image
הידיעון המקוון של האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר: 3 בינואר 2021
image


كل عام وانتو بخير

שנה אזרחית טובה

Happy New Year





מדד המגדר, אי-שוויון מגדרי בישראל, 2020 
מדד המגדר של שוות - לקידום נשים בזירה הציבורית במכון ון ליר בירושלים הוא כלי מדידה רב עוצמה הבוחן שינויים לאורך זמן במצבם של נשים וגברים בישראל. המדד מציג תמונה מפורטת של האי־שוויון בתחומי חיים שונים – עבודה, השכלה, עוני, עוצמה פוליטית וכלכלית, תרבות ותקשורת, אלימות, חלוקת זמן, ובריאות – ומדי שנה מתווספים לו תחומים חדשים. בחינת האי־שוויון המגדרי נעשית לא רק על פי ההבחנה הבינארית בין גברים לנשים אלא גם בהצטלבויות בין מגדר לבין מיקומים חברתיים שונים, כמו הפריפריה, החברה הערבית והחברה החרדית בישראל. הנתונים שמספק המדד מאפשרים לו להיות מצפן למקבלי החלטות ולגורמים ממשלתיים וציבוריים בישראל.
זוהי השנה השמינית שבה מתפרסמות תוצאות מדד המגדר. המדד חושף מגוון של נקודות אי־שוויון בין נשים לגברים בישראל באופן המעיד על כך שאי־השוויון המגדרי הוא עיקרון מכונן ואבן יסוד עיקשת של החברה בישראל. כל נתוני מדד המגדר זמינים לשימוש באתר יודעת - מרכז ידע נשים ומגדר.
זרקור מיוחד במדד המגדר לשנת 2020 מאיר את ההשלכות המגדריות, החברתיות והכלכליות של משבר הקורונה. עם זאת, אלה אינן מחושבות במדד עצמו המבוסס על נתונים הקודמים להתפרצות המגיפה. מגמות האי־שוויון שנמצאו במדד רק הוחרפו והעמיקו בעקבות המשבר, כפי שניתן לראות מהאינדיקטורים הכלולים בזרקור. מגיפת הקורונה מביאה להגדלת אי־השוויון המגדרי ועלולה לפגוע באופן אנוש בהישגים של עשרות השנים האחרונות בתחום ההשכלה, התעסוקה, חלוקת העבודות השקופות בין נשים וגברים והמאבק באלימות כלפי נשים.

מדד המגדר 2020 מאת הגר צמרת, חנה הרצוג, נעמי חזן, יוליה בסין, רונה ברייר-גארב, הדס בן אליהו ובשיתוף יעל חסון
מחקר פמיניסטי
איים בזרם: על החסמים והאתגרים בתהליך השתלבותם של גברים במרחב האקטיביסטי פמיניסטי בישראל
מיכל זאבי

מאמר זה מבקש להתחיל ולמלא את החסר ולחשוף את החסמים והאתגרים שניצבים בפני שילוב של גברים בשדה הפמיניסטי המקומי, כפי שהם מתוארים ונתפסים על-ידי גברים שלוקחים חלק משמעותי בשדה זה. ממצאי המחקר מובילים לפיתוחה של טיפולוגיה הכוללת שלושה שלבים כרונולוגיים, שכל אחד מהם מאופיין באתגר מרכזי ובדרכים ייחודיות להתמודדות עמו:
שלב טרום הכניסה לפעילות פמיניסטית המחייב פיתוחה של מודעות פמיניסטית; שלב הכניסה לשדה הפמיניסטי המחייב השתלבות במרחבים פמיניסטיים ללא כוחנות; ושלב הפעילות האינטנסיבית בשדה המחייב התמודדות עם התנגדויות מצד נערים, גברים, גורמים ממסדיים דתיים ונשים פמיניסטיות.
המאמר מבוסס על עבודת התיזה של מיכל זאבי ונכתב בשיתוף עם פרופ' דפנה הקר, ראשת התכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת תל אביב.

