image
הידיעון המקוון של האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר: 31 בינואר 2021
מעוללות ט"ו בשבט
מערך שיעור: מה בין ט"ו בשבט לפמיניזם

גלגוליו של החג ט"ו בשבט, ממועד של תשלום מיסים, לנטיעת אילנות ולשמירת הסביבה, מוביל אותנו לגלגוליהן של נשים הנאבקות למען צדק סביבתי.

שאלה א: מדוע נשים מחבקות עצים?
תשובה: ראו את תנועת הצי'פקו.

תנועת הצ'יפקו בהינדית: חיבוק, החלה לפעול לראשונה בצ'אמולי שבהודו בתחילת שנות ה-70 בהנהגתן של נשים כפריות, כתנועת מחאה לא אלימה נגד כריתת העצים המואצת שפגעה בחייהן. דרך החיבוק הגנו הנשים בגופן על העצים, וכך הגבירו את המודעות החברתית לאקולוגיה ואת הצורך להציל עצים.

מערך זה בהשראת הרצאתה של חגית גור-זיו בכנס קדמה העשירי.
לזכרה
מרי קתרין בייטסון, 8 בדצמבר 1939 - 2 בינואר 2021

בראשית ינואר הלכה לעולמה פרופ' מרי קתרין בייטסון. בייטסון, אנתרופולוגית וחוקרת תרבות, כתבה ספרי הגות ומחקר בנושאים מגוונים כמו: איידס, זיקנה וחייהן של נשים, ביניהם ספרה המפורסם: Composing a Life, 1991.
הכל תיארו את בייטסון כאצולה אקדמית אמריקנית: ביתם היחידה של מרגרט מיד, ממובילות האנתרופולוגיה בחקר תרבויות מסורתיות, וגריגורי בייטסון, אנתרופולוג, פילוסוף ובלשן - עליהם סיפרה בביוגרפיה אודותם מנקודת מבט של בת בספר:
 With a Daughter's Eye: A Memoir of Margaret Mead and Gregory Bateson, 1984.
לבייטסון גם קשר ישראלי: ב-1956 הוזמנה אימה לתת הרצאות במכון ון ליר בנושא קליטת הגירה. בייטסון בת ה17- נלוותה אליה. כאשר עמדו לחזור הודיעה בייטסון שהיא נשארת בארץ. היא נשארה שנה, בה הייתה לתלמידה בבית הספר התיכון שליד האוניברסיטה העברית ואף סיימה בגרויות.
צילום: גטי אימג`ס, מתוך הארץ
חדש על המדף
image
עומדות בניסיון: ראשית סיפורת הנשים המודרנית ביידיש
ליקטה והוסיפה מבוא: נורית אורחן
מאגנס, 2021

קובץ זה הוא מבחר מתורגם ראשון של סיפורים שכתבו נשים במפנה המאות התשע-עשרה והעשרים ושהתפרסמו בעיתונות יידיש בת הזמן. מאז ראשיתה אפשרה עיתונות זו לכל שכבות החברה היהודית להשמיע את קולן. גם הנשים נענו במהרה לאתגר, ועד למלחמת העולם הראשונה התפרסמו על דפי העיתון יותר מתשעים יצירות מפרי עטן: נובלות, מחזות, רומן ומגוון רחב של סיפורים קצרים. מבחר זה של תשעה-עשר סיפורים מייצג את השפע הרב הזה ואת איכויותיו הייחודיות.

