איך שומרים על זני המורשת בישראל?!?!
זני מורשת הם צמחים עתיקים שאינם מהונדסים גנטית - שאין עליהם פטנט רשום - שעוברים מחקלאי לחקלאי במשך מאות ואף אלפי שנים - מדובר בזנים עמידים שמותאמים לאקלים, לתרבות, למטבח ולאדמה המקומית.
במזרח התיכון היו מאות זני תאנים, מלפפונים, עגבניות, דגנים ומגוון סוגי תבלינים שנמצאים בסכנת הכחדה הולכת וגוברת. תופעת הכחדה דומה מתרחשת בכל רחבי העולם.
- איזה טעם יש לעגבנייה בלאדית?(יש מאות זנים עם טעמים שונים)
- כמה טעמים יכולים להיות לתאנים?(לכל זן יש טעם ומרקם שונה)
- למה צמחי המורשת שלנו הם חשובים?
- מה הכוח של מגוון המינים בצמחים?
- מה גורם לצמחים האלה להיעלם?
- איזה ידע נדרש על מנת לשמור ולטפח זני מורשת?
- איך מצילים זני מורשת? ואיך משיגים זני מורשת?
- מה הקשר בין שימור זני המורשת וידע בוסתנאי לבין המשבר הסביבתי והאקלימי?
בשיחה עם עמית פומפן - אנחנו ננסה לענות על כל השאלות האלה - מתוך עשייה יומיומית למען חקלאות המורשת בארץ - נביא את המסקנות החמות והעדכניות ביותר מהעשייה הסביבתית המרגשת והחשובה הזו!
על עמית פומפן
- בשני העשורים האחרונים עמית עוסק במיפוי ארצי מעמיק - ומוצא עצי פרי נדירים ברחבי כל הארץ - בטיולים רגליים בהרים ועמקים - הוא מוצא תאנים, גפנים ותותים נדירים ועושה עליהם מחקר מעמיק כדי להבין את האיכות שלהם. על ידי איסוף ענפים שלהם בזמנים הנכונים בשנה הוא מייצר עותקים ולוקח אותם למשתלה המדהימה שלו.
- עמית הקים את משתלת ילקוט הרועים - שעוסקת בריבוי של מעל 40 זני תאנים ועוד עשרות זנים נדירים של עצי פרי ארץ ישראלים ואיסוף ידע בוסתנאי עתיק.
- במהלך הסיורים שלו אצל החקלאים המסורתיים - עמית לומד טכניקות עתיקות של בנייה ותחזוקת טרסות - לזריעה, נטיעה והשקייה - שמייצרות עצים שלא צריכים השקייה במשך מאות שנים - מדובר על ידע נדיר ובעל ערך יקר שנמצא בבוסתנים ברחבי הארץ.
- במהלך השנים האחרונות - עמית מכשיר בוסתנאים חדשים ומעביר אליהם את הידע והכלים הללו כדי לוודא שיהיו כמה שיותר אנשים ששומרים על הידע ועל הזנים הללו.