image
הידיעון המקוון של האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר: 17 בינואר 2021
נא להכיר: ד"ר מכבית אברמזון
מכבית אברמזון היא במאית, תסריטאית ומפיקה עצמאית, וכן חוקרת ומרצה ללימודי קולנוע במכללה האקדמית ספיר. את עבודת הדוקטור שלה עשתה במסגרת הפקולטה לאמנויות באוניברסיטת תל אביב, בנושא: 'פסיכה החדשה' ומסעה אל מול הגבר האפל בקולנוע. סרטיה הוצגו בטלוויזיה הישראלית וכן בפסטיבלים שונים בעולם כמו: נען שלי (הוקרן בערוץ 8), אווה (גיבורת הספר של דוד גרוסמן) (ערוץ 1), גברים על הקצה, יומן דייגים (ערוץ 2), מטאדור המלחמה (ערוץ 1), ועוד.   
על פעילותה העכשווית היא מוסיפה: בשנים האחרונות אני מפתחת פרוייקט של שלוש מדיות, שמטרתו להנגיש לקהל את הדוקטורט שלי על מודל נשי חדשני בתרבות. כהמשך לדוקטורט, סיימתי לעשות סרט עלילתי עצמאי בשם אישה חיה, שמחכה לפתיחת בתי הקולנוע; כמו כן אני עובדת על ספר ויוזמת אתר שבו נשים יוכלו להתנסות בעצמן במודל שאני מציגה.   
להלן מחקרה נשיות כייחוד, כייעוד וכבחירה גורלית, שעוסק בסוגיות לעיל, וראה אור בקובץ מאמרים בשם הבחירה: חופש ואילוץ בהחלטות אישיות, טיפוליות וחברתיות, בעריכת יובל אלבשן ואלעד אורג, בהוצאת תיקון, הוצאת ספרים רב-תחומיים לטיפול ולשינוי חברתי, הקריה האקדמית אונו, 2020. 
חדש על המדף
image
גברים נעלמים עגונות במרחב האשכנזי, 1850-1648
נועה ששר
הוצאת כרמל-ירושלים, 2020 

גברים נעלמים מגולל את סיפוריהן של נשים עגונות שחיו במרחב האשכנזי (מרכז אירופה ומזרחה) בשנים 1850-1648. הוא מתאר את הנסיבות הקשות שבהן הפכו לעגונות ופורשׂ לעיני הקוראים את הדרמה האנושית וההלכתית של העיסוק בהתרתן מכבלי העיגון. באמצעות בחינה מקיפה של מגוון מקורות  פנקסי קהילות ובתי דין, ספרי שאלות ותשובות, מכתבים ועוד. 
נועה ששר קוראת תיגר על התפיסה הנפוצה כאילו פוסקים לאורך הדורות עשו ככל יכולתם להתיר עגונות ולמזער את סבלן. היא מאירה באור חדש את חיי המשפחה והקהילה היהודית בתקופה הנדונה, ומציגה מציאות חברתית והלכתית שמשמעויותיה נוגעות ישירות לחייהם של נשים וגברים יהודים עד היום. 

שער ראשון
אלמנות ויבמות במרחב האשכנזי בעת החדשה המוקדמת
פרק ראשון | אלמנות במרחב האשכנזי, 1850-1648
פרק שני | “ובלבד שהיבמה תלך אחר היבם”
פרק שלישי | עגונות במלכודת החליצה 

שער שני
גברים מתים, נשים עגונות
פרק רביעי | “אין מעידין אלא עד שתצא נפשו”
פרק חמישי | “בקולה מייללת וקולה מר”
פרק שישי | שני סיפורי רצח 
פרק שביעי | “כדי שיהיה מפורסם שאין דמן של בני ברית הפקר”
פרק שמיני | “לא נמצא אחריו רק מנעל וחגורה”
פרק תשיעי | העגונה אשתו של לעמלי ווימפא מהעיר מץ 
פרק עשירי | מותו של סוחר

שער שלישי
עיגון במקום גירושין: מסורבות גט ונשים נטושות
פרק אחד־עשר | תמונות מחיי נישואין מסוכסכים 

שער רביעי
עגונות ורבנים
פרק שלושה־עשר | חידת המקורות
אחרית דבר | העגונה, הפוסק והסבל 


ד”ר נועה ששר חוקרת את חיי המשפחה היהודית בעת החדשה. מלמדת במכללה האקדמית ספיר ומתמחה בהוצאה לאור של ספרי משפחה, אוטוביוגרפיות וספרי זיכרונות. 
image
הסוציולוגיה הישראלית: היסטוריה רעיונית, 2018-1882
אורי רם
הוצאת מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, 2020

