... בסוף כל משפט שאתם אומרים בעברית
יושב ערבי עם נרגילה
אפילו אם זה מתחיל בסיביר
או בהוליווד עם הבה נגילה...
שיר כאב, עובר ושב
איזה מזל אני שר עכשיו
שיר כאב כל פעם חוזר
אז אני שר עכשיו - אולי זה עוזר.
מאיר אריאל
תלמידים, הורים ומורים יקרים,
שנת 2020 מסתיימת. שנה שמאז חודש מרץ הפכה לשנה אבודה (ולא בגלל הבחירות לכנסת ה-23). שנה שבה במערכת החינוך ניסינו להמציא עצמנו מחדש עם כל מתווה מאתגר
שפורסם. לא תמיד הצלחנו. שנה שהביאה לריסוק מוחלט של עסקים רבים במדינת ישראל, למאות אלפי מובטלים ולתחושת חוסר אונים במגזרים רבים בחברה.
שנה שבה הוקמה אחת הממשלות הגרועות ביותר שקמו אי פעם בישראל, ועדיין אף אחד לא ציפה שהיא תמלא את ימיה בתוך חצי שנה, והמפלגה שקמה כאלטרנטיבה שלטונית והצטרפה לממשלה פריטטית, תתאדה באותה מהירות שבה הגיחה לאוויר העולם.
החודש האחרון, חודש דצמבר, היה דרמטי. דרמה בכנסת, דרמה ביחסי החוץ עם מרוקו, דרמה בהתחסנות המהירה של למעלה מחצי מיליון ישראלים, דרמה בספורט (בסוף נובמבר – בג'ודו ובהתעמלות אמנותית, ובדצמבר – קניית בית"ר ירושלים על ידי שייח מאיחוד האמירויות), ודרמת המרגל שחזר מן הכפור.
"שנת הקורונה" סגרה אותנו ימים רבים. מפגש מקוון הפך לשגרה. מחשבים ניידים הפכו למצרך מבוקש. מפגש בלתי אמצעי הפך למצרך נדיר. מילים שלא הכרנו לפני עשרה חודשים, הפכו לחלק בלתי נפרד מחיינו. "ברבור שחור" הפך מכאוס לתכנית עבודה. נטפליקס נושאת תפילת הודיה לאחת השנים הטובות והרווחיות מאז שהוקמה. התרבות, בניגוד לבידור, מפרפרת.
ובתווך - אנחנו מנסים לחיות את חיינו במזרח התיכון המשתנה, לפחות זה הרחוק, לנגד עינינו. ישראלים רבים כבר חגגו באיחוד האמירויות ותרגלו את שורת המחץ מ"ארץ
נהדרת": "קורונה זה מחלה לעניים". ישראלים רבים מתעלמים משורת המחץ של מאיר אריאל: "בסוף כל שורה שאתם אומרים בעברית יושב ערבי עם נרגילה". כי יש דברים שמשתנים, ויש דברים שלא. חשוב שנדע להבדיל ביניהם.
שנת 2020 מסתיימת בקריאת הפרשה האחרונה בספר בראשית. עם מותו של יעקב, עם מותו של יוסף, תמה תקופה, אבל לא תמה התקווה. אנחנו עם הפנים קדימה לשנת 2021, עם הפנים קדימה לספר שמות העוסק ביציאת מצרים. הנס הגדול ביותר שקרה לעם ישראל, האירוע המכונן שמוזכר שוב ושוב בתולדותיו של העם - הגאולה הניסית שאין דומה לה - מתחיל את שנת 2021. שנת 2020 לא הייתה פשוטה, אבל היא בוודאי לא הגרועה ביותר בעת החדשה. העם היהודי והעולם כולו עברו תקופות קשות יותר. ובכל זאת, זו לא בקשה גדולה
מדי לצפות לקצת חסד, לשינוי ולגאולה מחודשים.
שנה חדשה מביאה איתה תמיד תקווה חדשה. אנחנו תולים הרבה תקוות בשנת 2021. צריך להתפלל שהיא לא תאכזב אותנו. בתווך אנחנו יכולים לשיר שיר כאב שעובר ושב. אולי זה עוזר.