תרגול, זו מהות לימוד הזן.
כדי להפוך את הלימוד למוחשי, הישיבה, ההליכה, תרגילי הסון יו (צ'י-קונג),
השירה והקידות, הם הדרך הישירה להגשמת הלימוד.
כל אלה מפגישים אותנו עם דפוסי החשיבה והרגשות המופעים לנו בחיים.
ההבדל הוא כאשר אנו מתרגלים, אנו מפתחים ערות ונוכחות המבחינה במה שעולה,
התודעה לומדת להבחין בתגובות, אבל תחילה לומדת לא לזוז.
לא לזוז משמעו- לרגע להפסיק את האוטומט של גירוי תגובה.
משהו קורה בחוץ, מישהו אומר מילה, ואנו מיד מגיבים.
לרוב תגובות אלה מגיעות מסך כל ההרגלים המנטאליים והרגשיים שלנו.
הם מותנים בנסיבות ותנאי חיינו.
כל חוויות חיינו עיצבו את התגובות שלנו ברגע הנתון.
לא לזוז- אומר להבחין תחילה בתגובות המותנות שלנו.
לא לזוז - משמעו לפתח מרכז חזק - תודעה יציבה שאינה מותנית - אלא פועלת בהתאם לסיטואציה הנוכחית.
לא לזוז - זה למצוא את השקט, את העוגן את ה-'stillness', גם כאשר סביבנו הכל סוער.
מטרת מפגשים אלו היא להעמיק בנו את התרגול ואת הלימוד,
בכל פעם אנו מתסכלים מזווית אחרת על מושגים מתוך העולם הבודהיסטי
ומנסים לחבר אותם אל חיי המעשה.
במפגש האנושי הזה של פנים לפנים
חיוך לחיוך,
נוצר החיבור העדין שלנו כרקמה אנושית אחת.
מוזמנים לחבור אלינו, אל היחד.