התהליך נשען על שלושה שלבים שונים:

שלב ההמצאה שבו צוות הפיתוח דן ברעיונות לפתרון בעיה באמצעות ניסוח וחשיבה על מוצר, שירות או פרקטיקה חדשה, שייצרו ערך חדש במערכת. שלב זה כולל ביצוע של הערכה וחשיבה על דרכי שיפור מוצר קיים וטיובו או חשיבה על יצירת מוצר חדש, שייתן מענה טוב יותר לצרכים קיימים או לבעיה המצריכה פתרון. בשלב זה מנוסחים הקווים לפיתוח המוצר החדש ומטרותיו ומיוצר דגם אב-טיפוס.

שלב האימוץ של אב הטיפוס, תוצר חדשני המוצג למקבלי ההחלטות ולקהילה כדי שיעריכו את השימוש בו, וכן תהליכי בקרה של שביעות הרצון מן השימוש הראשוני בתוצר. בשלב זה גם נוצרת מחויבות בקרב הקהילה המטמיעה את השימוש בתוצר כחלק ממערכת הפרקטיקות, הסטנדרטים, היוזמות והתהליכים הקיימים

שלב יצירת הסביבה לפרקטיקות נוספות נשען על תיאום פעולות, תכנון והוצאה לפועל כדי לאמץ את התוצר ולקבוע את ערכו. שלב זה דורש פעולה פרואקטיבית מצד ההנהגה של הארגון כדי להפיק תוצאות הנחוצות לפרקטיקות אחרות, להתגבר על קשיים, לבנות אמון ולשמור על מחויבות ההנהגה לתוצר החדשני.

תהליכי מחקר ופיתוח במערכות חינוך מתרחשים במטרה להטמיע חדשנות במערכת באמצעות פיתוח ידע מדעי, פדגוגי, אקדמי או טכנולוגי חדש או פיתוח יישום חדש ומשופר של ידע קיים, וכן כדי להשפיע על מקבלי החלטות ועל המדיניות בתחום החינוך באמצעות הפצת ידע זה. כמו כן, תהליכי מחקר ופיתוח מתבצעים במטרה להרחיב את הידע המחקרי הקיים בנושא זה.