בלק – סיפור רחוק אי שם על ההרים
פרשת בלק ובלעם היא הפרשייה היחידה בכל התורה שאינה קשורה ישירות למשהו שקרה לעם ישראל או למשה או לפעולה שהם עשו. זהו סיפור על סדרת אירועים שמתרחשים אי שם על ראשי ההרים, ועוד יותר מכך - בזמן שהאירועים התרחשו, אף אדם מישראל לא היה מודע לכל הדרמה שהתחוללה מסביב.
בלעם היה נביא חזק מאוד – זה ברור מהפסוקים. בכל פעם שהוא רצה לדבר עם ה׳ – ה׳ נגלה אליו בחלום, או במקרה, או על הדרך מול האתון.
אחרי שבלעם הסביר לבלק שהוא מחויב לדברי ה׳, ואחרי שבלק ראה שבלעם רק מברך את ישראל, הוא שב ומנסה שוב ושוב לתקוף את ישראל בקללות מכיוונים שונים.
האם בלק היה טיפש? הרי ראה שבלעם לא מקלל, ואפילו אמר לו: גם קוב לא תקבנו גם ברך לא תברכנו, ומייד ביקש ממנו לבוא איתו לניסיון נוסף של קללה.
בלק היה מלך מואב, ובוודאי לא האיש הכי טיפש בממלכה.
אז למה הוא עושה את זה? למה ממשיך שוב ושוב, כאשר ברור כבר אחרי הברכה שנייה שהוא לא הולך לקבל שום קללה?
אולי זה כמו הקשחת הלב של פרעה, שפועל בצורה לא הגיונית כשמקשה את ליבו שוב ושוב ומשאיר את ישראל במצרים למרות הסבל הרב שנגרם למצרים שוב ושוב ושוב במכות.
יש מסר שהקב״ה רוצה להעביר לדורות הבאים, ושם פרעה וכאן בלק – הם הצינורות שדרכם עובר המסר לדורות הבאים.
כתב: יענקל׳ה קליין. ניר גלים