ב-22 ביוני היינו אמורים לפתוח את כנס ארגון המנהלים במלון קדמה בשדה בוקר ולציין מניין של 625 ימים למלחמת "חרבות ברזל". נאלצנו לדחות את הכנס, כי בתוך המלחמה, פרצה ב-13 ביוני, מלחמה נוספת, מלחמת "עם כלביא", כשישראל פתחה במתקפה על אתרי הגרעין באיראן ובתגובה איראן שיגרה מאות טילים בליסטיים וכטב"מים לעבר ישראל, שגרמו לנזקים כבדים ברחבי המדינה. אזרחים שילמו בחייהם, אחרים נפצעו ואלפי תושבים נשארו ללא קורת גג, לאחר שביתם נהרס. שוב אנו עדים למקומם ומעורבותם החשובה והבלתי מעורערת של העובדים הסוציאליים שלנו בשטח. מחר אחה"צ בכנס נקיים פאנל בהשתתפות מנהלות ומנהלים מהרשויות שנפגעו, בו נעסוק בתגובה המיידית בהמשך לפגיעות, במשבר הפתאומי, בטיפול במפונים והשיקום, שעדיין נמשך.
חודשיים וחצי אחרי, אנחנו עדיין בתוך מלחמת "חרבות ברזל", מציינים היום 697 יום לטבח הנורא של השבעה באוקטובר. 697 ימים שעדין 48 חטופים וחטופה עדיין נמצאים בשבי החמאס ואנו נושאים מידי יום תפילה לשובם הביתה, מי לשיקום ומי לקבורה.
כמעט שנתיים שמאות אלפי חיילים, בסדיר ובמילואים מגויסיים. אלפים מפצועי המלחמה נלחמים עדיין להחלמתם ושיקומם, חלקם נושאים איתם את מחיר הפציעה הנפשית, הטראומה והפוסט טראומה. השבים עדיין מחלימים מפצעי השבי וסוחבים עימם את הטראומה שחוו. ואנו כחברה, כקהילה, עדיין לא יכולים להתחיל בשיקום הלאומי והקהילתי. שיקום אינו רק תהליך רפואי או פסיכולוגי, הוא גם תהליך חברתי. בכוחם של הקהילות הרחבות וקבוצות השווים, להעניק לחבריה תמיכה רגשית, תחושת שייכות ונורמליזציה הדרגתית, שהם כה זקוקים לה, להבראת הגוף והנפש, אחרי האירוע הטראומטי של ה-7 באוקטובר.
השלכות המלחמה הן בעיקר חברתיות. בשנה המאתגרת הזו אנו עדים לגידול משמעותי במספר המשפחות המגיעות לפתחנו: משפחות נוספות שהצטרפו למעגל העוני; משפחות שאחד מבני הזוג נמצא כבר בסבב המילואים השלישי או הרביעי וכשישוב הוא עלול לשאת עימו את פצעי המלחמה הנפשיים, שעלולים להיות להם השלכות מרחיקות לכת על כל תחום בחיי הזוגיות, המשפחה, גידול הילדים, העבודה וכדומה. אנו עלולים למצוא את עצמנו עם עלייה בשיעור הגירושין, אלימות במשפחה, התמכרויות למיניהן, ילדים בסיכון, משפחות בעוני ועוד.
עם כל אלה אנו מתמודדים במחסור מתמשך באיוש תקנים ומחלקות שנאלצות לעבוד בתת תקינה. שר הרווחה והביטחון החברתי, לשעבר, יעקב מרגי, שלצערנו עזב לאחרונה, הזהיר מהשלכות המחסור בעובדים על החברה, ואמר כי הפיצוץ הגדול עוד יגיע. הוא כל-כך צודק!
כבר יצאו לדרך מספר פתרונות של המשרד ומרכז שלטון מקומי כמו תכנית "המסייעת", מלגות מפעל הפיס והשלטון המקומי לסטודנטים ולמדריכים, שפרסמתי השבוע בניוזלטר.
אנחנו גם מברכים את יוזמות השר לשעבר והמנכ"ל להיטיב עם העובדים הסוציאליים ברשויות המקומיות, על-ידי הקצאת תוספת שכר ייחודית, שתבוא לידי ביטוי בשנת 2026. כן, הצלחנו! ועל כך נאמר תודה לשר לשעבר ולמנכ"ל.
בנוסף, המשרד פועל לשיפוץ ובינוי מחלקות רווחה חדשות ומודרניות, להגברת ההדרכות לעובדים, להקצאה וחלוקת תקציבים לגיוס ושימור עובדים.
לצערנו זה לא מספיק. המחסור עדין קיים!
אבל אנחנו לא מתייאשים ונמשיך בכל הכח. אנו פועלים גם מול האקדמיה, שהיא המפתח, בוחנים רעיונות יצירתיים והכל למען גיוס עובדים סוציאליים למחלקות!