עכשיו הערה חשובה, לגבי תת-החוש להיות באסוציאצייה או להיות בדיס-אסוציאצייה ששייך לחוש הראייתי-ויזואלי שהזכרנו כאן, זה תת-חוש מאוד מאוד חשוב והכוונה בו היא האם את/ה רואה את עצמך שם
בתמונה מהזיכרון או הדימיון, אם כן אתה נמצא בדיס-אסוציאצייה - הווי אומר סוג של ניתוק מסוים. אתה נמצא באסוציאצייה כאשר אתה לא רואה את עצמך שם בתמונה אלא רואה את התמונה הזו בזיכרון או בדימיון דרך "העיניים שלך"
נקרא לזה ככה.
עכשיו למה הנתון הזה הוא מאוד חשוב, כי אם למשל אתה רואה את הזיכרון-הדימיון הזה "דרך העיניים שלך" שזה גם קרוי אצלינו בתחום רואה בגוף ראשון, או אז ברוב הפעמים הרגשות שלך שקשורים לאותו זיכרון (שמח,
עצוב, מפוחד ועוד ועוד) הרגשות האלו שאתה מעלה את התמונה הזו אצלך יהיו יותר עוצמתיים או יותר אינטנסיביים - אתה "חי את הזיכרון-דימיון" הזה יותר אפשר לומר.
ואם אתה נמצא בדיס-אסוציאצייה - רואה את עצמך שם בתמונה - קרי בסוג של ניתוק. או אז לרוב כל התחושות שם שקשורות לאותו זיכרון או דימיון, יהיו פחות עוצמתיים או פחות אינטנסיביים נקרא לזה ככה, ובמקרים מסויימים לא
מורגשים בכלל - זה דומה ללראות סרט על החיים שלך מהצד, לעומת לחיות ממש את החיים של מה שקרה. זה נקרא גם להיות "בגוף שני" בתחום שלנו.
כדי להדגים את כל זה, אני נותן לך פה 2 תרגילים שמדגימים איך בפועל "עובדים" תת-החושים. בתרגילים האלו אני אבקש ממך לחשוב על תמונה מהזיכרון או מהדימיון שלך (תמונה - ייצוג פנימי כמו
שקראנו לזה שיעורים קודמים).
עכשיו לחלק מאיתנו התמונות שאנחנו מנסים להיזכר או תמונות שאנחנו יוצרים בדימיון - הם תמונות מאוד ברורות, חדות וכן הלאה. אבל להרבה אחרים (וזה דרך אגב כולל גם אותי :-)), התמונות לא כאלו ברורות, לא חדות בכלל ואפילו מעורפלות או מטושטשות מאוד, ולמרות מה שאמרתי
לך, מה שחשוב הוא לא חדות התמונה שאתה מצליח או לא מצליח, מה שחשוב שיש לך הרגשה שהיא נמצאת שם - ואם אשאל אותך שאלות בנוגע לתתי-החושים שלך שם ולאיכויות של התמונה כמו שאמרנו - תוכל לתת לי תשובה לגבי זה.
כדי לשמור על הפשטות של התרגילים הבאים, אני רק יעבוד איתך עם תת-החוש הוויז'ואלי-ראייתי (חוש הראייה בנוגע לכל זה).
טכניקה והדגמה מספר 1:
שב/י במקום נוח, ותתרווח לך שם כמה שאתה יכול, עצום את העיניים שלך וצור תמונה בדמיון ובזיכרון שלך של מישהו שאתה ממש ממש נהנה להיות בחברתו. אוקי, כשיש לך כזו תמונה אני רוצה לבקש ממך שתבחין בתתי-החושים
של אותה תמונה, קרי האיכויות שלה כמו שאמרנו. כמו למשל: האם היא תמונה חדה צבעונית או מטושטשת ומעורפלת? איפה התמונה הזו ממוקמת במרחב שאתה חושב עליה עכשיו?
האם אתה רואה את עצמך שם באותה תמונה (בדיס-אסוצייאצייה כמו שאמרנו - במנותק) או שאתה רואה את התמונה הזו דרך העיניים שלך (באסוציאצייה - בגוף ראשון)? ועוד ועוד פרטים שקשורים לתמונה הזו.
