ריב אחרי ריב עורמות השנים

אוספות ועורמות על אתם זוג יונים

מתווכחים מתדיינים או סתם אוהבים

אך בשביל כולם הם סתם זוג יונים

לא יודעים הם סוף לא זוכרים התחלה

עומדים מול כולם בלי סיבה למסיבה

שוב עוד זוג יונים עף לו לשלום

לעולם אחר

של מראות ופרידות

יש לי שאלה. למה אלוהים בחר לברוא אותנו, בני האדם? מה היה לו רע להסתפק בעולם שברא עד היום השישי? ואם רצה יצורים כלשהם שיחיו בעולם וייהנו ממנו, למה לא ברא יצורים יותר טובים, כאלה שיוקירו את עבודתו ולא יזלזלו בסמכותו? למה ברא את בני האדם, מין נחות שאינו מסופק אף פעם, מטילים ספק ונוטים להרס עצמי? עם כמות החטאים והכפירות שביצענו אלוהים היה צריך כבר מזמן להשמיד אותנו וליצור מחדש. או לפחות לשנות אותנו ככה שנלך בדרך האמונה בו. אלוהים יצר עבורנו עולם שלם ואנחנו יורקים לו בפרצוף. אנחנו אמורים להיות זכר עם נקבה? אופס, התפספס לחלקינו. אמרת שיום שבת הוא יום מנוחה? בטח. על אפך ועל חמתך ניקח את כל הטוב שיצרת עבור כולנו בעולם וניקח הכול לעצמינו, שלא יישאר לאחרים. אתה נתת לנו את הזכות לשליטה, באשמתך עלינו נפלה האחריות! באותה מידה יכולת לשרוף את העולם מלכתחילה. כי מי כבר הולך לגן עדן בימינו? ממילא אנחנו הורסים את העולם הזה, אם נשארה בך עוד טיפת שכל לא תיתן לאף אחד להרוס את המאסטרפיס שלך.

ואולי כל הדבר הזה היה בלתי נמנע. לאלוהים זה היה מאוחר מדי. הוא ידע שכמה שינסה, לעולם לא יתעלה על עצמו. אנחנו נזר הבריאה, הדובדבן שבקצפת. סיום בינוני שכזה למערכה מחפירה. אנחנו נחשבים לטובים ביותר. הצלחנו להשתלט על כל הארץ, להנהיג, להתקיים ללא עזרתו כבר אלפי שנים. אולי אלוהים פשוט לא מסוגל ליצור משהו יותר טוב מאתנו, כמו שנאמר שהאדם נוצר בדמותו של אלוהים. רק אלוהים לא מושלם יכול ליצור אדם לא מושלם. אנחנו מורגלים לחשוב שאלוהים תמיד צודק ותמיד חכם, אבל אנחנו נוצרנו בדמותו ואנחנו לא כאלה. כנראה ששלמות אף פעם לא הייתה חלק מהמשוואה.

ולמרות הכול אנחנו הופכים להיות היוצרים. הבאה בתור אחרינו היא הבינה המלאכותית. כולם יודעים שרובוטים עומדים להשתלט על העולם. האדם הפך להיות האלוהים החדש.