ענת פרידמן – יועצת שכבה י  

"התחל היכן שאתה נמצא.
השתמש במה שיש לך.
עשה מה שאתה יכול"
(ארתור אש)

תעודה היא שיקוף או משוב של שלב ביניים בתהליך מתמשך. למעשה כל החיים שלנו הם תהליך ארוך שבהם משתקפים ניסוי וטעייה, הצלחות וכישלונות, כך שניתן לראות שהתעודות הן תחנה בתוך תהליך.

כולנו עוצרים מדי פעם מסתכלים על הישגינו ומעריכים את עצמנו - לעיתים כמרוצים מן הנעשה ולעיתים כמאוכזבים ממנו.  

תעודות אומנם מעידות על הישגים בשלב הנוכחי, אך השאלה האמיתית היא כיצד אנחנו בוחרים לפרש את התעודה. לעיתים יש לנו נטייה להכליל את ההישגים בה על סך היותנו בני אדם - "כשהציונים כושלים זה סימן שאני כישלון.. שהציונים טובים זה סימן שאני מוצלח". אני= מה שאני בלימודים. כשהלימודים הופכים למדד המרכזי להערכה עצמית ולהערכת שאר העולם, זוהי השקפת עולם אנכית ששואבת את תחושת הערך מתלות של חיזוקים חיצוניים. כתוצאה ממנה יש אנשים אשר עלולים למחוק תחומים שלמים מחייהם, רק בגלל שהם מאמינים שלא יוכלו לספק את הסחורה.

כדי להימנע מהמצב, מומלץ לקיים רפלקציה על המחצית הראשונה של השנה, במטרה להסיק מסקנות לקראת המחצית השנייה, וללמוד מתהליך הלמידה עצמו. להבין מהן הסיבות לקשיים בלימודים - קשיי מוטיבציה, קשיי למידת תוכן נושאי הלימוד בכיתה, קשיים חברתיים ועוד. להתייעץ בהתאם לקושי עם הגורמים המתאימים ולמצוא פתרונות שיחזקו את העצמאות והאחריות האישית שלכם ללמידה בבית הספר.

התעודה אומנם מעידה על הישגים בשלב הנוכחי - היא דנה את העבר, אך איננה מעידה על הצלחה או כישלון עתידי. מה שיגרום להצלחתכם בעתיד היא היכולת שלך לגייס מתוך עצמך: אומץ - לפעול למרות הפחדים ולהסתכן בכישלון אפשרי. אמונה - שאני מספיק טוב למלא את המשימות שקיבלתי על עצמי ואופטימיות - היכולת לחפש את הטוב במקום בו אני נמצא ופועל לשם השגת המטרות שאותם אני מציב לעצמי.

איחולי הגשמת מטרות למחצית הקרובה.

שירן אוסטרוב – מורה לערבית 

הקשר בין ערבית למתמטיקה

אהלן וסהלן,

שלום לכולם

מילים רבות בשפה העברית כמו בשפות אירופיות שונות, דוגמת ספרדית, אומצו על ידי דוברי השפה המקומית מהשפה הערבית. חלק מן המילים נשארו כפי שנהגו בערבית, וחלקן עברו במהלך השנים כברת דרך ארוכה והשתנו לעתים ללא היכר. אנו מרבים להשתמש במילים כמו יאללה, מנגל, דוגרי ואהבל, בעוד דוברי הספרדית (ולא רק) משתמשים במילים כמו אולֵה (OLE) שמקורו ב"יא אללה", אלכוהול (Alcohol), שמקורו במילה הערבית אל-כּוחול (האבקה), וalcalde- , כלומר "ראש עיר", שמקורו ב“קאדי” (שופט) בערבית.

אז מה הקשר בין השפה הערבית למתמטיקה? המילה "אלגברה", שרבים מכם אוהבים וחלקכם קצת פחות, מקורה בעיוות שם ספרו של המתמטיקאי המוסלמי, מוחמד אבן מוסא אל-ח'ואריזמי (محمد بن موسیالخوارزمي), שחי בבגדד במאה התשיעית. אל-ח'ואריזמי כתב את ספר המתמטיקה "חִסַאב אלג'בּר ואל-מוקאבּלה", ובעברית: "חשבון ההשלמה וההקבלה", שהן שתי פעולות שניתן לבצע על משוואה כדי לפשט אותה, וכך הפך "אלג'בר" ל"אלגברה".

ח'ואריזמי אחראי ככל הנראה גם למילה נוספת שרבים מכם, חובבי המתמטיקה ומדעי המחשב, מכירים היטב, והיא המילה "אלגוריתם". מילה זו מקורה כנראה בעיוות שמו של ח'ואריזמי עצמו, כמו ש"ג'בל טארק" (כלומר "הר טארק") הפך לגיברלטר. כאשר ספרו על שיטות חישוב תורגם ללטינית, נכתב שמו של אלח'ואריזמי כ"אלגוריטמי" Algoritmi, והקוראים טעו לחשוב שמדובר בצורת רבים של המושג שיטת חישוב. כך או כך, אנו נותרנו עם המילה אלגוריתם, בעוד שבשפה הערבית היא תורגמה חזרה למקורה חַ'וַארִזְמִיַּה (خَوَارِزْمِيَّة).

עד כאן על הקשר בין ערבית למתמטיקה. מי מביניכם שמתעניין במקורן של מילים נוספות בשפה הערבית, במשמעויותיהן השונות ובקשר שבין הערבית לעברית ולשפות נוספות מוזמן להצטרף לדף הפייסבוק "ערביט" ולהעשיר את ידיעותיו בתחום.  