ברגע שעשית את הדברים האלו והצלחת לתת תשובות לשאלות שביקשתי ממך לעשות, פקח את העיניים שלך ונקה את המחשבות שלך על ידי זה שאתה קם, מתמתח ומסתכל מסביב לחדר. בתחום שלנו זה גם נקרא "שבירת מצב" הכוונה
היא כמובן לאותו מצב הלך-רוח שהיית בו, ולצאת מאותו מצב נקרא "שבירה" של אותו מצב, להלך-רוח אחר או שונה, אוקי.
אז עכשיו, אני רוצה לבקש ממך שוב עצום את העיניים שלך והפעם תחשוב על אדם שאתה ממש לא נהנה בחברתו ואפילו די שומר מרחק ממנו מהסיבות שלך, שלא "בא לך טוב" כמו שאומרים וכן הלאה.
דמיין את התמונה של אותו אדם בזיכרון ובדמיון שלך ותבחין גם כאן בתתי-החושים של התמונה הזו הפעם. ואני בטוח שאתה יכול לראות הבדלים, לפעמים הבדלים קטנים ולפעמים זה הבדלים ממש מהותיים מהתמונה של האדם שאתה כן נהנה בחברתו.
ברגע שעשית גם את זה, "שבור מצב" כמו שקראנו לזה מקודם, קום תתמתח ותסתכל מסביב לחדר שלך.
עכשיו אני בטוח שאתה הצלחת לזהות כמה תתי-חושים ואיכויות שהם שונים מאוד בין שתי התמונות, בין שני "הייצוגים הפנימיים" האלו (לשני האנשים במקרה הזה).
באופן כללי, אנחנו נוטים לכך שיש לנו תתי-חושים דומים לתמונה (ייצוג פנימי") שיש בה את אותם תחושות או תחושות דומות. אז במקרה שפה הבאתי לך כדוגמה, יש לנו בדרך כלל תתי-חושים ואיכויות
דומות מאוד לאנשים שאנחנו נהנים בחברתם, או נהנים לבלות איתם וכן הלאה.
אותם תתי-חושים ואיכויות שיש לנו לתמונות ולייצוגים הפנימיים של אנשים שאנחנו לא אוהבים, בלשון המעטה להיות בחברתם, לבלות וכן הלאה - גם כן יש לנו בדרך כלל איכויות דומות
מאוד גם שם, שלרוב כמובן הם שונות מהייצוג של אלו שאנחנו כן נהנים איתם.
כל מה ששונה מצד אחד וכל הדומה הזה מהצד השני של תת-החושים והאיכויות שיש לנו, מאפשר לנו שים-לב - לקודד את החוויות וגם לתת וליצוק משמעות
לזכרונות העבר וגם זיכרונות העתיד שלנו לצורך העניין (זיכרון עתידי הכוונה למשל למשהו שאתה רוצה לעשות ועדיין לא עשית אבל יש לך כל מיני תחושות בקשר לדבר עצמו).
אפשר לומר שהחושים שלנו, ותתי-החושים וכל האיכויות של החושים כמו שתיארנו בחלק הזה - הם המקודדים של התחושות והרגשות שלנו על אותו זיכרון ועל אותו דימיון. ככה המוח שלנו, ושל כל אחד ואחת בעצם מקודד את
התחושה על פי אותם אבחנות קטנות של תתי-חושים.
תתי-חושים זה משהו שמאוד פשוט וקל ואפילו כיף לשחק איתם. לדוגמה אם התמונה ואותו ייצוג פנימי שיש לך על מישהו שאתה לא נהנה בכלל בחברתו, לצורך הדוגמה נאמר שהיא תמונה גדולה מאוד, וקרובה אליך מאוד (ממש מול הפנים שלך שאתה מדמיין את זה). מה אתה חושב שיקרה
אם נאמר, הייתי מבקש ממך לקחת בדימיון כמובן את התמונה הזו של אותו אדם, ותעשה שהתמונה הזו שלו תהיה קטנה מאוד מאוד, והייתי מרחיק אותה מהפנים שלך למרחק רחוק הרבה יותר?
אתה מוזמן לנסות את זה עכשיו ממש ולהיווכח בעצמך.
עכשיו זה נכון, רוב הסיכויים שאתה לא תתחיל פתאום לאהוב את האדם הספיציפי הזה, ולמרות זאת יש סיכוי גבוה מאוד שאתה יכול למצוא פתאום, שאותם אנשים מהסוג הזה כבר לא משפיעים עליך או מעיקים עליך כל כך. והתחושות הלא-נעימות שקיימות לך מבפנים בקשר אליהם נחלשות
מאוד במקום הזה.
עכשיו, זה כמובן סך הכול דוגמה, ואפשר לקחת את זה לכל דוגמה ולכל נושא בחיים שלך ושיש לך שם בעיה רגשית-מנטלית מול הדבר עצמו ולפעול עם זה.
טכניקה והדגמה מספר 2:
בשביל התרגיל הבא אני רוצה לבקש ממך לעצום שוב את העיניים שלך ולחשוב על זמן בעבר שבו הרגשת ממש ממש טוב. זה יכול להיות אירוע שהיית בו, זה יכול להיות טיול או פגישה עם חברים או משפחה.
מצב בו הרגשת שמחת חייים גבוהה אולי, שהצלחת בו להשיג משהו שרצית המון זמן והשגת את זה, זה יכול להיות כל דבר שגרם לך לתחושות האלו בסגנון. ואחרי שיש לך תמונה כזו, מהזיכרון שלך אני רוצה לבקש ממך שתיקח
את התמונה ותעשה שתהיה שם חשוכה יותר, תקטין את התמונה הזו בזיכרון שלך לתמונה קטנה מאוד מאוד ותרחיק אותה ממך כמה שאתה יכול.
עכשיו אם עשית את מה שכאן ביקשתי ממך, יש לי שאלה אליך: מה הבחנת שקרה לתחושות שלך בנוגע לאותו אירוע, מצב או סיטואצייה טובה? האם התחושות שהיו לך שם נחלשו או אפילו נעלמו?
אתה הרגע למדת טכניקה מדהימה ביותר, כדי להסיר רגעי-אושר מהחיים שלך - אז קח את כל הזיכרונות הטובים שקיימים לך, קח את כל התמונות שלהן תעשה אותם יותר חשוכות, קטנות מאוד מאוד שם ותרחיק אותם ממך כמה שניתן.
אז כמובן שאני מסתלבט איתך. אבל כמה אנשים אתה מכיר ושפגשת אותם אישית או אולי גם אתה בעצמך, אנשים שנוטים להפחית ולהתייחס בביטול לכל הזיכרונות הטובים שלהם, לכל הזיכרונות בהם הם כן הצליחו במשהו,
בהם הם כן השיגו משהו, אפילו משהו גדול בעבר שלהם. לכל אותם החוויות שהיו להם רגעי-אושר אפילו - כמה כאלו אתה מכיר שלוקחים את כל אלו, "מחשיכים" את אותם זיכרונות טובים שלהם, "מקטינים"
את אותם תמונות בהם הם הצליחו משהו, בהם הם חוו משהו טוב והרגישו מלאי-חיים גם, "ומרחיקים" את כל אלו מהם בנוסף לכך.
בעוד שמהצד השני וההפוך של זה, הם כן לוקחים את כל הרגעים הלא-טובים שלהם, הם כן לוקחים את כל הכישלונות שלהם ודווקא את כל הזיכרונות האלו הם לוקחים ועושים אותם "גדולים מאוד וענקיים" את התמונה הזו אני
מתכוון, עושים את התמונות האלו ברורות וחדות וצבעוניות מאוד מאוד בצבעים עזים גם - ושמים גם את כל התמונות הלא-נעימות האלו - מול הפנים שלהם, אבל לא סתם מול הפנים אלא ממש ממש קרוב עד שאי אפשר לנשום בכלל.
ואיך אתה חושב, אותם אנשים שעושים את זה לעצמם, חיים את החיים שלהם באופן כללי? ואיך הם חיים גם באופן ספציפי ופרטני מאוד בתחום מסוים, מה אתה אומר?
עכשיו ברור שהם לא עושים את זה במכוון מה שכאן תיארתי לך אותו, ברור שזה לא במודע. אבל הם עושים גם עושים את זה. ולא באיזה פעם אחת מיני רבים, הם גם עושים את זה לעצמם באופן
לא-מודע כמו שתיארנו ותת-הכרתי בצורה רציפה את עושים את זה לעצמם, באופן קבוע וללא הפסקה גם, עד כדי כך.
זה כאילו הם "מתכנתים" את המוח שלהם להיכשל לא להצליח, הם כאילו "מתכנתים" את עצמם להיות חרדתיים, דיכאוניים... השלם את החסר.
2 הדוגמאות האלו שהבאתי לך כאן על רגל אחת, מדגימות שאותם תתי-חושים כמו שקראנו לזה פה, אותם האיכויות וההבחנות הקטנות שקיימות להם בתוך כל חוש ושגם אתה כמובן משתמש בהם כדי לאחסן את כל הזיכרונות
שלך (זיכרונות עבר ועתיד שלך) - כל אותם אבחנות הקטנות האלו - הם אלו שנותנים ויוצקים משמעות לאותם זיכרונות ממש.
תחשוב על זה שאנחנו לא באמת יכולים לשנות אירוע, או מצב וסיטואצייה שכבר קרתה והתרחשה בחיים שלך, לצערינו הרב זה בלתי-אפשרי לעשות כזה דבר, אבל על ידי זה שאנחנו מתאמים ומכווננים את אותם תתי-חושים ואיכויות של אותו זיכרון, של אותה תמונה וייצוג פנימי
שקיים לך בצורה לא-מודעת ותת-הכרתית שם, אנחנו יכולים בוודאות לשנות את התפיסה שקיימת לך מבפנים לגבי אותו אירוע ממש, לגבי אותו מצב וסיטואצייה שכבר קרתה והתרחשה לך.
אותו שינוי במשמעות, בפרשנות ובתפיסה שלך - נקרא גם שינוי באמונה הפנימית-עצמית שאתה מחזיק לגבי עצמך ולגבי אותו אירוע או מצב. ובשיעורים מתקדמים אלמד אותך יותר לעומק איך לשנות
גם את זה ברמה הכי עמוקה ושורשית שיש אפילו עוד יותר.
וכפועל יוצא, ברגע שהמשמעות והתפיסה שלך השתנתה שם כמובן, אתה גם תרגיש אחרת לחלוטין וגם תגיב שונה ואחרת באותו מקום - בצורה ובאופן שאתה היית רוצה להגיב שם ולקבל תוצאות אחרות וטובות יותר.
וכל מה שאמרתי לך פה בשיעור הזה, תופס גם לגבי זיכרונות "עתיד" או אירועים ומצבים בעתיד שעדיין לא קרו לך.
אז כדי לסכם את השיעור הזה:
תתי-החושים הם אבני היסוד שעליהם מושתתת כל הטכנולוגיה והמערכת שקראנו לה פה: "המשחק הפנימי" (NLP & Conversational / Covert Hypnosis)
תתי-החושים ואיכויות החוש, הם המרכיבים והמפתחות העיקריים של הרבה טכניקות, אסטרטגיות שינוי של "המשחק הפנימי". תתי-החושים כשלעצמם או בשילוב עם טכניקות ואסטרטגיות אחרות - השתמשו בהם כבר עד היום, בהצלחה דיי מדהימה, כדי לעזור לאנשים שרצו להפסיק
ולהיגמל מהתמכרויות מכל מיני סוגים, כולל: הפסקה, גמילה מעישון, הפסקה וגמילה מהימורים או אלכוהול ועוד ועוד.
השתמשו בזה עד היום כדי לפתור בעיות של אכילה רגשית, לפתור דימוי-גוף שלילי, לצורך ירידה או שמירה על משקל הגוף, חיטווב
הגוף.
לצורך שיפור ביצועים בספורט מקצועי או אתגרי שיה להם ולהביא אותם "לביצועי-שיא" במגרש ובמשחק שלהם. לא משנה התחום הספורט.
בכל מה שקשור לתזונה וכושר - גופני.
ואולי הכי חשוב לפי דעתי גם להסיר מחסומים מנטליים ומטענים - רגשיים כבדים מהחיים שלהם, תחושת מועקה
שאנשים סחבו איתם שנים, אפילו מילדות עד כדי כך. כולל: הסרה של לחצים, חרדות, פחדים (גם פוביות מכל הסוגים), טראומות-עבר וכל תחושה מעיקה שששיבשה את שגרת היום-יום שלהם.
לשנות אמונות פנימיות שמגבילות אותם, שמחלישות אותם כמו ווירוסים מחשבתיים אם תרצה לקרוא לזה ככה. אמונות פנימיות לגבי עצמם, לגבי איך שהם תופסים את המציאות והעולם סביבם. בשביל להגביר מוטיבצייה, להשיג יותר שקט ורוגע נפשי ועוד ועוד. וכל זה כבר הוכח בעשרות השנים האחרונות
כבר.
מוקדש לפריצת הדרך שלך, |