ענת פרידמן – יועצת שכבה י  

ימי הקורונה 

מאיפה הגיעה אלינו מגפת הקורונה? מה היא באה ללמד אותנו?

איזה מסר שולח לנו היקום באמצעותה?

מתי הסגר יסתיים? כמה זמן יהיה אפשר לזמזם בכוורת הזום? מי המציא את הסיסמה "רחוק זה הקרוב החדש"? ואיפה קונים רצועה באורך של 100 מטר שחלילה לא נלך על הקצה ונתרחק מהבית?

באחד מהטיולים שלי עם טופי, הכלבה האהובה שלנו, שמעתי השבוע אנשים מדברים על סוף העולם.

"ותשחת הארץ לפני האלוהים ותמלא הארץ חמס" כתוב בספר בראשית בפרשת נח כהסבר להחלטתו הדרמטית  של אלוהים להוריד מבול על הארץ ולנקות את האנושות מחטאיה.

אביב גפן כתב בשירו "סוף העולם" את הבית המצמרר הזה:

ילד סינתטי כבוי מול מסך שדולק

מסתכל על הרחוב איך הוא ריק

כבר שכחנו איך לשחק

מגפה אורבת לנו בכל פינה

מחכה שנחטא במגע

כבר שכחנו מה זאת אהבה 

לא, לא שכחנו מה זאת אהבה, באה הקורונה והזכירה לנו אהבה משפחתית מהי, הדאגה לסבתא ולסבא, לדודים המבוגרים, לשכן הבודד, היא אהבת אדם.

ויותר מזה, נכנס לחיינו ערך חשוב כל כך שנקרא ערבות הדדית.

יש מְשלים מפורסמים המסבירים את המושג של  ערבות הדדית. אחד מהם מספר על אנשים בספינה, כאשר אחד קודח חור רק בחדר שלו, ואומרים לו "לא, אתה מטביע את כולם", או על יד ימין שפגעה בטעות ביד שמאל, אז היא מבקשת נקמה, ואומרים לה: "לא, זה חלק מאותו גוף". אנחנו, עם ישראל, חלק מאותו קולקטיב. שייכים לאותו גוף אורגני. נרצה או לא נרצה, נברח מזה או לא, נתנכר זה לזה או לא, זו עובדה.

תרופה חדשה לאלרגיה נגד בוטנים

שושי פרידריך – רכזת ביולוגיה 

התרופה פלפורזיה נמצאה כמפחיתה את האלרגיה נגד בוטנים בתוך חצי שנה, באופן הדרגתי ומונעת תגובה אלרגית קשה בחשיפה מקרית לבוטנים.

התרופה אושרה לשימוש ע"י ה-FDA, ארגון הבריאות האמריקאי המוכר כגוף רשמי המאשר תרופות, לאחר ניסויים המונעים ככל האפשר תופעות לוואי. 

יש לציין, כי התרופה מפחיתה את הרגישות לבוטנים בשיטת האימונותרפיה, היא איננה מרפאה את הרגישות, אך מונעת התקפים קשים וסכנת מוות בחשיפה פתאומית ומקרית לבוטנים.

המטופל מקבל אבקת בוטנים בכמות מזערית, במשך כחצי שנה, עד שמערכת החיסון מתרגלת ואינה יוצרת תגובה אלרגית.

יש לציין כי בוטנים מצויים בהרבה חטיפים, ממתקים, חטיפי אנרגיה, עוגות ועוגיות, דגני בוקר, סלטים, רטבים וכמובן בחמאת בוטנים, וקל מאוד להסתיר את קיומם וכך נחשפים אנשים אלרגיים להתקף שלול לסכן את חייהם.

בארץ, סובלים מאות ישראלים מרגישות לבוטנים, וידועים מקרים קשים של התקפים קשים שהגיעו למצב מסכן חיים.

הסכנה הנגרמת בזמן התקף היא ירידה דרסטית בלחץ הדם, נפיחות, גרד, בצקת במערכת הנשימה העליונה, אדמומיות, גרד, פריחה והתעטשות.

ברק גונן – מורה לסייבר 

(וד"ר הראל פרימק)

זמן לרעיונות חדשים להוצאת המשק מהמשבר

בשעה זו דנים מיטב המוחות הכלכליים באוצר ובבנק ישראל כיצד להוציא את המדינה מהמשבר הכלכלי שאנחנו כבר שרויים בו. המגפה גורמת לקריסת עסקים קטנים ועצמאיים ולמאות אלפי מובטלים חדשים. בכל משבר נשלפים כלי הנשק הסטנדרטיים: הזרמה של כסף לבורסה לקניית מניות, אג"ח קונצרניות ואג"ח ממשלתיות. אלא שהרעיונות הללו גם מוגבלים בתועלת שלהם וגם הניסיון מלמד שהם מיטיבים בעיקר עם שכבות דקות ומבוססות של האוכלוסייה. זה הזמן להבין היכן השיטות הישנות כושלות ולהציע רעיונות חדשים להוצאת המשק מהמשבר.

