לפני שנה נכנסתי להריון. בעלי היה במילואים. תמיד חלמתי להיות אמא. ועכשיו, כשזה קורה, רציתי לשתף אותו בתחושות ובהתרגשויות לא רציתי לשכוח כלום.
חיפשתי לקנות יומן הריון. כזה נוח, שיזרום לכתוב בו. וחיפשתי. וחיפשתי. ופשוט לא מצאתי.
מצאתי מחברות לכתיבה עצמית, אפליקציות חמודות, יומנים הומוריסטיים ומדליקים.
אבל יומן נוח לכתיבה, כזה שישמש אותי גם ביומיום לשגרה, וגם לפריקה ושיתוף רגשות, כזה שיהיה לי נוח לשים בתיק ומשמח לתת לילד שלי לקרוא בעוד שנים, כזה לא מצאתי.
אז החלטתי לייצר לעצמי כזה. ואחרי שהכנתי לעצמי את היומן,
הרגשתי שבטוח יש עוד מישהי שהיתה נהנית ממנו.
הדפסתי 100 יומנים, והנחתי שמתישהו, בטח תוך כמה שנים, כולם ימצאו בית.
אבל הם נגמרו תוך חודש.
אז הבנתי שכנראה יש עוד נשים שהיומן הזה משמח חוץ מאותי...
והנה הוא פה עכשיו, לכל הריונית שמחפשת להתחבר להריון שלה, להרגיש אותו כאן ועכשיו, ולזכור אותו לתמיד.