image
הידיעון המקוון של האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר: 14 בפברואר 2021
נשים זוכרות נשים

נשים זוכרות נשים

יום המשפחה - ל' שבט
יום הזכרון לנשים, אימהות ובנות, שנרצחו בשנת 2020

נזכור כולנו נשים וגברים, את אחיותינו שנרצחו בדם קר על ידי בני זוגן
את צעקותיהן השתוקות
את הלם גופן מסכין מורם
את זרועותיהן לחבוק את ילדן

קול דמיהן לא יניחו לנו מן האדמה
נזכור ונזכיר לכל קין עם קנאה בעיניים - עד כאן

אתן איתנו תמיד
אלו שמותיהן
11/12/2020 פלונית אלמונית, כבת 50 במותה.
02/12/2020 סובחיה טאטור ז"ל, בת 73 במותה.
16/11/2020 ופאא עבאהרה ז"ל, בת 37 במותה.
19/10/20 איראנה גרינברג ז"ל, בת 67 במותה. .
19/10/2020 נג'ח מנסור ז"ל, בת 35 במותה.
09/10/2020 אוקסנה סימנוביץ (אנסטסיה קלין) ז"ל, בת 52 במותה.
10/09/2020 חנין אלעביד ז"ל, בת 27 במותה.
20/08/2020 נורה אלכעביה ז"ל כבת 50 במותה.
02/07/2020 ופאא ג'והר ז"ל בת 40 במותה.
12/06/2020 רואן אל-כתנאני ז"ל, בת 27 במותה.
16/05/2020 מאיה ווישניאק ז"ל, בת 21 במותה.
04/05/2020 טטיאנה חייקין ז"ל, בת 50 במותה.
28/04/2020 מאסטוול אלאזה ז"ל, בת 31 במותה.
17/04/2020 מירוות דסוקי ז"ל, בת 48 במותה.
05/04/2020 א.ב. ז"ל בת 40 במותה.
28/03/2020 נבין אלעמרני ז"ל, בת 21 במותה.
18/03/2020 זמזם מחאמיד ז"ל בת 19במותה.
14/03/2020 פלונית אלמונית ז"ל, בת 56 במותה מבאר יעקב.
01/03/2020 נסרין עבד אל-חפיד ג'בארה ז"ל, בת ה-36 במותה.
17/01/2020 ילנה יצחקבייב ז"ל, מפתח תקווה, בת 57 במותה.
14/01/2020 שאדיה אבו סריחאן ז"ל, מכפר ביר אל משאש בת 33 במותה.
אוקטובר 2020 ו.ק. ז"ל בת 40 במותה.
29/09/2020 פלונית אלמונית ז"ל, כבת 20 במותה.

"לעשות מקום לשלום": שייכות, שותפות ומגוון בפעילות נשים למען שלום בישראל
שירי לוינס ונורית חג'אג'

במאמר התבססנו על החוויות שלנו כפעילות שלום. דלינו מזכרוננו, נגענו בהצלחות שהיו בדרך, ולא פחות בכשלונות ובכאבים. כמו כן, סרקנו את הידע שנצבר בשטח ובאקדמיה, ובעיקר ניסינו להביא לידי ביטוי את מחויבותנו העמוקה לקידום שלום ואת אמונתנו בערך הגברת מעורבותן של נשים בתהליך.
חלק מן הנושאים העולים במאמר, מדוברים עדיין רק ב"חדרי חדרים". ביקשנו להעבירם משיחה אינטימית לגלויה, להדהד את חשיבותם ולהציע בעקבותיהם מתווה לפעולה ושינוי. לשם הכנת המאמר שוחחנו עם 15 נשים: יהודיות וערביות, מבוגרות וצעירות, פעילות ותיקות וחדשות, ממוצאים מגוונים, דתיות וחילוניות, ואנו מודות להן על שפתחו בפנינו את ליבן, וחלקו עמנו את מחשבותיהן, ניסיונן וחוכמתן. 


שירי לוינס עוסקת בחקר וקידום של אקטיביזם של נשים בתנועות שלום, בפיתוח והטמעה של מודלים להתמרת קונפליקטים ובקידום פיוס בין קבוצות חברתיות. לוינס היא אחת המקימות של תנועת 'נשים עושות שלום', חברת ועד בעמותת 'חוסן קהילתי אופקים', מובילת תוכניות לעידוד אקטיביזם של נשים בפוליטיקה של השלום, ומפתחת שותפה של מודל Mind the Conflict המשלב מיינדפולנס בתהליכי התמרת קונפליקטים. דוקטורנטית במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן גוריון.


