2.9.1666 – השרֵפה הגדולה של לונדון
פרצה במאפייה בסמטת פודינג, שהייתה שייכת לאופה המלכותי של צ'רלס השני, מלך אנגליה, ששכח לכבות את התנור בטרם הלך לישון. השרפה כילתה יותר מ-13,200 בתים, 87 כנסיות, 6 קפלות, 44 אולמות גילדות, את הבורסה המלכותית, בית המכס, קתדרלת סנט פול, ארמון בריידוול, ארבעה גשרים על נהר התמזה  ושלושה משערי העיר. השרפה הפכה 100,000 מתושבי העיר לחסרי בית - למעלה משישית מתושבי העיר באותה עת.
3.9.1783 – נחתם הסכם פריז שהביא לסיומה של מלחמת העצמאות של ארצות הברית
שהתרחשה בשנים 1775–1783. המלחמה בין השלטון הבריטי הקולוניאלי לבין 13 המושבות הבריטיות בצפון אמריקה הייתה שיאה של המהפכה הפוליטית האמריקנית, שבה מרדו המתיישבים האמריקנים במלוכה הבריטית. בתאריך זה נחתם בוורסאי הסכם פריז בין בריטניה לבין ארצות הברית, שלפיו נכנעו הבריטים לאמריקנים.
4.9.1972 - טבח 11 ספורטאים ישראלים באולימפיאדת מינכן
בידי מחבלים שפרצו למגורי הספורטאים הישראלים ורצחו שניים מהם: את מאמן ההיאבקות, משה ויינברג, ואת מרים המשקולות, יוסף רומנו. לאחר מכן הם תפסו תשעה בני ערובה ודרשו לשחרר 250 מחבלים הכלואים בישראל. כוחות ביטחון גרמניים הסתערו על המחבלים בשדה תעופה צבאי והרגו חמישה מהם, אך שלושת הנותרים פוצצו מסוק ורצחו את תשעת החטופים הישראלים. העולם גינה את הרצח והחלה התעוררות למלחמה בארגוני הטרור.
7.9.1961 – מרכיבים ממשלה?
לאחר הבחירות הודיע בן-גוריון לנשיא המדינה, יצחק בן צבי, שלא הצליח להרכיב ממשלה. הנשיא הטיל את הרכבת הממשלה על לוי אשכול, שהסכים בתנאי שבן-גוריון יהיה ראש הממשלה. כנגד מפא"י התייצבו ארבע מפלגות, שכונו "מועדון הארבע" - הליברלית, המפד"ל, מפ"ם ואחדות העבודה-פועלי ציון - שהסכימו ביניהן שלא להיכנס לממשלה ללא קבלת שוויון במספר התיקים ובמשקלם. אשכול ניהל משא ומתן ארוך, פירק את התנגדות הגוש החוסם והצליח לצרף לממשלה את מפלגת פועלי אגודת ישראל, את המפד"ל ואת אחדות העבודה-פועלי ציון. אשכול סיכם את הרכבת הממשלה במילים האלה: "הבאנו את 'מועדון הארבע' על ארבע... לממשלה".
8.9.1949 - חוק שירות הביטחון אוּשר בכנסת
וקבע כי חלה חובת שירות צבאי בכוחות הסדירים ובכוחות המילואים על נשים ועל גברים. פטורות מחובת שירות ביטחון היו אימהות לילדים, נשים הרות, נשים נשואות ונשים שהצהירו כי טעמים שבמצפון או טעמים שבהכרה דתית מונעים מהן לשרת בשירות ביטחון.
11.9.1954 - "קזבלן", מחזהו של יגאל מוסינזון, הוצג לראשונה בתיאטרון הקאמרי
המחזה הציג את חייהם של תושבי שיכון רעוע ביפו ועסק בסוגיות בחברה הישראלית, בהן השסע העדתי בישראל, יחסי אשכנזים–מזרחים, נישואים בין-עדתיים ועוד. קזבלן, עולה ממרוקו המנהיג חבורת בריונים, מתאהב בבתו של ראש השיכון, עולה מפולין, שאינו מסכים שבתו תתראה עם קזבלן בגלל המוניטין שלו כפושע חסר תרבות. במהלך העלילה מואשם קזבלן בגנֵבה, ומרגע זה העלילה מתרכזת במאבקו להוכיח את חפותו. המחזה היה למחזמר ב-1966 ואף עוּבּד לסרט קולנוע מצליח ב-1973.
14.9.1960 – נוסד אופ"ק, ארגון המדינות המייצאות נפט
הארגון הוא קרטל שמטרתו לווסת את קצב הפקת הנפט באמצעות שיתוף פעולה בין המדינות המייצאות אותו, ובכך לשלוט במחירו בעיקר על ידי קביעת מכסות הפקה לכל אחת מן המדינות החברות. בארגון חברות המדינות האלה: אלג'יריה, איראן, עיראק, כוויית, לוב, ניגריה, ערב הסעודית, איחוד האמירויות הערביות, ונצואלה, אנגולה, אקוודור, גבון, גינאה המשוונית והרפובליקה של קונגו.
17.9.1978 – נחתמו בוושינגטון הסכמי קמפ דיוויד
הסכם מסגרת לשלום במזרח התיכון והסכם מסגרת לכריתת חוזה שלום בין ישראל למצרים. על ההסכמים חתמו ראש הממשלה, מנחם בגין, ונשיא מצרים, אנואר סאדאת, לאחר 13 ימי דיונים בקמפ דיוויד. המפנה שהוביל לסיכום הושג בפגישה בת 4 שעות ו-25 דקות של נשיא ארצות הברית, ג'ימי קרטר, עם בגין. שלושת המנהיגים לחצו ידיים והתחבקו, ואז פנה בגין לסאדאת: "הבה ונבטיח זה לזה כי נעשה זאת בתוך פחות משלושה חודשים". ההסכמים שנחתמו, ראשונים מסוגם בין ישראל למצרים, סללו את הדרך להסכם השלום.
19.9.1893 – התקבל לראשונה חוק המתיר זכות בחירה לנשים
החוק התקבל בניו זילנד בעקבות מאבק הסופרג'יסטיות, תנועת נשים שפעלה בארצות הברית ובבריטניה להשגת זכות בחירה לבית המחוקקים ואף השתמשה לשם כך באמצעים מיליטנטיים. מקור שמה של התנועה במילה האנגלית סופרג' (Suffrage) שמשמעותה זכות בחירה. בכך הפכה ניו זילנד למדינה הראשונה בעולם שהעניקה זכות בחירה מלאה לנשים. החוק המהפכני התיר לנשים לבחור, אולם עדיין לא ניתנה להן הזכות להיבחר לבית הנבחרים.
24.9.1950 - מדברים מהשטח
גלי צה"ל, תחנת הרדיו של צבא הגנה לישראל, התחילה בשידוריה. בשידור הראשון הובאו ברכותיהם של ראש הממשלה, דוד בן-גוריון, והרמטכ"ל, יגאל ידין. בן-גוריון אמר כי מטרות התחנה הן לייעל את גיוס הכוחות הסדירים והמילואים ולסייע בהקניית ידע וחינוך לעולים.