מיכל זאבי היא דוקטורנטית בביה״ס למדעי התרבות באוניברסיטת ת״א ומחקרה עוסק באקטיביזם הפמיניסטי ברשת. זאבי עומדת בראש ארגון בוגרות התכנית ללימודי נשים ומגדר באוניברסיטת ת״א ומקדמת ושותפה לפרויקטים שונים לתיעוד העשייה הפמיניסטית בארץ: יזמה והקימה את פורטל האתרים הפמיניסטים  אתר משלך, הייתה שותפה בהקמת האתר אקטיביסטית  וסייעה באפיון ויישום של אתר מארג.
חדש על המדף
image
גוף האהבה בכל יום: הערות על הגוף עם פרויד ועם לאקאן
גבריאל דהאן
רסלינג, 2020

גוף האהבה בכל יום הינו קריאה בסוגיית הגוף של ההוויהמדברת.  אל תוך השיח החברתי של ימי המגיפה הוויראלית פלשו בעוז מילים כמו: סגר, בידוד, מגע, הדבקה, ריחוק מילים שנוגעות בשאלת הגוף. מבלי משים תומכת המגיפה הוויראלית בהתגברותן של ״מגיפות חברתיות״ מפושטות זה מכבר: המגיפה הווירטואלית והמגיפה הוורבלית, שאף להן עניין עז לא פחות בסוגיית הגוף, כדי לטלטל את יחסיה של ההוויהמדברת עם גוף זה.
מחברו של גוף האהבה בכל יום קורא את ההתרחשויות האלה עם אצבע הקריאה של מושגי היסוד של הפסיכואנליזה של ז. פרויד וז׳. לאקאן. מקריאה זו עולה שההוויהמדברת נשענת על כינונו של יחס, שלא נתון מראש, אשר מעניק קיום לגוף כשלה. יחס זה הוא שמונח במוקד של מה שמכונה ברגיל ״הנפשי״. בהישען על הצירים של הוויה (being), בעלות (owning), חזקה (possessing),״הבייה״ (having), כצירים אשר מבנים יחס זה לגוף, ניצבת ברקע השאלה באשר למה שיכול המתבגר ללמדנו על הגוף של ההוויהמדברת בזמן בו עליו ״לכתוב״ מחדש את היחס לגופו. כפי שתגליתו של פרויד למדה את שלמדה מן הגוף של ההיסטרית, וכפי שהוראתו של לאקאן משכה את מסקנותיה מן הגוף של הפסיכוזות, כך גם אפשר שניתן יהיה למשוך מן המתבגר את חלקו בשאלה של הגוף עבור הפסיכואנליזה. 

גבריאל דהאן, פסיכולוג קליני, פסיכואנליטיקאי, חבר ב- GIEP ובאסכולה הלאקאניאנית החדשה (NLS), מורה ברשת הלאקאניאנית, מייסד תפס"ן תחנה פסיכואנליטית לנוער, הפועלת בתל אביב-יפו וברחבי הארץ; מעביר את "סמינר מקום" לעוסקים ולמתעניינים בפסיכואנליזה עבור הפרקטיקות השונות בשדה החברתי.
image
הבית שבבית: שיח דומסטי והמצאת האשכנזיות המודרנית 1970-1920 
מיכל חכם
גמא, 2020

במחקרה המקיף חכם בוחנת שלל מופעים שבאמצעותם עוצבה האשכנזיות המודרנית והוצגה לראווה בחלל הפרטי והציבורי גם יחד כמודל ראוי לאימוץ. היא מנתחת מנעד רחב של טקסטים ספרות ועיתונות לילדים, ספרי הדרכה לארגון בית, אוטוביוגרפיות, אוטופיות ציוניות, כרזות, איורים אדריכליים, יצירות אמנות, תצלומים ויצירות קולנועיות שבכולם מופיעים ייצוגים של מרחב הבית ודייריו, ומובלעות בהם הנחיות לניהול חיי היומיום. כל אלה מתכנסים תחת המטרייה המושגית החדשה: "שיח הדומסטיוּת הציוני". 
 

ד"ר מיכל חכם, חוקרת תרבות חזותית וחומרית. עוסקת בסוגיות של הבניית מרחב וזהות בתרבות הישראלית, מלמדת ביחידה ללימודי תרבות, המכללה האקדמית שנקר.
לוח מודעות

לוח מודעות

קולות קוראות, מלגות ועוד
מה קורה?

מה קורה?