קובץ הסיפורים משמיע מחדש את קולן של סופרות נשכחות, שנעלמו אפילו מעיני המבקרים והחוקרים: מריה לרנר, איזבלה, רחל ברכות, ינטה סרדצקי, סלומה פרל, רחל פייגנברג ואחרות. הסיפורים שכתבו פותחים צוהר לעולמן של הנשים בתקופה של שינויים דרמטיים בחיי היהודים באימפריה הרוסית. הם מתארים את המתחים הבין-דוריים, בעיקר בין הסופרות לאמותיהן, את חיבוטי הנפש האוהבת ואת התנועה המיוסרת בין העיירה לעיר הגדולה, בין השמירה על המסורת לצורך לפרוץ מסגרות. סיפורים אלה מעשירים מאוד את הידע שלנו על החברה היהודית בתקופה זו ונותנים ביטוי מהותי לחלקן של הנשים בה.


image
לנגד עיניים מזרחיות: זהות וייצוג עצמי בקולנוע תיעודי ישראלי
מירב אלוש לברון
עם עובד, 2021

לנגד עיניים מזרחיות הוא התחקות צמודה וראשונה מסוגה אחר הקולנוע התיעודי המזרחי בישראל. הספר עוסק במגוון רחב של סרטים שנוצרו בשלושת העשורים האחרונים בידי יוצרות ויוצרים מזרחים, בני הדור השני והשלישי להגירה, ומציע התבוננות מקיפה  בייצוג העצמי המזרחי בקולנוע הישראלי. ניתוח הסרטים בוחן ומגדיר מחדש מנקודת מבט מזרחית סוגיות כמו הגירה, זיכרון, בית ומקום, מרכז ופריפריה, מעמד, תרבות, מגדר ולאומיות, שמעסיקות את שיח הזהות הישראלית בקולנוע התיעודי המקומי. היוצרות והיוצרים, הפועלים בלב תעשיית הקולנוע הישראלית או מצויים בראשית דרכם האמנותית, חוזרים באמצעות סרטי התיעוד להוריהם ולסיפורים המשפחתיים או הקהילתיים שלהם. הם מביימים אותם מחדש בעזרת העדות והארכיב, חושפים כאבי הגירה וזיכרונות שהודרו מהנרטיב ההיסטורי הרשמי של מדינת ישראל ומעניקים קול ודימוי להווי חיים פריפריאלי ומעמדי ולתרבות מזרחית. דרך התיעוד והשחזור הם מותחים ביקורת על ייצוגים דומיננטיים של מזרחיות, מביעים התנגדות להם ותובעים מחדש זהותם.
קולנוע תיעודי נועז וחדשני זה ממקם מחדש את המזרחיות על פני רצף של זמן ומרחב יהודי וישראלי ומעניק לה נראות וייצוג בעולם ההיסטורי. הוא חושף אותה כזהות כלאיים - זהות שממוקמת בין ניגודי התרבות המגולמים בתפיסה ההגמונית ומעבר להם, כמו מזרח-מערב, דת-חילון, מודרניות-מסורתיות, וחותרת תחתם, ובכך מציע אופק תרבותי חדש לישראליות.
חשבתן/ם פעם על האופן בו נשים ערביות מתמודדות עם הבחירה שלהן בגירושים? ומה הם הסיכויים של אישה ערבייה משכילה להישאר ברווקות אל מול אישה לא משכילה? 

ד״ר מהא כרכבי סבאח, מרצה בכירה במחלקה לסוציולגיה ואנתרופולגיה של אוניברסיטת בן גוריון בנגב, בשיחה על נישואים, גירושים והשכלה בחברה הערבית.
מתוך סדרת המפגשים Zoon In של האגודה הסוציולוגית הישראלית.
קריאה פמיניסטית
ב-2021 אנחנו שוב מוחקות ידע פמיניסטי
אראלה שדמי
פוליטיקלי קוראת, 19 בינואר, 2021

ידע פמיניסטי אמור להיות חוד החנית של החשיבה הפמיניסטית. הוא נותן מקום למה שהפטריארכיה השתיקה: חוויות, תפיסות וייצור ידע של נשים. כשמתודות מחקר ומידע נשיים מוחרמים גם ב-2021 - אנחנו נותרות מושתקות.

