"הוא היה רוצה שבני אדם יישארו כל כך אטומים שהם יוכלו לקלוט רק את ההיבט המתמטי של האסטרונומיה, לכן הוא מפתה אנשים רבים להביא לידי השפעה את סלידתם מפני הידע הנוגע לנפש ולרוח ביקום. זהו רק אחד מהכוחות המשחיתים אשר מוזג אהרימן אל תוך נפשות בני
האדם. אמצעי פיתוי נוסף הקשור להתגשמותו, ופועל בשיתוף גם עם הכוחות הלוציפריים, הוא לשמר את הגישה אשר כבר רווחת, שלמען רווחת הציבור, די לספק את צרכיהם הכלכליים והחומריים של האנשים."
שטיינר, השפעותיהם של לוציפר ואהרימן אחריות האדם לאדמה, הרצאה 1, עמ' 11, GA191
מטרת ההתפתחות הנכונה של האדמה הינה הגעה לאחדות מחודשת מתוך חירות ומתוך בחירה (בניגוד לאחדות הראשונית, האינסטינקטיבית שאפיינה את האנושות בשחר ימיה). אהרימן מעניק תחושת אחדות מזויפת, דרך השימוש בטכנולוגיה.
חווית האחדות של האדם החל מתקופת נפש התודעה תושג בתהליך טרנספורמטיבי הדורש מאמץ. הטכנולוגיה מגישה לנו אשליה של אחדות, וזאת משום שפסבדו-אחדות זו אינה נובעת מהתפתחות של החלקים הנמוכים באדם ומטרנספורמציה שלהם לאברי-רוח, על ידי מאמץ מודע של האדם לפיתוח מוסריות
ותודעה רחבה יותר מזו הנמצאת ברשותו היום.
הרשתות החברתיות לסוגיהן יוצרות את האשליה של אחדות על ידי יצירה של שפסבדו-חברויות, שפסבדו קהילה בינלאומית – "כפר גלובלי". מאחורי ביטויים אלו מסתתרים אינטרסים כלכליים ותועלתיים בקנה מידה עצום. מתחת לאשליית האחדות ניצבת חוויה אמיתית של ניכור, בדידות והחפצה
צינית של משתמשי הרשתות. זוהי תמונת הצל של האחדות אליה אמורה האנושות להגיע. אהרימן הוא כוח הנגד הרוחני המרכזי העומד מאחורי אימפולס זה.
אהרימן הוא הצד הנפול של ההתפתחות. דרך התבוננות בצד הנפול אנחנו מתוודעים לצד האור – מגלים מהו הכוון הנכון, האימפולס שיביא את האדם והאנושות להתקדמות הנכונה. התבוננות כזו כרוכה בהפעלת מאמץ מצדנו, היא לא תיפול לחיקנו כפרי בשל.