זה פתאום מתפרץ משום מקום, רגע אחד הכל בסדר ושניה אחכ
הם משטתחים על הרצפה, צורחים, זורקים, משתוללים, כאלו נכנס בהם שד.
מה שהילד שלנו אומר לנו ברגעים אלו –
"אני לא מרוצה מהמצב. המציאות, כפי שהיא, לא עונה על צפיותיי"
כשילד נתקף בזעם ומגיב בהתפרצות הוא פשוט עוד לא מאומן מספיק
להכיל את התסכול שמה שהוא רוצה כנראה לא מה שיקרה כרגע.
התגובה הזאת שלו, שנראית לנו מוגזמת לאותו עניין וגם הפתיעה אותנו,
משאירה אותנו פעורי פה וחסרי אונים.
למה זה קורה ?
איך שומרים עליו שלא יפגע או יפגע במישהו אחר?
איך אנחנו מכילים את הטרפת הזאת ?
ואיך מפסיקים את הדבר הזה?
בכי זה לא שריפה ולא דורש ריצה לחדר מיון
בכי זו הבעה של תסכול. מותר לבכות.