אהל שם ינו 21 - מורים על טורים

עצה וביקוש

זוהר ויסמן – יועצת שכבה ט

בדת ובמסורת היהודית אנו מציינים ארבעה מועדים שבהם מתחיל מניין השנה בתחומים שונים. אחד מארבעת מועדים אלו הוא ט"ו בשבט – ראש השנה לאילן, הנזכר לראשונה במשנה במחלוקת בין בית שמאי לבין בית הלל בדבר התאריך לציון המועד.

בט"ו בשבט נוהג העם היהודי לקיים (בין היתר) הלכות הקשורות במצוות התלויות בארץ. לאחרונה נתקלתי במאמר מעניין של הרב יעקב אריאל "ט"ו בשבט – יום חיבת הארץ". במאמרו כותב הרב שמועד ט"ו בשבט זכה למעין "מושב כבוד" בהתייחסות לאומית. במועד זה מתמלא הלב של כולנו ברגשות אהבה וכיסופים לארץ ישראל ונופיה, לנטיעותיה ופירותיה, לעברה ועתידה. להנחתו, היה צורך עמוק ליצוק למועד זה גם תוכן רגשי בעקבות הקושי של העם היהודי לקיים מצוות התלויות בארץ בתקופת הגלות.

ציון מועד ט"ו בשבט הוא בעל על משמעות רבה עבור העם היהודי. עם זאת, בציון מועד זה אני מוצאת רלוונטיות שאיננה קשורה אך ורק לעם היהודי, אלא לכל אזרח ישראלי או אדם בעל זיקה לארץ ישראל. זו הזדמנות נהדרת לעצור כמה רגעים, להסתכל על טבע ארצנו ולחשוב. מי מאתנו לא עצר רגע להתבונן בעץ כלשהו בזמן הליכה לבית הספר או לחבר? אבל האם באמת עצרנו לחשוב עד כמה אנחנו, בני האדם, דומים לעצים?

בליקוטי מוהר"ן, חיבורו של רבי נחמן מברסלב, הוא גרס כי התנאי המרכזי לגדילה ולצמיחה הוא קרקע טובה. בדומה לעץ גם אנו, בני האדם, נולדים עם כוחות טבעיים של גדילה וצמיחה, ועל מנת שכוחות אלו יתממשו באופן מיטבי, אנו זקוקים לסביבה (קרקע) שתטפח אותם באמונה שלמה. ברמה הבסיסית, סביבה שתאפשר לנו את ארבעת היסודות ההכרחיים לקיומנו: מים, אדמה, אוויר ואש. ברמה האישית, הפנימית והרוחנית, סביבה שתשמש לנו עוגן תומך ויציב לחוות ולצלוח בביטחון אתגרים ומשימות חיים אל מול הכוחות הפועלים, המשפיעים, ולעתים רבות המערערים את זהותנו, אמונותינו וקיומנו. כולנו זקוקים לקרקע שמתקיימת בה הזדמנות תמידית להתפתחות, השתנות, השתקמות והתחדשות במסע חיינו להגשמת עצמנו וחלומותינו, ומעל לכל – קרקע המאפשרת לנו לגלות חמלה (compassion) כלפי עצמנו וכלפי הסביבה שלנו.

באופן מטאפורי, מערכת היחסים שלנו עם הטבע מזמנת אותנו יום-יום להתבונן באופן עמוק פנימה אל עצמנו ולנהל דיאלוג פנימי על האדם שהיינו, האדם שאנו כיום והאדם שהיינו רוצים לגדול ולצמוח.

ט"ו בשבט שמח!

על קצה הלשון

מיכל חמד רכזת לשון

כבר התחסנתם?

משמעותו המקורית של השורש חס"נ היא כוח ועוצמה מצד אחד (כמו במילה חסוֹן), ומן הצד האחר – שמירה ואחסון (כמו במילה מחסן). בשנת 1896 פרסם הרופא, ד"ר יצחק בן יוסף טובים, מאמר בעיתון המֵליץ ובו כינה את שתי המשמעויות האלה "אומץ" ו"מחסה". הוא הסביר כי בחר בשורש חס"נ להביע את תכונת החוסן הרפואי – הכוח המעניק לבעל החיים מחסה והגנה מפני המזיקים – וכך נולדה המילה חיסון. בתקופה מאוחרת יותר התרחבה המשמעות הרפואית גם לתחומים אחרים: בגד חסין אש הוא בגד המחוסן ומוגן מפני אש, וחוקי החסינות מעניקים הגנה לבעלי תפקידים מפני האשמות שונות.

