לשחק את המשחק, זה לקחת את הסיכון! ולמדתי מפורצות קדימה, קחי סיכון, מקסימום תצליחי. זה באמת, לשחק את המשחק.
דוגמא: דיברתי עם עורכת דין שהתייעצה איתי האם לבקש העלאת שכר, בכל זאת עברנו שנת קורונה. והיא עובדת באיזושהי חברה ושאלתי אותה איך היה לחברה? אמרה אה.. זו חברה שמאוד הצליחה ואפילו עשתה יותר מהמצופה, מרץ שעבר היתה מהומת אלוהים, לא ביקשתי ועכשיו אני מתלבטת אם לבקש.
אמרתי לה - "בואי נחשוב רגע, אז התוצאה הכי גרועה ביותר שאם תבקשי, אז יגידו לך לא. שזו התוצאה הכי טובה שתצא לך אם לא תבקשי. אז קחי סיכון" כי עדין אנחנו מגדירות בקשה להעלאת שכר כסיכון, ומקסימום תצליחי.
לשחק את המשחק, לדעת שגם אם לא אצליח, זה לא סוף העולם. ולהפנים שגם אם אנחנו מנסות ולא מצליחות, לא קרה שום דבר.
לא צריכה להיעלב, לא צריכה פתאום להרגיש לא בנוח. ביקשתי, לא קיבלת, אז פעם הבאה.
ועוד דבר נורא חשוב בלשחק את המשחק, שזה גם אסימון שנפל לי. שאנחנו חייבות להפנים ואני יודעת שאני חייבת להפנים לפעמים, שכנראה שאני יותר טובה ויותר מוצלחת ממה שנדמה לי.
ככה אנחנו הנשים, יש לנו נטיה להיות נורא ביקורתיות, גם כלפי הסביבה אבל גם כלפי עצמינו. אז לפני צעד חשוב, חלק מלשחק את המשחק. כמו אלו שמטילים את הקוביות ויודעים שהם יקבלו קוביות טובות. כך אנחנו הולכות לשחק, לפני שמטילות את הקוביות, להזכיר לעצמנו, אנחנו יותר טובות ממה שנדמה לנו. האנשים מסביב רואים אותנו יותר טוב ממה שאנחנו רואות את עצמנו, כאשר אנחנו מסתכלות במראה, וזה לשחק את המשחק.