קניית מניות ואג"ח של חברות (אג"ח קונצרני) היא פעולה מקובלת, שנעשתה במקרים דומים בעולם, והיא גם לכאורה מתבקשת במקרה הנוכחי. תוצאתה היא הזרמת כסף לחברות והתנעה מחדש של פעילות עסקית. אבל, הפעולה הזאת סובלת מכמה כשלים בסיסיים כפי שהראו מחקרים בעולם בעקבות הטיפול במשברים קודמים. ראשית, עצם הסיוע לחברות ציבוריות, ובמשתמע לגדולות שבהן - הוא לא בהכרח הצעד הנכון, כאשר עיקר הפגיעה הוא בעסקים קטנים ובינוניים ובעצמאים. שנית, בעלי המניות והאג"ח מן הציבור שלא דרך הפנסיות והחסכונות שייכים לשכבות החזקות, ולא לאלו שזקוקות במיוחד לסיוע. ראו מה קורה עכשיו בארה"ב- בשנתיים האחרונות חברות גדולות העבירו את המזומנים שלהן לידי שכבה דקה של מנהלים וטייקונים, וערערו את היכולת שלהן לעמוד בזמנים קשים. כעת הממשל האמריקאי עומד להעביר להן אלפי מיליארדים של דולרים. שוב העשירים מתעשרים בזמנים הטובים, והציבור משלם בזמנים הרעים.

קניית אג"ח ממשלתי: הזרמת כסף לממשלה היא חיונית, אבל גם היא חייבת להיעשות במידה, שכן גם לממשלה עלולה להיות נטייה להשקיע את הכסף במקומות שאינם החיוניים ביותר לציבור בעת הזאת, דבר שגם יימנע צעדי התייעלות הכרחיים בטווח הבינוני והארוך. רמז מכך ניתן היה לקבל מ"תוכנית החירום" שפורסמה לפני כמה ימים, שכללה סיוע לצינור הגז של תשובה - לא בדיוק בעל עסק קטן.

הדבר הנכון יהיה להזרים כסף ישירות למגזר היצרני של העסקים הקטנים, הבינוניים והעצמאים. את זה אפשר לעשות במספר דרכים שטרם נוסו. דרך אחת היא הנפקת אג"ח של רשות החדשנות, שבנק ישראל יקנה, ובניית תוכנית לקידום המגזר הטכנולוגי - גם ברמת הכשרת המהנדסים והקמת מרכזי הפיתוח, גם ברמת המערכים התומכים מבוססי כוח אדם טכנולוגי מיומן, וגם ברמת תעשייה יצרנית של מוצרים בני קיימא. זה יכול להיות פתרון מצוין ונקודת מפנה משקית של מי שנפלטו ממעגל העבודה עקב המשבר. זאת גם הזדמנות להקמת רשת מכוני מחקר יישומיים-תעשייתיים כדוגמת מכוני פראונהופר בגרמניה ומכונים דומים בשאר אירופה המערבית.

אפשרות נוספת היא הקמת קרנות השקעה פרטיות ושקופות לציבור, שינפיקו אג"ח שבנק ישראל יקנה אותן. משקיעים ויזמים בעלי מוניטין מוכח יתפעלו את הקרנות הללו בשקיפות מלאה, כאשר בוועדת ההשקעות ישבו בנוסף לנציגים של הקרן - גם נציגי החוסכים עצמם, ונציגי ציבור מטעם הממשלה. כך יווצר גוף השקעות גמיש ועוצמתי, שיוכל לתרום ליציאה של המשק מהמשבר תוך שדרוג כוח האדם והיכולות של כלל המשק.

אפיק חדשני נוסף הוא קניית אג"ח של קרן העושר, אשר תתכנן פרויקטים ארוכי טווח ל-10-20 שנה שישדרגו את יכולות כוח האדם במשק. האפשרויות כוללות, בין השאר, הקמת רשת חזקה ואיכותית של בתי ספר טכנולוגיים, הקמת רשת מכוני מחקר כאמור, הקמת אוניברסיטאות חדשות ומרכזי תעסוקה צמודים בפריפריה, השקעה בתעשייה מודרנית וירוקה, השקעה בתשתית תחבורתית, פיתוח חקלאות חדשנית ובת-קיימא, סיוע לפרויקטים עירוניים וטיוב מסיבי של המגזר הציבורי.

המשבר הנוכחי הוא קשה, אבל הוא גם מהווה הזדמנות לשידוד מערכות, ולבנייה מחדש של חלקים מהמשק שנותרו תקועים בעבר. בנק ישראל מצוי בעמדה נהדרת להתחיל את המהפכה. אנו מברכים את נגיד בנק ישראל על החלטתו לבצע הרחבה כמותית, וקוראים לו להזרים את החמצן הכלכלי בדרך שתבטיח שהסיוע יגיע בעיקר למי שבאמת זקוק לו.

(ברק גונן הוא מורה לסייבר, אקטיביסט חברתי ויו"ר משותף של עמותת צדק פיננסי שמטרתה הגברת היושר, התחרות והשקיפות במערכת הפיננסית).

עברית בימי קורונה

החלופה העברית למילה וירוס היא נגיף. על-פי החלטת האקדמיה, יש להגות את המילה בשווא – נְגיף – כמו נְחיר, רְכיב, שְתיל ועוד מילים רבות השקולות במשקל פְּעיל. המילה נגיף חודשה בהשראת המילה "מגֵּפה", המוזכרת בתנ"ך פעמים רבות במשמעות של מחלה המפילה חללים רבים. שתי המילים – נגיף ומגּפה – גזורות מן השורש נג"פ, שמשמעותו היא דבר-מה שלילי ואף קטלני. כשם עצם המציין מכשול או תקלה אנו מכירים את הביטוי "אבן נֶגֶף" (אף הוא מן המקרא), ובמשמעותו הפועלית השורש משמש בעיקר במשמעות סבילה בבניין נפעל: "יִתן ה' את אויביך הקמים עליך נִגָּפִים לפניך" (דברים כח 7).