מתי ואיך התפתחה הסוציולוגיה הישראלית ואילו גלגולים עברה? כיצד פעלה במרחב הלאומי היהודי-ישראלי ובתוך הסכסוך עם הלאום הערבי-פלסטיני? כיצד הושפעה מן התמורות שחלו בזירת הסוציולוגיה הבין-לאומית? איך פירשה הסוציולוגיה את החברה הישראלית ואת השינויים שחלו בה ומה הייתה תרומתה לשיח החברתי והפוליטי בארץ?
עניינו של ספר זה הוא ההיסטוריה הרעיונית של הסוציולוגיה הישראלית, מתחילת ההתיישבות הציונית בארץ בשלהי המאה ה-19 עד סוף העשור השני של המאה ה-21. בספר נידונות הגישות המרכזיות והגישות הלעומתיות בסוציולוגיה, מתוארות דמויות ממסדיות ודמויות מרדניות ומבוארות המחלוקות שהסעירו את שדה הסוציולוגיה.
ספר זה הוא אפוא מסע אינטלקטואלי בזמן דרך עדשת הסוציולוגיה: הספר פותח עם מבשרי הסוציולוגיה, שפעלו בהשראת התנועה הציונית; ממשיך עם המייסדים והמְמַסדים של הסוציולוגיה באקדמיה משנות החמישים עד שנות השבעים של המאה ה-20, אבות הסוציולוגיה הממלכתית; עובר לעסוק בסוציולוגים המבקרים של שנות השבעים ושנות השמונים, שהתמקדו בניגודים לאומיים, מעמדיים, עדתיים ומגדריים; ולבסוף עוסק ב'פוסט-יים', בסוציולוגים הרדיקליים, הפוסט-מודרניים והפוסט-קולוניאליים, וגם בפוסט-ציונים ובבובריאנים החדשים, של שנות התשעים ותחילת שנות האלפיים. הספר מסיים בסקירת המשבר המשחר לפתחה של הסוציולוגיה האקדמית בעשור השני של המאה ה-21, בהקשר הנאו-ליברלי והנאו-קולוניאלי.

פרופ' אורי רם, מבכירי הסוציולוגים בישראל, משתמש בכלי המחקר ההיסטורי-סוציולוגי-רעיוני כדי לבחון את קורותיו של תחום הדעת שעליו הוא אמון, ובתוך כך של האקדמיה ושל החברה שבהן הוא נטוע מושאי מחקרו ונושאיה כאחד.
כנסים מהדהדים
סדרת מפגשים שנתית מטעם העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל 
בנושאים של אמנות ישראלית לשנת 2021

המפגש הראשון: פוליטיקה של זהויות בשדה האמנות
התקיים ב 6 בינואר
זוודיתו יוסף-סרי, אמנית | האמנית והחומר המייצג והיוצר
רובא חמדאן, אמנית | אני והם
שגית זלוף נמיר, אמנית צילום | הגוף הנשי כזירה פוליטית


קולות מהקהילה
אוניברסיטת תל אביב שלום,
אני אור ברוך ובשלוש וחצי השנים האחרונות אני תלמידת מחקר לדוקטורט במתמטיקה עיונית.
נכון לעכשיו עדיין איi לי הצעת מחקר.
ב12.7.19 ילדתי את בני הראשון.
אני דורשת בזאת לקבל הארכה של שלושה חודשים למלגה עקב הלידה.
לא אשלח בקשה מיוחדת לרקטור.
לא אחכה שיעברו ארבע שנים בדוקטורט.
ולא אבקש מהמנחה שלי לכתוב מכתב.
זוהי זכותה וכוחה של כל אישה באשר היא לבחור ולהשתמש ביכולתה להביא חיים לעולם. כוח זה והקשיים הרבים הכרוכים בו שמורים אך ורק לנו הנשים.
בשם כל הנשים שעברו פה לפני, בשם כל אילו שכאן עכשיו ובשם כל אילו שיבואו אחרי, אני כאן כדי להגיד במפורש:
לא ניתן לכם להתייחס אלינו כאילו אנחנו מנסות לעקוץ את המערכת.
לא ניתן לכם להקטין ולזלזל בקשיים שלידת אדם מביאה לחיינו.
לא ניתן לכם לזלזל בזכות שלנו להחלים בגוף ובנפש.
לא ניתן לכם להצהיר בריש גלי שאתם תומכים בקידום נשים בתארים מתקדמים ושואפים לשוויון ולהוגנות מגדרית, כאשר מאחורי דלתיים סגורות אתם מעמיסים קשיים בירוקרטים, וגורמים לנו להרגיש כאילו אנחנו צריכות להתנצל על כך שאנחנו צריכות תקופת החלמה מההיריון והלידה.
לא ניתן לכם להשתמש במילים מכובסות כמו "התאמות ליולדות" לתיאור פרוצדורות מגוחכות מקטינות ואפילו על גבול ההשפלה (לבקש מכתב מהמנחה??).
האבסורד הגדול הוא שגם אתם, אילו שיושבים ומנסחים את הפרוצדורה המגוחכת הזו, גם אתם קיבלתם את חייכם מאישה, הלא היא אמא שלכם, שחוותה את אותם הקשיים בדיוק. ובזכותה אתם כאן, יושבים ומחליטים איך להתייחס לנשים אחרי לידה.
אני כאן בשביל להגיד לכם שהזמנים השתנו.
בשם כל נשות העבר הווה העתיד אני דורשת בזאת לפשט לאלתר את תהליך קבלת הארכת המלגה לאחר לידה.
בצורה כזאת שהדרישה ההגיונית היחידה מצדכם היא הצגת אישור לידה ולא יותר.

