כמו כל דנ"א של המציאות יש בו ארבע חלקים (כנגד ד'אותיות השם, כמובן).
1.
החיבור לשורש שלנו, וכשזה מתרחש הרצונות הפנימיים שלנו פשוט נובעים מתוכנו, ללא צורך לייבא אותם מבחוץ, או להתאים אותנו למה שנראה לנו 'חשוב' (מהסיבה השפוטה: הרצון הוא בכתר, התפישה השכלית על החשיבות של דברים היא
נמוכה יותר בסדר ההשתלשלות הנפשית, כלומר באה לאחר מכן).
2. מודעות לכלים שניתנו לנו - חוזקות, נטיות תעסוקתיות, סוג אישיות, ערכים, צרכים נפשיים הכרחיים, המתנה המיוחדת שלנו לעולם וכו'.
3. אבחונים - האבחונים (כגון הולנד וMBTI) נועדו בעצם לדייק ולסייע לנו להכיר את עצמנו. אדם שמודע לעצמו ברמה גבוהה לא יצטרך אותם (אולי רק יסייעו לו לאשש את מה שהוא כבר מכיר מעצמו את עצמו). אך הם מסיעים מאד לאנשים שהתודעה העצמית שלהם
היא נמוכה יחסית (כגון בוגרי תיכון וצבא, מי שלא עוסק בהתבודדות או בתהליכים פנימיים וכיו"ב).
מכאן מגיעים לתרגום של הידע לשטח - גם כאן יש לאבחונים דיוק רב שיכולים לסייע, אך לא פחות לשאלות של ההכרה הפנימית. בסופו של דבר, מכל מה שלמדנו על עצמנו צריך לצאת עם כיוון ברור לתעסוקה.
4. פרקטיקה - תכנון הלכה למעשה לטווח קצר ולטווח ארוך של התנועה שלי ליציאה לאור בעבודה המותאמת לנשמתי, עם דגשים על סוג העבודה וניואנסינים בתוכה. זיהוי חסמים פנימיים וחיצוניים ונטרולם, פרקטיקה בפועל, תכנית עבודה לשנים הקרובות, לשנה
הקרובה, לחודשיים הקרובים, להשבוע.
הפלא הגדול!!! הוא שלכל אחד יש מסע משלו, ובהתאם לכך התמהיל וההדגשים של המסע הפנימי - יש מי שהקושי הוא החיבור לשורש, ויש מי שצריך את הדיוק וההמרה לעולם המקצועות והלימודים, ויש שרק חסר את הפוש האחרון של הפרקטיקה בפועל.
זה לא מסובך!
בשיחת היכרות פנימית ואפיון, ניתן לדעת איפה צריך לשים את המשקל בתהליך, על מנת לעבור את תקרת הזכוכית ולאפשר לעוד נשמה לצאת למסע שיוציא את הטוב שלה לאור, וישפיע ברכה וטובה על כל הסובבים אותה.