מע סלאמה ולהתראות בפעם הבאה

הנגיף הסיני
הנגיף החדש הידוע בשם קורונה (מהמילה כתר - אותן בליטות דמויות כתר הצמודות לקרום הנגיף ומאפשרות לו להיצמד לתא כלשהו) משתייך לזן שטרם זוהה עד כה בבני אדם. הנגיף גורם למחלה נשימתית קשה, הכוללת נזלת ושיעול, כאבי ראש וגרון, תחושה כללית רעה וכאבי שרירים.

רוב החולים סובלים משיעול קל במשך מספר ימים, עד שהם מפתחים קוצר נשימה.

בחלק מהמקרים עלול הנגיף לגרום למחלה קשה המתבטאת בחום גבוה, דלקת ריאות, אי-ספיקה נשימתית, כשל כלייתי, זיהום בדם ואף מוות.

תחילה נראה שהמחלה מועברת אך ורק מחיות לבני אדם (הנגיף מזכיר את נגיף ה-HIV, הגורם למחלת האיידס), אך בשבועות האחרונים התברר כי הנגיף מועבר גם בין בני אדם!

עם זאת, עדיין לא ידוע כיצד בדיוק עוברת המחלה: האם באמצעות מגע או גם באוויר.

רופאי בריאות הציבור בארץ מניחים כי הנגיף עובר במגע קרוב בין אנשים. בעקבות גירוד בעיניים, שיעול או התעטשות של אדם חולה הנגיף עובר למערכת הנשימה של אנשים בסביבתו.

המחלה הגיעה מהעיר ווהאן שבסין, שחיים בה 11,000,000 תושבים. החולים הראשונים נדבקו, ככל הנראה, בשוק מקומי של בעלי חיים ופירות ים, לכן מעריכים כי מקור המחלה הוא בחיות, עטלפים או נחשים. בימים האחרונים דווח על מקרים בתאילנד, סינגפור, וייטנאם, טיוואן, הונג קונג, דרום קוריאה, יפן, ארצות הברית, צרפת ואוסטרליה, ואף בארץ נבדקו חשדות בנוגע לפועל סיני שנדבק במחלה ולאישה שחזרה לאחרונה מביקור בסין.

יש לציין כי אנשים אלו סובלים מתסמינים האופייניים למחלת השפעת המוכרת והשכיחה, אך בשל התחלואה הדומה לתסמיני נגיף הקורונה והזיקה לסין הם אושפזו בטיפול נמרץ ובבידוד מלא בבתי חולים בארץ.

עדיין לא קיים טיפול למחלה, אך לחולים ניתן טיפול תומך הכולל מתן נוזלים ועזרה נשימתית.

כיוון שגורם המחלה הוא נגיף, לא ניתן להשמיד אותו באמצעות אנטיביוטיקה. בימים האחרונים החלו המאמצים לפתח חיסון נגד הנגיף, אולם הדבר צפוי לארוך עוד חודשים. נוסף על כך, הנגיף, כמו כל נגיף, עלול לעבור מוטציות (שינויים גנטיים) במהלך הזמן, ולכשיימצא חיסון, הוא לא יתאים למטרתו.

בארץ מזהירים את הציבור ומונעים מישראלים להגיע לסין בימים אלו. מי שחזר משם או שהיה בקשר עם אנשים שהיו שם וחלה, מומלץ לו לפנות בהקדם האפשרי לחדר מיון ולהימנע משהייה במקומות הומי אדם.

ארגון הבריאות העולמי ממליץ לשמור על היגיינה ולהקפיד על הכללים המסייעים למנוע הדבקה במחלות נשימתיות: לשטוף היטב ידיים במים ובסבון או בתמיסת אלכוהול מחטאת, לכסות את הפה ואת האף בממחטה בזמן שיעול או התעטשות (וכן להתעטש בפנים המרפק), להימנע ממגע קרוב ככל האפשר עם חולים במחלות נשימתיות, לבשל באופן יסודי בשר וביצים ולהימנע ממגע עם חיות בר, ובייחוד עם חיות משוטטות.

התפוז – תפוח הזהב

התפוז – תפוח הזהב – הוא אַחד הפירות המזוהים עם ארץ ישראל בעת החדשה. בתחילת המאה ה-20, בראשית ההתיישבות בארץ, נחשפו ראשוני המתיישבים לתפוח הזהב, פרי שמוצאו מאסיה. "תפוח זהב" היה השם המקובל באותם ימים. שם זה נשאל מן הפסוק: "תַּפּוּחֵי זָהָב בְּמַשְׂכִּיּוֹת כָּסֶף" (משלי כה, יא), שבו מדובר בתפוחים העשויים זהב ממש. גם לשונות זרות נהגו כך בשמו של הפרי. בשנת תרצ"ב (1932) הציע הבלשן יצחק אבינרי לשנות גם את הצירוף "תפוח זהב" למילה אחת – תַּפּוּז– על פי ראשי התיבות של הצירוף.

אמנם שמות המורכבים משתי מילים נמצאים במקרא, אך הם מעטים. אין זו הדרך הרגילה ליצירת מילים בעברית, ולכן קמה התנגדות חריפה למילה תַּפּוּז. מדקדקים ובלשנים דרשו בתוקף מעורכי העיתונים שֶׁיִדחו את "החידוש הנועז", ואבינרי נאלץ להצדיק את חידושו ולהכשירו על ידי זיקה למילה פָּז. הוא הסביר שבמילה תַּפּוּז נוספה תי"ו בתחילת המילה, בדומה למילה תַּנּוּר שנוצרה כנראה מתי"ו תחילית ומן המילה נוּר שפירושה אור או אש. 

ט"ו בשבט שמח!

EngliSHepherd

Rain Idioms
The English Department