נורית חג'אג' מנכל"ית 'Diversity In Action' - הנחייה ופיתוח תוכניות רגישות מגוון.
מפתחת מודל הנחייה 'תוכן תהליך פוליטי', פעילה ב'נשים עושות שלום', חברת ועד בעמותת 'איתך -מעכי' משפטניות למען צדק חברתי, וחברה במזכירות 'הקשת הדמוקרטית המזרחית' (בעבר מנהלת התנועה).
חדש על המדף
image
Matrixial Subjectivity, Aesthetics, Ethics
Volume 1 1990-2000
Author: Bracha Ettinger
Editor: Griselda Pollock
Palgrave Macmillan, 2020

This book is the first of two volumes that, together present for the first time a comprehensive collection of three decades of the theoretical writings of artist and theorist Bracha L. Ettinger. They provide a systematic anthology of Ettinger’s path-breaking and influential concept of Matrixial subjectivity-as-encounter and jointness-in-difference, and chart her radical intervention in aesthetics, ethics and theories of subjectivity far beyond classical feminist and current gender/queer theory.
The first volume includes the writings in which Ettinger elaborates her original concepts of Matrixial space-time and metramorphosis, fascinance, wit(h)nessing, resonance, transcryptum, com-passion, self-fragilization and resistance, co-emergence and copoiesis transform theories of the subject, Eros, alliance and love, sexual difference, alterity, relationality, trauma and violence. Her critical dialogue with theorists including Levinas, Lacan, Lyotard and Deleuze & Guattari, Butler, Cavarero and Irigaray is evident here.
image
תמר אשת ער
רונה טאוזינגר
הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2020

הספר מבקש להעמיד דוגמת מונוגרפיה לאחת מהתימות המרתקות בסיפורת היהודית והעברית 'תמר -אשת ער'. הספר פורש למעלה ממאה וחמישים גרסאות לסיפור יהודה ותמר, על בסיס טופס האב המקראי בבראשית ל"ח, דרך הספרות החיצונית וההלניסטית, המדרש, הפיוט, פרשנות ימי הביניים, ספרות הדרשות והדרוּש, ספרות המוסר, כרוניקות, הספרות הקבלית, השבתאית, החסידית וכלה בספרות העברית החדשה מתקופת ההשכלה ועד ימינו. מהלך הגרסאות נמסר באופן כרונולוגי תוך בירור פרשני שלהן על רקע הסוגות השונות שבהן נכתבו, המרחבים התרבותיים שבהם צמחו והלשונות היהודיות שבהן סופרו.
הסיפור 'תמר אשת ער' מכיל את הגרעינים החשובים של התרבות הישראלית השבטית: יחסי שארה, חוקי הייבום, יחסי הגברים והנשים בתא המשפחתי ומעמדו ההגמוני של השבט הנבחר בקביעת שושלת המלוכה. כסיפור המכיל היבטים של טרנסגרסיה, פיתוי מיני, גילוי עריות ולידת משיח מקשר אסור, הוא ריתק את תשומת ליבם של הדרשנים, הפרשנים, הכותבים והיוצרים לאורך דורי-דורות.

ד"ר רונה טאוזינגר בוגרת החוג הבינתחומי ללימודי יהדות באוניברסיטת בר אילן ולימודי תואר שלישי במחלקה לספרות עם-ישראל באוניברסיטת בר אילן. עורכת מדעית ורכזת מדעית של מערכת 'האנציקלופדיה של הסיפור היהודי', סדרת 'תימה' וסדרת 'מעשה סיפור'.
לוח מודעות

לוח מודעות

קולות קוראות, מלגות ועוד
image
קול קורא לכנס
"לא ניתן שיפגעו בך ובי: איך נמנע ונגיב לפגיעות מיניות ומגדריות באקדמיה?" 
שייערך ב-11 באפריל 2021 (בזום)

הכנס יכלול מגוון הרצאות וסדנאות העוסקות בתובנות, מחשבות והצעות על פעילות קהילתית פוליטית נגד פגיעות מיניות ומגדריות באקדמיה.