כל מיני אירועים שיתקיימו בקרוב: ימי עיון, כנסים, הרצאות, ערבי שיח, סיורים, הקרנות, הקראות, מסיבות ועוד. 
שפה, מגדר ומיניות
4 בינואר,  2021 בשעה 18:00 
האחווה הגאה והתא הפמיניסטי מציגים: פאנל בנושא שפה, מגדר ומיניות. הפאנל יכלול הרצאות שלי ד"ר מירי כהן-אחדות וגיל אליאס
Barbara Alice Mann: Iroquoian women
6 בינואר, 2021 בשעה 19:00 
'אשה לאשה' מארחת את ד"ר ברברה אליס מאן, חוקרת ומרצה באוניברסיטת טולדו באוהיו ארה"ב. פרסמה למעלה מ-400 מאמרים ו-15 ספרים. חיה בארץ מולדתה ופועלת למען זכויותיהן.ם של א.נשים ילידיות/יים באוהיו.
כנס על דילמות מגדריות בהוראה, פרשנות וביקורת: טקסטים שעושים "כאב בטן"
13 בינואר, 2021 בשעה 16:00

  כנס ראשון בסדרה בנושא חינוך ומגדר.
משפט על הבר: ד"ר אורית גן על רות ביידר גינסבורג 
4 בינואר, 2021 בשעה 20:30   
ביוזמת בית הספר למשפטים במכללה האקדמית ספיר
וובינר: צווי הורות פסיקתיים ואפשרות ההכרה בשלושה הורים משפטיים
12 בינואר, 2021 בשעה 17:00  
הכנס יעסוק בנושא אקטואלי ומאתגר במיוחד בדיני המשפחה - אפשרות ההכרה בהורה לא ביולוגי של ילד כהורה משפטי שלו.
בקרת נזקים? שוויון מגדרי אחרי תקופת טראמפ
13 בינואר, 2021 בשעה 18:00
בהשתתפות: ד"ר יעל שטרנהל, פרופ' פנינה להב, פרופ' צביקה טריגר. הנחייה: פרופ' נויה רימלט.
פאנל המומחיות ל(הַ)ראות לוחמות
13 בינואר, 2021 בשעה 18:30   
ביוזמנת פורום סופי דיוויס לחקר סוגיות מגדר, סכסוכים ויישובם.
מהשטח
קבוצת קלמ"ה: אמנת אחריות קהילתית, מכללת תל-חי

קבוצת קלמ"ה (קהילה למניעת הטרדות מיניות ומגדריות), המאגדת בתוכה סטודנטים/ות, מרצות/ים ואנשי ונשות מנהלה, קמה במרץ 2019 במטרה לייצר תהליכי למידה ושינוי תרבותי וארגוני בקמפוס, כדי למנוע פגיעות אלו ואת האפקטים ההרסניים שלהן.
אנחנו פועלות ופועלים ליצירת תרבות ארגונית של אי פגיעה שבמסגרתה חברי וחברות הקהילה סולידריים זה לזו ומגינים זה על זו, כך שהמרחב יעשה יותר בטוח. כחלק מפעילותה, קלמ"ה חוקרת מודלים קיימים של התמודדות עם פגיעות מיניות ומגדריות, מלווה נפגעות ופועלת לשינוי מדיניות המכללה ביחס לנושא.
לעיון באמנת קלמ"ה 
לפני שסגרו את שנת 2020, הוכתרו גדיר האני ועו"ד ניצן כספי שילוני בציון הוקרה על פעילותן ותרומתן לחברה 
עו"ד ניצן כספי שילוני היא בוגרת התכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת בר אילן. עם מלאת 20 שנה להקמת התכנית על שם פרופ' דפנה יזרעאלי, הוכרזה תחרות של מיזמים חברתיים אקטיביסטיים, שנוסדו והתארגנו על ידי בוגרות התכנית. כספי-שילוני זכתה בפרס השני על יוזמתה להקים בית דין צדק להתרת עגונות מוסד פרטי, ללא מעורבות ממשלתית שמטרתו להעניק לנשים עגונות פסק דין הלכתי שקובע שהנישואין שלהן בטלים מנימוקים הלכתיים שונים.
image
גדיר האני נבחרה על ידי מיי-נט באר שבע והנגב לרשימת 20 הנשים והאנשים שהשפיעו ביותר על החיים בנגב ב-20 השנים האחרונו. 
תגדיר האני היא ילידת עכו ועם העתקת מגוריה לנגב, היא פועלת כבר עשרים שנה למען שלום, דו קיום ושיוויון מגדרי. ממייסדות פרוייקט 'ואדי עתיר', פרוייקט בר קיימא המשלב קיימות, אקולוגיה וסביבה, ועוסק בחיבורים ומפגשים בין מגוון של אוכליוסיות.
כמו כן היא פעילה בעמותת 'הגר' - קהילת בית הספר הדו לשוני בבאר שבע. פורום נוסף שהיא חברה בו - הוא היוזמה הבין-דתית למען קירוב וחיזוק הדו קיום בין יהודים וערבים. ב-2018 קיבלה את פרס סמי מיכאל לשיוויון ולצדק חברתי, וב-2020 "התקווה הישראלית" תכנית הדגל של נשיא המדינה. מדבריה: "אנשים רבים שואלים מאיפה יש לך את הזמן? אז אני אגלה לכם, אני ישנה כשלוש שעות בשביל לנוח, לחלום, ולקום בבוקר כדי להגשים את החלום".
התחלות חדשות


