המלאך האישי שייך להיררכיה השלישית והינו הקרוב ביותר לאדם מבין כל ההיררכיות הרוחניות. בחיים שבין לידה ומוות פתוחה בפני האדם האפשרות להיות בקשר ישיר עם המלאך האישי שלו. הוא הנושא עבורו את תמונות החיים הקודמים ומלווה אותו תמיד בהתגשמויות השונות שלו.
את המסע להתפתחותו הרוחנית יכול האדם לעבור באמצעות ה"אני" שהוא האיבר הגבוה של ישותו. המלאך שהוא האמת והטוב קשור אלינו דרך האני הגבוה שלנו. היותו 'האמת והטוב' הינה פועל יוצא של מקור פעולתו בעולם הרוח, ולא בעולם החושים הפיזי שהנו המקור להטעיה ולאשליה. בכל פעם שאנו יוצרים קשר עם המלאך אנו יכולים לדעת את האמת על אירועיי חיינו.
בדרך כלל, אנו מבינים את חכמת המלאך ופעולתו בחיים שלנו רק בדיעבד. המלאך משתתף באירועי חיינו, נעימים ופחות נעימים. כאשר קורה לנו אירוע בלתי-נעים אנו נוטים להאשים את האחר או אף את עצמנו, מבלי
להיות מודעים לכך שאנו או האחר מונעים על ידי המלאך. בחקירה ביוגרפית  המכוונת להכרת האמת נוכל להבין את משמעותו הרוחנית של האירוע ואת האמת שלו. הנפש שלנו שופטת את האירועים דרך הכלים הנגישים
לה – סימפטיות ואנטיפתיות (משיכה ודחייה). כל עוד אנו נשארים ברמת שיפוט נפשית, האירוע לא יתגלה לנו כפי שהוא באמת.  

 

"המלאכים היו בשלב האדם שלהם בירח הקדום ולכן יש להם את גופם האתרי כאיבר הנמוך ביותר שלהם. האיבר הגבוה ביותר שלהם הוא רוח העצמות או הגוף האסטרלי שהפך לרוחני במלואו. מהסיבה הזו הם עובדים על גופו האסטרלי של האדם עם החשיבה שלהם, שהיא כמו-תמונתית וגם בגוף האתרי בהסדרת הנוזלים/הדם/הלימפה. הגוף האסטרלי של האדם עובר תמיד דרך תחום המלאכים."

"..המלאכים, שעומדים ישירות מעל האדם, מדריכים ומובילים אותו דרך שערי המוות, כך שיש לו לצידו את המלאך שלו מהמוות ללידה חדשה ושוב כאשר הוא נולד לחיים חדשים. השליחות של המלאכים היא להדריך את האדם האינדיבידואלי דרך חיים ארציים חוזרים.כעת הגענו למטה, לאדם. בקיומו הארצי כיום, האדם זוכר רק את חייו בגוף הפיזי. הזיכרון של המלאכים משתרע הרבה יותר רחוק, ורק הודות להרחבה גדולה זו של זיכרונם הם יכולים להדריך ולכוון את החיים הארציים החוזרים של האדם. (...) כאשר אנו שוקלים זאת, אנו נמצאים פחות או יותר בתחום של מה שהאדם מפתח בחייו המודעים, אבל הרבה ממה שחי באדם הוא גם לא מודע, או לא מודע באופן ברור. נוכל לומר שהקשר בין האדם למלאך שלו הוא קשר אמיתי, אך גם הקשר שלנו עם ההיררכיה של מלאכי העליון וההיררכיה של הארכאי אמיתי. כאשר אנו טועים באופן בו אנו מפרשים את המלאך, טעות הנעשית פחות או יותר במודע, הדבר מוביל גם כן באופן פחות או יותר מודע להשקפה מטריאליסטית לגבי העולם, לא במקרה של האדם האינדיבידואלי אלא בהדרגה לאורך זמן. כאשר אנו מדברים על הקשר של האינדיבידואל עם המלאך שלו, במובן מסוים אנו עדיין עוסקים בתהליכים המודעים של הנפש האנושית. אך בקשר של האדם להיררכיה של מלאכי עליון, אנו עומדים כבר באמצע משהו שעליו האדם יודע מעט מאד; משהו שעליו הוא מדבר הרבה מידי פעם, אך אודותיו הוא אינו יודע כמעט שום דבר."