עדכונים מהמערך הארצי לבריאות הסביבה, מפת מינרלים וקשיות במי שתיה מסופקים

עדכונים בתחומי המים בישראל, אפריל 2025

מגנזיום, סידן וקשיות במי השתיה המסופקים בישראל- יישום חדש להנגשת התוצאות

בשנת 2023 משרד הבריאות יזם וביצע סקר לבדיקת ריכוז המינרלים מגנזיום וסידן במערכות אספקת מי השתיה בישראל כדי למדוד את ריכוזם בנקודות צריכה מייצגות, ולאמוד את השונות הגיאוגרפית והעונתית בריכוז המגנזיום במי השתייה. תוצאות הסקר מפורטות בדוח המפורסם באתר המשרד.

בתקנות בריאות העם לאיכות מי השתייה, כפי שנהוג בעולם, לא הוגדרו ערכי סף (מינימום/מקסימום) הנדרשים למגנזיום וסידן במי השתיה, או לקשיות המים ולא נדרש לנטרם במערכות האספקה היישוביות, אלא רק במתקני הפקת מי השתיה. למרות זאת, במהלך השנים ספקי מים פרטיים וחברת המים הלאומית "מקורות" ביצעו בדיקות של המינרלים במערכת האספקה, גם מעבר לדרישות התקנות, כל תוצאות הבדיקות המבוצעות במי השתיה מונגשות לכל המעוניין בדוחות תקופתיים שמשרד הבריאות מפרסם ובמערכת המקוונת "המים שלי".

כדי להקל על מציאת תוצאות במרחב, המשרד יצר את היישום הבא שכולל מפה בה מפורטות כל הבדיקות שבוצעו בעשור האחרון במערכת האספקה בכל הארץ, למגנזיום, סידן וקשיות. ניתן להתמקד באזור עניין או נקודת דיגום ולראות את סיכום התוצאות ואף להוריד את טבלת התוצאות.

יישום חדש להנגשת תוצאות בדיקות מגנזיום, סידן וקשיות במי השתיה

דברי הסבר לשימוש במפת מינרלים וקשיות במערכת אספקת מי השתיה

דף מידע בנושא מגנזיום, סידן וקשיות במי השתיה

שאלות ותשובות

בדיקות והבטחת איכות מי השתיה

מים הם מוצר המסופק באופן רציף לצריכה, ולא ניתן לבדוק ולאשר כל טיפה. בישראל, כמו בכל העולם, האסטרטגיה לאבטחת איכות המים, מבוססת בעיקרה על צעדי מניעה לזיהום המים, ושמירה על איכותם בתהליכי תכנון המערכות, תחזוקה ותפעול, וכן באמצעות בקרה רציפה של מספר פרמטרים וביצוע דיגומים מייצגים של מערכות המים בכל שלבי האספקה.
מי השתייה בישראל עוברים תהליך קפדני ומבוקר כדי להבטיח את בטיחותם ואיכותם. להלן השלבים המרכזיים:
שלב 1: מקורות המים (מתקני הפקת מי שתיה)- מקורות מי השתיה השונים בישראל: שאיבת מי תהום, מים עיליים (כנרת, מעיינות ונחלים) ומים מותפלים. כל מקור מים נבדק ליותר מ-130 פרמטרים, כולל גורמים מיקרוביאליים, כימיים ורדיואקטיביים, כדי לוודא התאמה לתקנים המבטיחים שתייה בטוחה. רק מים שעומדים בדרישות התקנות ועברו חיטוי מסופקים לציבור.
שלב 2: מתקני טיפול- מקורות המים בהם נמצא זיהום או מצב תברואי ירוד במקור מים, נדרשים לעבור טיפול במתקנים ייעודיים להסרת הגורם המזהם. המים נבדקים לבדיקת יעילות הטיפול באופן שוטף והמתקנים מצוידים במערכות בקרה והתרעה שמדווחות על כל תקלה או שינוי באיכות המים. במקרה של בעיה חמורה, האספקה מופסקת עד לפתרון הבעיה.
שלב 3: מערכות אספקה ראשיות ומקומיות ביישובים- המים מועברים דרך מערכות אגירה והובלה סגורות ומבודדות. ספקי המים (כגון חברת "מקורות", תאגידי מים ומועצות מקומיות) מבצעים בדיקות שגרתיות לקוליפורמים, מתכות (עופרת, ברזל ונחושת), ותוצרי לוואי של חיטוי (טריהלומתנים או כלוריט כלורט), פלואוריד (למרות שההפלרה הופסקה בשנת 2014 ומאז מי השתיה בישראל אינם מופלרים). למרות שאין דרישה לבדיקת המינרלים מגנזיום וסידן בתקנות, חלק מספקי המים מבצעים את הבדיקות וגם במסגרת סקר שהמשרד יזם בשנת 2023 נאספו תוצאות במערכת האספקה.
שלב 4: הגעת המים לברזים- האחריות של ספק המים לאיכות המים הינה עד לשעון המים ומעבר לו אנחנו, הצרכנים, אחראים על איכות המים או בעלי העסקים והאתרים. כל צרכן יכול להזמין מספק המים בדיקות מים בביתו, הדיגום, והבדיקה יהיו על חשבון הצרכן. מוסדות רפואה ואירוח נמצאים תחת פיקוח מיוחד של משרד הבריאות וגם בהם נדרשים לנטר ולבדוק את איכות המים.

מאחלים חג חירות שמח בו יוחזרו כל החטופים

כל אנשי מקצועות המים נדרשים לעבור השתלמות תקופתית ולחדש את תוקף התעודות שברשותם אחת לחמש שנים