מנחים מספרים על חווית ההכשרה שלהם
שאני בואנו, בוגרת המחזור האחרון, משתפת:
הגעתי להכשרה של ריו אביירטו אחרי שהשתתפתי במספר שיעורים.
ההנחיה הפתוחה, האפשרויות לתנועה במרחב ובעיקר תחושת השחרור שאחרי, משכו אותי לחקור עוד קצת ולהצטרף לקסם. נרשמתי קודם כל בשביל עצמי, בשביל ההתפתחות האישית שלי, כדי לעבור תהליך עם עבודה משמעותית על הגוף.
בנוסף, חשבתי שההכשרה יכולה לתת לי כלים נוספים לעבודה, או לפתוח מסלול חדש. בשיערו האחרון שהעברתי לקבוצת גימלאים, תוך כדי ריקוד במרחב, שאלתי את עצמי למה לא עשיתי את זה קודם... פגשתי מנחות מקצועיות, מכילות, תהליכים שעברתי עברו מהסטודיו והגוף לחיים ושינו אותם.
מאיה בדוסה, בוגרת המחזור האחרון, משתפת
ריו אביירטו, ההכשרה ששינתה לי את החיים. הגעתי למפגש מבוא הראשון מתוך רצון לרקוד ולהשתחרר.
התחלנו בתור קבוצה של זרים, ואחרי שעה הרגשתי שאנחנו משפחה. משם הבנתי שהגעתי הביתה...
היום, אחרי כמעט שנתיים מלאות בצחוק, שמחה, אחווה, כאבים, יכולה לומר בפה מלא שנפתח לי הלב וגיליתי את האמונה שאפשר לחיות בטוב...
מירב בן דור, בוגרת המחזור האחרון, משתפת:
האינטימיות שאני חווה בהכשרה היא ברמה גבוהה מאוד. עם חברות שנהיינו ממש חברות, עם השיטה שהנהייתה קרקע טובה, פוריה ומצמיחה עבורי.
אני, שהתלבטתי ולא רציתי להירשם להכשרה כי "כבר הייתי, עשיתי, חוויתי וכו'... וכו'..." מקבלת כל פעם תזכורות נחמדות ועמוקות על כל הטוב שאני יכולה, צריכה וראויה להעביר למי שאני עובדת ונמצאת איתו בקשר. רואה את ההשפעות של כל הטוב הזה על חיי הפרטיים והמקצועיים ונפעמת. מרגישה שייכות מאוד גדולה לנהר.
ליוויה הורבט משתפת:
ההכשרה הייתה עבורי נקודת מפנה משנת חיים במובן של תובנה שאנחנו כולנו דומים וחשים את העולם באופן דומה: לכולנו יש פחדים, כמיהות, שאיפות. לדוגמא: רובנו חווים פחד נטישה וחרדות מהצלחה. בנוסף, הבנתי, שכל מה שקורה אצלנו יהדהד וישתקף אצל מישהו אחר בצורה זו או אחרת. כל מה שצריך זו לגיטימציה לשתף. כאשר קשר בין אישי מתחיל מבפנים, מהעומק, ולא מהמסכה החיצונית שלנו - שם יתבצע החיבור האמיתי גם כלפי עצמנו וגם כלפי העולם.
בנוסף, הבנתי שאין נכון ולא נכון בתחושות וברגשות שלנו, ואין נכון ולא נכון בביטוי של תנועת הגוף. למדתי להחליף שיפוטיות בקבלה ללא תנאי, הישגיות באותנטיות של הרגע הנוכחי והטפת מוסר ועצות בחמלה והקשבה.
ההכשרה חיברה אותי לראשוניות, לאינטואיציה הכי בסיסית ולהכרה שהגוף יודע מעצמו ומותר לסמוך ולהנות ממנו. ֿֿ
רונית אידלמן משתפת:
"במהלך ההכשרה התאהבתי במלאכת המחשבת העדינה של הנחיית הקבוצה. קלטתי שזו אינה רק שיטה אלא בראש ובראשונה גישה לחיים, שמה שקורה בסטודיו הוא ביטוי ומראה למתרחש בחוץ, ולהיפך. הגוף שלי השתכלל והייתי מבסוטית אש שאני מתבקשת לאלתר ללא זיוף ולא להתאמן על קומפוזיציות תנועתיות מוכתבות. התאים לי מאד הגיוון המטורף בשימוש בכלים של ריו, שיש הפתעות כל הזמן והתנסויות שהן בגדר הזמנות ולא הכרח. העמקתי את האמפטיה למי שאינן ואינם אני, הבנתי יותר טוב את העולם סביבי ובעיקר- נולדה בי אינטימיות הדוקה יותר עם עצמי. פשוט החכמתי. בגוף, במיינד, בלב, ברוח."