הצוות למניעת הטרדות מיניות ומגדריות של אקדמיה לשוויון מזמין אתכם/ן להגיש הצעות למושב שיעסוק במחקרים חדשים בתחום.

אנא שלחו כותרת ותקציר בן 250 מילה לתמר הגר [email protected] או לאורלי בנימין [email protected]
מועד אחרון להגשת התקציר: 28 בפברואר
מה קורה?

מה קורה?

כל מיני אירועים שיתקיימו בקרוב: ימי עיון, כנסים, הרצאות, ערבי שיח, סיורים, הקרנות, הקראות, מסיבות ועוד. 
על מגדר ומיניות בדור הדיגיטל
16 בפברואר, 2021 בשעה 14:00
ביוזמת מופ"ת - המכון הארצי למחקר ולפיתוח בהכשרת מורים ובחינוך.
כנס נשים לגופן: נשים בזיקנה - מחשבות מסלול מחדש
23 בפברואר, 2021 בשעה 12:00
על הצטלבויות ואתגרים בין זיקנה ומגדר.
יש להירשם מראש.
קריאה מזרחית עם המשוררת יודית שחר
23 בפברואר, 2021 בשעה 20:00
במסגרת סדרת מפגשי הספרות והשירה "קריאה מזרחית"
מחוברות באקדמיה
8 במרץ 2021, בשעה 12:30
יועצות הנשיא להוגנות מגדרית מזמינות אותך להשתתף באירוע משותף לשמונה אוניברסיטאות לציון יום האישה הבינלאומי. באירוע תהיה חשיפה למגוון האנושי והמחקרי של נשים-חוקרות באוניברסיטאות בישראל. תהיינה הרצאות קצרות בסגנון TED של חוקרות מובילות באקדמיה הישראלית וכן חדרי דיון במגוון תחומים. את האירוע נסיים במופע סטנד אפ.
זלדה - משוררת יחודית: על שירתה והשפעתה
17 בפברואר, 2021 בשעה 20:30 

בהשתתפות אסתר אטינגר, ורד טוהר, רן יגיל, ספיר יונס ודיתי רונן
עגינות וסרבנות גט - בדרך אל עמק השווה
23 בפברואר, 2021 בשעה 20:00 
הכנס יתקיים ערב תענית אסתר, שהוא יום העגונה
יוצרות מספרות על נשות חייל בקהילות ספרד והמזרח 
4 במרץ, 2021 בשעה 17:00
כנס ביוזמת מרכז דהאן, באוניברסיטת בר-אילן, לקראת יום האישה הבינלאומי.
פרויקט בן־יהודה מציין את יום האישה
8 במרץ, 2021 בשעה 20:30 
באירוע מקוון שכולו חגיגה של יצירת נשים בעברית - על נשים יוצרות ומאת נשים יוצרות.
כנסים מהדהדים
ב 25 בינואר התקיים המפגש השלישי בסדרה:
נשים בעשייה הביטחונית בתקופת היישוב

לוחמות במחתרת: זהות מגדרית בעשייה מחתרתית
בהשתתפות ד"ר אסתר כרמל-חכים וד"ר אופירה גראוויס קובלסקי. בהנחיית ד"ר נעמה טייטלבאום קריא.

image
ב 8-10 בפברואר התקיים הכנס השנתי ה-52 של האגודה הסוציולוגית הישראלית

מליאת פתיחה: חברה במשבר? מחאות בישראל, מ"העם דורש צדק חברתי" ועד - "לך".
יו"רית: טובה בנסקי (המסלול האקדמי, המכללה למנהל)

מחאת בלפור: מקורותיה, משתתפיה ותהליך הרדיקליזציה שלה בקיץ-סתיו 2020 || מאיה רוזנפלד, האוניברסיטה העברית והמכללה האקדמית ספיר
העיוורון הליברלי של מחאת 2020 || דני פילק, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
מהאביב הערבי ועד לבלפור: דפוסי מחאה בקרב הערבים אזרחי ישראל || נוהאד עלי, המכללה האקדמית גליל מערבי
כן אני אישה. אז מה? נשים במחאות 2011-2020 || טובה בנסקי, המסלול האקדמי, המכללה למנהל
רדו מהדשא או צאו אל המרפסת: מחאה ומעמד במבט היסטורי || גל לוי, האוניברסיטה הפתוחה
image
תיאוריה וביקורת | 53 | חורף 2020