הממונה על התחרות באריזות קרטון

ברק גונן - עמותת צדק פיננסי

רשות התחרות פרסמה סקירה מפרגנת על פעולותיה בשנה החולפת ותרומתה להגברת התחרות. אז מה עשו שם ברשות? טיפלו ברשת סופר פארם, ברשת הולמס פלייס, בהפצת עיתונים ובקרטל יצרני אריזות קרטונים לחלב. כן. כל מי שקונה חלב מרוויח כמה שברים של אגורה, והכל בזכות פועלם הנמרץ של כ-150 עובדי הרשות, שתקציבה עומד על כ-70 מיליון שקל בשנה.

עד כאן מה נעשה. אבל מה רשות התחרות לא עשתה?

בנקים – זו היתה עוד שנה בה נמנעה הרשות מכל סנקציה על הדואופול הבנקאי. בשנה החולפת האיצו הבנקים את מאמצי סיכול התחרות מצדם בשלושה כיוונים עיקריים: בנקים חדשים, חברות כרטיסי אשראי ופינטקים. מול בנקים חדשים וחברות כרטיסי אשראי שלפו הבנקים שירותים חינמיים שכל תכליתם לחסל את המתחרים, ואילו מול הפינטקים הבנקים נקטו בטקטיקה של "מניעת סיוע להלבנת הון". בתירוץ הזה מונעים הבנקים מהפינטקים לבצע פעולות בנקאיות וצוברים מידע עסקי על המתחרים. לדוגמה, פינטק שרוצה לבצע פעולות בנקאיות צריך להעביר לבנק, שהוא מתחרה שלו, את רשימת הלקוחות שלו ואת היקף הפעילות שלהם.
גז - רשות התחרות נמנעת בצורה עקבית מלבצע פעולות אכיפה מול מונופול הגז, גם כשעדויות על תיאום מחירים כבר מגיעות עד כותרות העיתונים.
טואלטיקה- היבואנים של הטואלטיקה מוכרים לנו מוצרים במחירים מפולפלים, והרשות מאפשרת להם לדווח על יבוא מקביל וזול לחברת קולגייט וכך למעשה לחסל אותו. במקום לטפל בהם בקשיחות, הממונה על התחרות עו"ד מיכל הלפרין הסבירה למצלמה, בתוכנית "האזרח גואטה", שיש לשסטוביץ מאה עורכי דין והם פשוט יתישו את רשות התחרות. נו, כנראה שבשסטוביץ יודעים איך להפעיל טלוויזיה, כי הם הפנימו את המסר והחזיקו חזק עד שרשות התחרות חתמה על פשרה שכולה ניצחון למונופול.
קוקה קולה - מונופול המשקאות חתם על הסכם עם רשות התחרות בו הוא מתחייב שלא לנצל את כוחו כדי למנוע מנקודות מכירה לרכוש גם מהמתחרים. חקירה נמרצת של רשות התחרות הראתה שההסכם הזה לא היה שווה את הנייר שעליו הוא נחתם, אך כשהגיע הזמן לתרגם את החקירה לצעדים מעשיים קיבלה הרשות רגליים קרות. רשות התחרות יודעת שהסנקציה היעילה ביותר היא הטלת אחריות אישית על מנהלים, כיוון שברוב המקרים הרווח מחיסול התחרות גדול מאשר הקנס, אבל במקום למצות את הדין עם המנהלים של המונופול, הסירו מהם אחריות אישית ופלילית וקנסו את קוקה קולה בקנס מופחת.

אם נרצה להבין לעומק את העמדה האנטי-צרכנית של הרשות, אז המאבק במחירים מופרזים שמונופולים חולבים מאתנו הוא כבר לא ספינת הדגל, למרבה התדהמה. קודם עיקרה הרשות מתוכן גילוי דעת של הממונה הקודם בנושא מחיר מופרז, וכעת גם מתנכלת למאמצי אכיפה אזרחית (תביעות ייצוגיות) כנגד אותם מונופולים עזי מצח להורדת יוקר המחיה.

ברשות התחרות היו וישנם אנשי מקצוע טובים וערכיים, אנשים שפעם הוציאו חוות דעת קטלניות נגד מונופולים, וכעת מוציאים חוות דעת הפוכות. זה קורה תחת הממונה עו"ד הלפרין, שעבדה קודם לכן במשרד עורכי דין שמייצג תאגידים גדולים.

התחרות ויוקר המחיה במשק נמצאים בידיים של רשות מבוהלת, שהידיים שלה רועדות כשהיא צריכה להתעסק עם בעלי הכוח האמתיים. אז מתעסקים עם דגי הרקק.

את ההשלכות על יוקר המחיה משלמים כולנו. תפסיקו לפחד.

מסתערבית

עשור ל"אביב הערבי"

שירן אוסטרוב - מורה לערבית

אהלן וסהלן,

ושוב שלום לכולם

המדינות הערביות ציינו החודש עשור לאירועים שכונו בראשיתם "האביב הערבי". אירועים אלו, שהחלו בדצמבר 2010, שעה שרוכל רחוב תוניסאי, מחמד בועזיזי הצית את עצמו במחאה על יחס השלטונות, עוררו גל של מחאות והפגנות ענק שהחל בתוניסיה וסחף אחריו את המזרח התיכון כולו.

