"וכעת, הבה ונמשיך אל הישויות העילאיות של ההיררכיה השנייה – רוחות-הצורה, רוחות-התנועה ורוחות-החכמה. אלו הן הישויות העילאיות, אותן אנו פוגשים בעוברנו דרך שער המוות, הווה אומר – בחיים שבין המוות לבין לידה מחדש. שם פוגשים אנו בנפשות (souls) שחיו עמנו עלי
אדמה; אך מעל לכל, אנו נפגשים עם הישויות העילאיות של ההיררכיה השנייה, ויחד עמן גם ההיררכיה השלישית; אולם ההיררכיה השנייה היא היא החשובה שם ביותר. עם הישויות העילאיות של ההיררכיה השנייה, אנו פועלים במהלך הזמן שבין המוות לבין לידה מחדש, על כל מה שהרגשנו
בחיינו הארציים, על כל מה שגרמנו להתהוות במערך גופנו. וכך, בצוותא עם ישויות עילאיות אלו, אנו מעבדים את חיינו הארציים הבאים."
שטיינר, 'יחסי קרמה 1', הוצאת מיקרוקוסמוס 1988, הרצאה 6 עמ' 45, 1924
התבוננות באדם מראה לנו שבחייו הארציים יש בו משלוש הממלכות : היסוד המינרלי, היסוד האתרי (של הצומח) והיסוד האסטרלי (של החיה). אך יש בו גם מאיכויותיהן של שלוש הממלכות שנמצאות מעליו.
"ובדיוק כפי שהדברים שיש לנו בגופנו הפיזי קושרים אותנו עם שלוש ממלכות הטבע, כך חשיבה, רגישה ורצייה קושרים אותנו עם שלוש ממלכות אחרות, עם ממלכות על-חושיות, בלתי נראות. אנו צריכים שם לכל דבר. בדיוק כפי שאנו קוראים לממלכת הטבע מינרלים, צמחים וחיות, כך
אנו קוראים לממלכות שהביאו אותנו לידי חשיבה, רגישה ורציה בדרך כזו שיוכלו להיות חופשיות – ההיררכיות."
שטיינר, 'מסלק ועד בודהיזם', שיחה 16, GA 353/2