פרשת חוקת – מנהיגות שמצמיחה עצמאות
פרשת חוקת מסמלת סופה של תקופה. שלושת המנהיגים של עם ישראל, שליוו אותם בתקופת העבדות ובתקופת הנדודים במדבר – מסיימים את תפקידם. מרים ואהרון, הולכים לעולמם. משה מתבשר על כך שמנהיגותו הולכת להסתיים ושהוא לא יוביל את עם ישראל בכניסתו לארץ, בעקבות חטא מי מריבה.
פטירת אהרון ומרים משאירים את עם ישראל ללא שני משאבים יקרים – באר המים, ועמוד הענן שהגן עליהם מפני האויבים. הגמרא במסכת תענית אומרת:
"ר' יוסי בר' יהודה אומר שלשה פרנסים טובים עמדו לישראל. אלו הן: משה ואהרן ומרים. וג' מתנות טובות ניתנו על ידם, ואלו הן: באר, וענן ומן. באר – בזכות מרים. עמוד ענן – בזכות אהרן, מן – בזכות משה. מתה מרים נסתלק הבאר שנאמר ותמת שם מרים, וכתיב בתריה ולא היה מים לעדה... מת אהרן נסתלקו ענני כבוד שנאמר וישמע הכנעני מלך ערד. מה שמועה שמע? שמע שמת אהרן ונסתלקו ענני כבוד וכסבור ניתנה לו רשות להלחם בישראל".
המים, הענן והמן, היו תלויים בשלושת המנהיגים. המן עוד נשאר עם ישראל לאורך כמה חודשים נוספים, אך איך מתמודדים עם המשבר הכפול: פטירת המנהיגים ואיבוד המשאבים?
בהמשך הפרשה, אנו מתוודעים למציאת באר חדשה. כתגובה לכך, אנו מוצאים שעם ישראל שר שיר:
"אז ישיר ישראל את השירה... – עלי באר ענו לה"
"באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם במחוקק במשענותם"
אנו רואים כאן שינוי בהתנהגות עם ישראל. בניגוד לשירת הים אז ישראל מצטרפים לשירתו של משה ("אז ישיר משה"), כאן השירה בוקעת היישר מגרונותיהם של בני ישראל.
ומאין הגיע הבאר? ההודאה לקב"ה משתלבת יחד עם ההכרה בכך שהעם עצמו חפר את הבאר – העם, יחד עם השרים ונדיבי העם, בניגוד לבאר הקודמת שהייתה כולה נס אלוקי.
כלומר – המנהיגות של משה אהרון ומרים הצליחה להצמיח עם של עצמאים, שמסוגלים להתמודד עם משברים ולכרות בעצמם את הפתרונות למשברים שלהם. המנהיגות היא חשובה, אך במעבר מהמדבר לחיים העצמאיים בארץ ישראל יש צורך בשותפות ולקיחת אחריות של העם, בלא סתירה להודאה לקב"ה על כל צעד ושעל.
שנזכה תמיד לפעול עם א-ל, למען עמנו וארצנו, ולשלב את הצורך בעבודה קשה ומסירות עם תפילות והודאה לקב"ה. שבת שלום
הרב יוחנן שריידר, רב היישוב ניר גלים