קריאה פמיניסטית
פוליטיקלי קוראת הוא גוף תקשורת פמיניסטי, המפרסם תחקירים, טורים, ביקורות תרבות וכתבות אקטואליות כולן מנקודת מבט פמיניסטית ותוך דגש על חוויותיהן של נשים בעולם. לארגון ניוזלטר שבועי הכולל סיכום של הכתבות שעלו לאתר במשך השבוע, לצד הפרויקטים, הפוסטים והדיונים שהתרחשו ברשתות המדיה החברתית הפופולריות של הארגון. 


לוח מודעות

לוח מודעות

קולות קוראות, מלגות ועוד
  • לאגודת יהודי אתיופיה דרוש/ה דובר/ת
    תיאור התפקיד:
    1. ייצוג האגודה בתקשורת ובמדיות השונות
    2. אחראי/ת להביא לתודעת אוכלוסיות היעד והציבור בכלל את פעילותה ומשנתה של האגודה
    3. מעקב, איסוף, תיעוד וניתוב המידע התקשורתי הקשור לפעילות האגודה
    כישורים נדרשים:
    · שליטה מלאה ב-OFFICE ובתוכנות נפוצות במרחב האינטרנטי
    · בעל/ת יכולת התבטאות גבוהה בכתב בשפה העברית והאנגלית
    · יכולת עבודה בסביבה ממוחשבת
    · שליטה מלאה ויכולת תפעול מדיות שונות (פייסבוק, אינסטגרם, טוויטר, טלגרם וכיו"ב)
    · הכרת עולם העיתונות הכתובה והאינטרנטית
    · בעל/ת יוזמה ויכולת ארגון מידע
    · בעל/ת יכולת אבחנה בין טפל לעיקר
    · יכולת תגובה מהירה לאירועים
    · שליטה בשפה האמהרית- יתרון
    עבודה מיידית; מקום עבודה - רמלה
    מתאימים/ות יכולים/ות לשלוח קו"ח לכתובת: [email protected]
  • ד"ר גלעד פדבה, חוקר ומרצה בנושאי מגדר, לימודי גברים, תיאוריה קווירית, קולנוע ותרבות, הקים בינואר 2021 את "חוקרות וחוקרים הקבוצה המרכזית", קבוצה ציבורית לדיון פתוח, כן, מכבד, הוגן, ביקורתי ומפרגן על הדילמות הניצבות בפני חוקרים/ות בדרכן/ם האקדמית, בשלבים שונים של העשייה האקדמית. 
    תכלית הקבוצה לספק פלטפורמה לביטוי דעות, עמדות, נקודות מבט, השקפות וגישות כלפי מקום החוקר/ת בעולם, המאוויים, התשוקות, החרדות, הפחדים והתקוות המלווים אותנו בדרכנו האקדמית המחקרית, דרכים להגשים שאיפות אקדמיות, להתגבר על מחסומים ולהרבות סקרנות אינטלקטואלית, חדוות יצירה ואהבת אדם תוך התנגדות גלויה ומוחלטת לגזענות, שנאת זרים, שוביניזם, הומופוביה, הזניית האקדמיה, רמאות במתן הציונים, פיברוק עבודות בתשלום, ושאר סטיות מבישות מסוג זה.  הנהלת הקבוצה אינה מתחייבת לאשר פוסט או עמדה כלשהי ותובעת מחבריה/חברותיה לנהוג בסבלנות, סובלנות, יושרה, יושר, הגינות, קוליגאליות ואחווה זה כלפי זה. 