איריס גולדשטיין : "הגעתי ללמוד ריו אביירטו כשהייתה לי קריירה של רקדנית ומורה לריקוד ,עולם שבו החוקים מאוד נוקשים וברורים. (סגנון חיים מאוד רווקי,מלא בריכוז עצמי). הריו אפשר לי להכיר את הריקוד האישי שלי, ללא ביקורת, ללא שיפוט, ועם המון קבלה ואהבה. בעקבות התהליך שעברתי,נפתחתי,התרככתי והצלחתי לראות מעבר לעצמי,לפנות מקום לנתינה אמיתית, שלא קשורה אלי בחזרה. הצלחתי לחלום ולבצע את הדבר הכי חשוב ונכון עבורי, להפוך להיות אמא. הקבוצה, השיטה והמנחים שזכיתי להכיר, היוו עבורי רחם מכילה, ומעצבת."
ספי שוחט בארי :
"הצטרפתי לקורס ההכשרה באוקטובר 2001 לאחר שנת התנסות אישית בקבוצה . כתבה בעיתון הובילה אותי למסע של 4 שנים בהן פגשתי את עצמי בעוצמות מטלטלות. נפתח לי צוהר לנשמה, להיכרות מחודשת עם הגוף, נבירה בנבכי הנפש והתעלות רוחנית- התאהבתי בריו אביירטו.העיסוק בריו אביירטו וההנחיה ליוו אותי בנפתולי החיים והשיטה המיוחדת אפשרה לי תמיכה, עיבוד , הזנה והעצמה.
הודות לכך קיימת אצלי נוכחות של אנרגיה חיובית, חיות ,התבוננות חדשה ויצירתית על כל תחומי חיי המקצועיים והאישיים ואפשרות לפרנסה נאותה .
בתום ההכשרה והחלטתי להמשיך ולקשור את חיי עם ריו אביירטו ולהיות פעילה בעמותה . מאז, ההנחיה אפשרה לי להיות משמעותית עבור קהלים מגוונים ,להעשיר את חיי המקצועיים ולפרוץ גבולות . היותי חלק מקבוצת מנחים תומכת ולומדת, מאפשרת לי להתנועע, לחוות ולקחת לחיים את כל העומק והקסם של השיטה".
נילי קורש מספרת:
המפגש שלי לפני כ-20 שנים עם הנהר הפתוח היה ״במקרה״ . ההתנסות הראשונית הביאה את התחושה ״לחזור הבייתה״, בסיום הסדנה בקשתי פרטים על ההכשרה. הגוף שלי ידע והבחירה לצאת לדרך הייתה קלה. החיבור לתנועה זורמת עם גבולות גמישים אפשר לי להתחיל לחולל ריפוי. הצלילים, המראות וההשתקפויות עם שותפים למעגל קיצרו תהליכים פנימיים. המגע, היצירה וההתכוונות נתנו מרחב לאנרגיה שנתקעה בתוכי מארועי חיים מאתגרים לאורך 40 שנים, לנוע ולפתוח נביעה פנימית של יצירה ושמחה. במהלך השנים האורגניזם שלי נע מריפוי להחלמה, הרחבתי את גדות הנהר ואת רוחב פס האור שבתוכי והיום אני מעבירה את זה הלאה מתוך אמונה שהגענו לכאן בכדי לרקוד את הדרך".
שרית אשרי מספרת:
" שיעורי ההכשרה מילאו אותי וחיזקו בתקופה בה הייתי ללא אנרגיה במצבי רוח ירודים- תכונה שלא אופיינית לי כלל. דבר נוסף ומשמעותי שקרה לי הוא הביטוי החוצה שהתחזק בריו- למדתי להוציא ממני המון דברים דרך התנועה, הקול, האלמנטים, מימיקות בפנים בצורה יצירתית".