"לפני שהגעתי לסטודיו אהבתי בעיקר להסתכל על אמנות ולהעריך אותה. אבא שלי ואח שלי נחשבו לציירים של הבית. הגעתי לסטודיו די במקרה, רציתי ליצור וחיפשתי מסגרת קבועה שתאפשר לי את זה. הגעתי לסטודיו של מרינה-גלריה שהיא בעצם ציור, על חופי יפו. ציור עם פסקול, כי בזמן השיעור מתנגנים בוב ושלום ואיימי. אבל מעבר לכל אלה יש את מרינה המוכשרת כה, שבהמון סבלנות מכווינה, מדגימה ומסבירה, על טונים, יחסים ומדידות ואילו צבעים לערבב-עד שיוצא משהו שאפילו אפשר לתלות בבית לפני חודש בערך ביקרתי בתערוכה של פיקאסו במוזיאון ישראל והבנתי עד כמה ההסתכלות שלי על ציורים הפכה להיות אחרת וכמה אני לומדת. תענוג צרוף".