    אתן/ם מוזמנות/ים להצטרף
מה קורה?

מה קורה?

כל מיני אירועים שיתקיימו בקרוב: ימי עיון, כנסים, הרצאות, ערבי שיח, סיורים, הקרנות, הקראות, מסיבות ועוד. 
קריאה מזרחית עם המשוררת אירן דן
19 בינואר, 2021 בשעה 20:00 
במסגרת סדרת המפגשים של תנועת 'אחותי' וקואליצית 'לבי במזרח'
"קופאית זה מוצר זול": מגדר, הגירה ועבודה בישראל
20 בינואר, 2021 בשעה 18:00 
דוקוסטרים מבית דוקאביב, בשיתוף מכון ון ליר בירושלים   
ערב עיון לכבוד צאתו לאור של הספר נשים בונות אומה: הפרופסיונליות העבריות 1948-1918,  מאת פרופ' מרגלית שילה
 
21 בינואר,  2021 בשעה 20:00  
בהשתתפות: פרופ' ירון הראל, פרופ' לילך רוזנברג-פרידמן, ד"ר נעמה טייטלבאום-קריא, פרופ' גור אלרואי, ד"ר שרון גבע ופרופ' מרגלית שילהֹ
'דברו אלינו' חוגגת 5 שנים של עשייה לקידום שפה שוויונית 
1 בפברואר, 2021 בשעה 20:00 
בהשתתפות: ד"ר מירי רוזמרין, כנרת יפרח, ד"ר מיכל רום, קול קולטון ומיכל שומר
מהשטח
נוהל חדש של האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות מטמיע גישה עדכנית לטיפול בא.נשים על הקשת הטרנסית
נוהל זה פורסם לאחר תהליך עבודה ממושך שארך שלוש שנים, והרבה בזכות הדחיפה של ארגוני הקשת הטרנסית: 'מעברים לקשת הטרנסית', 'פרויקט גילה להעצמה טרנסית' ו'ברית הלביאות ארגון משפחות לילדים.ות טרנס'.
בין היתר, הנוהל מבהיר חד-משמעית שזהות מגדרית אינה הפרעה נפשית ושאסור לבצע "טיפולי המרה" לשינוי זהות מגדרית או נטייה מינית. בנוסף, הנוהל מחדד את החשיבות בשימוש בלשון פנייה המבוקשת על ידי המטופל.ת ללא קשר למסמכי זיהוי או למראה פיזי.
הנוהל מנחה את בתי החולים לדאוג להתאמה אשפוזית התואמת את הזהות המגדרית של המטופל.ת, ומתיר לבחור עבורו.ה ספק שירותים במחוז שונה מכפי שנקבע על ידי הכתובת בתעודת הזהות. אפשרות זו חשובה כאשר קיימים מענים מתאימים יותר במחוז שונה מהמחוז של המטופל.ת, או כאשר קיימת רגישות כתוצאה מקרבה גיאוגרפית למשפחה ומעגלים חברתיים.

(מתוך דף הפייסבוק של האגודה למען הלהט"ב בישראל)
image image
נגה ללב | דבי אשרת
אוצרת: נורית טל-טנא

בתערוכה זו חושפת האמנית דבי אשרת - גוף עבודות רגיש המגולל באומץ את סיפור חיי בתה נגה שסובלת מפוסט-טראומה עקב התעללות נפשית שחוותה במהלך השירות הצבאי.
היצירות נוצרו בעקבות שירים, משפטים ומכתבים מיומנה של הבת המעובדים לכדי יצירת אמנות עמלנית של האם. תהליך התקה המועבר מהמילה הכתובה למעשה מחול, הנרקם במחט על שקיקי תה שנעשה בהם זה מכבר שימוש. עוד רגע ויקרעו, עוד רגע ויתאחו מחדש, מעשה טלאים. מסע אם-בת משותף, פאזל כואב ומרפא של חלקי רגשות משומשים, זמנים ומילים.

ואני? קוראים לי נגה. וחוץ משם יפה ומואר, הכל אצלי שחור...  
(מיומנה של נגה)
 -
גלריה ND לאמנות עכשווית. רח' עוזיאל 52 רמת גן 

פתיחה: יום שישי 8/1/21 בין השעות 10:00-14:00
שיח גלריה שבת 23/1 בשעה 11:00
הכניסה חופשית
FacebookWebsite
כתבו לנו:  

 שלומית שמחי - אשת קשר: