image
תמלול שיעור 1 – מבוא
"מראה שחורה" (Black Mirror) הינה סדרת סרטים בריטית גאונית העוסקת בהשפעתה ההולכת וגוברת של הטכנולוגיה על החיים האנושיים, ומבקשת לעורר בנו את התודעה לשינויים הקיצוניים החלים בחברה שבה אדם ומכונה מחוברים יותר ויותר. זוהי סידרה עתידנית לכאורה - אך ניצני התופעות עליהן היא מצביעה קיימים כבר עכשיו.
ההתפתחות הטכנולוגית בימינו הינה צד הצל של ההתפתחות הרוחנית שיכולה להיות. לניקח לדוגמא את  הפייסבוק, ונראה שצד הצל שלו הוא האשליה של האחדות אליה אמורה האנושות להגיע באופן רוחני. בפייסבוק כולם "חברים" וכולם מתקשרים. אלא מה? שזה לא כך כלל! פייסבוק עושה שימוש ציני בצרכים הבסיסיים האנושיים של בני האדם ובהדרגה הפכה להיות מפלצת בעלת אינטרסים כלכליים גרידא.  טעות לחשוב שיוזמות כפייסבוק קמו על בסיס חכמה מטריאליסטית. כוחות רוח עצומים מושקעים בכוון יוזמות אלו, כוחות שמטרתם למנוע מבני האדם להגיע לרוחניות הנכונה, דרך התפתחות מתוך מאמץ וטרנספורמציה.
אחד הכלים שיש לנו נגד אהרימן הוא פשוט המודעות אליו! המודעות שישנה מגמה חזקה ביותר בעולם להרדים את התודעה שלנו ולהשתמש בנו כאובייקטים, כצרכנים וכמוצרים. מגמה שמטרתה לגזול מאיתנו את החירות מבלי שנשים לב לכך.
דוגמא יוצאת מן הכלל לשימוש בבני אדם ישנים וניצולם לצרכים בלתי אנושיים, ניתן לראות בסרט "מטריקס", בו,  מבלי שיהיה להם מושג על כך, משמשים בני האדם כסוללות וכמצבר אנרגיה לקיום עולם מכני חסר בני אדם ואנושיות.
אהרימן הוא ישות רוחנית כבירה בעלת אינטיליגנציית-על, אך ללא רגש, חמלה וחום. כוח הנגד השני, המקביל לאהרימן הינו לוציפר הפועל עלינו באופן אחר, דרך פיתוי ולהט. שני כוחות הנגד האלו יכולים להכריע אותנו ולחבל במאמצינו להתפתחות הרוחנית הנכונה. אם זאת, כאשר אנו שולטים בהם, אנו יכולים לנתב את הכוח שלהם לטובתנו.  
סדרת סרטים שנקראת "מראה שחורה " מתוכה – פרק שנקרא "אפס". זה אהרימן בהתגלמותו. אנחנו אוטוטו שם. סדרה שמראה את השפעת הטכנולוגיה על האנושות באופן מאוד מעורר וקיצוני. צד הצל של ההתפתחות הרוחנית שיכולה להיות. למשל, הפייסבוק – מה צד הצל? יש בו אשליה של ביחד. אשליה של חברים, של אחדות או של שימוש חופשי. אך האמת היא שהשימושים הם כלכליים ולא אנושיים. אנחנו חיים את תמונת הצל של האחדות, שהאנושות אמורה להגיע אליה שוב. מאחורי כל זה עומדים אימפולסים רוחניים .
אהרימן הוא יישות רוח. דרך התבוננות בצד הנפול אנחנו יכולים להבין מה אמור להיות הכיוון הנכון, האימפולס הנכון . מה ההתקדמות הנכונה שיכולה להיות. הדבר כרוך במאמץ שלנו. זוהי תמונת האור מול תמונת
הצל . הטכנולוגיה מגישה לנו אשליה של ביחד ושל התפתחות ללא מאמץ שלנו. בלי טרנספורמציה, שהיא העניין
החשוב. מי ששולט בתקופתנו הוא אהרימן. אנחנו צריכים להיות מודעים לזה, כי אחרת הדבר לא יעשה עלינו
רושם. אהרימן לא רוצה שנעשה משהו אקטיבי, אלא שנירדם. אז הוא חוגג. אם הוא מצליח להרדים את התודעה שלנו, כל המרחב הוא שלו. בלוציפר זה אחרת, יש להט ועשיית דברים.
אהרימן מעוניין בתודעות רדומות. כמו במטריקס – כולם רדומים בתוך הרחם התעשייתי. התעוררות התודעה עבור אהרימן, זה כמו אש שורפת.

הנושא בו נעסוק השנה, על פי ספר העבודה: קרמה ומוסר.
הספר מתחלק ל 3 חלקים:
חלק א – ההיררכיות, פועלן והשפעתן על הביוגרפיה האנושית.
חלק ב – הגוף הפונקציונלי.
חלק ג – קרמה ומוסר

ישנן שלוש היררכיות מעל האדם (מלמטה כלפי מעלה) , שהן הביטויים של האינסוף, הפנים השונות של האינסוף, שנקראות ה"ספירות" בקבלה.
השלישית (H3) – כוללת את המלאך, ארכימלאך, ארכאי. 
לנו יש קשר ישיר רק עם המלאך האישי שלנו. כמו בכל גוף היררכי, בו ניתן לפנות רק למי שנמצא בדרגה מעליך.
השנייה (H2) – כוללת את רוחות הצורה, רוחות התנועה ורוחות החכמה.
הראשונה (H1) – כוללת את רוחות הרצון/כתרים, רוחות ההרמוניה/כרובים, רוחות אהבה/ שרפים.
היקום לא יכול היה להיווצר, אלא מתוך אהבה. לדוגמא: ילד, אותו יוצרים מתוך אהבה. אבל, גם אין דבר שייווצר ללא רצון.
יצירתו של האדם החלה מתוך רצון של הישויות הגבוהות. ניתן לראות את השיקוף של רצון זה בתנ"ך בכתוב: "נעשה אדם בצלמנו ובדמותנו". כל ההיררכיות האלוהיות התכנסו ביחד כדי לעשות ישות מיוחדת בצלמם ובדמותם. ואז כל הרוחות האחרות מתחילות לפעול כדי לתת לישות הזאת אפשרויות. למשל, רוחות הצורה נותנות את הצורה. בתנ"ך הן מכונות: אלוהים. נאמר שאלוהים יצר את האדם, נפח עליו נשמת חיים ויצר אותו מהעפר. זו הצורה שלנו.
מה תפקידו של המלאך האישי בחיי היומיום שלנו?
לשמור עלינו. יש השגחה פרטית. כשאנו מתפללים אנחנו מתפללים לאלוהים דרך המלאך האישי.
למלאך האישי יש איבר אחד יותר גבוה מהאדם שנקרא: רוח העצמיות. לאדם 4 גופים: פיזי, אתרי, אסטרלי  ו"אני"/תודעה עצמית.
ה"אני" הוא החלק הרוחני של האדם, דרכו הוא יכול להבין את עולם הרוח. הנפש היא סובייקטיבית ולכן לא יכולה להבין את עולם הרוח. הנפש לא יודעת לראות את האמת.
שאלה:
לגבי מוות של אדם קרוב. איך עולם הרוח אדיש לכאב שלנו? איך זה יכול להיות "נכון" מבחינה רוחנית לאבד מישהו מיקירנו?
תשובה:
העבודה שלנו היא חינוך הנפש לראות את הגורל הרוחני שלנו ושל קרובינו. האתגר שלנו הוא להיות גם בתוך הרגש וגם לא להזדהות איתו באופן מוחלט. זה למעשה ה"אני". זו ההתפתחות. זו עבודה של חיים שלמים ואינקרנציות שלמות.
לדברי שטיינר, רק הרוחי באדם יכול להכיר את הרוחי שבתבל. הנפש כשלעצמה לא יכולה להכיר את הרוחי, רק כשהיא מתגייסת ל"אני", משמשת קרקע ל"אני". ולא לפיזי או לתשוקות ולמאוויים.
מעל נפש התחושה (שהיא חלק מהגוף האסטרלי) יש את הנפש השכלית-רגשית ונפש התודעה, שזו התקופה בה אנו נמצאים. היא עוד לא רוח, אך יש ביכולתה להכיר את האמת והטוב. היא עוד לא האמת והטוב עצמם. אנחנו עובדים איתה ורוצים להגיע לרוח העצמיות, למרות שהיא קשורה לתקופה הבאה. תמיד יש מיסטריות (קבוצות רוחניות) שהן חלוצות. זו השאיפה שלנו כאן.
אחרי נפש התודעה, יש את רוח העצמיות, רוח החיים ואדם הרוח.
ה"אני" כולל את הנפש השכלית ונפש התודעה.
למלאכים יש גוף אתרי, אסטרלי, "אני" ורוח העצמיות. אין להם גוף פיזי. לכן המלאכים וכל ההיררכיות הגבוהות לא מבינות דבר בעולם הפיזי. בתקופה שלנו יש סכנה גדולה מאוד, שנתרחק מעולם הרוח, כי התקופה שלנו  מאוד פיזית-אהרימנית. הישות היחידה, שמבינה בעולם הפיזי ובת בית כאן, היא אהרימן. הוא חי ומשגשג. (לראייה מה שקורה בארה"ב).
אנחנו גם בתקופה של התעוררות הרוח מחדש. סוף הקאלי יוגה (תקופת החשכה), שהסתיימה ב 1899, אחרי 5000 שנה של התרחקות מהרוח. כעת נפתחה שוב האפשרות שלנו להגיע לעולמות הרוח.