"ומילה לסיכום: אני רוצה לעודד כל אישה, באקדמיה או מחוצה לה, לומר מה שעל ליבה ובדרך שהיא בוחרת כמתאימה לה. הדרך האקדמית המערבית היא רק אחת והיא מוגבלת למדי. הדרך הפמיניסטית היא רבת שבילים וערוצים וואדיות. אני מקווה שתרבינה הנשים שיבחרו בהן."
נא להכיר: התוכנית ללימודי נשים ומגדר, אוניברסיטת תל-אביב

נא להכיר: התוכנית ללימודי נשים ומגדר, אוניברסיטת תל-אביב

כיצד ייתכן שבמאה ה-21 עדיין קיימת אפליה נגד נשים ונגד להט"ב? ואילו מחירים משלמים גם גברים עבור הסדר החברתי הקיים?
האם קיימים הבדלים משמעותיים בין מוחות גבריים לנשיים, או שההבדלים בין נשים לגברים הם תולדה של הסדרים חברתיים?
כיצד באות לידי ביטוי הבניות מגדריות באומנות, בחינוך, במשפט, ובשדות חברתיים ומקצועיים נוספים, ומהם השינויים הנדרשים כדי להבטיח שנשים וגברים יוכלו לעצב את הביוגרפיות שלהם ללא קשר לאברי המין שאיתם נולדו?
את כל התשובות לשאלות המסקרנות האלה, תוכלי לגלות, לבדוק ולהתמודד במסגרת לימודים מאתגרת זו.
יום פתוח בתאריך 7.2 בשעה 10:00, לתואר ראשון
בתאריך 8.2 בשעה 13:00, לתואר ראשון
לוח מודעות

לוח מודעות

קולות קוראות, מלגות ועוד
מה קורה?

מה קורה?

כל מיני אירועים שיתקיימו בקרוב: ימי עיון, כנסים, הרצאות, ערבי שיח, סיורים, הקרנות, הקראות, מסיבות ועוד. 
כנס בינלאומי: פמיניזם בדתות האברהמיות
31 בינואר - 2 בפברואר, 2021
את הכנס מלווה תערוכה מקוונת 'גוף הטקסט': אמנות פמיניסטית במרחבי הדת והתרבות בישראל
הכנס השנתי ה-52 של האגודה הסוציולוגית הישראלית: סוציולוגיה של משבר
8-10 בפברואר, 2021 
מארחת: המחלקה לתקשורת במכללה האקדמית ספיר 
שוברות שגרה: הקרנת הסרט 'הילדים של ארנה'
11 בפברואר, 2021 בשעה 20:00 
סדרת המחווה של תנועת 'שוברות קירות' ליוצרת והמפיקה אסנת טרבלסי: הקרנה משותפת של הסרט "הילדים של ארנה" ולאחריו דיון קצר: "עד מתי תמשיכי ככה?": על הקשר בין אמנות, מגדר, מחאה ושינוי.
מה קורה בבתי הכלא בישראל בתקופת הקורונה?
3 בפברואר, 2021 בשעה 20:00 
האירוע פתוח ביוזמת צוות כליאה ושיקום של תנועת 'שוברות קירות'
לכתוב על סחר הגוף אך לא להתמסר לו
11 בפברואר, 2021 בשעה 20:00 
שיחה עם מעין איתן, כותבת הספר אהבה, על ספרות וקפיטליזם
מי מפחדת מפנסיה
15 בפברואר, 2021 בשעה 19:00