שיאו היה בהחלפת שלטונו ארוך השנים במצרים של הנשיא מבארכ (האירועים החלו ב-25 ינואר 2011), הפגנות והפיכות שלטוניות בלוב, אלג'יריה, מרוקו ותימן ובמלחמת האזרחים העקובה מדם בסוריה, אשר לא הסתיימה עד היום. הסיסמא הפופלארית בימי הראשונים של האביב הערבי היתה: "העם רוצה להפיל את המשטר" (בתעתיק: "אל-שעב יריד אסקאט אל-נט'אם")

מקורו של השם "האביב הערבי" (בערבית "الربيع العربي" ובתעתיק "אלרביע אלערבי") הוא ב"אביב העמים" באירופה (1848) וב"אביב של פראג" (1968), והוא מרמז על התקוות שתלו המונים ברחבי העולם הערבי ובזירה הבינ"ל באירועים אלו, ככאלו שיובילו לשינוי משמעותי, דמוקרטי וחיובי במדינות המזרח התיכון.

אולם, עד מהרה, ובייחוד כיום בחלוף עשור לתחילת אירועים אלו, לא נשאר הרבה מ"האביב הערבי" והוא מכונה כיום "החורף האסלאמי". זאת שכן, האירועים הביאו בין השאר לעליית כוחו של האסלאם הקיצוני בדמותו של ארגון "דאעש" ולמאות אלפי הרוגים, פצועים ועקורים, לצד כאלו שמצבם הכלכלי והאישי רק הורע בעקבות האירועים. ביטוי לאופן בו נתפס כיום "האביב הערבי" אפשר לראות בקריקטורות שפורסמו בעיתונות הערבית לרגל "חגיגות העשור".

ואיך זה נראה מהצד הישראלי ? ובכן בהערכה האסטרטגית לשנת 2020-2021 שפרסם לאחרונה "המכון למחקרי ביטחון לאומי", צויין כי הטלטלה האיזורית שהחלה בשנת 2011 עודנה משפיעה על האיזור כולו ועל ישראל. בהערכה נכתב כי באיזור בו אנו חיים נמשך המאבק על דמותו, וזאת בשני מישורים: "בין ארבעה מחנות (הציר האיראני, הגוש האסלאמיסטי הסוני, המדינות הסוניות הפרגמטיות והכוחות הג'האדיסטיים) המתחרים על השפעה ושואפים לעצב את הסדר האזורי בהתאם לאינטרסים ולהעדפות הפוליטיות-אידיאולוגיות שלהם; ובין שליטים וציבורים במדינות המתמודדות עם משברים כלכליים, חברתיים, פוליטיים וענייני זהות, שהיו ברקע הטלטלה האזורית" .

אז עד הפעם הבאה נסיים במספר שורות משיר בשם "זמן המהפכנים", שנכתב בזמן האירועים במצרים (תורגם לעברית בספר "פסקול של מהפיכה"):

"זה היה מה שהיה, זה מה שקרה

וזו היתה מציאות חיינו בכל יום

הצדק התעופף לו, העושק חרפה הוא

ומתי יתפזרו העננים ?

למען זאת קיימנו מהפכה חופשית

מבפנים יצאנו החוצה"

להתראות

ומע א-סלאמה

EngliSHepherd

The English Department

People and Trees

People and trees have far more things in common than many of us realize. EngliSHepherd shares some interesting things people and trees have in common and why the relationship between people and trees is so special and important.

Physical Characteristics

Both, people and trees, stand upright with a crown on top and limbs stemming from a central trunk. In addition, the tubular branching pattern of our lungs resembles the root system of many trees.

Uniqueness and Beauty

Every person and every tree is unique and no two are exactly alike. With trees colors can vary, branches can grow and bend at different angles, and buds and flowers occur at different places. Similar to people, trees have different growth rates, with variation in height and volume. Some grow tall while others are short. Some remain skinny and others grow wide. The uniqueness and diversity evident in both trees and people helps to make the world a more interesting and beautiful place!

Reliance on Water

Both people and trees are comprised of mostly water and rely on this resource to survive. Most trees are made up of more than 50% water. Similarly, an adult person is made up of approximately 60% water. Without water, life as we now it would not be possible for people, trees, and everything else.

Reliance on Others

Did you know that there are just as many microbes on the human body as actual human cells? Similar to people, trees also rely on other living organisms for survival and reproduction.

Live in Communities

Researchers have compiled evidence that trees of the same species are actually communal organisms (like humans) and can even form alliances with trees of other species.

Trees and a Sense of Place

Trees connect us to where we live. Our eyes are often drawn to them when we go outdoors and they can serve as landmarks and help us find our way.

חזרה לעמוד הראשי