אלא שחודש אדר השנה מוצא את המדינה בהיסטריה קלה, שלא לומר כבדה.
נגיף הקורונה משבית כמעט כל יציאה מחוץ לגבולות ישראל. אזהרות מסע נזרקות לחלל האוויר, ובכל יום שעובר משרד הבריאות מכניס מדינה נוספת לרשימת המדינות שלא מומלץ לנסוע אליהן.
משרד החינוך ביטל לפרק זמן את מסעות התלמידים לפולין (מדינה שבינתיים לא התגלה בה ולו מקרה של הידבקות בקורונה), וישראלים שביקרו במדינות מזרח אסיה ואיטליה נקראים לשהות בבידוד עם חזרתם.
הבורסות מגיבות בירידת מדדים, והצפי הוא שאם ה"מגפה" (שבינתיים ממאנת להגיע) תימשך, חברות רבות יקרסו והכלכלה העולמית תיקלע למיתון עמוק שיממש את התחזיות הגרועות ביותר. מנחשי עתידות למיניהם רוכבים על גל ההיסטריה ומלבים את החששות הטבעיים בפנטזיות אפוקליפטיות הרובצות לפתחנו.
אל מול הקורונה - בחירות מועד ג' עם אותם מסרים, סיסמאות, גידופים והאשמות, מפהקות את הציבוריות הישראלית לכדי אדישות וקהות חושים תוך כדי השטחת הדיון המהותי והערכי על אופייה של החברה הישראלית ועל צרכיה האמיתיים.
לכאורה נדמה שמה שנראה כבלתי סביר – בחירות מועד ב', ובלתי סביר בעליל – בחירות מועד ג', יכול להפוך במאמץ לא רב לחזון נפרץ – בחירות מועד ד'. התיקו בין שתי המפלגות הגדולות ושבועת האמונים שנשבעות מפלגות הלוויין למפלגות הגדולות, אינם מאפשרים לפרוץ את מעגל הקסמים שאנו נתונים בו כבר למעלה משנה. נראה שרק הכרעה של מי מהמפלגות להצטרף לגוש אחר מהנוכחי, או הכרעה של בג"ץ בשאלת הסבירות של הטלת הרכבת הממשלה על בנימין נתניהו העומד למשפט בגין שלושה כתבי אישום חמורים, יכולה לגאול אותנו מייסורי הבחירות הבלתי נגמרות (אם כי לאחר הצהרתו של יו"ר ש"ס, השר אריה דרעי, שגם אם בג"ץ יפסול את נתניהו מלהרכיב ממשלה, הם ימצאו את הדרך לאפשר זאת, גם זה לא ודאי).
כאמור, הפעם חודש אדר אינו מביא איתו שמחות גדולות...
ובכל זאת, פטור בלא כלום אי אפשר. בתוך הבית פנימה מעט שמחה יש לנו. משלחת "דה טולדו" כבר נמצאת בבית הספר שלנו ומתערה היטב בתוך שכבה י'. אחרי למעלה משבוע בארץ האמריקנים כבר מגלגלים בקלות רבה יותר את מעט העברית שעל לשונם. אחרי ה"שוק" הראשוני הם גם יתחילו לאמץ מעט מהמנהגים ומההתנהגות המאפיינים אותנו כישראלים, ומי יודע לאן זה עשוי להתפתח...
הפורימון המסורתי מקבל גוון חדש השנה, וביום ראשון 8.3 נחגוג כולנו עם די-ג'יי סקאזי, מוזיקה טובה, דוכני מזון חינם וכמובן עם תחרות תחפושות. השנה קיימנו סקר רחב בין התלמידים ושיחות רבות בהובלת מועצת התלמידים כדי לבדוק מה התלמידים רוצים, ואני מקווה שאופי הפורימון השנה יענה לרצונות אלה.
תלמידים והורים יקרים, לצערי עליי לסיים את דבריי אלה בעצב גדול בכל זאת. לבנו עם תלמידת בית הספר ועם אחותה תלמידת "בן גוריון", שאִמן נפטרה במפתיע. קהילת בית הספר מגלה את חוסנה ואת לכידותה במצבים כגון אלה, וההתגייסות למענן ולמען משפחתן הרחבה, ובעיר כולה בהובלת ראש העיר, מעוררת התרגשות והתפעלות.
בשורות טובות לכולנו
ושנדע הרבה ימים יפים ושמחים
ישראל וילוז'ני
מנהל בית הספר
|