נשיא המדינה ושר המשפטים סיכמו את פרטי המתווה למחיקת רישום פלילי ועידוד היציאה ממעגל הזנות. לשם הסרת חסמים ליציאה ממעגל הזנות ומתן אפשרות להשתלבות בעולם התעסוקה, יצאו הנשיא ושר המשפטים בקריאה מיוחדת למי שנדונו בעבר בבית משפט בגין עבירות על רקע המצאות במעגל הזנות שלא הוטל בהן עונש מאסר בפועל, להגיש בקשות למחיקת רישום פלילי.
נשים זוכרות נשים
אסתר ראב (1981-1894)
 

לאחרונה יצא לאור מבחר נוסף משיריה של אסתר ראב, בפורמט קטן. הספרון התפרסם בהוצאת הקיבוץ המאוחד, בסדרה ששמה "סדרת זוטא", והוא נוח להכניס לתיק או לילקוט, ולקראו בכל מקום ושעה. שם הספרון "שועלה" וערכה אותו הלית ישורון. 
ראב נולדה בפתח תקווה של העלייה הראשונה, ומשפחתה נמנתה בין מייסדי המקום. בהיותה בת 15 אסר עליה אביה ללמוד בבית הספר של המושבה, כיוון שלמדו שם בנים ובנות יחד. התנגדותו פגעה בה קשות, ומספר שנים לאחר מכן, ברחה מהבית לדגניה, לחבור אל חלוצי העלייה השנייה. בשנים שנאלצה להיפרד מבית הספר, החלה בבדידותה לכתוב את שיריה הראשונים, וספרה קמשונים ראה אור ב-1930.
ראב מכונה "המשוררת הצברית הראשונה" - צברית חופשייה ודעתנית בתכניה ובסגנונה, נקלעת בין מסורתיות ומודרניות, בין ביקורתיות פמיניסטית ורכות נשית וכנועה, כשכולה ארוטיות מתפרצת החובקת ארץ ישראליות של נופים וחיים.
 

הַיּוֹם עֲנָוָה אֲנִי כְּחַיָּה,

שְׁטוּחָה כְּכָרֵי דֶּשֶׁא רְווּיִים,

בְּיָד קְטַנָּה שְׁמֵנָה אוֹבִיל חַיַּי

אֶל הָרַחֲמִים וְאֶל הַיְלָדִים.

הַיּוֹם יִקְרַב אֵלַי

כָּל זָר וְכָל כּוֹאֵב,

כְּגֶשֶׁם סְבִיבַי יִשְׁתַּקְשְׁקוּ

מַתְּנוֹת-לְבָבִי הַקְּטַנּוֹת

וְהַמָּחָר כְּבָר אֲנִי נוֹשֵׂאת –

כֹּבֶד סָגוּר

וּמְזַנֵּק שׁוּב

אֶל הַבִּלְתִּי יָדוּעַ.
 


-
נכתב ב-1926
שועלה, מבחר, עמ' 20
FacebookWebsite
כתבו לנו:  

 שלומית שמחי - אשת קשר: