בתקופה בה מורים אלו חיו על פני האדמה הם העבירו לאדם את הידע הרוחני באופן שונה לחלוטין מן האופן בו אנו רוכשים ידע בתקופתנו. הם 'יצקו' לתוך האדם את החכמה העתיקה במעין הארה פנימית. בימי המורים הקדומים הייתה עדיין פעולת הרצון האנושי ישירה ומידית, על תהליכים
שבעולם ומחוצה לו, על עצם התהליכים של הטבע, פעילות שכיום אנו מכנים אותה 'מאגית'. ישויות אלו פעלו עדיין במצרים העתיקה ושרידים שלהם פעלו עד המאה ה-18. דרך זו של הפעלת הרצון תלויה בידע אינסטנקטיבי לגבי כל סביבת האדם. במאגר משאביהם הרוחיים היה ברשות המורים
הקדומים ידע שונה בתכלית ומעמיק הרבה יותר לגבי הטבע ממה שמצוי בידנו כיום.
[2]
אילו החכמה הרוחנית הייתה ממשיכה להינתן לאדם באופן 'מאגי' זה, האנושות לא היתה יכולה להמשיך את התפתחותה ולהגיע לעצמאות ולחירות, על כן היה על מורים גדולים אלו לעזוב את האדמה ו'לעזוב את האדם לנפשו'. לאפשר לו לפעול 'ללא חכמה גבוהה' ולשגות. על-כן – חכמה קדומה
זו הלכה ונעלמה ובמקומה באה חשיבה מופשטת, מתה. הישות האנושית בימינו חושבת במושגים שאין ביניהם ובין העולם הרוחי שום זיקה ממשית.
"אריסטו הוריש לנו מושגים המהווים שריד מאותה חוכמה קדמונית: עצם, מקום, זמן, קניין, פעולה, סבילות, כמות, איכות, יחס, מצב. הוא קרא להם קטגוריות. מהווים הם עשרה מושגים פשוטים. מושגים אלו כלולים בדרך כלל בספרי הלימוד
שלנו על לוגיקה. בבתי ספר קלאסיים נדרש ללומדם בעל-פה. פרופסורים לפילוסופיה מכירים אותם, אך שום דבר אחר אינו ידוע מלבד שמותיהם. עשרה מושגים אלו נראים יבשים ומשעממים לאדם המודרני. אך למי שמגיע ומשיג מהותם במלוא ערכיותה אין הם משעממים יותר מאשר
אותיות ה-א'ב'. חשבו נא על כך, אילו לא ידעתם דבר על ה-א'ב' מלבד האותיות עצמן, מה הייתם דולים מפאוסט לגיתה? הייתם פותחים את הספר ומוצאים בו שלל 26 סימנים מפוזרים בשלל ואריציות. שום ספר בעולם אינו מכיל בו אלא 26 סימנים אלו ואתם חשבו מה ניתן לעשות בהם,
כל עולם הרוח פתוח לפניכם, הואיל ובמשחק להטים עם 26 אותיות אלו עשויים הנכם לשבצן לשימוש. אך הלוגיקנים המקבלים היום 10 קטגוריות אלו, יודעים כה מעט לגבי השימוש הממשי שלהם, כאדם בעולם שלא למד לקרוא ורק מכיר את הסימנים של האותיות. את המושגים של אריסטו
יש להבין באורח כזה שאפשר לשבצם בגודש של חילופי סדר, ואז באמצעות עשרה מושגים אלו קוראים הננו בעולם הרוחי – הן הינן האותיות. בני האדם מחמיצים את כל המצוי בעולם הרוחי אם אין הם מסוגלים לסדר כראוי ולשבץ לשימושם את עשרת המושגים של אריסטו בכל מיני אופנים על מנת לקרוא בעולם הרוחי."
שטיינר, 'יחסי קרמה כרך ב'', 1988, הרצאה 21, עמ' 153
[2] תיאור של המורים הקדומים הללו ואופן פעולתם על פני האדמה ניתן לקרוא בספרה של אליזבת הייך: 'התקדשות', הוצאת 'חד קרן'.