בכל התעניינות שלנו בעולם החומר, שהיא מעבר לנדרש, המלאך לא נמצא שם, אלא אהרימן.
המלאך הוא האמת והטוב. בכל פעם שאנחנו יוצרים קשר איתו, אנחנו יודעים את האמת של הסיטואציה. הוא  קשור ל"אני" הגבוה שלנו. גם בחדר הייעוץ, בכל פעם שמגיעים לתובנה ותחושה של אמת, סימן שהמלאך נמצא בחדר.
*הערה לגבי מצב בו הסבל עצום מידי, והאדם כבר במצב שאינו מתפתח. אז זה אומר שמקדשים את הנפש
ולא את הרוח.
המלאך מלווה אותנו כל הזמן. גם בעלייה וגם בירידה. הוא לא עוזב אותנו. אבל הוא לא יכול לאלץ אותנו לבחור בטוב. כי אז אין טעם ברעיון של לברוא אדם בצלמנו ובדמותנו, אבל כישות חופשית, אז אין טעם במאמץ של בריאת האדם והעולם. המלאך מלווה אותנו, ויכול לראות, למשל, שאנחנו מבזבזים את הזמן שלנו, אז הוא יעביר אותנו שיעור. אם אדם לא מתעורר מהשיעורים שלו, וממשיך לבזבז את זמנו, המלאך ישלח אותו "לישון", והכוונה היא למוות. אנחנו מאוד אוחזים בחיים, בגוף, בזהות, בילדים שלנו, אך לא כך עבור מי שמחובר לעולם הרוח (למשל, במזרח). המלאך רוצה את טובתנו הגבוהה. הוא מכיר את תת המודע שלנו, הוא יושב שם ומכוון אותנו משם. החופש שלנו לבחור הוא בעיקר במחשבה – איך אני מפרש את הדברים. בקרמה אין לנו אפשרות לבחור, אלא איך להתייחס לקרמה ולפעמים רק בדיעבד.
דוגמא למשהו שהורגש כלא טוב, ואחרי זמן, בדיעבד, הובנה חכמת המלאך. המלאך גורם לנו לעשות מעשה שבנפש הוא מכשיל אותי, אבל נכון מבחינת התפתחות רוחנית.
למשל, פרידה מבן זוג, שאפשרה חזרה לזוגיות, שמאפשרת התפתחות רוחנית וסיום מערכת יחסים שלא אפשרה התפתחות. אנחנו מבינים את חכמת המלאך בד"כ בדיעבד. כשקורית הסיטואציה הלא נעימה אנחנו נוטים להאשים את האחר או את עצמינו.  אנחנו נקבל דברים שאנחנו יכולים לעמוד בהם. לא דברים שישברו אותנו סופית.
המלאך יכול להשפיע על הנפש של האחר. למשל, על הנפש של בן הזוג לבחור בי. בייעוץ הוא יכול לעזור לנו להבין את הנפש של המיועץ. זה כרוך בעבודה אמיתית שלנו על הסימפטיות והאנטיפתיות שלנו.
איך יש לי אפשרות לדעת את נפש הזולת?
כי המלאך הוא האמת והטוב, יש חוקיות. אם אנחנו עושים עבודה עצמית, אנחנו מתקרבים
למלאך שלנו, לרוח העצמיות, ואז לדעת את האמת גם אצל האחר. זו התחנכות להתקרב לרוח
העצמיות. והיא קורית מחוץ לחדר הטיפולים. בחדר הטיפולים אנחנו צריכים להרפות. שם
זה מאוחר מידי לעבודה עצמית.
ההיררכיה השלישית יכולה להשפיע על המחשבה שלנו. היא לא יכולה להשפיע על הרגש. לשם כך צריך כוחות יותר עמוקים.
ההיררכיה השנייה אחראית על הרגש. לדוגמא , אני צריכה לפגוש מישהו לפי הקרמה שלי, ולשם כך עלי להגיע לארה"ב. ההיררכיה השנייה היא לא זו המביאה אותי לשם (על זה אחראית ההיררכיה הראשונה), אלא היא גורמת לי להתאהב או להרגיש רגש חזק כלשהו כלפי אותו אדם.
ההיררכיה הראשונה מזיזה את העולם.
דוגמא של שטיינר: נגיד שיצאת ונפלה לך לבנה על הראש. איך נכון לחשוב? שה"אני" הגבוה שלך תכנן שתצא באותה שנייה, כדי שתיפול לך הלבנה.
לפעמים המלאך מתערב. דוגמא: מישהי שהחזירה בת של חברה מחוג. היא יצאה מכביש צדדי לסואן, והרגישה שבלי תודעה היא לחצה על הברקס. שישות אחרת, ולא היא עצרה את הרכב ברגע האחרון. זה מלאך שהתערב בגורל.