נעים מאוד, אני מורן משיח.
בתור ילדה, לא נתנו לי יותר מדי סיכוי להצליח בחיים.
מה שאיפיין את הילדות שלי זה בעיקר קשיים.
קשיים רגשיים, קשיים לימודיים וקשיים התנהגותיים.
בגיל 8 אובחנתי עם הפרעת קשב וריכוז קשה.
בגיל 10 אובחנתי עם דיסלקציה חמורה
והיה אפילו מי שחשד שיש לי אוטיזם.
אני זוכרת שכל הזמן חשבתי
שאני ״חולה במשהו״ ולכן
אני לא מצליחה.
היו פעמים שויתרתי מראש,
שאפילו לא ניסיתי
״יש לי הפרעה, מה אתם רוצים ממני״?
הייתי נהנית להראות את האבחון שלי
ולראות איך ישר מוותרים לי.
היום אני מבינה שזו הסיבה שבגללה
סיימתי את התיכון, מבלי לדעת
לקרוא ולכתוב כמו שצריך.
התפנית שלי התחילה בצבא,
עם מפקד כריזמטי וקשוח שהאמין בי,
שלא ויתר לי, גם כשהראיתי לו
את האבחון שלי .
זה בכלל לא עניין אותו!
(בחיים האמיתיים לא עושים הנחות
לאף אחד בגלל שיש לו קשב וריכוז כן?)
היכולת שלו להציב לי גבולות,
להיות אסרטיבי ובו זמנית להאמין בי
ולתת לי תחושה של אהובה ושייכת,
גרמה לי להוציא מעצמי יותר,
להתאמץ ולהצליח בדברים
שבחיים לא חשבתי להצליח.
בהדרגה הביטחון שלי נבנה
וכשהשתחררתי, כבר ידעתי על עצמי
שאי אפשר לעצור אותי.
למדתי בארץ ובחו״ל תרגילים לשיפור יכולות הקשב והריכוז,
למדתי להיות מאמנת רגשית, מדריכת הורים
ובהדרגה למדתי להרצות, לעמוד מול קהל
והיום אני גאה להיות הבעלים של מרכז תפנית