם את עצמאות המשתקמים ואת כישורי משק הבית, המשתקמים יעברו לבשל בדירותיהם גם את ארוחות הצהריים, בליווי מדריכי השיקום. ההחלטה התקבלה רק לאחר דיון בוועד המשתקמים והסכמתם לכך. השינוי היה מאתגר ולווה בהתנגדויות רבות מצד הצוות, זאת מחשש שהמשתקמים לא יצליחו להתמודד עמו. לעומתם, וועד הדיירים תמך בהחלטה מתוך רצון להגברת העצמאות, המגוון וחופש הבחירה. נציגי הועד סייעו למשתקמים להבין את השינוי ולקבלו וכך הופץ המסר לדירות. באופן זה גובשה מוטיבציה אישית וקבוצתית שסייע להצלחת התהליך. בהמשך גם הצוות קיבל את השינוי ונוצר שיתוף פעולה שאפשר לנוהל הבישול להפוך להרגל שבשגרה.
בישיבות עולים גם נושאים שלא מבשילים לכדי ביצוע. יחד עם זאת, כאשר הנושאים עוברים עיבוד משותף, ניתוח וחקירת האפשרויות העומדות בפני המשתקמים, יכולה להיווצר השלמה גם עם אי מימושם.

עם צמיחת הועד והתחזקותו עלה הצורך באיש צוות שתפקידו לרכז את התחום ולסייע בקידום התהליכים שיזם הועד. לשם כך הוקצע איש צוות ייעודי שתפקידו להיות מרכז תרבות, פנאי וקהילה. איש הצוות מנחה את מפגשי הועד, מהווה גשר בתקשורת בין הצוות הניהולי לנציגי הדירות ומלווה את הקהילה כולה במימוש התכנים שעולים בישיבות. חשוב שהאדם הנבחר כמרכז יהיה בעל ידע ורגישות על מנת שיסייעו לקידום המשתקמים הן בפן החברתי-קהילתי והן בפן האישי-שיקומי.

א', נציג הוועד מתאר את התהליך שהוועד עובר: "אני מרגיש שאנחנו בתהליך של צמיחה הבאה לידי ביטוי בקבלת אחריות. הנציג מקבל אחריות להעביר את המידע לדירות ומעביר את האחריות שלו גם לדיירים בדירה. אני נותן להם את המידע אבל הם צריכים לבצע את הדברים בפועל. קיבלנו משימות ותפקידים אישיים, אנחנו מארגנים חלק מהפעילויות של הקהילה כמו מסיבות ואירועים. יש פה משתקמים שמקבלים על עצמם תפקידים שמשפיעים על כל הקהילה. התחיל שיתוף פעולה ותקשורת בין המשתקמים לצוות".

בראיונות שנערכו עם משתקמים במסגרת בה מומש המודל מבטאים באופן ברור את ההשפעה הדו-כיוונית, אישית וקבוצתית, שייצר המודל. למשל משתקם א' שיתף שבאמצעות פעילותו בוועד הוא למד להשמיע את דעתו. הוא ציין שהיום הוא מבין שביכולתו להשפיע על תהליכים בחייו ושדעתו חשובה. משתקמת ר' ציינה שתפקידה כיו"ר הוועד לימד אותה להוות דוגמא לחברי הוועד ולמשתקמים בכלל. היא למדה להתכונן לכל ישיבה ולאמץ דפוס פעולה שלא היה בסדר יומה באופן סדיר כמו מקלחת וטיפוח עצמי. בנוסף ציינו השניים שחברותם בוועד סייעה להם ללמוד ולאמץ דפוסי התנהגות חדשים. א' ציין שרצה ללמוד, להשפיע ולעזור. הוא נוכח לדעת שהוא יכול לעשות זאת ובהמשך השנה השתלב בתכנית "אוניברסיטה בעם" במגמת רפואה במסגרת סל שיקום. שני המשתקמים ראו בלמידה מהשתתפותם בוועד מקור כוח לעזרה עצמית.  