'אשה לאשה' מזמינה אותך למפגש עם חלי דיין, סוכנת ביטוח - על פנסיה, מה יש בה, למה היא מפחידה אותנו, מה חשוב לדעת, ואיך אפשר להתכונן ליום שאחרי העבודה?
image
עדויות לקמפיין Men_Too# לזכרו של יונתן היילו ביוזמת תנועת שוברות קירות
בעקבות מותו של יונתן היילו ז"ל, אנחנו מבקשות לשבור את קשר השתיקה והבושה בקרב אלימות ופגיעות מיניות בקרב גברים, צעירים וילדים.
לאחים שלנו, ששומרים הרבה כאב ולא תמיד מרגישים בנוח לבקש עזרה ולשתף את סיפוריהם: אנחנו מאמינות לכם וקוראות לכם לשתף את הסיפור שלכם. אנו מזמינות אתכם לתת עדות בשמכם המלא, בשמכם הפרטי או בשם בדוי- סודיות מובטחת!
במסגרת הקמפיין, תנועת 'שוברות קירות' תעבוד על מיזם שינגיש את העדויות לציבור - במידה ותבחרו להחשף עם שמכם המלא ותמונה, נשמח שתכתבו לנו לדוא"ל [email protected]
הצטרפו לתנועת שוברות קירות! תמיכה חודשית קבועה בכל סכום היא השקעה בחזון של תנועת 'שוברות קירות', בין השאר במאבק נגד אלימות ופגיעות מיניות.
אם אתם חשים קושי או מצוקה, אנא פנו לקווי מרכזי הסיוע:
1203: קו סיוע לנפגעי תקיפה מינית || 02-5328000: קו סיוע לגברים ולנערים דתיים נפגעי תקיפה מינית.

בתמונה: יונתן היילו ז"ל, מאתר וואלה
'גוף הטקסט': אמנות פמיניסטית במרחבי הדת והתרבות בישראל
תערוכה מקוונת במסגרת הכנס הבינלאומי ע״ש טייגר: 'פמיניזם בדתות האברהמיות'.

'גוף הטקסט'
אוצרות: ד"ר דוד שפרבר ונורית יעקבס־ינון
פתיחה: 31.01.2021
התיאולוגית מרי דיילי טענה ש"אם אלוהים הוא זכר, אז הגבר הוא אלוהים" וכן, ש"הגבר הוא אלוהים ביחס לאישה". מכאן נובעת הטענה ש"מה שהאל הוא לגבר, הגבר הוא לאישה". גברים מכסים את ראשם אל מול האל במעשה של כבוד וענווה, ואילו נשים מתכסות מול גברים כאקט של הסתרת מיניותן ושמירה על צניעותן. האמניות המציגות בתערוכה – מוסלמיות, יהודיות, נוצריות ודרוזית – מייצרות פעולות של התנגדות והיפוכים מורכבים החותרים תחת היררכיות אלו. הן מבקרות את התרבויות והמסורות שבתוכן הן חיות ובד בבד מנכסות אותן אליהן מחדש בתנאים שלהן. עשייתן משמשת סדנה לבחינה חוזרת ונשנית של המסורת והתרבות, תוך חתירה תחת הבניותיהן הממשטרות וניסיון לעצב אותן מחדש.
כמה מהאמניות המציגות בתערוכה מכוונות את יצירתן אל החברה ומייצרות ביקורת חשופה וישירה כנגד תכתיבים, הלכות ומנהגים דכאניים. אחרות עוסקות בתיאולוגיה ומבקשות להאיר צדדים נשיים בייצוגי האלוהות; לנכס ולקרוא מחדש פולחני נשים עתיקים, ולתת קול ונראות לדמויות נשים שקיבלו במסורות הפטריארכליות מקום שלילי או שולי. חלקן מאגדות ביצירתן את ה'חברתי' עם ה'תיאולוגי', לא פעם באמצעות שילוב בין טקסטים מקודשים להנכחה של הגוף הנשי. באופן זה הן מציבות את הגוף כמקור של ידע וזיכרון, המחבר בין חוויה פרטית להוויית קיום בתוך קהילה.
מעוללות ט"ו בשבט
רבקה גוילי ברוידא (1999-1910)
מלחינה, פסנתרנית ומורה למוסיקה. הלחינה שירי ילדים, וביניהם את שירי הילדים של לאה גולדברג. המפורסם מכולם הוא "שיר היקינתון" (1940), שלא נס ליחו גם היום. 
כאן רבקה גוילי-ברוידא ניצבת בגינת ביתה ברמת השרון, מול ערוגת היקינתונים שלה, ומספרת כיצד נתחברה מנגינה זו.
FacebookWebsite
כתבו לנו:  

 שלומית שמחי - אשת קשר: