בתחילת התהליך עם הורים שאני מלווה
הם שיתפו אותי שכמעט כל אחר צהריים
יש אווירה מתוחה בבית.
במקום שיהנו יחד כמשפחה
הם נוטים לכעוס, להאבק ולחכות
שהיום יגמר.
"הבן שלי לא מוכן לצחצח שיניים
אלא אם אנחנו כועסים ומאיימים בעונשים"
וזאת רק דוגמה אחת
לאלף התנגדויות
כל. יום. מחדש.
הם סיפרו על תחושת האשמה שמלווה לכל איום כזה
על מלחמת ההתשה מ4 עד 8
על ההתנהגות שמסלימה מדי יום
ועל ההתנגדות שלו
שלא הולכת לשום מקום.
שני ההורים הבינו היטב שמשהו צריך להשתנות
אבל הם לא ידעו מה
ולא ידעו איך
עד שנפגשנו.
"תסתכל על הילד אחרת
ותראה ילד אחר"
זה אחד המשפטים הכי מדויקים שאני מכירה
מתוך הגישה ההיקשרותית
וזה המשפט שמנחה אותי בכל מפגש.
וכך, באחד המפגשים הראשונים עם ההורים
דיברנו על
קסם המשחקיות.
איך משחקיות משפיעה על כל האווירה בבית
איך היא מסייעת לנו כהורים
לראות את ילדינו באור אחר
להוביל אותם לשיתוף פעולה
ואיך היא, למעשה,
הופכת להיות השפה העיקרית עם ילדינו,
תקשורת חדשה.
מרעננת, חיה
וקרובה קרובה.
אני נוהגת לצלם את המפגשים עם ההורים
(באישור כמובן)
ולהעלות לעוקבות היפות שלי טעימה בעלת ערך
באמצעות סרטונים קצרים
אבל גם הפעם אמרתי לעצמי:
"אין מצב שאת מצמצמת את כל המידע המדהים הזה
לדקה אחת! מגיע להן לקבל את כל ההדרכה!"
כי אני יודעת שההורים האלה לא לבד.
בפועל המפגש ארך זמן רב יותר
אבל ריכזתי לך את עיקרי הדברים
וכך יצאה הדרכה קצרה וממוקדת
שחייבת, אבל חייבת
להיות בכל בית ובכל לב.
כדי שנצליח להוביל לשיתוף פעולה
מתוך כבודו אהבה
וכדי שנצליח לתקשר עם ילדינו
בשפתם.