הוועד הינו חלק חשוב בתהליך השיקום ופיתוח העצמאות של משתקמים בקהילה. הוא מאפשר למשתקמים להביע את קולם ודעותיהם, להיות פעילים בקבלת החלטות, בעיצוב סביבת חייהם וברווחתם האישית. גם המשתקמים שאינם חברי הוועד מוזמנים להשתתף בישיבות הועד או להביע את דעותיהם באמצעות נציג הדירה. כמו כן, הקהילה התומכת כולה משתתפת במימוש הרעיונות שעלו בוועד כך שהתהליך מקרין על תהליכי השיקום שלל כלל המשתקמים ומשקף את הלך הרוח של הקהילה כמכלול ולא של הוועד בלבד. הקמת הוועד מעצימה את המשתקמים ומשפרת את שיתוף הפעולה עם הצוות באופן שמיטיב ומפרה את שני הצדדים.

סיכום 

מטרתן המרכזית של הקהילות התומכות הינה פיתוח חיים עצמאיים והשתלבות בקהילה. תהליך זה מתקיים באמצעות חיזוק חוויית הקהילתיות מחד והעצמאות והאינדיבידואליות מאידך. על פי הסטנדרטים של משרד הבריאות בכל מסגרת דיור יתקיים "ועד משתקמים".

במאמר זה העלנו לדיון את חשיבות מודל ועד המשתקמים המשרת הן את התהליך הקבוצתי בקהילה התומכת והן את התהליך האישי של המשתקמים הגרים בה, אלו החברים בוועד וגם אלו שאינם חברים אולם לוקחים חלק בפעילות. המודל מהווה דוגמא לתהליכי הדמוקרטיזציה הקהילתיים והשילוב בקבלת ההחלטות תוך למידה אישית של היכולת להשמיע קול ולהשפיע על הסביבה. קיומו של ועד משתקמים על פי מודל זה מעודד העצמה ומלווה את תהליכי השיקום האישיים. הרעיונות האישיים והקבוצתיים של חברי הקהילה מאפשרים להם קרקע בטוחה להתנסות בדעתנות, ביוזמה אישית, בתכנון, בהבנת הדרישות וההשפעות שיעצבו את התכנית ועד ביצוען בפועל או החלפתם. המטרות והיעדים העולים בישיבות, יוצאים מהכח אל הפועל באמצעות סינרגיה של כל חברי הקהילה משתקמים וצוות, ובכך גם מחזקים את הקשרים והאמון הנוצרים בין המשתקמים לצוות.

כותבי המאמר

דורית זינגר - M.A. בריאות נפש קהילתית  (מנהלת קהילה תומכת בת גלים ק.ט.ב. )
מיה רון - B.O.T. ריפוי בעיסוק (סגנית מנהלת ומתאמת שיקום, קהילה תומכת בת גלים ק.ט.ב.)
ולאדיסלב ניזל - M.A. בריאות נפש קהילתית (חבר קהילה תומכת בת גלים ק.ט.ב.)
הילה בכמן - B.E.d הוראה כללית בהתמחות במחול ותנועה (חברה בקהילה תומכת בת גלים ק.ט.ב.)
אהוד – עיתונאי וגרפולוג (חבר קהילה תומכת בת גלים ק.ט.ב.)

ביבליוגרפיה

אברמסון,ז' ( 2017). טיפול משפחתי וזוגי על פי אדלר. חוברת לימוד בתוכנית לפסיכותרפיה אינדיבידואלית, מכון אדלר.


קטן, י. (1993). Factors Affecting Resident Participation in Six Old Age Homes in Israel/גורמים המשפיעים על השתתפות דיירים בשישה מוסדות לזקנים בישראל. ביטחון סוציאלי, 67-82.

קטן, י. (1990). Democratic Processes in Old Age Homes: Supporting and Hindering Factors/דמוקרטיזציה במוסדות לקשישים: גורמים מסייעים ובולמים. גרונטולוגיה, 34-54.
אתר משרד הבריאות


הבהרה: יספרא אינה אחראית על התוכן והעריכה. האחריות חלה על המפרסם בלבד. 
Facebook
Twitter
YouTube
Website