על הציר הנמתח בין עבודה, פעולה והתקנה ובין שביתה, בטלה ואי–פעילות נפרס גיליון זה של תיאוריה וביקורת. 
(...)שלא כמו בגיליון הקודם, שהיה גיליון נושא ויוחד לימין החדש, גיליון זה נהגה כגיליון פתוח, ללא נושא קבוע מראש שקושר בין כל הטקסטים שבו.
(...)טלטלת ההווה, הובילו לכך שהמאמרים והמסות שכאן נקשרים זה לזה בחוט משותף. לעצירה, לשביתה ולקיטוע מובן ביקורתי מובהק. קטיעתה של ההתרחשות היומיומית המורגלת מובילה להזרתה ולבחינתה ממרחק; פריעתם של סדרי חיים שנתפסו עד לפני רגע כטבעיים או כהכרחיים מעלה שאלות באשר לטיבם; והמפנה בארגון של החברתי חושף את ההסדרים הדכאניים שמונחים בבסיסו. השבתת המשק היא אמנם מעשה של השלטון המרכזי, וכך גם הגבלת התנועה והפיקוח עליה, ומתוך כך גם צמצום הפעילות האנושית ודלדול החיים החברתיים בשנה האחרונה. 
(...)כל אלה עומדים בלב הגיליון, וגם אם המחקר והכתיבה של רבים מן הטקסטים בו קדמו לתקופת הקורונה, ניכרת בהם פעימת הזמן והם נושאים תודעת הווה חריפה.
(מתוך פתח דבר - שאול סתר)

Valentine's Day – 2021


על רקע רומנטי / יערה בן דוד

"על רקע רומנטי", לא חשוב

שהיה כאן רצח. העיקר הרקע. רומנטיקה

מתלבשת במילים שעדיין לא יצאו

מהאופנה. הצעקה האחרונה גם היא

תשמע. יש להבין שבגלל אוטם

שריר הלב אין

זרימה חופשית של הדם אל אבי העורקים.

עם הזמן מתכווצים והולכים העורקים

החיוניים בצומת הלב. מכאן החיוורון בפנים.

וההתקף

הוא רגע של אמת בו עפות היונים

מבית החזה. מכאן ואילך צריכים להישמר

בענייני הלב, כלוב ריק, ולא לזלזל בקטנות

כגון דופק מואץ ההולך עם זמן מתקצב

והסומק שיצא מן האופנה.

רומנטיקה רק ברקע.

image
הרהורים בשולי השירים
בילדותי, דברים שהוקסמתי ונמשכתי אליהם בעיקר בחושי הראייה והשמע היו עבורי שירה מופלאה, אך לא תמיד היה להם ביטוי מילולי. אני זוכרת את החיבור המיוחד שלי למילה הכתובה, לצלילה ולמשמעותה, אך בעיקר לצורתה הציורית המנוקדת. בספרים וגם בעיתוני הילדים שאבי היה מביא הבייתה אהבתי למשל את ציור המילה המנוקדת תּמּהון, ועוד יותר את הציור המילה פּלאי, שהאירה לי עולם אגדי קסום והייתי הולכת שבי אחריה בכל פעם שנתקלתי בה.
לכל משורר שיח ייחודי ושונה עם המילים. מילים עבורי הן משהו מתהווה ונאגר כמו חומר. הן אינן מתכלות או הולכות לאיבוד, גם כשאין מביעים אותן מייד. ברגע פריצתן החוצה הן עוברות שינוי ומוטציה, מכיוון שאין הלימה מדוייקת ותואם סימולטני מלא בין המחשבה והרגש לבין הכתיבה. הכתיבה היא תעתיק חלקי מן החוויה והמחשבה המהירה, ולרוב אינה יכולה לשקף את כל הניואנסים שלה ברגע היווצרותה. לכן המניע לכתיבה הוא בעיני מצב תמידי של ערגה וכמיהה להדביק את החומק ולומר דברים שאי אפשר למצותם עד תום, או שכמעט אינם ניתנים לאמירה ולביטוי.

מתוך ספרה האחרון: לובשת בגד הפוך, מבחר וחדשים, תל אביב, 2020, עמ' 204.
FacebookWebsite
כתבו לנו:  

 שלומית שמחי - אשת קשר: